עד כמה אני עובד על עצמי ועל הגאווה שלי.

אם אני מבין שאף אחד לא חייב לי כלום,ובאמת הכל מה' יתברך.

אז בוודאי שהתגובה היא כזאת של קבלה באהבה.

אבל אם אני חושב שמגיע לי משהו ואני איזה בחור מדהים וזאת שפסלה היא לא בכלל לא בלופ.

אז בוודאי שהתגובה היא פחות מקבלת.

איפה אני?רוצה להאמין שיותר כמו שכתבתי למעלה.או לפחות נוטה לשם.(:

צד בעניין.

התחברתי ממש!!!! בול אצלי ככה! לא מאמינה שמראה חיצוני זה משהו באמת חיצוני אלא משהו יותר בתת מודע!! 

ולשאלה של השרשור- כן קרה פעם אחת וזה לגיטימי בעיניי! 

מראה חיצוני זה סגנון לאו דווקא יופי! 

אני אוהבת ממש ! 

ואני מקווה שהבנתי 

למה היא פסלה אותי.

והיא לא ממש ענתה, רק אמרה שה"סגנון שלנו שונה"

משו כזה...

כבר לא ממש מעניין אותי לדעת עלמה פסלו אותי,

אם כי ישלי ניחוש...

 בעלי ספר לי שפעם אחת פסלו אותו על גבה, כי הוא נמוך יחסית.

אחותו רצתה להכיר לחברה שלה, וכשהיא שאלה פרטים אז נודע לה שהוא נמוך לטעם.

ולכן ספלה אותו (לא חושבת שהם נפגשו בכלל )

נ.ב

כשיצאנו באחד הפעמים הוא שאל אותי אם זה מפריע לי הגבה שלו ....

אמרתי שזה לא מפריע ,למה הוא שאל. ואז הוא ספר לי שפסלו אותו על זה.

(אמרו לו שזה הסיבה ).

גם אני נמוך הוא גבהה ממני ממש קצת.

*לטענת השדכנית..

בכל מקרה הפגישה הייתה לא משהו..

זה נראה שאתם רוצים לומר שאיש כמוהו פוסלים על מראה...

אבל מאד מאד לא לגיטימי שהצד השני יבין שזה הסיבה...צריך להיות אידיוט גמור וחסר רגישות לחלוטין כדי לא להסתיר את זה... קצת טקט לא יזיק לאף אחד...

זה פוגע, אין ספק.

אבל זו חוצפה מצד הצד המשדך/ת להגיד את זה, מה לעזאזל עובר בראש של המשדך/ת? 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?