1) סימי. (די, באמת?)

2) שש עשרה השבוע(!)

3) תלמידה, לצערי...

4) לא היה לי באמת איפה לכתוב את זה,

אני ממש שמחה שנפתח הפורום, אני חושבת שהוא מאוד מבורך ועושה רק טוב!!!

יישר כח לכל העוסקים בדבר...

בס"ד

1) לידור
2) 15.9
3) סוג של לומדת, מדריכה, וכיו"ב.
4) האמת היא שהשם של הפורום ישר הזכיר לי את 'ראש יהודי'.. אבל טוב, זה שהם לקחו לתנועה שלהם את הצירוף הזה לא אומר שהוא 'שרוף'... (-:

בע"ה

שם: יעל..

גיל: 15 וחודשי'ים..

עיסוק: לומדת באולפנה..

טקסט חופשי ‎‎: אחלה פורום!!

שם: לא משנה...

גיל: 17.5.

עיסוק: עדיין לומד. ומדריך- (אם זה קשור)

טקסט חופשי: בהצלחה למנהל! ישר כוח על היוזמה!

שם: מוריה
גיל:15.5
עיסוק:תלמידה,מדריכה.

טקסט חופשי-הלוואי הלוואי הלוואי שהפורום הזה לא יהיה כמו שאר הפורומים,עם שטויות וכיוצא בזה אלא פורום לאנשים שמתעניינים באמת..!(וכולנו נאמר א----מן!)

בהצלחה לאחד מאלף בניהול!^_^

לק"י

שם: לא משנה...

גיל: 17.5

עיסוק:תלמיד וחצי מדריך

טקסט חופשי:  תמיד בשמחה.....................!!!!!!

שם: נחשו..

גיל:16.5

עיסוק:תלמיד ומדריך (באריאל)

אחלה פורום.. שכוייח!

1) שם: אילת השחר

2) גיל: 15.8

3) עיסוק: תלמידה..=] אוקי, ראיתי שגם כללו הדרכה- אז אני מדריכה את שבט זרעים באריאל פאתח!

בס"ד.

גם תורי הגיע (כנראה...)

אחד מאלף.

בן 18

עיסוק: בחור ישיבה.

שורה חופשית (או קצת יותר...) תרגישו חופשי לפנות בכל שאלה או בעיה, בנוגע לפורום או לחיים.

ומילה נוספת. אני מקווה שנצליח לשמור על הרמה הגבוהה שיש ב"ה בפורום. זה תלוי בנו...

שם: אור-נא

בת 17

עיסוק: לומדת...

והפורום הזה ממש במקום! [ת"מ]

שם:מוריה

גיל:14

עיסוק:לומדת!!=[

טקסט חופשי:אחלה פורום!!

שמי הוא שרון

וואי וואי איזה עיסוק...

1- שרה

2- 14.8

3- אולפניסטית....

4- שמעו צדיקים.. הפורום הזה חשוווב, צריך גם רצינות! אבל לפעמים אני מפחדת לכתוב תגובה... שלא יאכלו אותי....אני ישתדל לא לחפור אבל אל תתעצבנו עלי הרבה...חח...

[הממ למרות שת'כלס אנ'לא ממש בפורום הזה. אבל מהצצות מדי פעם, הוא על רמה! כל הכבוד למנהלים!! המשיכו כך! ]

שם: גייטל רייזל.

גיל: זקנה, זקנה...מזה עצוב, אבל אני גדולה ולא עשיתי כלום בחיי, טוב, לא משנה עכשיו..

עיסוק: לומדת...מנסה לפחות..לא מדריכה...[ אם אתה קורא את זה..]

טקסט חופשי: [יותר משורה אחת! ] חבר'ה, תהיו אמיתיים עם עצמכם ואל תעשו שטויות! ואל תחשבו שאתם יותר חכמים מכל הרבנים וכולם ותכניסו את עצמכם למצבים עגומים שיוצאים מהם עם צלקות..[המבינים? יבינו! ] והפורום הזה נראה מעולה, פשוט לי, עכשיו, כל כניסה לפורום על בסיס קבוע לא יעשה טוב..גם אם זה פורום על רמה.

