הייתי מנסה...

אך הייתי מעדיף יותר מזה...

חוץ מזה שזה דבר שבד"כ לא ממש נעים לרדת עד הפרטים המדויקים הללו כשמבררים (אא"כ החברה אומרת מעצמה או לפעמים אפשר לשאול את המציע/ה), כך שהיו מצבים עוד פחות טובים מזה...

שקרה לי כבר פעמיים שאמרו לי על מישהי שהיא מתלבשת ע"פ גדרי ההלכה והיה פחות מזה...

כנראה תלוי כל אחת והסביבה שממנה היא מגיעה...

הכל פשוט לך?

אין לך נסיונות?

אולי קשה לה והיא לא מרגישה בסדר עם זה?

שאינטרנט אסור...

נווו...

אבל זה לא כל כך חפיפניקית זה אולי לא לכתחילה אבל לנסות לא יהרוג אותך בקטע הזה כי היא עדיין בחורה רצינית עם קושי מסוים אלא אם כן היא לא ואז...

לקב"ה צריך לתת את הכי הרבה שאפשר

מתוך פניני הלכה:

אורך השמלה ואם חובה לגרוב גרביים
בתלמוד (ברכות כד, א) מובאת מימרא של רב חסדא : "שוק באשה ערווה". כלומר, ההלכה קבעה, ששוק של אשה הוא מן המקומות האינטימיים, שחשיפתו לעיני אנשים זרים נחשבת לפריצות, ואין לומר מול שוק מגולה דברים שבקדושה. לכאורה, ממבט ראשון, נראה לאדם זר שאינו מכיר היטב את ההלכה ואת טעמיה, שהצניעות באה למעט ולהגביל את עוצמת החיים. אולם למעשה, מטרתה של הצניעות היא לקדש את החיים, להפקיע אותם מהמוגבלות ומן הכיעור שבחומר, ועל ידי כך לרומם את החיים ולהגביר את כוחם. הצניעות לא באה לפגוע באהבה, אלא להגביר אותה.

השמירה על הצניעות, לא רק שמונעת את האדם מן החטא של גילוי עריות ופגיעה בשלימות המשפחה, אלא שהצניעות למעשה מהווה ביטוי לקדושת החיים של האדם, ומסייעת לו להתרומם אל הערכים המקודשים של החיים. הפריצות חושפת ומדגישה את הצד החומרי והחיצוני שבאדם, ואילו הצניעות מייחדת את תשומת הלב לפנימיות, לנשמה. 

ונחזור להלכה. למדנו ששוק הוא מקום שאישה צריכה לכסותו. ומאחר שלדעת רוב הפוסקים, שוק הוא החלק שבין הברך לקרסול, ממילא מובן שעל האשה לכסות את כל רגלה עד לקרסול. אבל אין צורך לכסות את כל הרגל דווקא על ידי שמלה, אלא די שהשמלה תגיע עד לאחר הברך, ולמטה מזה תלבש גרביים או גרביון. חשוב להדגיש, שגרביון מועיל רק לחלק התחתון של הרגל, כלומר למה שבין הברך לקרסול, אבל כמובן שגרביון לא יועיל לכיסוי הירכיים, היינו למה שבין הברך לגוף. משום שהירכיים הן מהאברים האינטימיים ביותר, שהצניעות מחייבת שיכוסו בשמלה או בחצאית, כדי לטשטש את צורתן. אבל את מה שמתחת לברך ניתן לכסות, כאמור, על ידי גרביים או גרביון, וכך הרגל כולה עד לקרסול תהיה מכוסה. זוהי אכן דעת רוב הפוסקים. אולם לדעת אחד מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפרוש החשוב על שולחן ערוך חלק אורח חיים - המשנה ברורה (מ"ב עה, סק"ב), השוק הוא החלק העליון של הרגל, מתחילת הרגל ועד לברך, מה שנקרא בפינו ירך. וממילא אם השוק נגמר בברך, אין חיוב לכסות את מה שמתחת לברך, לא על ידי שמלה ולא על ידי גרביון. 

