ולי היו מקרים יותר גרועים ששלחתי הודעות ולא חזרו אלי.

מייאש.

וחכה,חכה- זה עוד יתנקם בהן בהמשך. 

את היחס הזה הן יעניקו גם למשפחה העתידית שלהן.

אתה כבר מבין שמשפחה מאושרת לא תצא מזה.

באמת אכן עלה בדעתי שאולי היא לא פנויה ולכן לא נכנסת.

אבל אעיר כאן את דעתי הקטנה, שאם מישהו בקשר - מן הראוי שלא להשאיר את הכרטיס פעיל ומפורט... כרטיס פעיל ומפורט באתר היכרויות, כמוהו כהצהרה על עצמך כמישהו פנוי, או הכי הרבה - במהלך התכתבות עם מישהו. כך לדעתי הקטנה...

יש המון עיסוקים וטרדות לכל אחד בחיים, אי אפשר לדעת מה מי ולמה

וגם באמת, ממה שהתרשמתי זה באמת סוגשל מקובל להתעלם בתור מין "תשובה" שלילית, בצורה פחות "בוטה" וישירה. לא יפה בעיני, ממש לא - אבל אם זה מה שמקובל, אז לא אגיד על כך "משפיל" ו"משפחה מאושרת לא תצא מזה"... כי זה מקובל ככה, לא מתוך רוע.

לא באתי להתקיף אף-אחת. בעיקר פרקתי באסה; והערתי לקח ללימוד - להשתדל להיות מודע להודעות שנשלחות אליך, אם יש לך משתמש פעיל...

אני מניח שכתבת אלי - לקראת נישואין וזוגיות

אני הייתי סוגרת כשיש משהו ממש ולא דייטים בהתחלה

בנים מקבלים הרבה דחיות וזה נושא קצת רגיש, ובכל זאת סיבות לא לענות לדעתי:

1- לא קשור בכלל שאז אפילו לא נכנסת לראות מה כתבו (כמו הפרש גדול בגיל, מראה מרתיע, עם ילדים וכו, הנחה שהוא לא רציני)

2- הרבה פניות ואין כוח לענות לכולם במיוחד כשיש פניה רלוונטית (ולבחורות צעירות יש הרבה פניות)

3- חשש שיתחילו להתווכח

4- פניות לא הולמות

כאשר הפניה מנוסחת יפה הייתי משתדלת שכן להחזיר תשובה

וכלל לא קיבלתי תשובה.

פעם אחרי פעם לכמה בנות.

אז מה קורה כאן?

ואז מה אם יש הרבה פניות- אי אפשר להשהות את הכרטיס במקרה כזה?

בקיצור: ככה לא בונים חומה.

למה הוא אשם בזה שהמראה שלו מרתיע אותך?

למה לא לכתוב פשוט "סליחה, נראה לי שזה לא יתאים..."?

ואם יש חחש לויכוח - אפשר פשוט לחסום, לא?

אני משתדלת להיות נחמדה

אבל הניסיון מלמד אחרת לפעמים, ויש הרבה יצורים באתרים, אנשים מפתחים שריטות וציניות מגעילה כלפי נשים.

נכון שאולי בחורים טובים נפגעים, פשוט לא לקחת את זה אישית ולא לחכות לתשובה

והן בתורן כאלה בגלל שהגברים גסי רוח, וחוזר חלילה. זה מעגל "קסם" שלא ישבר עד שאדם לא יקח אחריות על המעשים שלו ויפסיק לתרץ תירוצים.

אין תירוץ לא להתייחס לנשים או גברים בכבוד הראוי להם כבני אדם, ודי עם מלחמת המינים הזאת.

עריכה: לא להצמד לביטויים "אכזר" ו"גס רוח" למיניהם הם נכתבו לשם המחשה של תחושות בני המין השני.

ב. אני אכן משתדל לא לקחת אישית

ג. לכן אני מעיר. כדי לעורר מודעות לכך שזה לא נעים, ואולי יהיו פחות שייפגעו

זה שהכרטיס שלה מושקע לא אומר שהיא פעילה במיוחד באתר. 

וזו תקופה של חגים, כך שקשה למצוא זמם להתחבר.

תמשיך הלאה, זה נכון, אבל תנסה גם לדון אותה לכף זכות ולהבין שיש מצב שהיא תענה עוד מעט.

בהצלחה!!

נקודה מזה חשובה, שמחה שעלתה פה.

אני ב2 אתרי הכרויות ויש לי כרטיס שכתוב טוב (זו אומנות! חח)

ואני מקבלת ב"ה הרבה פניות והודעות.