1 מ-1000-בהצלחה רבה! ואגב, דחוף לדעתי לשנות את השם של הפורום!

כל הישועות

ברכה והצלחה.

שמי: אביטל בת 17 ו4 חודשים

כרגע לומדת באולפנה מחפשת שירות לאומי.

בעזהי"ת

מורי'ה.
15.5
יהודיה, דבראשון. זה עיסוק מלא! אח"כ- אני עוסקת בלהיות מורי'ה. אחרי הכל אני גם חב"בניקית, ומדריכה (-ניצנים שעלבים), אה,- בזמן הפנוי אני גם תלמידה, מתישהו.

טקסט חופשי? אמ... כלום.

1) שם:צביה

2) גיל:14(עיגלתיי..חח)

3) עיסוק:תלמידה..

4)טקסט חופשי:בשמחה תמיד=]]

1) איילה

2) 14 וקצת..

3) חמשושית..

4) באמת רעיון מעולה לפורום, ממש שימושי ורגע של רצינות ורצון כן ללמוד בתוך הציניות שכ"כ מציפה אותנו.

אהרון (המשפחה בטח לא משנה אז...)

בן 17 (כמעט..)

אחלה של אתר.. יישר כוח למנהלים..

יומטוב.... לכולם

ורק בשורות טובות.........

1) שם: מוריה

2) גיל:------

3) עיסוק:תלמידה..

4)טקסט חופשי ‎‎‎‎‎‎(הערה, משהו שחשוב לך לומר וכו'): הלואי ונדע תמיד מה יעודנו כעם(להתקרב לה')וע"י מה בע"ה נצליח יותר לעשות זאת(בניין המקדש) (ע"ע מה שכתוב בכרטיסישי שלי)

1) אורית
2) 14
3) תלמידה.

ח"ח לכולם:]

שם- עזבו.. חסוי..

גיל- 15 וחצי

עיסוק- לצערי, תלמידה..

טקסט חופשי- אחלה פורום!!=] סופ-סוף נפתח אחד כזה

1) שם  - עטרה

2) גיל 18 וחצי

3) עיסוק -שירות לאומי.

4)טקסט חופשי

שם- מירב

בת 20 עוד מעט

שירות לאומי -שנה שנייה

תחשוב טוב- יהיה טוב

שמי נתן

גרוש ++5

גיל 38

בס"ד

כמעט-כמעט בת 16
קצת לומדת, בין השאר מדריכת שבט ניצנים בסניף הדוס- טספה!!

שלהבת

בת 16 וקצת

תלמידה.

שם: (*)

בת 15.

עיסוק: תלמידה.

בהצלחה למנהלים, ואני מקווה שזה ימשיך להיות פורום ברמה גבוהה.

שם: תחיה-יהודית

גיל: 15+ (כיתה י')

עיסוק: תלמידה...

הכל הכל זה לטובה מה' יתברך!!....

שם:בת-עמי..

גיל:כמעט 14..

עיסוק: תלמידה.

בקשר לפורום- אני לא מכירה אותו כ"כ...הייתי פה ממש קצת...נקווה לטוב!בעז"ה!

דינה

בת 16 וחודשיים (בערך)

תלמידה

2) גיל = חסוי..(תמיד גודל)

3) עיסוק = תלוי מתי..

4)טקסט חופשי = למשעממים בלבד.

בס"ד

שם: ביפ...

גיל: 17.5

עיסוק: לומד (משתדל)... 

1. משנכנס אדר

2. משתנה כל יום

3. מעורב עם הבריות כאן בפורום

4. שומר על זכות השתיקה

שם:הלל

גיל: 15.6

תלמיד ומדריך זרעים

2) גיל16+

3) עיסוק..לומדת(?)

4)טקסט חופשי-מי יהיה השליט שיחזיר את גלעד?!?

שנזכה לחזור בתש' שלמה,

שד' ישמח אותך צדיק\ה!!!

איילת.

14, כיתה ט'.

