שלום לך!

התחלתי לגמול את הבת שלי בגיל 2 וחודש, אחרי חודש היא כבר הסתדרה מצוין , ופספסה בין 1-2 פעמים ביום.

מה שקרה זה שהיא התחילה לחזור אחורה, לא רוצה ללכת לשירותים בכלל, עושה על הרצפה (לא מפספסת, נעמדת מפסקת רגליים...) רוצה חיתול, לפעמים , 

כשאני מתעלמת היא כן הולכת לפעמים ולפעמים לא.

האם את ממליצה לחזור לחיתול?

ערב טוב

משהו השתנה בשגרה שלה לאחרונה?

איך אתם מגיבים לפספוסים?

לא השתנה,

בהתחלה זה היה מעצבן והכעס שלי גרם לתופעה להחמיר.

כרגע אני לא אכפתית , ולא מגיבה במיוחד (שולחת אותה להחליף בגדים )

היא עדין מפספסת.

האם להמשיך?

בתי מדברת כמו ילדה בת ארבע כמעט 

מבינה ובוגרת 

ורק בעניין הגמילה אנחנו לא מצריכים ללכת צעד קדימה 

בתקופת פסח ניסינו לגמול אותה לבקשתה לעשות כל הזמן בשירותים, אבל זה היה התנגשות עם עוד כמה דברים רגשיים (כמו שניסינו בדיוק לגמול אותה ממוצץ בד בבד - טעות.). וזה פשוט נעצר.

כרגע היא נמצאת במצב מאוד מבלבל כל הזמן מבקשת לעשות בסיר אבל אני מאמינה שבגלל שהיא חלק מהיום עדין עם טיטול אז כנראה שאינה מבחינה מתי היא עם ומתי היא בלי ולפעמים מפספסת.

ובעשיית צרכים גדולים היא פחות מצליחה לתזמן וכמעט תמיד מפספת על הרצפה או בתחתון.

פרטים נוספים,

1. בת ראשונה ויחידה לבינתיים.

2. אנחנו לא בדיוק יודעים מה הצעדים שעלינו להוביל כדי להביא לגמילה

3. אני עובדת ורק בארבע אנחנו ביחד בבית.

4. הגננת לא דוחפת מדי לגמול אותה אצלה כיוון שהיא ממש לא מסכימה לנסות לעשות בשום שירותים חוץ מהסיר או השירותים שבבית אפילו לא אצל המטפלת.

מה עושים ?

תודה רבה!

ערב טוב,

נשמע שהיא ממש לא בעניין של לשתף פעולה.

בעיניי כדאי כרגע להחזיר חיתול, להשכיח ממנה ומכם את החוויה הלא נעימה סביב הגמילה ולהתחיל שוב בפסח או כשתראו בשלות שוב.

עד אז פשוט לא לדבר על זה, לתת לזמן לעשות את שלו.

בהצלחה רבה!

אבל אם את עדין רואה,

אולי תוכלי להגיד לי מה עדיף 

כי אני אמורה בעז"ה ללדת חודש וחצי לפני פסח...

עדיף לחכות עד אז שזה היה בזמן כל כך רגיש?

וגם היא תהיה מעל גיל 3 אז - זה לא מדי מאוחר?

אשמח לעיצות באופן כללי. 

ערב טוב,

נקודות שצריך לשים לב בגמילת תאומים ובכלל בגידול תאומים:

1.הם אמנם שניים אבל כל אחד-אחד. כל אחד עם קצב התפתחות שונה ובשלות אחרת, לשים לב לא ליצור השוואות ולא להאיץ באחר בגלל אחיו.

2.להיזהר מיצירת תחרותיות בניהם סביב נושא הגמילה- "מי עושה  הכי יפה בסיר", "מי לא מפספס" וכד'.

3. לזרום עם כל אחד הכין שטוב לו-אם לאחד טוב ישבנון ולשני סיר נהדר.

4. לרתום שניים לתהליך גמילה יכול להיות רק לטובתכם ולטובתם- אך שימו לב שאחד מהם לא נפגע, שימו לב מה כל אחד צריך ופעלו בהתאם.

בני כמה הם?

האם נכון בשלב ראשון לגמול בסיר גמילה?

חשוב לי לאפשר לשתיהן להרגיש את נוכחותי . ורק באופן הזה זה מתאפשר. וגם מאד תורם שאני יכולה לצאת איתם מחוץ לבית ללא חשש פיספוסים.

האם נכון לגמול את שתיהן בו זמנית?

אני רואה ימים בהם אחת לא מפספסת בכלל. והשנייה כן.

וימים שזה מתהפך. שזו שפיספסה  לא מפספסת והשניה כן. וחוזר חלילה.

כלומר. הייתכן שיש קשר לתפיסת תפקיד של כל אחת בהתאם לשנייה?

באיזה אופן את ממליצה לעשות את המעבר לאסלה עם ישבנון? ובאיזה שלב בתהליך?

בשנת צהריים  ובלילה אני שמה להן טיטול לאחר שניסיתי ונוכחתי שבזמן שינה הן מפספסות האם  זה מועיל או גורע מההתקדמות?

תודה מראש.

ערב טוב,

בנות כמה הן?

כמה דגשים לגמילת תאומים-

1.הם אמנם שניים אבל כל אחד-אחד. כל אחד עם קצב התפתחות שונה ובשלות אחרת, לשים לב לא ליצור השוואות ולא להאיץ באחר בגלל אחיו.

2.להיזהר מיצירת תחרותיות בניהם סביב נושא הגמילה- "מי עושה  הכי יפה בסיר", "מי לא מפספס" וכד'.

3. לזרום עם כל אחד הכין שטוב לו-אם לאחד טוב ישבנון ולשני סיר נהדר.

4. לרתום שניים לתהליך גמילה יכול להיות רק לטובתכם ולטובתם- אך שימו לב שאחד מהם לא נפגע, שימו לב מה כל אחד צריך ופעלו בהתאם.

לשאלותייך-

בגיל הזה חיתול לילה זה בסדר גמור. גמילת לילה זו בשלות מסוג אחר מגמילת יום.

