שהאדם יבקש שיברר בשבילו כדי שיהיה שיקול דעת יותר נקיהכמו שכתבתי למטה?

אבל הדעת משתבשת כשאתה יוצא עם בחורה או כשאת יוצאת עם בחור, אין מה לעשות, ההורמונים והיצרים וכל הנלווה משבשים את שיקול הדעת הנקייה כי "אדם קרוב אצל עצמו", אין מה לעשות...

עכשיו, אחרי שאמרתי את זה, אני לא דיברתי על מישהו ספציפי, אלא שיש כלל כנודע שאדם קרוב אצל עצמו שטבעו חז"ל וכן הרב דסלר מדבר על זה שאדם לא יכול לעשות שיקול דעת ישר ונקי באמת בעצמו בעניין הזה ולכן עדיף לקחת מישהו (הורה, רב, חבר, לא יודע מי, וכו') שמכיר את האדם טוב מספיק שיוכל לבקש ממנו לעשות זאת בשבילו, ומי שאין לו אדם כזה- אז אין לו, אבל זה שלאדם אין שיקול דעת ישר מספיק בעיסוק הזה זה נכון ונתון ברור שאפשר רק להתכחש אליה כמו שיש כנראה שעושים, ולכן עדיף מי שיכול לבקש ממי שמכיר אותו מספיק טוב אם יש לו אדם כזה, ואם לא אז עושים מה שצריך, והרי אני מברר בעצמי, רק הייתי מעדיף מישהו אחר כי נראה לי שזו האמת, אף אם אולי אני טועה

אתה נשמע כאילו אין לך מושג.

סליחה על הבוטות. יכול להיות שזה סתם תחושה שלי.

אבל תגדיר טוב טוב טוב מה אתה רוצה.

לעניין הבירור דרך אמא שלך- נשמע לי סבבה לגמרי.

לוץ מהעובדה שזה יכול ליצור לך תדמית של "ילד של אמא" שלא מסוגל להסתדר בעצמו.

הרי למה לא לתת לכל אחד לברר בדרך שלו?

הרב דסלר זצ"ל היה מאוד ככה חזק בעניין הזה, ולא כל כך בא לי להאריך אבל גם אין לי על יד הפניות מדוייקות לדבריו שלדעתי מאוד משכנעים. אני פשוט רואה במציאות שיותר קל אם מישהו שמשכיר אותי טוב (לאו דווקא ההורים, ובמקרה שלי ממש לא ההורים...) יעשה את הבירורים כי הוא איש שלישי מהצד ורואה את הדברים, הן אותי והן את הדברים ממנה או עליה, יותר טוב וביתר חדות, ואין לו כל מיני נטיות או דברים שימשכו אותו שלא בצדק לאיזה כיוון, כמו יופי או הדחף הבלח"י, שגם בתת-מודע זה יכול לפגום, ולכן באמת זה דווקא לענ"ד לכתחילאי ולא אמור להראות כאילו שהוא "ילד של אמא" או לא סגור על עצמו, אלא אדרבה, סגור וסגור וברור, רק מעדיף שמישהו אחר יעשה את הבירורים בגלל שהוא "נוגע בדבר" ויותר קשה לו לראות את הדברים ולזהות כל מיני עניינים בגלל הלהט וההתרגשות של הדייטים, ואולי יפספס משהו, וגם מי שיש לו נסיון זה יותר טוב, אז נראה לי שבכללי זה טוב ולכאורה גם לכל אחד, בצורה של לכתחילה, והלוואי ויכלתי לתת למישהו אחר לברר בשבילי, אף שאני מאוד סגור על עצמי, למנוע את האכזבות ובלבולי המח וסערות הרגש הקשות.

בהצלחה!  

@conet

את מניחה שלא יצאתי עם חלק מהם? ברור שיצאתי עם הרבה.

והמספר הוא הגזמה כמובן..

@matan

במחילה, אני יודע מה אניר רוצה, הבעייה שזה לא מצליח להיות מבורר בצורה חדה בשיחות בירור, כי השיח הוא אמורפי..
משני הצדדים.


תודה לכולם/ן על הדברים המחכימים

זו פשוט הייתה התחושה ממה שכתבת.

בד"כ ההגדרה שלי ללדעת מה מחפשים זה להיות מסוגל לכמת את זה.

היה גורם לי להסתכל עליו מוזר

אבל בלי קשר, אם בבירור סה"כ מתאים אז סבבה תפגש תכיר ותבדוק את הקשר מול הבחורה.

הבירור לא נועד כדי להחליף את האינטראקציה בינך לבינה רק לבדוק התאמה בסיסית

לא סתם להתקשר ולתת לחברה/למורה לזרום עם מה שעולה לה לראש.

חשוב להכין שאלות ספציפיות לדוגמא-

לשאול ביחס למידות ותכונות היכן היא ממוקמת על הסקלה-

תוססת-שקטה?   ביצועיסטית- רוחנית? מתוכננת- זורמת?

ועל זו הדרך- שאלות ממוקדות וברורות שיעזרו לך להבין במי מדובר.

זה חשוב בין אם אתה מתקשר לברר ובין אם מישהו אחר.

אם כבר ברורה לך הנקודה הזו, אז מחילה...

אולי לפחות יועיל למישהו אחר...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?