ולמרות שבעל המשנה ברורה בעמדת מיעוט, הואיל ופסקיו התקבלו בישראל, רבות נוהגות כמותו, ואי אפשר להתעלם מדעתו ולומר, שאלו שאינן לובשות גרביון עוברות על ההלכה, שהרי יש להם פוסק גדול שעליו הן יכולות לסמוך. אולם ודאי שלכל הפחות, גם לדעתו המקילה של המשנה ברורה,
צריך ללבוש שמלה שתגיע אל מעבר לברך, כך שבכל מצב הברך תשאר מכוסה (עיין גן נעול 37 ; הליכות בת ישראל ע"א).
 

לאורך של חצאית יש משמעות של התאמה למבנה הגוף חוץ מעניין הצניעות (נושא שלא מובן לרבים לצערי). לא יכולה להאשים בחורות שהולכות עד הברך מהסיבה הזו, זה באמת יותר מחמיא להן מ3/4. 

ההבדל המינימאלי הזה באמת לא קובע את איכות הבחורה. חבל בשבילכם...

יש לה מקום גם בתחום זה. זה עניין של מנהג המקום.  

אשרייך. 

אנחנו לא חיים 100 שנה אחורה, דברים משתנים וגם מנהגים, עם זאת, כמו שאמרת,  זכותך להחמיר במה שאתה רוצה.

עונה באישי.

בס"ד

והשרשור הזה מתחיל להחליש גם אותי...

גם באולפנות מתעסקים בזה הרבה,

אני לא יודע אבל אתן תמיד מתלוננות שמקפידים איתכן שם על אורך החצאית וכו'

אז כנראה שזה נושא חשוב, שמאוד מעיד על הרמה הדתית של הבחורה.

אם את רוצה הפוך- גם בן שהולך עם כיפה קטנה וג'ינס או שהוא מגולח זה גם מעיד הרבה!

קודם כל תרגיעי אם את רוצה לנהל פה דיון רציני.

דבר שני- תמיד יש יוצאים מן הכלל, לא אמרתי שאני יקבע עם מי להתחתן רק

לפי הצניעות שלה, אבל זה כן שיקול רציני, אם מישהי הולכת פחות צנועה אז צריך לבדוק טוב דברים אחרים אצלה (לא אמרתי שמי שצנועה ישר מעיד שהיא צדיקה).

ובקשר לרבנים שאת אומרת שמקילים, תיבדקי איך הנשים שלהן הולכות (אני די בטוח שארוך).

גם גילוח מותר לפי ההלכה אבל זה עדיין מעיד.

מה לעשות אנחנו בעולם הזה לא רואים ישר את הפנימיות של האדם, ולכן הרבה פעמים גם איך שאדם מתלבש זה בגלל שהוא רוצה להיות שייך לציבור מסויים.

אולי לא שמת לב אבל זאת הייתה התגובה הראשונה שלי בשרשור הזה, אז אני לא זה שחופר על הנושא הזה, ולכן גם אני לא זה שדיבר על ההתמודדות שלכן (אני חושב שגם אחרים לא אבל סבבה), אני רק עניתי לה על מה שהיא שאלה (דווקא בנים), וכנראה בסוף היא התכוונה למשהו אחר..

אותי בישיבה לימדו שהנושא של צניעות (בנים ובנות) זה דבר בסיסי שצריך לבדוק אותו כשיוצאים, ברור שאני קודם כל מחלק בין מי שעוברת על ההלכה (שאותה אני יפסול ישר) למי שלא (שאותה אני יבדוק יותר).

ואני כתבתי גם שלדעתי איך שאדם מתלבש זה מראה לאיזה ציבור הוא משייך את עצמו,

ואולי זה הכי חשוב כשאני רק מתחיל להכיר מישהו.

סליחה אם נפגעת ממה שכתבתי.

אני באמת לא שופט אף אחת, אבל עדיין מי שהולכת עם חצאית פחות ארוכה זה פחות צנועה מה לעשות, אני לא אמרתי שהיא לא צנועה וצדיקה.

אני בעיקר אומר שזה מעיד לאיזה ציבור היא משתייכת, ומה היא רוצה להראות לעולם.