לגבי צהריים-הן איתך בבית? כדאי להפסיק את השתיה כחצי שעה לפני השנ"צ ולגשת לשירותים לפני, קרוב לוודאי שזה יספיק. במידה וניסיתם וזה לא עוזר-לשים חיתול גם בשנ"צ.

באופן כללי אני ממליצה לגמול את שניהם יחד אלא אם רואים שהאחד ממש לא בכיוון.

במקרה שלך כמו שאני מבינה כן יש שיתוף פעולה משתיהן אבל זה עדיין מתנדנד- זה בסדר, כך זה בתהליך.

הפסיקי להזכיר להן ללכת לשירותים(במידה ואת עושה זאת), הן הרי היחידות שיודעות מתי יש להן, זה יגרור יותר פספוסים בהתחלה אך זהו חלק אינטגרלי מהתהליך-כך הן ילמדו.

התגובה לפספוס צריכה להיות עניינית 

-"אוי מתוקה, יצא לך פיפי, לכי תביאי תחתונים ואנגב אותך", בלי תוספות מיותרות או הרצאות על כמה צריך לעשות בשירותים וכו'-זה מטריד את הילד ולא ייטיב איתו בתהליך.

סיפורים,שירים, מתן עצמאות בבית באופן כללי מאד חשובה-להוריד כביסה, להחזיר נעליים למקום, להוציא מהמקרר מעניק לילד תחושת מסוגלות ואחריות וזו בדיוק הדרישה ממנו בתהליך גמילה מחיתולים .

בהצלחה רבה,

אפרת

ערב טוב,

בנות כמה הן?

כמה דגשים לגמילת תאומים-

1.הם אמנם שניים אבל כל אחד-אחד. כל אחד עם קצב התפתחות שונה ובשלות אחרת, לשים לב לא ליצור השוואות ולא להאיץ באחר בגלל אחיו.

2.להיזהר מיצירת תחרותיות בניהם סביב נושא הגמילה- "מי עושה  הכי יפה בסיר", "מי לא מפספס" וכד'.

3. לזרום עם כל אחד הכין שטוב לו-אם לאחד טוב ישבנון ולשני סיר נהדר.

4. לרתום שניים לתהליך גמילה יכול להיות רק לטובתכם ולטובתם- אך שימו לב שאחד מהם לא נפגע, שימו לב מה כל אחד צריך ופעלו בהתאם.

לשאלותייך-

בגיל הזה חיתול לילה זה בסדר גמור. גמילת לילה זו בשלות מסוג אחר מגמילת יום.

לגבי צהריים-הן איתך בבית? כדאי להפסיק את השתיה כחצי שעה לפני השנ"צ ולגשת לשירותים לפני, קרוב לוודאי שזה יספיק. במידה וניסיתם וזה לא עוזר-לשים חיתול גם בשנ"צ.

באופן כללי אני ממליצה לגמול את שניהם יחד אלא אם רואים שהאחד ממש לא בכיוון.

במקרה שלך כמו שאני מבינה כן יש שיתוף פעולה משתיהן אבל זה עדיין מתנדנד- זה בסדר, כך זה בתהליך.

הפסיקי להזכיר להן ללכת לשירותים(במידה ואת עושה זאת), הן הרי היחידות שיודעות מתי יש להן, זה יגרור יותר פספוסים בהתחלה אך זהו חלק אינטגרלי מהתהליך-כך הן ילמדו.

התגובה לפספוס צריכה להיות עניינית 

-"אוי מתוקה, יצא לך פיפי, לכי תביאי תחתונים ואנגב אותך", בלי תוספות מיותרות או הרצאות על כמה צריך לעשות בשירותים וכו'-זה מטריד את הילד ולא ייטיב איתו בתהליך.

סיפורים,שירים, מתן עצמאות בבית באופן כללי מאד חשובה-להוריד כביסה, להחזיר נעליים למקום, להוציא מהמקרר מעניק לילד תחושת מסוגלות ואחריות וזו בדיוק הדרישה ממנו בתהליך גמילה מחיתולים .

בהצלחה רבה,

אפרת

בת שנתיים וכמה חודשים

מאוד בוגרת

ניסינו שבוע להתחיל קצת לפני יומולדת שנתיים

והפסקנו כי לא שיתפה פעולה (לא הסכימה לשבת, עצרה וכו')

שוקלים מתי לחזור לזה 

לפעמים היא מנסה להוריד את החיתול

ולפעמים מבקשת לשבת על סיר/ישבנון ולפעמים גם עושה בו

הבעיה שלפעמים בימים שמדברים על זה או שמנסים, היא "עוצרת", ואז בלילה צורחת מכאבי בטן...

נראה שזה קרוב, אבל איך נדע שזה הזמן? ושאנחנו לא גורמים לה לא להיגמל כי אנחנו לא מרשים לה להוריד טיטול למשל?

תודה רבה!!

עצירה של פיפי מראה על חוסר בשלות.

אני מציעה לשחרר את זה ולחכות לפסח כשמתחיל להתחמם יותר וגם היא תגדל ותהיה בשלה יותר לדבר.

בינתיים החזירו חיתול ואל תדברו על זה-ילד שלא משתף פעולה אנחנו לא מאיצים בו בגיל הזה.

בהצלחה רבה

אפרת

ערב טוב,

בן כמה הוא?

ראשית כל, "רגרסיה" בגמילה מחיתולים שכיחה מאד עם הולדת אח וכניסה לגן חדש,  חשוב שתדעו את זה ותראו בזה דבר "נורמלי".

לגבי הגישה של להשאיר אותו עם הקקי-בשום אופן לא.

הוא לא עושה את זה בכוונה או כדי להרגיז אתכם ולכן אין מתפקידכם להעניש אותו בצורת "תשאר עם הקקי". להפך, הוא צריך לדעת שקקי זה בעצם לכלוך שיוצא מהגוף וכדאי לנקות אותו מהר ולא להישאר איתו כי זה גם יכול ליצור פצע וכאב בישבן.

והכי חשוב, מה המסר שהוא לומד מזה?

