שכל אחד יכתוב רשימה של ספרים שיש לו/ שהוא קרא, ויכתוב חוות דעת, בעד או נגד. שאני אתחיל?
(אני לא מתייחסת לרמת נקיות של ספרים)
-המדריך לימים הקרובים ומצרפי המקרים של יואב בלום - שני ספרים מעולים, מעין רומן מתח כזה. בהחלט ספרים טובים.
-אשמת הכוכבים של ג'ון גרין - ספר טוב+, לא הבנתי למה כולם התלהבו ממנו כל כך. הוא טוב, אבל לא התרגשתי ממנו נורא.
-בובות סיניות של ליסה סי - אמרו לי שהסופרת טובה, כנראה נתקלתי בספר פחות טוב שלה. העעלילה סבבה לגמרי אבל הוא גס ולא כיף לקרוא.
-רשימת המשאלות ואבני הסליחה של לורי נלסון ספילמן - ספרים מעולים. מאלה שאני יכולה לקרוא שוב אחרי כמה זמן.
-טירת הזכוכית של ג'אנט וולס - אחד הספרים שאני הכי אוהבת. קראתי אותו ברצף פעמיים, ואחרי כמה זמן עוד פעמיים ברצף. ספר מדהים. מה שאהבתי בו זה שהסופרת לא פוחדת לכתוב את המציאות הכי איומה שילד מסוגל לגדול לתוכה, ואיך הילד יכול לצמוח ממנה בכוחות עצמו. קצת גס אבל מומלץ בהחלט.
-המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה של מארק האדון - ספר גאוני. ממש ממש מומלץ.
-הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם ל יונס יונסון - הממ.. קראתי פעם אחת ונהניתי אבל לא משך אותי לקרוא שוב. הוא יפה אבל לא ממש יפה. קצת משעמם לפעמים, נמרח כזה. אבל מצחיק.
-הכלב היהודי של אשר קרביץ - ספר משעשע ביותר, מלא הומור יהוד, קצת גס.
-צופן דה וינצ'י והסמל האבוד של דן בראון - ספרים ממש טובים. לא כולם יסכימו איתי. בגדול הספרים של דן בראון די דומים אחד לשני, ככה שמספיק לקרוא ספר אחד כדי להבין את הכיוון שלו. הםהמותחנים היחידים שקראתי בחיי ונהניתי מהם, אולי כי לא יכולתי להפסיק לקרוא כי כאמור זה מותחן.
-אני באה משם של אמה רייס - ספר מעולה, קצת מדכא. הוא מתאר מציאות חיים עלובה של ילדה. הספר כתוב בשפה רדודה קצת, לא כי זה ספר רדוד אלא כי הוא נכתב בידי הילדה בעצמה. זה סיפור אמיתי.
-פרנסוס על גלגלים של כריסטופר מורלי - אחד הספרים שאני הכי אוהבת. הוא מצחיק, כיף לקרוא, ואפשר לומר שזה סיפור האהבה הכי טוב שקראתי אי פעם. והוא נקי לגמרי.
-הנער האבוד של תומס וולף - זה הספר שאני הכי אוהבת. הוא נובלה המחולקת לארבעה חלקים. סיפור עצוב על ילד מדהים שמת בגיל צעיר. שווה קריאה מעמיקה.
-צוואתו של מוקיון - ספר נחמד, קצת מדכא, קראתי אותו רק פעמיים די מזמן ואהבתי. לא נראה לי כל אחד יאהב.
-שומרת אחותי של ג'ודי פיקו - בטח שמעתם עליו כבר. ספר ממש טוב, אני יכולה לקרוא אותו שוב ושוב ושוב, בעצם אני כבר יודעת אותו כמעט בע"פ. יש שם משפטים הראויים לציטוט, בהחלט.
-הארי פוטר! לא צריך לכתוב.
-פופולרית של מאיה ון ווגנן - ספר זוועתי, אל תתקרבו
-סיפור משפחתי של אפרים קישון - ספר ממש טוב מצחיק, אבל אני קוראת אותו רק כשממש אין לי משהו אחר לקרוא. לא סיימתי אותו עדיין. זה הומור שמתאים לאנשים שעכשיו בגיל 40 בערך (אלה שבזמנו נהנו מהגששים). אמא שלי מאוד נהנית ממנו.
-שום גמדים לא יבואו של שרה שילה - ספר ממש טוב. לא כולו טוב, אבל יש בו חלק מעולה.
-גארו של לאוני סוואן - מותחן כבשים ועזים, קצת משעמם. אהבתי רק את ההתחלה ואת הסוף.. הוא מצחיק, כי כבשים מספרים אותו
-רודף העפיפונים של חאלד חוסייני - זה ספר מדהים, מדהי, מדהים. אני אוהבת אותו ממש. הוא קשה וכואב, אבל יפהפה. מומלץ בחום, למרות שסופר ערבי כתב אותו.
-הדרך לגן עדן של פאולינה סיימונס - סוג ספר שגורם לך לרצות לצאת להרפתקה, כי הוא מספר על שתי חברות שיצאו עם המכונית שלהן לטיול אבל הוא ממש ממש גס. לא אוהבת אותו.
-המתיקות שבשכחה של קריסטין הרמל - ספר טוב פחות או יותר. לא מדהים. נחמד.
-קשר עין של קאמי מקנאוורן - אחד הספרים הכי טובים שקראתי. מומלץ.
-שירה גאולה ומקימי של נועה ירון דיין - ספרים מעולים. כתובים בשפה מדהימה. יש שיחלקו עלי.
-האלכימאי והזאהיר של פאולו קואלו - האלכימאי ספר ממש טוב, כל כולו כמעט ראוי לציטוט. הזאהיר הוא מעין ספר המשך, והוא מספר על הסופר אז אני פחות אוהבת אותו. אבל גם הוא גאוני.
-מישהו לרוץ איתו של דוד כ=גרוסמן - במילה אחת: וואו.
-כמה טוב להיות פרח קיר של סטפן צ'בוסקי - ספר מושלם. מושלם.
-ילדיהם של שומרי הפילים של פטר הוג - ספר ממש טוב. פילוסופי כזה, אז למי שאוהבת להתפלסף. אחד הספרים שאני רוצה לקנות אבל לא מוצאת שום חנות
-פסיעות בחול ועוד ספרים של אורנה בורדמן - אני לא ממש אוהבת. שפה קצת רדודה לדעתי. סיפורים חביבים.
יש עוד אבל אני לא זוכרת עכשיו...