אני לא יודע למה את ממשיכה להאשים אותי שאני מנהל את הדיון הזה פה, אני בסה"כ עניתי לה על השאלה.

כשכתבתי "מה היא רוצה להראות"

התכוונתי לאותו עניין של לאיזה ציבור היא שייכת ואם היא רוצה להראות שהיא מחמירה.

ואני עדיין חושב שזה פחות צנועה, וגם את מסכימה נראה לי שמי שהולכת עם ארוך היא יותר מחמירה, אז אם את רוצה תקראי לזה "לא מחמירה" במקום "פחות צנועה"

(למרות שאני עדיין לא מסכים איתך אבל סבבה)

אני כתבתי לפני, שזה שהיא הולכת עם ארוך לא אומר בהכרח שהיא צדיקה

כולם "צדיקים" לא צדיקות

אם את רוצה תשובה רצינית- כולם צדיקים אז תתחתני עם כל אחד ברחוב...

כתבת את זה ברצינות?

כולם באותה דרגה?

אני לא אמרתי על אף אחת שהיא לא צדיקה, רק פחות מחמירה.

די חפרנו כבר..

ואל תקראי לי נשמה..

אני לא חושב שמי שהולכת עם ארוך היא חסידה, כי יש דעות (אולי הרוב-לא יודע, את כתבת שהמ"ב זה דעת יחיד) שזה חובה, אז כן- מי שהולכת עם

פחות ארוך היא הולכת פחות צנועה- לא סותר את זה שלפי דעתה זה מותר.

אמרתי שהיא הולכת פחות צנועה,

תשאלי כל בן אדם מה יותר צנועה והוא יגיד לך שארוך (וגם את מסכימה)

אז יוצא מפה שמי שלא הולכת עם ארוך היא פחות צנועה ממי שכן.

אני לא רואה את זה ככה

מבחינתי זה כמו להגיד שמי שבלי זקן הוא פחות דוס (בבקשה אל תחפרו על זה).

אבל אם את בתור בת אומרת שזה פוגע אז את צודקת

אני חוזר בי.

(אני לא הבנתי אבל עדיין)

אם את באמת רוצה את יכולה לבקש מהמנהלים לערוך, אבל לא באמת דחוף..

עכשיו אני מגלה שלא...

הפותחת שאלה את הבנים תשובה של כן\לא, הבנים ענו בצורה פשוטה

ואז הבנות התחילו לשאול אותם שאלות ולהתווכח!

אם כבר אז אפשר להאשים את הבנות למה שקרה מהשרשור הזה.

למה לא?

אם עובר את הברך בישיבה, זה מצויין וכך צריך להיות.

לא פלא שאתם רווקים |סליחה|

מי פותח שירשור מקביל על לבישת ציצית? עם דגש על פתיל תכלת וציצית מצמר או בד

למה לא להיפגש/לחתוך על משהו כזה זה דבר שנשמע לחלק מהכותבים/ות לא הגיוני. וכי זה פחות הגיוני מ: הפרשי גובה/מראה חיצוני/סגנון דיבור/מופנמות וכו' וכו', שאלו דברים שנשמעים מובנים... ומי שלא רוצה להיפגש עם מישהי כזו זה לאו דווקא בגלל זלזול בבת אלא פשוט מכיון שסיכויי ההתאמה בין מישהו שזה מפריע לו מישהי שהולכת ככה (ולא משנה אם זה מסיבה אמיתית ונכונה או לא והאם כדאי לו לעבוד על עצמו כדי לשנות את זה) ובין מישהי שהולכת ככה, הם קטנים...

