כולם מלבד התינוקת נרדמים ביחד בדכ.
לא תמיד,אבל הרבה מדי פעמים השעה של ארוחת ערב-מקלחות-הרדמה מאוד לחוצה ועצבנית..
האם זה אצל כולם ככה?
טיפים,עצות?
אצלנו זה עובד (מרדים) עם שניים מהילדים.
עם השאר אנחנו באותה בעיה כמותכם...
בגן שעשועים בקיצור שיהיו פעילים ועייפים....
אם כולם עיפים ולא ישנו במהלך היום אז-
בד"כ הבנים "נכנעים" מהר ונרדמים צ'יק צ'אק אם אין מישהו שיפריע להם.
אני תמיד "מצמידה" מקלחת לפני השינה.
לא אוהבת שמסתובבים לי בבית אחרי המקלחת.
אז עושים הכל כולל ארוחת ערב וסיפור לפני המקלחת ואז מקלחת (ותוך כדי המקלחת גם מצחצחים שיניים)
ואז פיג'מה, קריאת שמע, נשיקה ולילה טוב.
הבעיה היא יותר הבנות שאני קוראת להן "זקנות פטפטניות".... שאוהבות לפטפט...
והן לא כאלה גדולות. מתחת לגיל 5...
אז לפעמים אני שולחת את אחת מהן לישון בחדר שלנו ואז יש הפרדת כוחות והן נרדמות מהר יותר.
וכמובן עמעום אורות (שמרדים גם אותי, לצערי) ושקט.
זמנים קבועים שלא משתנים מאוד חשובים לילדים. לייצר שגרה קבועה תקל. גם להרחיק דברים כמו מסכים לסוגיהם מאזור השינה מאוד חשוב
כשבכל חדר יש אחד מ"שכבת הגיל" הגדולה.
אנחנו בד"כ שנינו בזמן ההשכבה - בעלי אחראי להרדים את הבנים הקטנים ואני את הבת הקטנה (ולפעמים להפך. ולפעמים גם לא הולך
). הגדולים אחראיים להרדים את עצמם מאוחר יותר... (וגם זה לא תמיד הולך...)
מנסה לעזורגם אני עושה ככה בד"כ אחרי המקלחות והק"ש שלהם.
מחשיכה את הבית חוץ ממנורה קטנה בסלון ויושבת להניק ת'קטן לפני שהוא נרדם.
בסוף אני נרדמת איתו 
מבאססס
ויש לי כ"כ הרבה תכנונים לשעות הערב כשכל הילדודעס ישנים כבר...
מה עושים?
למי יש פיתרון?
כי זה פשוט לא הולך, תמיד יש את הילדון שמדבר או משתולל באמצע ובמקום להנות השעת סיפור הופכת לעוד מאבק. אני לא מספרת סיפור במיטות ממש כי אין לזה סוף.
הסיפור אצלי זה בד"כ בשעת ארוחת ערב.
הם אוכלים ואני מספרת סיפור תוך כדי שאני דוחפת עוד כפית לקטן וכד'...
צריך להחליט חזק שזה לא טוב כך. חבל, זמן שיכול להיות מקסים ומשפחתי. וגם ה"כוננות" הבלתי מודעת שיש לילדים מראש שכעת הולך להיות לא נעים...
כדאי לסכם מראש עם הילדים, בשפה פשוטה, שאנחנו רוצים שבערב יהיה נעים לכולנו - ולכן מחליטים מראש מה הסדר של הערב, ולא מתווכחים או מתעכבים סתם. לומר בצורה בהירה, מה הסדר, מי ראשון - ולהבטיח שבסוף סיפור נחמד וישנים בשמחה. אם יש צורך, אפשר לתלות דף עם טבלה-ציור של המטלות שצריך, וכל אחד מדביק מדבקה כשגומר משהו (אוכל מקלחת, פיג'מה..).
ומה שתלוי בכם - להכין ארוחה בנחת, להחליט שמנצלים את הזמן לשיחה נעימה של כולם, מקשיבים, מתייחסים. זה יכול להיות זמן מאד נחמד.
מחליטים מראש מה הסדר אח"כ. דבר אחרי דבר, היכן נמצא מי שכבר גמר ("את יכולה להסתכל בספר עד שכולם יגמרו.."). טענות ומענות - מקשיבים, מהנהנים, ליטוף קל..
ואחרי כל זה - אם קצת מתעצבנים, לא נורא. לקחת בקלות.. לחייך מזה עצמו. אמא לארבעה קטנים בשעה כזו, קורה....
אם ילדים בגילאים שונים ולקטנים קשה לישון כשהגדול עוד ער?
שלא יהיה לחץ לסיים מהר.
לקבוע סדר ולתזמן כל חלק ממנו
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.