אני עושה קקי ואמא ואבא משאירים אותי ככה אז בעצם לא אכפת להם ממני(שזה כמובן לא נכון חלילה, רק כדי לסבר לך את האוזן), הפספוס הוא בכלל לא אודותייך או אודות בעלך או האח הקטן- אלא אודותיו בלבד. 

השינויים גדולים עליו וזה מתבטא בפספוס קקי ופיפי, תפקידכם כאן זה לחבק אותו ולהכיל את הקושי שלו, לא לכעוס ובטח לא להעניש.

לגבי הצרחות והבכי בדרך למקלחת- אני לא יודעת איך אתם מגיבים לדבר הזה אבל חשוב שלא תיכנסו איתו ל"דרמה", ובלי הרבה מילים, בחיבוק ובעדינות תקחו תנסו לרתום אותו  למקלחת, ואם זה לא הולך אז קובעים עובדה ולוקחים אותו, זה חלק מהצבת הגבול שלכם בבית, עם קקי בתחתונים לא נשארים.

רק כדי להבין את התמונה-

הוא עושה קקי מתוך שינה ונשאר עם זה עד הבוקר?

תמשיכו באותו קו. להתייחס עניינית,לשטוף, להחליף וזהו.

לא לעשות מזה סיפור גדול-זה יעבור, לתת לו זמן להסתגל למציאות החדשה בחייו.

בצהריים השינה פחות עמוקה וזה יכול לקרות.

אם את מרגישה שהדברים לא מתקדמים והוא ממשיך לפספס, מציעה לשקול הדרכה פרטנית כדי לגעת בנקודה.

שבוע טוב והמון בהצלחה,

אפרת

בן השלוש וחצי שלי עדיין מפספס כמעט כל לילה.

הוא גמול ביום מגיל שנתיים ומשהו (לא זוכרת במדויק).

מאוד רצה להוריד טיטול בלילה לפני גיל 3 אך אנחנו עיכבנו עד גיל שלוש וחודשיים בערך.. מכמה סיבות: שלו- הוא היה ממלא טיטולים בלילה והיה נראה לי שהוא עוד לא בשל. טכניות שלי- כדי שיעבור פסח- כך גם יהיה קל יותר עם הכביסות וגם כי הייתי בתחילת הריון והיה לי מאוד קשה לתעסק עם זה.

הורדנו טיטול בלילה אחרי פסח, הוא כבר מאוד מאוד רצה להיות בלי טיטול. מבחינתו זה  סימל שהוא עדיין תינוק ולא התאים לו יותר. גם תחתון טיטול הוא פסל מאותה סיבה די מהר. א"א לעבוד עליו.

כיום- הוא עדיין מפספס כמעט כל לילה. לפעמים גם כמה פעמים בלילה. בהתחלה הוא היה מתעורר באמצע הלילה מהרטיבות. היום הוא יכול לישון ככה לילה שלם. לפעמים מפספס בתחילת הלילה לפעמים רק בסופו. להעיר אותו גם לא תמיד עוזר- כי הוא יכול אח"כ לעשות שוב. ולפעמים הוא מפספס לפני שלוקחים אותו.

ילדתי לפני כחודש ומאז זה רק החריף- אם פעם היו שני לילות או יותר בשבוע שהוא כן היה מצליח לקום יבש, היום כמעט כל יום הוא מרטיב. 

להחזיר לו טיטול ללילה לא שייך- זה פוגע בו. פרסים והפתעות- לא משפיע- הוא ישן חזק.

ואני- חוששת מאוד מהחורף הקרב ובא. 

אין לי כוח יותר לכביסות.. ליבש כל יום הכל.. וגם חוששת שהוא ישן רטוב כל הלילה ויתקרר.

אשמח לעיצה

ערב טוב,

אקדים ואומר שבגיל זה חיתול לילה זה ממש בסדר ושכיח מאד, עד גיל 6 אצל בנים הרטבות לילה לא נחשבת "בעיה" ולכן כל מה שאתם יכולים לעשות זה-

1.להפסיק את השתייה לפחות כשעה לפני השינה. זה תנאי הכרחי.

2.להלהיב אותו על חיתול תחתון, פול אפס וכד'-אפשר להסביר לו גם למה כדאי לו וזה בכלל לא אומר שאתה תינוק וכו'.

הוא שותה לפני השינה? איך הוא נרדם?

הפסקנו או מגבילים מאוד את השתיה... לא עוזר

מה זה פול אפס לא מכירה..

בכל מקרה הרעיון של טיטול ללילה או תחתון טיטול- שמבחינתו זה היינו הך, פוגע בו רגשית בצורה מאוד עמוקה

זה ממש מעליב אותו

אנחנו רק מנסים לדבר איתו על זה הוא פורץ בבכי נורא

קשה לו להרדם בדר"כ. מאז ומעולם ההשכבות שלו ארוכות והוא קם כמה פעמים מהמיטה בתירוצים שונים עד שנרדם באמת.

כשהוא כבר ישן קשה להעיר אותו והיקיצות שלו פעמים רבות מלוות בעצבנות.

לגבי ההרדמות- אשמח לתת טיפים במייל אם תירצי.

לגבי ההרטבות לילה- תצטרכו לבחור מבין האופציות מה נכון לכם. אני מכירה הרבה ילדים שהוריהם לקחו את העניין של להלהיב את הילד על חיתול בתור םרוייקט וזה צלח יפה.

התסכול מהרטבות לילה כל בוקר גדול יותר-לכם ולו.

תשקלו בחיוב לעיתים אנחנו אלה שמשדרים לילד שזה של קטנים ומתקשים לשחרר

אם את מרגישה שהדברים לא מתקדמים,תשקלו הדרכה פרטנית.

שבוע טוב והמון הצלחה,

אפרת

ערב טוב,

יש ילדים בגיל הזה שלא מראים התעניינות יתרה וזה ממש בסדר, כל עוד אין משהו שמחייב גמילה אין סיבה להילחץ במה יהי בהמשך.

אני מציעה לחשוף אותה לשירים וסיפורים, לדבר על הגוף שלנו ושהקקי והפיפי הוא לכלוך שיוצא מהגוף, לדמות את השלפוחית לשקית שכשהיא מלאה המים(הפיפי) יוצא ממנה.