דרך אגב, חשבתי שיוכל לעזור לצטט פה משיחות הרצי"ה פרשת קדושים (לא באתי להוכיח מפה משהו ספציפי אך הוא נוגע פה בכמה נקודות שעלו בדיון):

"הנה יש בענין זה היתר ידוע של ה"חפץ חיים" בנוגע ל"קניא"  - שמותר לאשה לגלות את רגלה מתחת לברך. אמנם אם היה מוותר על קולא זו, היה טוב יותר... בשתי דוגמאות אלה - גילוי החלק שלמטה מן הברך ולשון הרע על אפיקורוס - הייינו מוותרים על הדקדקנות ההלכתית של ה"חפץ חיים". אחרי שפסק היתר ה"קניא" פסק כן, אבל היינו מוחלים על ההיתר בנקודה זו. שהרי קיים באדם יצרא דעריות המכונה בשפה מודרנית נטיה סקסואלית, יש חשק שבשר גוף האשה יהיה יותר ויותר גלוי, וככל שהוא מגולה יותר, כן נחשב הדבר ל"מציאה" יותר - אז אם אפשר להאחז ב"חפץ חיים" כדי לגלות את החלק שלמטה מן הברך, הרי זה מצויין! יש אנשים שבודקים "שיעורים" כמה מותר לגלות. כל זה מבטא חולשה של מיעוט ישראליות. כמו כן, יש מצבים שבהם מתגלה חולשה בצניעות אצל גברים, אפילו תלמידי-חכמים. לפעמים הולכים ברחוב רב ורבנית יחד, ואמנם חצי המשפחה לבוש כראוי. פשוט הדבר שהרבנית לבושה בצניעות, בהתאם להלכות צניעות - אבל לא כן הגבר, התלמיד-חכם. זו חולשה; האם הכרחי שיהיה כן? גם לגבר מתאים להיות מכוסה, והצניעות שייכת למהות טבע היהדות, להיפך מן הגויות".

ופשוט כואב לקרוא חלק מהתגובות כאן!

מי שמכם (מופנה לחלק מהבנים פה שמתחילים לשטוח הלכות על הלכות בנושא צניעות) ומאיפה החוצפה להיכנס ולחטט לנו בתחום כ"כ אישי ופרטי וכן חלק מעבודת ה' האישית ש-ל-נ-ו הבנות..

לדון על ס"מ מעל או מתחת לברך, או על גרביים שנחשבות צנועות וכמה עבות הן בשביל שיהיו ע"פ ההלכה - זה בדיוק חוסר הצניעות שאתם מדברים עליו.

"בחורה שמתלבשת ככה עושה את המינימום הנדרש ע"פ ההלכה"?... נגיד וזה בעיני אנשים מסוימים נחשב כמינימום, זה עדיין *ע"פ ההלכה*. ואולי יש בה צדדים אחרים שיותר חזקים? אולי המידות שלה טובות לא פחות מאשר מישהי שתעשה את המקסימום הנדרש ע"פ ההלכה? מה זאת ההכללה הזאת?

 "לקב"ה צריך לתת הכי הרבה שאפשר"?..ומי אמר לך שהבנות האלו לא נותנות ומקריבות ומחזקות את עצמן יום יום (גם בשאר הלכות שחשובות לא פחות) ומנסות לתת מעצמן הכי הרבה שאפשר? זה לא מה שכולנו מנסים לעשות כל הזמן בעבודת ה' שלנו?

" לא אסתדר עם 'דבר כזה'"?.. כי זה מעיד על כלל האופי של הבן אדם, על המידות שלו וכו..כמובן.

"מחפש מישהי שתפרגן להלכה"?.. ומי אמר שהיא לא? כמו שאנחנו לא נבין את הניסיונות שלכם ככה אתם לא תבינו את שלנו, גם אנחנו רוצות מישהו שיפרגן להלכה ולא ייכשל ויפול בניסיונות אבל כולנו בני אדם בסופו של דבר וכל אחד והתמודדויות שלו.

זה רק חלק מהציטוטים שפשוט קוממו אותי, הקלות הזאת שבה אתם זורקים מילים ושופטים.

תחשבו שאנחנו נפתח דיון על ההלכות והאיסורים שלכם ונתחיל לדקדק ולהגיד מה אתם צריכים ומה לא...

מעניין שכשנפתחים פה שרשורים על נפילות של בחורים ישר סוגרים כי זה לא ראוי, והבחורים בעצמם לא רוצים להתעסק בזה כאן כי בעצם זה נושא מאוד רגיש ואישי ומה לנו הבנות לדון עליו אתכם?

