השבת קצת דיברתי עם אבא שלי

השבת קצת דיברתי עם אבא שליירא ורך לבב

על זה אני אשמח אם תקראו - נסיונות פעילים (@ריעות.)

אז כמו שחשבתי, הוא אמר את מה שהיה נראלי.

מה הוא אמר?ריעות.

דיברנו על זה בהקשר של פרשת שבועירא ורך לבב

"והוא ימשול בך"

והוא אמר שאין מה להילחם בקללה, ושה' שם אותה בטבע האישה.

ושלנסות להתעלם מזה יכול להביא רק רע.

עדיף שאני אשתוקריעות.

ומה אם "בזעת אפיך"? או "וקוץ ודרדר"?קמנו ונתעודד

בס"ד

לא התקדמנו בעניין?

מה הקשר?ירא ורך לבב

אבא שלי דיבר מתוך מה שהוא מבין בנפש האדם והאישה.

לא בקטע של וורטים.

לא בקטע של וורטיםקמנו ונתעודד

בס"ד

באמת כל הקללות האלו שינו את נפש האדם וטבע העולם כך שוכו'. אבל בכל זאת נתברר לנו שאפשר להתגבר על זה.

זה נכון אולי על בזיעת אפך וכו'ירא ורך לבב

אבל על נפש האישה זה לא נכון, ואם "מתגברים" על זה זה יכול לעשות רק נזקים.

כי הנפשות בנויות על פי "ואל אישך תשוקתך", וזה הולך ביחד עם "והוא ימשול בך"

זו השאלה שלי. למהקמנו ונתעודד

בס"ד

במה מהות הקללה הזו שונה ממהות הקללה הזו?

כאן זה כבר הקטע של הוורטים, שאני לא יודע, ולא דיברנו על זה.ירא ורך לבב

זה לא עניין לוורטיםקמנו ונתעודד

בס"ד

אין שום סיבה להניח חלוקה כזו.

אפשר לומר, אנחנו עוד לא מכירים דרך להתמודד עם הבעיה, אנחנו עוד לא יודעים איך אפשר למרות הטבע השונה לאפשר מציאות שפירה יותר, והדרכים שנוסו עד כה רק מובילות לתוצאות איומות.

כך גם בעניין עבודת האדמה, לדוגמה היה ניסיון כזה בסין והתוצאות היו איומות ונוראות (עיין 'הקפיצה הגדולה קדימה' ו'הרעב הגדול בסין' בויקיפדיה, למרות שחסר שם נתונים, היתה להם גם שיטה חקלאית חדשנית מניבה תפוקה גדולה יותר, אבל האדמה התבלתה במהירות וכתוצאה מכך בהמשך התנובה ירדה באזורים גדולים עד קרוב לאפס).

אבל לומר 'אי אפשר'?

יש סיבה להניח לחלוקה הזאתירא ורך לבב

המציאות.

אם מסתכלים על זה כבעיה אז אתה צודק. ואם לא?

ממה שידוע ליקמנו ונתעודדאחרונה

בס"ד

קללות הן בעיה. לא ככה?

על כל ההתחלה לא דיברנו...ירא ורך לבב

כיוונת לדעת קובעים ....