תראו אמה קורה לקראת פסח ועד אז-שחררו

בהצלחה רבה,

אפרת

ערב טוב,

טוב שזה בא מצוות הגן, כך יהיה שיתוף פעולה נהדר ביניכם.

גמילה מתחילה בבית ולא בגן- זה ידרוש מכם להישאר איתם כמה ימים בבית, להוריד חיתול ולהתחיל את התהליך:

סיר או ישבנון זה בכלל לא משנה, בד"כ  ילדים בגיל הזה מעדיפים סיר כי זה יותר קטן ופחות מאים וגם תנוחת הקריעה נוחה יותר, אז לשיקולך האישי.

קודם כל ללמוד אותם, לילדים יש שפת גוף מיוחדת כשיש להם פיפי או קקי וכדאי עירניים לזה ובהתחלה ניזום וניקח אותם לשירותים לפי אותם סימנים, לא להזכיר ולא לשאול אם יש(הם ילמדו איך זה מרגיש עם הזמן), לא להציק יותר מדי כדי שזה לא יהפוך למשימה שאמא ואבא מבקשים ממני אלא אחריות שלי בלבד.

בהתחלה יהיו הרבה פספוסים אבל לאט לאט את תראי שזה ילך וירד והם ילמדו להרגיש כשיש פיפי, יכריזו וילכו לסיר בעצמם.

לפספוסים להתייחס בצורה עניינית לדבר, לגשת להביא תחתנונים ולנקות. בלי יותר מדי הרצאות של "פעם הבאה..".

בבית בהתחלה כדאי להיות בלי תחתונים אלא רק עם מכנסיים, זה מקל  עליהם את הסרבול של להוריד גם וגם וגם.

חשוב- להאמין בהם. בפנים. לא מבחוץ.

הם יכוליםץ מסוגלים ויצליחו.

זה בקצרה, כי זה בכל זאת פורום...

בהצלחה רבה,

אפרת

כמעט בן 4

גמול כשנה

אבל שונא ללכת לשרותים ולכן מרטיב.

אציין שבגן זה לא קורה, רק בבית.

יש ימים שהוא יבש

ויש ימים שמרטיב 3-4 פעמים.

הוא מתאפק עד הקצה. לפעמים מספיק שרותים ולפעמים לא.

ניסיתי להשאיר אותו רטוב, כדי שירגיש לא נעים,

אבל הוא מאד איסניסט ומייד מוריד את הבגדים.

לא מפריע לו להשאר בלי, העיקר לא רטוב.

ערב טוב,

ילד שמפספס רק בבית רוצה להגיד לנו משו.

להשאיר אותו רטוב זו בטח לא תגובה הולמת שמייצרת אמון ביניכם.

קשה לי לענות בלי להכיר את כל התמונה אבל באופן כללי אני מציעה להתעלם מזה, הכוונה-

לא לכעוס ולא לעודד.

להתייחס עניינית לעצם הפספוס, להביא תחתונים ולנקות אותו. 

 כמו שאני מבינה העניין הוא שזה הפך להיות פיל בבית וכל התנהלות הבית אחה"צ, כדאי פשוט לא לעשות מזה עניין ולראות איך זה מתקדם.

אם אין שיפור והתסכול גובר תשקלו הדרכה פרטנית.

בהצלחה רבה,

אפרת

אבל כשאני רואה אותו קופץ, לא לומר לו כלום?

לא לשלוח אותו לשרותים?

כי אין לו בעיה להרטיב ואז להחליף.

ערב טוב,

ילד שמפספס רק בבית רוצה להגיד לנו משו.

להשאיר אותו רטוב זו בטח לא תגובה הולמת שמייצרת אמון ביניכם.

קשה לי לענות בלי להכיר את כל התמונה אבל באופן כללי אני מציעה להתעלם מזה, הכוונה-

לא לכעוס ולא לעודד.

להתייחס עניינית לעצם הפספוס, להביא תחתונים ולנקות אותו. 

 כמו שאני מבינה העניין הוא שזה הפך להיות פיל בבית וכל התנהלות הבית אחה"צ, כדאי פשוט לא לעשות מזה עניין ולראות איך זה מתקדם.

אם אין שיפור והתסכול גובר תשקלו הדרכה פרטנית.

בהצלחה רבה,

אפרת

ערב טוב.

תראו כיצד מחזיקים את הפין ומכוונים לתוך האסלה.

זה בעיקר עניין של זמן וסבלנות

בהצלחה רבה!

גיליתי שזה מכניס אותי ואותו יותר מדי ללחץ, כשאני עושה הכול כדי שלא ייפול לרצפה. החלטתי לנסות לא להחזיק אותו בכלל ולראות מה קורה, ולתדהמתי גיליתי שאז הוא מעצמו משתדל לכוון היטב, ולרוב מצליח! כשלא - אני מנקה. אבל זו הייתה כזאת הקלה לראות שזה תהליך לימוד שיכול לקרות גם בלי שאני אקח אחריות עליו...

ערב טוב.

כשמתחילים גמילה מתחילים, זאת אומרת שמורידים חיתול לאורך כל היום במשך כמה ימים בבית ואז בגן.

בן כמה הוא?

הוא מראה  סימני בשלות?

אפשר לגמול בחורף,מטעמי נוחות וסירבול(שכבות) בדרך כלל יותר קשה לילד אבל אם אתם ממש מרגישים שזה נכון אז בהחלט כדאי להתחיל.

זה אכן מעט מאוחר, אבל לעיתים עדיף מגמילה בה הילד לא בשל ותהליך לא נכון.

בפוסט בו הצגתי את עצמי כתבתי חלק מסימני הבשלות, תעייני בהם, שימי לב לבן שלך במשך היום, כמה הוא מודע באמת לצרכים שלו, אם הוא מתעניין ואם נראלך שהוא ישתף פעולה. במידה וכן- תתחילו.

תשאירי בבית יומיים-3 ותתחילו.

אפשר לשאול אותי שאלות במייל.

בהצלחה רבה!

אפרת

ערב טוב,

אפשר לגמול בחורף, בדרך כלל יותר קשה מטעמי סירבול (שכבות וכד').