כמו שאנחנו לא שופטות אתכם ככה אל תשפטו אותנו. מי שלא רוצה לצאת עם בחורה שהולכת ככה - שלא יצא זה בסדר גמור רק אל תתחילו להטיף.

לא יזיק שכל אחד יסתכל על עצמו וינסה לראות איפה הוא יכול להתחזק בהלכה ולקרב את עמ"י בדרך קצת יותר נעימה ומקבלת.

לא התכוונתי לפגוע באף אחד או להיות תקיפה אבל השרשור הזה מאוד לא מועיל ואפילו מזיק..

אלא לאווירה הכללית שהתעוררה פה..

אתה לא שופט מישהי אבל כמו שפותחת השרשור אמרה היא לא רצתה להיכנס לכל מיני דיונים בנושא.

(התקבל ) 

ופשוט כואב לקרוא חלק מהתגובות כאן!

מי שמכם (מופנה לחלק מהבנים פה שמתחילים לשטוח הלכות על הלכות בנושא צניעות) ומאיפה החוצפה להיכנס ולחטט לנו בתחום כ"כ אישי ופרטי וכן חלק מעבודת ה' האישית ש-ל-נ-ו הבנות..

לדון על ס"מ מעל או מתחת לברך, או על גרביים שנחשבות צנועות וכמה עבות הן בשביל שיהיו ע"פ ההלכה - זה בדיוק חוסר הצניעות שאתם מדברים עליו.

"בחורה שמתלבשת ככה עושה את המינימום הנדרש ע"פ ההלכה"?... נגיד וזה בעיני אנשים מסוימים נחשב כמינימום, זה עדיין *ע"פ ההלכה*. ואולי יש בה צדדים אחרים שיותר חזקים? אולי המידות שלה טובות לא פחות מאשר מישהי שתעשה את המקסימום הנדרש ע"פ ההלכה? מה זאת ההכללה הזאת?

 "לקב"ה צריך לתת הכי הרבה שאפשר"?..ומי אמר לך שהבנות האלו לא נותנות ומקריבות ומחזקות את עצמן יום יום (גם בשאר הלכות שחשובות לא פחות) ומנסות לתת מעצמן הכי הרבה שאפשר? זה לא מה שכולנו מנסים לעשות כל הזמן בעבודת ה' שלנו?

" לא אסתדר עם 'דבר כזה'"?.. כי זה מעיד על כלל האופי של הבן אדם, על המידות שלו וכו..כמובן.

"מחפש מישהי שתפרגן להלכה"?.. ומי אמר שהיא לא? כמו שאנחנו לא נבין את הניסיונות שלכם ככה אתם לא תבינו את שלנו, גם אנחנו רוצות מישהו שיפרגן להלכה ולא ייכשל ויפול בניסיונות אבל כולנו בני אדם בסופו של דבר וכל אחד והתמודדויות שלו.

זה רק חלק מהציטוטים שפשוט קוממו אותי, הקלות הזאת שבה אתם זורקים מילים ושופטים.

תחשבו שאנחנו נפתח דיון על ההלכות והאיסורים שלכם ונתחיל לדקדק ולהגיד מה אתם צריכים ומה לא...

מעניין שכשנפתחים פה שרשורים על נפילות של בחורים ישר סוגרים כי זה לא ראוי, והבחורים בעצמם לא רוצים להתעסק בזה כאן כי בעצם זה נושא מאוד רגיש ואישי ומה לנו הבנות לדון עליו אתכם?

כמו שאנחנו לא שופטות אתכם ככה אל תשפטו אותנו. מי שלא רוצה לצאת עם בחורה שהולכת ככה - שלא יצא זה בסדר גמור רק אל תתחילו להטיף.

לא יזיק שכל אחד יסתכל על עצמו וינסה לראות איפה הוא יכול להתחזק בהלכה ולקרב את עמ"י בדרך קצת יותר נעימה ומקבלת.

לא התכוונתי לפגוע באף אחד או להיות תקיפה אבל השרשור הזה מאוד לא מועיל ואפילו מזיק..

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!