עיסוק?? אמממ...בזמני הפנוי אני באול'...סתם, בעקרון-נוכחת באולפנא, לא שום דבר מעבר לזה...

אנערף...

1. מוריה

2. 17.7

3.  שמיניסטית, מדריכה X 2

4. "חייה את חייך כאילו חיית אותם בעבר וקיבלת הזדמנות שניה" 

שירה.

בת 14 ומשהו..

[סוג של] לומדת

בע"ה שהרמה של הפורום לא תרד ושנזכה באמת לעבוד את ה'!

שם: רחל=)

גיל: בערך 17

עיסוק: תלמידה, מדריכה...

וואו אני כאן כלכך הרבה זמן ועוד לא יצא לי להכיר את עצמי לפורום. אז...

שם: להבת-כוח, וכל הפרטים החשובים נמצאים בכרטיס האישי שלי

עיסוק: תלמידה, אחות, חברה, אחיינית, בת דודה, בת, וכו' וכו'.

טקסט חופשי- אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן.

1)מאיר ט.

2)14

3)לומד

4)אשמח להיות בקשר!

1) מלכה

2) 17

3) אולפניסטית מצויה!

4) עוד לא בדקתי מה יש בפורום.. אז אני לא יודעת מקווה שטוב פה

שמי: טליה.

בת 16 עוד מעט..

עדיין תלמידה..(לצערי..)

עיסוק: בכל מה שבא..

1. מאיר

2. 17

3.תלמיד בישיבה בגולן...

4. בהצלחה למנהלים ולכולם!!!

שם: שירן

גיל: 17.5

עיסוק: עדיין לומדת...

טקסט חופשי: תמיד בשמחה

שם איתן

גיל:13

עיסוק:תלמיד

אני חדש והפרום הזה נראה לי ממש טוב

שמי: הודיה

גיל: כיתה ז'

עיסוק: תלמידה עדיין=]

הערה: אני חדשה בפורום הזה ואני מקווה שיענו לי כאן על שאלות שדורשות תשובה[:

1) שם-אביגיל

2) גיל-קרובה ל-14

3) עיסוק-טרמחי"ת-אולפנסטית..

4)טקסט חופשי-אני יכולה להיות חופרת..‎‎‎

מרב.

17.

לומדת..?

החיים יפים. ימותו הקנאים.

1) שם: יוסי שושן

2) גיל 21.4

3) עיסוק: ביניי"ש (זה באמת עיסוק קשה לכל המתלוצצים!)

4)טקסט חופשי: אבא תחזק אותי לגמרי תדליק לי את הנשמה

שם: מוטי

גיל:20

עיסוק: המממ ?

טקסט חופשי: חופשי חופשי? באמת? אני ממש מתרגש, אבל אין לי מה לומר

1) שם : רחלווש (: דדאיי....

2) גיל : 13 . וזה לא קטן !!!

3) עיסוק : עע..תלמידה. לצערי

4)טקסט חופשי ‎‎‎‎‎‎(הערה, משהו שחשוב לך לומר וכו')

אתם לא רוצים לשמוע . הנה :

הזהרה : חופרת מפגרת בפורום !!! 

שם)יהודה

גיל)17.3

עיסוק) תלמיד לצערי עוד מעט נגמל=)

טקסט חופשי) סופר דוס?!?!?!?!?!?!?!?

שם: יחיא יצנע

גיל: 12

עיסוק: עדיין לא מעוסק (תלמיד) 

טקסט חופשי: יאללה בית"ר!!!!!!!!!

נעם סרור

12.5

תלמיד (אם זה עיסוק)

אין תרוצים רק תוצאות (דרור וינברג)  

1)ישי.

2)18

3) על התפר בין תיכונית לגבוהה. (מה שאומר שעוד חודש אני כנראה נעלם)

4)החתימה שלי אומרת הכל... (תרתי משמע)

לי קוראים יעקב הראל אני בן 12

אני כותב\מלחין שירים

וכותב ספרים.

המשפט שלי הקבוע הוא:

שָׁלֵו הָיִיתִי, וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעָרְפִּי, וַיְפַצְפְּצֵנִי;
וַיְקִימֵנִי לוֹ, לְמַטָּרָה. (איוב פרק ט"ז פס י"ב)

מי שרוצה לשחק איתי שחמט יכנס  לשיחה אישית.