לפי מה שאת מספרת בעיניי כדאי לחכות שעוד סימנים יופיעו ואז להתחיל בגמילה, בקיץ יותר קל לכולם.

בהצלחה רבה. 

ילד בן 6 שמידי פעם מלכלך את תחתוניו: יש רק רושם של צואה, לא ממש עושה בתחתונים.

זה יכול לקרות פעמיים ביום למשך שבוע ויכול פתאום לא לקרות בכלל שבוע.

ניסינו ב"מבצעים" - עזר מאוד אבל המשיך מיד אחרי תום ה"מבצע".

האם יש בעיה פיזיולוגית כזו?

או אולי זו בעיה רגשית?

יש לציין שהוא ילד מאוד חמוד, מוצלח, מצחיק, מוכשר ומה לא.

זה יכול להיות רגשי או פיזיולוגי.

הייתי מנסה בתור התחלה להתייעץ עם רופא  הילדים וגם עם רופא התפתחות ואולי לקבל פיזיוטרפיה שתתמקד בשרירים הטבעתיים(שזה כולל את פי הטבעת), יש ילדים שזה שריר קצת רפוי אצלם וכדאי לבדוק שזה לא העניין.

היא נגמלה די חלק חוץ משהתחילה מעון וגם זה הסתדר בערך...

השאלה שלי היא מתי ואיך גורמים לה לא לעשות את הטיפות הראשונות בתחתונים. ז"א היא תגיד שהיא צריכה לשירותים אקח אותה ואראה שהתחתון טיפה\ ולפעמים יותר מטיפה רטוב... האם היא בשלב שהיא אמורה לשלוט בזה ואיך אפשר לעזור לה להתאפק לגמרי עד השירותים..

תודה רבה!!!

סבלנות. סבלנות וסבלנות

זה לימוד שלוקח לעיתים זמן.

לא לייחס לזה חשיבות או לדבר על זה.

בהצלחה רבה!

ערב טוב,

בן כמה הוא?

אתם מזכירים לו הרבה? 

איך היה התהליך כשהתחלתם? מה עשיתם?

הבן שלי הגדול בן ה6 התחיל גמילה בגיל 2.5 בזמן חופש אצל ההורים (גרוע..) המטפלת לא כל כך הייתה בעניין וביקשה שנתחיל בבית ואח"כ ניראה אם מצליח וכו' וכו'.. (גם גרוע..) בכל מקרה לקחה לו הגמילה וגם לא כל כך בערך 7 חודשים במהלכם כבר התחיל גן ופיספס בגן. בזמן שהיה מפספס בגן הגננות ביקשו שאני אגיע להחליף לו.. בזמן הזה הוא היה יכול לחכות חצי שעה במצב כזה אפילו בזמן מפגש בו כל הילדים עם הגננת הוא היה עומד לבד ליד השירותים ומחכה שאגיע להחליף לו.. סיוט סיוט!!!!!! גם לנו ובעיקר לו.. כל הילדים היו צוחקים עליו בנוסף שהוא מפספס.. מאז לאט לאט הוא נגמל.. הבעיה היא בלילה- יש לילות שהוא מפספס בלילה. זה יכול לקרות 2-3 לילות בשבוע ויכול להיות שיהיה שבוע בלי פיספוסים בכלל.. זה שוב לא נעים לנו ובעיקר לו.. במיוחד ששני אחיו הקטנים גמולים לגמרי. חשוב לי לציין שאנחנו מנסים להיות אדישים לזה שפיספס ורק אומרים לו להחליף לבנים כמובן באדישות כדי לא לעשות מזה עניין...
אנחנו מיואשים ולא יודעים ממה זה קורה הרי קורה ששבוע-שבוע וחצי בלי כלום ושבוע כמעט כל לילה...

נשמח לעצה!

תודה רבה!

שבוע טוב,

מה שאת מספרת כאן מורכב מדי לתשובה בפורום יקרה.

כדאי שנשוחח ונחשוב כיצד לעזור לו.

אשמח לשמוע ממך.

אני ב-0526410143.

בהצלחה רבה ושבוע טוב!

ערב טוב,

להפסיק להזכיר לו.

לקחתם אחריות על הצרכים שלו במקום שהוא יקח.

זה יגרור הרבה פספוסים אבל זו הדרך היחידה ללמד אותו להרגיש מתי יש לו וללכת לשירותים.

זה לא שלכם-זה שלו.

תבינו שכשאתם מזכירים לו אתם לוקחים אחריות על הגוף שלו וכך הוא לא ילמד, פספוס זה חלק מתהליך הלמידה והוא חשוב מאד, תנו לו לפספס ולהרגיש מתי יש לו פיפי\קקי.

בהצלחה רבה!

פספוסים זה חלק מתהליך הגמילה אין מה לעשות, ככל שתזכירו לו יותר הוא ימשיך לפספס ולא ילמד לקחת אחריות על הגוף שלו. היחס לפספוס ענייני, לנקות, להחליף תחתון וזהו.

תעשו השבוע ניסיון, אם אתם לא רואים התקדמות תשקלו ייעוץ פרטני.

אני במייל ובטלפון לשאלות נוספות בשמחה

בהצלחה רבה ושבוע טוב.

אפרת

בדיוק אותו סיפור. רק שהיא בת שנתיים וחצי, ולא בגן עירייה.

מה עושים? זה דוחה ברמות..

ראי תשובתי לרוצה לשאול.

אם זה לא מספיק תמשיכי לשאול.

הכי טוב במצבים כאלה זה באמת לא לכעוס ולא לעודד.

להתייחס עניינית לפספוס,לנקות אותו להחליף תחתונים וזהו.

ככל שתהפכו את זה יותר ויותר לאישיו בבית זה יימשך.

יש פיל בחדר-קקי בתחתונים! תזיזו את הפיל הצידה ותראו את הילד שלכם עם כל הטוב שבו, ו...

עם הקקי בתחתונים.

מניסיון אישי ומקצועי תפעלי כך ותראי ששבעזרת ה' זה יעבור מהר.

