הקטע שאפילו אין לי מושג איך היא נראית

כבר אני כותבת את זה בחתימה, שיהיה ברור יותר.

מה היה לאהוב בו? באמת אני שואלת.

מזמן תכננתי לשנות, רק שלא הייתה לי חלופה יותר טובה.

אנשים אמרו שזה מזכיר להם 'מפסידנית' וכאלה

ושאפו ששמת לב!

אה! עכשיו תביני איזה נזק עוללת לנו!

זה בכלל היה נראה לי תמיד כמו 'פוסידון' (אל האהבה) בנקבה, וזה היה יפה!

שם ע"ז רומאית שהיה (ולצערנו ישנו) מקדש שלה שם

'כתוב על הטונה'

לאאא

בס"ד

מזל טוב לך!!

בטח לעשתו דברים כאלה מייד אחרי ראש השנה...

(נבקש סליחה לפני יום כיפור הבא?)

הוא לא חלם על ופל דלוח.

never forgive, never forget.

אל תתקשרי אליי יותר. אני אחזיר לך את הספרים שהשאלת לי.

בוא שוקולד, הולכים. @ארץ השוקולד

עדיף לנו להשאר עם הפנטזיה ענבל. אם נטפס על ההר הכי גבוה, נהיה עשירים כקורח ונקנה כל מה שכסף יכול להרשות, מה כבר ישאר לנו לעשות?

פעם אחת הושיב אותי האדמו"ר של חסידות כלשהי על ברכיו, ואמר לי, בני, יום אחד תצטרך להיות בקשר, או להתחתן, אפילו. ובני, איש המופת, איש המעלה, תמיד מתכונן לצרות, ומונע הסתבכויות מיותרות. הוא עירני ודרוך, לא שאנן.

בני יקירי,

מהר מאוד היא תראה לך כמו כולן.

מסריח לה מהפה בבוקר - כמו לכולן.

כשהיא ב(עוד) איזה משבר+הזקנה המנותחת היהודיה ההיא מערוץ E ירדה על הגרדרובה שלה+יש לה את אותם עיגולים שחורים תחת העיניים + ריח חריף מבית השחי + שיער שנראה של שלום חנוך ביום אביך,כמו לכולן.

וכו' וכו'. כמו כולן. יש הרבה תיאורים, נחסוך אותם מפאת הזמן הקצר שיש לנו.

הוא אמר לי, האדמו"ר, בני, אל תלך אף פעם לייעוץ או לגישור. רוב המטפלים הם נבערים לגבי עצמם ואינם יכולים לעזור לאיש.

רוב האהבות בני, אינן אלא ניצול הדדי, שבני אדם בטיפשותם קוראים לו 'אהבה'. אין זה צריך להיות כך, כלל וכלל.

בני, כשתדע עבודת ה' מהי, תדע אהבה מהי. כשתדע אהבה מהי, תדע עבודת ה' מהי.

בני, אל תתאמץ בכלל, אל תנסה בכלל. אל תחפש. כי אם תחפש, רק תחמיץ. הרף ידך, הנח להכל לקרות.

אל תתכנן, אל תשלה את עצמך. אל תהתל, אל תוליך שולל. אל תחלום ואל תפנטז ואל תדמיין. אתה לא יכול להתכונן באמת, אתה לא יכול לשלוט על דבר במציאות החיצונית. תחיה את החיים, וכך תלמד לך כל מה שאתה צריך. בטח בה' ועשה טוב, אל תתחר אך להרע.

רוב מערכות היחסים מושתות על שעבוד ועל שליטה בני. אין זה צריך להיות כך. זה מכוער, מכוער מאד. בצע הוא מכוער, שעבוד הוא מכוער. האהבה היא לגמרי חופשיה, כמו רוח ביום אביב חמים. כשתגיע, תדע.

לך תמיד עם ההבנות הפנימיות שלך בני, אל תפחד, כל עד אתה נקי ומאוזן, ובוגר מגישות ילדותיות וטיפשיות. אל תפחד, ותמיד תאמר את האמת, וכך תנצל לך ברוחניות ובגשמיות.

אל תרגיש צורך להיות עקבי. לפעמים צריך לשתוק, לפעמים צריך לדבר. לפעמים להיות גבר, לפעמים להיות אישה. דע לכלכל דברייך במשפט, והחכם עיניו בראשו  - ולא ראשו בעיניו.

כשתכיר, תבין. כשתבין ותכיר, תשמר ותזכור. בסוף, תגשים ותקיים.

ראש, תוך, סוף. א' מ' ת'. כשתגיע, תדע. כל עד אתה צעיר ונמהר, לא תצליח להגיע לקשר אמיתי. העננים והערפילים עדיין סביב מוחך ועיניך.

ואז הוא נתן לי את הספר 'דברי יושר ואמת' , וקרא לי קצת מהספר

' ובאמת רבים מבני עמינו המדומים בעיניהם ובעיני העולם חכמים גדולים בתורה בנגלה ובנסתר ומדומים ביראה בכל הדברים וסוברים שבאו לקצת תורה ויראה אבל באמת עדיין לא זכו אפילו לידיעה קטנה מתורת אלהינו שהיא נקרא תורה ע"ש שמורה הנעלם שהוא השי"ת כמ"ש הקדוש אלהי ר"מ מענדיל הנ"ל ז"ל שאמר בפ' [תהלים י"ט] תורת ה' תמימה ר"ל ע"ד צחות שתורת ה' דייקא היא תמימה שעדיין לא נגע שום אדם אפי' בקצהו כי הם לומדים רק חיצוניות התורה דהיינו שאין במחשבתם להדבק בהשי"ת ולהיות מרכבה לו ולירא ממנו ולאהבה אותו ע"י התורה כמ"ש האריז"ל והובא בס' קטן שערי ציון כי הם אינם יודעים כלל מה זה דביקות השי"ת ומה זה אהבה ויראה כי הם סוברים שזה בעצמו הלימוד שלומדים הוא הדביקות והיא האהבה והיראה והאיך אפשר זה הלא ידוע ומפורסם שיש בעו"ה כמה לומדים שהם בעלי ניאוף ר"ל ובעלי עבירות ידועים ואף מאומות יש שלומדים התורה שלנו האיך יתכן שזה יהיה הדביקות בה' '

ואז אכלתי קוגל.

ענבל, רציתי, באמת רציתי.

אך זו לא העת, זה לא הזמן. היה שלום...

מאד היה קשה לי,

לכתוב לך שיר,

ענבל היקרה,

להגיד לך, כי נהניתי מאד משירתך,

ועלייך אמרתי: עִנְבָּל מְבַשֵּׂר מְנוּחָה לֶעָמֵל

חזק ואמץ בעבודתך,

ע ער ערוץ 7,

ובזה אגלה לך סוד והוא: מלא וגדיש מל-ב אל ל-ב א' י' ת' נ'

ובחיזוק עבודה תבינהו,

בסימן כ"ב בתשרי אמרו שהינך נהנית.

וגם @ענבל לא, הייתה שם רק ניקית אחת @אהבה בתענוגים וכמה ניקים

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?