ו...אגב:

http://www.chessonline.co.il/

1. אביגיל

2. 15.6

3. לצערי עדיין לומדת...

4. אין לי מה לומר לכם...

1. אלרועי

2. 16

3. תלמיד

4. חדש בפורום, משעמם בחופש

רק מהכבשים?

ב. איך מסדרים את החלוקה בין מצה לפסח בספר מדבר שור (בין סגולה לשימוש) , לבין החלוקה בין פסח למצה בעולת ראיה ובמאמרי הראיה (בין נשמתי לחברתי)?

@הסטורי 

@טיפות של אור 

רב. והוא אמר לי : הנשמה הכלל ישראלית יוצרת תועלת שימושית לתיקון האומות.

אבל לא משכנע. אם כבר זה אמור להיות הפוך

הרבנות הראשית הוציאה הוראת שעה - אפשר לקיים חתונות בספירת העומר - עד ר"ח אייר

מתפרסת גם ביום שאפשר להשתמש בו בחשמל ולסוע ברכב

ברגע שיש חול המועד. האווירה -קדושה וחגיגית ושמחה בנפש

אין עבודה וזה

ואווירה כללית כזאת חג אבל לא ממש חגיגיות

כאילו אני מרגיש שאני בפסח בלי כל ה"shabang" של יום טוב

לא לאהבת היהודי הפרטי את ה' או אהבתו אותו. כי אהבת יהודי פרטי את ה' זה כמו אהבת בן את אביו (או בת את אביה במקרה של יהודיה), אהבה שיש איתה יראה. ואהבת ה' אותו זה כמו אב שאוהב את בנו.                                בעוד האהבה בשיר השירים זה אהבה שאין איתה יראה, אהבה של רעיה לדוד, אהבה של *כלל* האומה היהודית לה', ואהבת ה' את כלל האומה היהודית.

אז אשה שטעמה אהבת איש, יודעת איך כלל האומה היהודית אוהבת את ה'. ואיש שטעם אהבת אשה, יודע איך ה' אוהב את כלל האומה היהודית. אבל באופן כללי גם הפוך, איש שטעם אהבת אשה יודע מה זה אהבה זוגית ויכול לדעת איך כל האומה היהודית אוהבת את ה'. והוא האינדבדואל חלק ממנה. וחוץ מזה לכל האהבות יש אותו שורש. את גם מי שטעם אהבה זוגית טוטלית, יודע מה זה אהבת בן את אביו (או בת את אביה) טוטלית.                                                                                                                                                                                                                                   ב. מן הסתם. הרי אהבה זוגית ללא מימד פיסי חסרה. והתיאורים בשיר השירים הם פיסיים בין השאר. מה גם שאהבת ה' צריכה לעורר אותנו לעשות מצוות גשמיות פיסיות.  

ג. נכון. לכן ב.                                                                                                                                                                                                                                                                                 ד. גם כתוב "כל השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה". כל דבר ניתן לקחת לייאוש והסכנות בכל מימרא של חז"ל נמצאות. השאלה איך ניגשים באופן כללי לעבודת ה', ומה המצב הנפשי של האדם באופן כללי. אחרת על כל הלכה וכל קוץ בץורה הוא ייקח את זה לסם מות, בגישה לא נכונה ובמצב נפשי לא מאוזן.

ה. התסכול מרווקות הוא מעצם הרווקות. לא נראה לי עניין של טלית ומימרות חז"ל יוסיף או ייגרע לזה. אבל רווק אשכנזי שזה עושה לו טוב בנפש ללבוש טלית - שישאל רב

… של יהודים יקרים בני 40 ומעלה שקראו להם לתורה עם קידומת " הבחור" , בגלל לחץ חברתי לא התעטפו בטלית וליבי ליבי אליהם.