בהצלחה רבה

אני חושבת שתינוק צריך הורים אנושיים, והורים אנושיים - הגיוני שיהיו מתוסכלים כשקורה דבר מתסכל. אני לא חושבת שבריא להסתיר את זה או לחנוק את זה.

אני במצב דומה מאוד לשלך, ואני יודעת על עצמי שלא תמיד אני מתוסכלת נורא כשיש פספוס. לפעמים אני באמת רגועה ושלווה ועניינית, ואזה מה שהילד קולט, ואין בעיה עם זה. אבל הגעתי למסקנה שבמקרים שזה תקוע לי ומעצבן נורא ומתסכל, אני לא מנסנה להסתיר את זה. בדיוק כמו שהוא שומע ממני "אוף" כשנופלת לי ביצה ואני צריכה באמצע האפייה להתכופף ולנקות מהרצפה, ככה הוא שומע ממני "אוף" כשצריך שוב לנקות אותו וזה משגע אותי. אחרי שאני משמיעה את ה"אוף" מכל הלב, אני נינוחה הרבה יותר לטפל, מאשר כשאני מתאמצת להעמיד פנים של רוגע. הם ממילא עולים על זה בשנייה.

אני מאד מבינה את הקושי להכיל את זה, זה אכן לא נעים בכלל.

אני מציעה שנשוחח ונראה איך אנחנו מגיעות למצב שאנחנו לא פוגעות בו או מורידות לו את הביטחון ונשארות ענייניות ככל שניתן.

אני ב-0526410143 ואשמח לשמוע ממך.

בהצלחה רבה,

אפרת

אז לא להגיב לזה בכלל?

לא לשקף לה "אוי עשית קקי בתחתונים? בואי נחליף.."

ולא להגיד לה שזה לא יפה לעשות בתחתונים? ושעושים רק באסלה? לא בכעס, בקטע שלהבהיר לה שזה לא בסדר...

לדעתי מה שחשוב זו ההרגשה שלך - שבאמת את לא כועסת, באמת לא מתעצבנת, לא נגעלת ממנה

(וזו כבר עבודה קשה)

אחרי שאת לא מתעצבנת - מה שתאמרי זה יהיה בלי כעס.

בואי נחליף את התחתונים, עשית קקי (לא אוי, והיא גם לא צריכה הבהרות , היא יודעת מצוין..)

ערב טוב.

לגבי הלילה-היא קטנה ואין עניין ליצור שינויים בשלב הזה. גמילת לילה דורשת בשלות מסוג מסויים שבד"כ מגיע בשלב מאוחר יותר, גם אצל בנות.

לגבי ה"בכוונה" בצהרון-

איך המטפלת יודעת שזה בכוונה? איך היא מגיבה?

ערב טוב,בעיניי תחכו לפסח. אין יותר מדי שיתוף פעולה מצידו בשלב הזה ואין עניין להאיץ בו.

איך להתחיל?

גמילה מתחילה בבית ולא בגן- זה ידרוש מכם להישאר איתם כמה ימים בבית, להוריד חיתול ולהתחיל את התהליך:

סיר או ישבנון זה בכלל לא משנה, בד"כ  ילדים בגיל הזה מעדיפים סיר כי זה יותר קטן ופחות מאים וגם תנוחת הקריעה נוחה יותר, אז לשיקולך האישי.

קודם כל ללמוד אותם, לילדים יש שפת גוף מיוחדת כשיש להם פיפי או קקי וכדאי עירניים לזה ובהתחלה ניזום וניקח אותם לשירותים לפי אותם סימנים, לא להזכיר ולא לשאול אם יש(הם ילמדו איך זה מרגיש עם הזמן), לא להציק יותר מדי כדי שזה לא יהפוך למשימה שאמא ואבא מבקשים ממני אלא אחריות שלי בלבד.

בהתחלה יהיו הרבה פספוסים אבל לאט לאט את תראי שזה ילך וירד והם ילמדו להרגיש כשיש פיפי, יכריזו וילכו לסיר בעצמם.

לפספוסים להתייחס בצורה עניינית לדבר, לגשת להביא תחתנונים ולנקות. בלי יותר מדי הרצאות של "פעם הבאה..".

בבית בהתחלה כדאי להיות בלי תחתונים אלא רק עם מכנסיים, זה מקל  עליהם את הסרבול של להוריד גם וגם וגם.

חשוב- להאמין בהם. בפנים. לא מבחוץ.

הם יכוליםץ מסוגלים ויצליחו.

זה בקצרה, כי זה בכל זאת פורום... 

.

מקווה שקיבלתן ממנו,

השרשור נכנס לקישורי הפורום כמובן כדי להקל על מציאתו בעתיד.

לילה טוב! 

עברתי שאלה שאלה ועניתי לכולכן- אם חלילה פספסתי מישהי תכתבו לי בפרטי או במייל.

מקווה שהצלחתי לגעת בנקודה ולענות בצורה מפורטת ככל שהיה אפשר במסגרת זה שזה בכל זאת פורום.

אני זמינה במייל ובטלפון לכל שאלה בשמחה רבה.

efratwec@gmail.com ו-0526410143.

שבוע טוב,

בתפילה להורות שמחה וקשובה.

אפרת

כי לפי דברייך היא במיעוט בתוך המשפחה שלך...

אולי תשקפי לה את זה שחבל שהקשר יינתק מדיונים כאלה שנראה שאין להם משמעות פרקטית עבור אף אחת מכן. בעיני, אין עניין להיות אוביקטיבית כמו שציינת, יש עניין להתקרב או לשמר קשר.

אגב לא הבנתי למה הנתק כמו שקראת לו קשור לזה שבעינייך היא רק מושפעת מאחרים (עניין של אופי הרי), אבל אם היא מכניסה את עצמה לדיון כזה במפגש משפחתי כמו שתיארת, כנראה יש לה מספיק עמוד שדרה לעימות שבו היא היחידה חושבת שונה, ואז יעזור לך אולי להביט עליה בעין טובה יותר... שדעותיה לא עד כדי כך מושפעות מהסביבה (ומי לא בעצם?), ובטח אם בחרה בגיל צעיר לצאת מכל מה שהכירה ולחיות חיים אחרים, בחירה שנמשכת עד גיל 40.