באתר שזה יותר אישי משתדלת לענות לכל אחד שלא מתאים בהודעה "מצטערת זה לא מתאים ובהצלחה", אבל גם שם ובעיקר באתר השני ההמוני יותר- אני לא עונה לכולם. ממש משתדלת לקרוא לפחות את כולם.. וכן, לפעמים מקבלת הערות (ולפעמים ממש לא בטוב טעם..) "למה את לא עונה? זה לא בסדר"..

צריך להבין כמה דברים:

-בחורה בדר"כ זו שמקבלת, ואם יש כרטיס טוב סביר שהיא מקבלת הרבה, וזה קשה לקרוא כל כרטיס, לחשוב ברצינות על כל אחד ולענות בהתאם. יש לי חיים מחוץ לאתר הזה..

-אני יודעת שאולי חושבים שזה כיף להיות בצד שמתחילים איתו.. וכן יש בזה משהו מחמיא, אבל גם משהו מאוד מביך, ולפעמים לא כ"כ נעים. לדוגמה כשגברים שגדולים ממך בעשרים שנה כותבים לך "איזו תמונה יפה". ההרגשה קצת זולה, כאילו אני בחלון ראווה וכל אחד יכול לפנות ואני פנויה לכל. לא מכבד במיוחד.. ולכן לא עונה לכולם ולפעמים גם כמה חבר'ה טובים לא נענים בדרך.

-רוב הפניות שנשלחות אליי נענות בשלילה מן הסתם, דווקא כשאני רואה כרטיס שלא מצאתי בו משהו לפסול עליו, אבל מהצד השני- הכרטיס לא מספק הרבה פרטים או אני לא בטוחה- אני מחכה עם התשובה, כדי לא לפסול סתם. לחשוב קצת. מצד אחד לא רוצה לדבר סתם עם בחור באנטרנט מצד שני לא רוצה לפסול בחיפזון.

עם כל זאת, אחרי שניסיתי פעם לכתוב למישהו בעצמי, וראיתי שעוברת עוד דקה, שעה ויום והוא לא ענה- עד שענה- הפנמתי יותר שמאחורי כל כרטיס יושב אדם שמתלבט אם לשלוח או לא ועומד במצב פגיע. ומאז משתדלת אפילו יותר.

שנדע לדון לכף זכות במיוחד כשאנחנו לא עומדים בנעליים של השני.

חורף טוב ובריא מלא גשם של בשורות טובות!

פתחתם כיווני מחשבה.

אני כן חושב שמן הראוי להשתדל. אבל מבין יותר.

ולמדתי מכאן עוד דבר לעצמי - להשתדל לא לפנות אם לא שמספיק נראה לי שגם מבחינתה יתאים, כי זה סתם עלול להעיק. כמובן שגם קודם השתדלתי כך, אבל יותר דגש...

זה יפה מאוד שאתה משתדל ושם לב, אבל איך אתה אמור לדעת א גם מבחינתה זה יתאים?

יש דרך לבדוק את זה?

ובאופן כללי- אתה עושה את זה בסדר גמור, זה לא הבעיה שלך שהן לא בסדר. שוב, יש מיליון דרכים לדון לכף זכות, אבל אתה לא צריך לשפוט את עצמך בחומרה כ"כ...

ממש לא התכוונתי שזה מה שקרה כאן - כלומר, לא התכוונתי שהאחת הזו שלא ענתה ולא נכנסה (עדיין לא ענתה ולא נכנסה, דרך אגב) היא מישהי שבעיניה לא אתאים. לא חושב שזה כך.

רק, שהמודעות לעודף הפניות שעלולות להגיע, וכמה שזה עלול להציק - אני לוקח את זה לתשומת לב באופן כללי. ואם זה די באזור אבל לא בדיוק ואפשר לשאול אותה מה דעתה, או שבאופן כללי היא נראית מאוד מתאימה אבל היא כתבה פרט מסוים שאין אצלי ואני רוצה להבין עד כמה זה חשוב לה, וכיו"ב דוגמאות נוספות - להשתדל להימנע...

(אלא אם כן היא חדשה, ועדיין לא נחשפה לכמות הפניות הרבה סתם)

גם אותן לא צריך לשפוט בחומרה רבה מדי... אז משתדל פשוט לא לשפוט אותן (גם לא "לא אשמתי שהן לא בסדר"... אולי הן כן בסדר מסיבה כלשהי, לפחות בעיני עצמן. לדוגמה, שחושבות ומרגישות כמו חלק מהמגיבות כאן). מקסימום להתעצבן / להתבאס קלות, ולעבור הלאה בע"ה...

ובכל אופן, תודה רבה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?