אצלנו זה עובד (מרדים) עם שניים מהילדים.
עם השאר אנחנו באותה בעיה כמותכם...
בגן שעשועים בקיצור שיהיו פעילים ועייפים....
אם כולם עיפים ולא ישנו במהלך היום אז-
בד"כ הבנים "נכנעים" מהר ונרדמים צ'יק צ'אק אם אין מישהו שיפריע להם.
אני תמיד "מצמידה" מקלחת לפני השינה.
לא אוהבת שמסתובבים לי בבית אחרי המקלחת.
אז עושים הכל כולל ארוחת ערב וסיפור לפני המקלחת ואז מקלחת (ותוך כדי המקלחת גם מצחצחים שיניים)
ואז פיג'מה, קריאת שמע, נשיקה ולילה טוב.
הבעיה היא יותר הבנות שאני קוראת להן "זקנות פטפטניות".... שאוהבות לפטפט...
והן לא כאלה גדולות. מתחת לגיל 5...
אז לפעמים אני שולחת את אחת מהן לישון בחדר שלנו ואז יש הפרדת כוחות והן נרדמות מהר יותר.
וכמובן עמעום אורות (שמרדים גם אותי, לצערי) ושקט.
זמנים קבועים שלא משתנים מאוד חשובים לילדים. לייצר שגרה קבועה תקל. גם להרחיק דברים כמו מסכים לסוגיהם מאזור השינה מאוד חשוב
כשבכל חדר יש אחד מ"שכבת הגיל" הגדולה.
אנחנו בד"כ שנינו בזמן ההשכבה - בעלי אחראי להרדים את הבנים הקטנים ואני את הבת הקטנה (ולפעמים להפך. ולפעמים גם לא הולך
). הגדולים אחראיים להרדים את עצמם מאוחר יותר... (וגם זה לא תמיד הולך...)
מנסה לעזורגם אני עושה ככה בד"כ אחרי המקלחות והק"ש שלהם.
מחשיכה את הבית חוץ ממנורה קטנה בסלון ויושבת להניק ת'קטן לפני שהוא נרדם.
בסוף אני נרדמת איתו
מבאססס
ויש לי כ"כ הרבה תכנונים לשעות הערב כשכל הילדודעס ישנים כבר...
מה עושים?
למי יש פיתרון?
כי זה פשוט לא הולך, תמיד יש את הילדון שמדבר או משתולל באמצע ובמקום להנות השעת סיפור הופכת לעוד מאבק. אני לא מספרת סיפור במיטות ממש כי אין לזה סוף.
הסיפור אצלי זה בד"כ בשעת ארוחת ערב.
הם אוכלים ואני מספרת סיפור תוך כדי שאני דוחפת עוד כפית לקטן וכד'...
צריך להחליט חזק שזה לא טוב כך. חבל, זמן שיכול להיות מקסים ומשפחתי. וגם ה"כוננות" הבלתי מודעת שיש לילדים מראש שכעת הולך להיות לא נעים...
כדאי לסכם מראש עם הילדים, בשפה פשוטה, שאנחנו רוצים שבערב יהיה נעים לכולנו - ולכן מחליטים מראש מה הסדר של הערב, ולא מתווכחים או מתעכבים סתם. לומר בצורה בהירה, מה הסדר, מי ראשון - ולהבטיח שבסוף סיפור נחמד וישנים בשמחה. אם יש צורך, אפשר לתלות דף עם טבלה-ציור של המטלות שצריך, וכל אחד מדביק מדבקה כשגומר משהו (אוכל מקלחת, פיג'מה..).
ומה שתלוי בכם - להכין ארוחה בנחת, להחליט שמנצלים את הזמן לשיחה נעימה של כולם, מקשיבים, מתייחסים. זה יכול להיות זמן מאד נחמד.
מחליטים מראש מה הסדר אח"כ. דבר אחרי דבר, היכן נמצא מי שכבר גמר ("את יכולה להסתכל בספר עד שכולם יגמרו.."). טענות ומענות - מקשיבים, מהנהנים, ליטוף קל..
ואחרי כל זה - אם קצת מתעצבנים, לא נורא. לקחת בקלות.. לחייך מזה עצמו. אמא לארבעה קטנים בשעה כזו, קורה....
אם ילדים בגילאים שונים ולקטנים קשה לישון כשהגדול עוד ער?
שלא יהיה לחץ לסיים מהר.
לקבוע סדר ולתזמן כל חלק ממנו
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
מישהו מכיר שכונות בירושלים ?
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..? 