ואם זה מנחם, מכירה דתיות בתחילת ה-30 שמזריקות, בטח ב-40.

ציינתי בהתחלה שהיא מושפעת כי ברור לי שהעקשנות שלה זה בגלל כל השטויות שמטפטפים לה בעבודה והיא עם ביטחון מביאה את זה עלינו ומנסה לשכנע שחרדים לא טובים בזמן שיש לנו המון חרדים במשפחה והיא יודעת שהם מהממים וזה לא משנה אם זה הרוב או לא .

ובגלל שהיא הגדולה אז היא מרגישה מעלינו שאנחנו לא מבינים ולכן הביטחון.

ולא אכפת לי ההזרקות. הוספתי את זה כי הכל עושה לי רע. שהיא לא שלמה עם עצמה וקל להשפיע עליה. ובגדול שעכשיו זה בא עלינו

להיות צודקת ולהראות לה את האור

או להיות בקשר איתה.

תקבעי את את אופי הקשר שלכם

אפס שיפוטיות

לא שלך כלפיה ולא שלה כלפיך

לכו לעשות דברים שכיף לכן ביחד

אני מאמינה שאחרי שיקום הקשר גם תוכלו לחזור לשתף אחת את השניה בדעות שלכן

מתוך מקום שאת רוצה לשמוע את דעתה... לא לשנות אותה

כל מפגש אפילו רק שלי ושלה נגרר למשהו רע

היא מאוד מרשה לעצמה ואין לה עצם בלשון. לא שמה לב שפוגעת.

היא ניסתה לשכנע אותי שמספיק ילד אחד ולא צריך יותר. בזמן שהיא בעצמה הביאה 4 כשבעלה לא רצה. מרגיש שתמיד יש לה עצות אחיתופל.

כל מפגש מעירה לי על משהו "יא יש לך קמטים ליד העין" ו"יא השיניים שלך כבר לא ישרות כמו פעם" תמיד מעבירה אלי את החוסר ביטחון והביקורות שהיא מקבלת. לא כיף איתה

אחותי היקרה, אנחנו שונות אבל עדיין אחיות. אני אוהבת אותך והקשר איתך חשוב לי מאוד, אבל אני מרגישה שזה הולך לכיוון לא טוב ומרגישה ממך המון ביקורת

גם לך חשוב הקשר איתי? אז בואי נעשה תיאום ציפיות..

אפשר גם להתעלם מהביקורת ולהגיד - בסדר, זה לא מעניין אותי/ מעסיק אותי

ואפשר גם להרים לה ולהגיד - תמיד אהבת אסתטיקה, חשוב לך שהכל יהיה fine. אני לא כזו🤷

נורא תלוי גם במקום האישי שלך מול עצמך בדברים שהיא מדברת עליהם

את יכולה גם להשאיר את זה ככה. תלוי בך

אני חוזרת בתשובה למשפחה לא דתית, לא נכנסים יותר מדי לעניינים מפלגים ואם גלש מעבירים נושא. המשפחתיות יותר חשובה

כי מאז ומתמיד לא היה לי נעים עם הביקורות שהיא מביאה עלי ועל ההורים.

אחרי השיחה הרגיש שהיא מבינה ואמרה שתדע מעכשיו איך לדבר איתי ושהיא לא ידעה שאני לוקחת את זה כל כך קשה . הרגשתי ממש הקלה .

בפועל כלום לא השתנה והבנתי שאולי סתם רצתה לסיים את השיחה המעיקה הזו.

והאמת קשה להיות בסביבה של מישהי שמורידה אחרים גם אם זו אחותי

הרבה מה לעשות. זו החוויה שלה🤷

יכול להיות שכל השיח וההתנהלות שלה באמת נובעים מקושי אמיתי שהיא חוותה והיא מרגישה שעם היציאה מהדת היא נהייתה חופשייה ומאושרת ורוצה "להציל" גם אתכם ולעורר אתכם

את לא חייבת לקבל את זה כמובן. אם כבר שוחחתן על זה ואין שינוי מודה שאני כנראה הייתי מרימה ידיים ומשאירה את זה ככה אבל לא יענה לה גם

ברגע שאת עונה לה את מתדלקת את הנפיצות לדעתי. צניחי לה שתגיד מה שהיא רוצה ותתעלמי לדעתי

בשיחות עם אנשים שאני לא אוהבת להתווכח איתם אני משתדלת למצוא את המשותף ולא לדבר על המפריד. זה גם תלוי בה, כמה היא מאפשרת, אבל אולי אפשר לדבר על מה הולך בעבודה, עם הילדים, ספר או סרט מעניין נטרלי שקראת. להתעניין בה מה היא עושה בחיים ואיך הולך לה. להזכר בחוויות ילדות ניטרליות, לתת מקום ולהקשיב בלי ביקורת אם היא מרגישה צורך לפרוק לגבי הקשיים שהיא חוותה בילדות. ולנסות להמנע ממאבקים. אם היא דוחפת לשם בכוח, אפשר לנסות לומר לה שזה לא נעים לך ולראות אם זה עוזר. ואפשר גם לומר לה- יש לנו דעות שונות, נסכים לא להסכים.

הגעתי למצב שאמרתי לה שלא אגיב יותר למה שהיא שולחת. אבל אז אח שלח משהו וזה שוב נגרר לזה. גם אם אני רוצה לסכם ולסיים דיון היא אוהבת למתוח קווים וקשה לי לשתוק.

ואין לי יותר מדי חוויות איתה, הפער גילאים בנינו מאוד גדול והיא עזבה את הבית שהייתי קטנה.

וקשה לי איתה לא רק בדעות, היא תמיד מאשימה את ההורים שלנו בהכל ומנסה להגיד לי "את רואה את אמא? בגלל זה אנחנו ככה" ומדברת עליה לא יפה ומנסה להסית את האחים שאנחנו מתנהגים בצורה מסוימת בגלל ההורים. במקום שתקח אחריות על עצמה ותשתנה.

בגדול לא כיף לי בחברתה וזה מה שעצוב שאני אפילו לא ממהרת למנוע נתק אולי אפילו טוב לי ככה

בהנחה שגם 4 הילדים שלה חילוניים (ואולי גם האבא)...

