ולי היו מקרים יותר גרועים ששלחתי הודעות ולא חזרו אלי.

מייאש.

וחכה,חכה- זה עוד יתנקם בהן בהמשך. 

את היחס הזה הן יעניקו גם למשפחה העתידית שלהן.

אתה כבר מבין שמשפחה מאושרת לא תצא מזה.

באמת אכן עלה בדעתי שאולי היא לא פנויה ולכן לא נכנסת.

אבל אעיר כאן את דעתי הקטנה, שאם מישהו בקשר - מן הראוי שלא להשאיר את הכרטיס פעיל ומפורט... כרטיס פעיל ומפורט באתר היכרויות, כמוהו כהצהרה על עצמך כמישהו פנוי, או הכי הרבה - במהלך התכתבות עם מישהו. כך לדעתי הקטנה...

יש המון עיסוקים וטרדות לכל אחד בחיים, אי אפשר לדעת מה מי ולמה

וגם באמת, ממה שהתרשמתי זה באמת סוגשל מקובל להתעלם בתור מין "תשובה" שלילית, בצורה פחות "בוטה" וישירה. לא יפה בעיני, ממש לא - אבל אם זה מה שמקובל, אז לא אגיד על כך "משפיל" ו"משפחה מאושרת לא תצא מזה"... כי זה מקובל ככה, לא מתוך רוע.

לא באתי להתקיף אף-אחת. בעיקר פרקתי באסה; והערתי לקח ללימוד - להשתדל להיות מודע להודעות שנשלחות אליך, אם יש לך משתמש פעיל...

אני מניח שכתבת אלי - לקראת נישואין וזוגיות

אני הייתי סוגרת כשיש משהו ממש ולא דייטים בהתחלה

בנים מקבלים הרבה דחיות וזה נושא קצת רגיש, ובכל זאת סיבות לא לענות לדעתי:

1- לא קשור בכלל שאז אפילו לא נכנסת לראות מה כתבו (כמו הפרש גדול בגיל, מראה מרתיע, עם ילדים וכו, הנחה שהוא לא רציני)

2- הרבה פניות ואין כוח לענות לכולם במיוחד כשיש פניה רלוונטית (ולבחורות צעירות יש הרבה פניות)

3- חשש שיתחילו להתווכח

4- פניות לא הולמות

כאשר הפניה מנוסחת יפה הייתי משתדלת שכן להחזיר תשובה

וכלל לא קיבלתי תשובה.

פעם אחרי פעם לכמה בנות.

אז מה קורה כאן?

ואז מה אם יש הרבה פניות- אי אפשר להשהות את הכרטיס במקרה כזה?

בקיצור: ככה לא בונים חומה.

למה הוא אשם בזה שהמראה שלו מרתיע אותך?

למה לא לכתוב פשוט "סליחה, נראה לי שזה לא יתאים..."?

ואם יש חחש לויכוח - אפשר פשוט לחסום, לא?

אני משתדלת להיות נחמדה

אבל הניסיון מלמד אחרת לפעמים, ויש הרבה יצורים באתרים, אנשים מפתחים שריטות וציניות מגעילה כלפי נשים.

נכון שאולי בחורים טובים נפגעים, פשוט לא לקחת את זה אישית ולא לחכות לתשובה

והן בתורן כאלה בגלל שהגברים גסי רוח, וחוזר חלילה. זה מעגל "קסם" שלא ישבר עד שאדם לא יקח אחריות על המעשים שלו ויפסיק לתרץ תירוצים.

אין תירוץ לא להתייחס לנשים או גברים בכבוד הראוי להם כבני אדם, ודי עם מלחמת המינים הזאת.

עריכה: לא להצמד לביטויים "אכזר" ו"גס רוח" למיניהם הם נכתבו לשם המחשה של תחושות בני המין השני.

ב. אני אכן משתדל לא לקחת אישית

ג. לכן אני מעיר. כדי לעורר מודעות לכך שזה לא נעים, ואולי יהיו פחות שייפגעו

זה שהכרטיס שלה מושקע לא אומר שהיא פעילה במיוחד באתר. 

וזו תקופה של חגים, כך שקשה למצוא זמם להתחבר.

תמשיך הלאה, זה נכון, אבל תנסה גם לדון אותה לכף זכות ולהבין שיש מצב שהיא תענה עוד מעט.

בהצלחה!!

נקודה מזה חשובה, שמחה שעלתה פה.

אני ב2 אתרי הכרויות ויש לי כרטיס שכתוב טוב (זו אומנות! חח)

ואני מקבלת ב"ה הרבה פניות והודעות.