אם ככה אז סביר שהמאמץ יהיה משותף ושגם שהאח ששלח יימנע מלשלוח משהו בנושאים שידוע שמפלגים. מנסיוני האישי.

היא היחידה שחילונית, היא יחד עם בעלה וילדיה

אבל במשפחה המורחבת יש לנו הרבה דודים ובני דודים חרדים ואנחנו בקשר טוב

בעיני לא כדאי בכלל בוואצאפ דברים כאלה. בטח לא וואצאפ משפחתי.

כשאצלנו בוואצפ חמותי שולחת דברים שעלולים לפלג כי חלקנו איקס וחלקנו וואי (נניח בנושא חיסונים) אז מכבוד לא מגיבים לה למרות שמטרתה להטיף, אבל בהחלט מתרחקים נפשית... ממש ממש חבל. על כלום.

זה בהחלט עצוב. כנראה לא הייתי משקיעה בקשר בשלב הזה במקומך. והגיוני מאוד ומבאס מאוד שזה מעורר אי נעימות במפגשים משפחתיים

ולא אידאולוגיות וכל נואש נפיץ

פשוט לא מדברים על זה כשנפגשים זה רק מדגיש את הפירוד והשוני ויוצר מחלו3ות

למה צריך

אפשר לדבר על החיים הפשוטים על רגשות על חלומות וכו

משתדלת להתרחק מזה, ולא מגיבה כששולחים דברים נפיצים בוואטסאפ, אבל לפעמים במפגשים משפחתיים מכניסים אותך בכוח וקשה לצאת מזה...

ובאמת עדיף למצוא את המאחד ולא המפריד. בסוף זה משפחה, האנשים הכי קרובים לנו...

אז היא תדע לעדן את השיח . אם לא, את לא אשמה.

כמה שנים לא דיברתי עם חמותי ובעלי דיבר פעם בחודש וחצי כי היא לא רצתה לדבר נורמלי. כל שיחה - למה אתם דתיים , למה יש לכם יותר מדי ילדים , למה לא שתפתם שירותים . ולא עזר כלום, סרטים היא לא צופה, ספרים היא לא קוראת , מזג האוויר משעמם.

אחרי כמה שנים היא התחילה יותר להשקיע בעצמה, נרגעה , נהיה שיח נורמלי.

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

אנחנו בלי מניעה חצי שנה בערך.... ובעלי אומר אם ה' ישלח עוד ילד כנראה שזה רצונו אבל הוא לא בעניין של לעשות מאמצי יתר.....

תודה גדולה על ההבנה, על נרגישות, על החיבוק... מחזק ממש🥰

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

אני נהנית, אבל בחצי קלאץ'..

ברור שנחמד שהילדים עצמאיים, שלא קמים בלילה כבר, שאין טיטולים וסלקלים ועגלות... אבל אני פשוט עוד לא בממקום שזה משמח אותי, הפוך.. מאמינה שבע"ה כשאביים את שלב הילודה ואהיה שם אשמח בע"ה ואוכל באמת ליהנות

למעשה אני הייתי במקום הזה

התפקחתי מנסיבות לא טובות שהצלחתי להקלט וההריון הסתבך והייתי מאושפזת, וכל הזמן ריחמתי על הגדולים שלא יודעים מה יש לאמא שלהם ורק חיכיתי שאוכל שוב להיות נוכחת, זה פתאום לא היה מובן מאליו שיש לי אותם בכלל.

לצערי ההריון בסוף הסתיים בחודש שישי, אבל הייתי אמא אחרת. ישר יצאתי איתם ופרחתי באמת.

ולימים זכיתי להביא להם אח ב"ה

אבל זו לא היתה המטרה, זה היה בונוס. יצא שהרווחתי פעמיים ב"ה

ולכן אני באמת מציעה לך להנות באמת באמת מהקיים ולא לחשוב על השאיפות העתידיות כי קשה ככה להנות ממה שכבר השגת .

ותחשבי על זה שגם הקיים היה פעם השאיפות העתידיות שלך💞 תהני מזה . ההנאות שלך או שלהם- תעשו ביחד

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

אני מטופלת וההתמודדות הרגשית היא בסדר.. אבל עדיין החוסר כואב וקשה. וטיפול רגשי לא יוכל לקחת זאת... רק לוסת, לעדן, להפגיש עם העומק ששם...

גם אצלי שכנות אומרות איזה כיף לך שאין קטנים וטיטולים ולא יודעות כמה אני מצטערת בלב .. חושבות שזו בחירה שלי .מרגישה שיש לי אנרגיות לעוד כפול ממה שיש לי אבל זה לא קורה וזה כואב .

מחזקת אותך ❤️

יכולה להגיד לך שכרגע אני מונעת הריון נטו בגלל בעל שלא מוכן נפשית כרגע לעוד ילדים ואניממש עצובהמזה

למרות שיש לי קטנים בבית כמו שאמרת אני רוצה משפחה ברוכה ומרגישה שזו השליחות שלי , ברמה שהיו ליהשבוע סחרחורות קצת וישר רצתי לבדיקות דם אמרתי הלוואי הריון למרותהמניעה וכמובן שלילי וקשה לי. וזה עוד כשאני מונעת ועם קטנים בבית אז קל וחומר שאת שככ רוצהלשוב ולאחוז את הדבר הכי טהור בעולם, מאחלת לך שתזכי בקרוב מאד !!!!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

תנסי לחפש באתר, בטוח יש להם גם עם כותנה

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

לק"י

לא יודעת אם לכל הדיעות.

כנראה שלא, אחרת גופיות ציצית היו אסורות.

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

למרות שבעצם כבר אמרתי למטה שתחפשי חומר נגד עובש😅

חייבת שזה יירד התקלחתי עם כפכפים🤣🤣🤣

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

כאילו זה ילד ראשון 😅

אנסה לתת לו ביד ונראה איך יילך

תראי איך הוא מתמודד.

אגס ממש נמס בפה, גם מנגו הוא רך, או אפרסק. אפשר לחתוך לחתיכות צרות וארוכות.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