באתר שזה יותר אישי משתדלת לענות לכל אחד שלא מתאים בהודעה "מצטערת זה לא מתאים ובהצלחה", אבל גם שם ובעיקר באתר השני ההמוני יותר- אני לא עונה לכולם. ממש משתדלת לקרוא לפחות את כולם.. וכן, לפעמים מקבלת הערות (ולפעמים ממש לא בטוב טעם..) "למה את לא עונה? זה לא בסדר"..

צריך להבין כמה דברים:

-בחורה בדר"כ זו שמקבלת, ואם יש כרטיס טוב סביר שהיא מקבלת הרבה, וזה קשה לקרוא כל כרטיס, לחשוב ברצינות על כל אחד ולענות בהתאם. יש לי חיים מחוץ לאתר הזה..

-אני יודעת שאולי חושבים שזה כיף להיות בצד שמתחילים איתו.. וכן יש בזה משהו מחמיא, אבל גם משהו מאוד מביך, ולפעמים לא כ"כ נעים. לדוגמה כשגברים שגדולים ממך בעשרים שנה כותבים לך "איזו תמונה יפה". ההרגשה קצת זולה, כאילו אני בחלון ראווה וכל אחד יכול לפנות ואני פנויה לכל. לא מכבד במיוחד.. ולכן לא עונה לכולם ולפעמים גם כמה חבר'ה טובים לא נענים בדרך.

-רוב הפניות שנשלחות אליי נענות בשלילה מן הסתם, דווקא כשאני רואה כרטיס שלא מצאתי בו משהו לפסול עליו, אבל מהצד השני- הכרטיס לא מספק הרבה פרטים או אני לא בטוחה- אני מחכה עם התשובה, כדי לא לפסול סתם. לחשוב קצת. מצד אחד לא רוצה לדבר סתם עם בחור באנטרנט מצד שני לא רוצה לפסול בחיפזון.

עם כל זאת, אחרי שניסיתי פעם לכתוב למישהו בעצמי, וראיתי שעוברת עוד דקה, שעה ויום והוא לא ענה- עד שענה- הפנמתי יותר שמאחורי כל כרטיס יושב אדם שמתלבט אם לשלוח או לא ועומד במצב פגיע. ומאז משתדלת אפילו יותר.

שנדע לדון לכף זכות במיוחד כשאנחנו לא עומדים בנעליים של השני.

חורף טוב ובריא מלא גשם של בשורות טובות!

פתחתם כיווני מחשבה.

אני כן חושב שמן הראוי להשתדל. אבל מבין יותר.

ולמדתי מכאן עוד דבר לעצמי - להשתדל לא לפנות אם לא שמספיק נראה לי שגם מבחינתה יתאים, כי זה סתם עלול להעיק. כמובן שגם קודם השתדלתי כך, אבל יותר דגש...

זה יפה מאוד שאתה משתדל ושם לב, אבל איך אתה אמור לדעת א גם מבחינתה זה יתאים?

יש דרך לבדוק את זה?

ובאופן כללי- אתה עושה את זה בסדר גמור, זה לא הבעיה שלך שהן לא בסדר. שוב, יש מיליון דרכים לדון לכף זכות, אבל אתה לא צריך לשפוט את עצמך בחומרה כ"כ...

ממש לא התכוונתי שזה מה שקרה כאן - כלומר, לא התכוונתי שהאחת הזו שלא ענתה ולא נכנסה (עדיין לא ענתה ולא נכנסה, דרך אגב) היא מישהי שבעיניה לא אתאים. לא חושב שזה כך.

רק, שהמודעות לעודף הפניות שעלולות להגיע, וכמה שזה עלול להציק - אני לוקח את זה לתשומת לב באופן כללי. ואם זה די באזור אבל לא בדיוק ואפשר לשאול אותה מה דעתה, או שבאופן כללי היא נראית מאוד מתאימה אבל היא כתבה פרט מסוים שאין אצלי ואני רוצה להבין עד כמה זה חשוב לה, וכיו"ב דוגמאות נוספות - להשתדל להימנע...

(אלא אם כן היא חדשה, ועדיין לא נחשפה לכמות הפניות הרבה סתם)

גם אותן לא צריך לשפוט בחומרה רבה מדי... אז משתדל פשוט לא לשפוט אותן (גם לא "לא אשמתי שהן לא בסדר"... אולי הן כן בסדר מסיבה כלשהי, לפחות בעיני עצמן. לדוגמה, שחושבות ומרגישות כמו חלק מהמגיבות כאן). מקסימום להתעצבן / להתבאס קלות, ולעבור הלאה בע"ה...

ובכל אופן, תודה רבה.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.