אני אישית התחתנתי בגיל 40 אבל בעוונותי התחזקתי רק בגיל יותר מאוחר וגם אני לא אשכנזי ולכן לא נגע לי העניין הזה אבל רבנים צריכים אולי להבין שמנהג ולימוד כזה יכולים לגרום עגמת נפש לאנשים נורמליים.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.

כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן

(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)

~~

אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא

לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'

התורה: אמרו לכם X, אל תעשו X-1 או X+1

הפרשנות המאוחרת: אפשר לעקור ולעקר את הכתובים, אפשר לעשות טריקים ושטיקים, ולכול זה נקרא בשם 'דעת תורה'.

על־פני בני האור או וואטאבר כת כזאת או אחרת.

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך – ויקיפדיה

תאמת חונכתי לחשוב שמוזיאונים זה דבר משעמם אני עדיין לא יודעת מה דעתי האובייקטיבית על מקומות כאלה (כפי שאתה אוהב להגיד חחח)

ידע זה כוח.

כשיוצאים לטיול ויש לך אפשרות: מסלול בטבע, לונה פארק או מוזיאון- הוא יהיה אפשרות אחרונה🤷‍♀️ ככה אצלנו

אם אסור לך לסור ממה שהשופטים יגידו לך אזי המשמעות היא שעליך לשמוע להם גם אם נראה לך שזה צריך להיות הפוך. יש כאן למעשה את הניסוח (הראשון כנראה) של רעיון שלטון החוק. וכמו שהרב מיכי אברהם אומר שמדובר בסמכות פורמלית ולאו דווקא מהותית.

האם אני מאמין באופן קשירת הציצית? כן. האם אני מאמין ש"עם לבן גרתי" = "תרי"ג מ צוות שמרתי"? לא, מדובר בפרשנות אנאכרוניסטית. 

הידע המדעי שלהם היה זהה לזה של הסביבה (ולכן בגמרא יש המון טענות שהמדע המודרני הפריך), הם האמינו ברוחות ושדים בהשפעת הסביבה (גלות בבל), והעיקר, במישור הרעיוני הם לעיתים קרובות ירו חץ ואז ציירו מסביבו מטרה.

בעיניי, ה"כוונות" של הרב דב קוק במהלך שתיית קפה משתוות לדרשות חז"ל. המתודולוגיה היא אותה מתודולוגיה: טוענים טענה ומנסים להלביש אותה בכוח על פסוקים/שברי פסוקים. נרצה להוכיח שיעקב אבינו קיים תרי"ג מצוות? הופה, יש את גימטריה. נרצה להפוך את דוד המלך ממצביא לגדול הדור שעוסק בענייני טהרת נשים? נמציא אגדה כלשהי. יהושע בן נון לא סתם ישן, אלא "לן בעומקה של הלכה"? הכול הולך, אלא שאין זה קשור לאמת ההיסטורית.

לגבי האגדות, חזור לדברי הרמבם. ואל תשכח ששלילה של הכל גם היא דוגמטיות.

כמובן, כאלה שמוטים כלפי האמונה שלהם. קרי, מדובר בשיטה פרשנית רווחת שהייתה נחלתן של קבוצות רבות: יש ספר מקודש, מסביב לגיבורי הספר נוצרות סיפורים ואגדות, לאגדות ניתנים תימוכין בעזרת חיפוש "רמזים" באותה הספרים המקודשים. מי שמחפש, לעולם ימצא, בין אם מדובר ב"רמזים", "קודים", "אל תקרי", גימטריות וכד'.

כפי שאמרתי הרמבם כבר דן בנושא האגדות, עיינת פעם שם? הקדמה לפרק חלק אם אני זוכר נכון.
 

אני לא יודע איזו מין ראיה זו השומרונים כאשר הם ביודעין ובוודאות שינו את התורה הכתובה, בעוד שאצלנו לא רק שהמסורת הייתה נוקשה מאוד בשיטת ההעברה וגם המחקר אישר את הישמרות הטקסט.

למען האמת בעבר נטיתי לחשוב ככה עד ששיניתי בהדרגה את דעתי.

ראשית כידוע לצד התורה שבכתב ניתן גם הפירוש שלה אחרת לא היינו יודעים איך לעשות שום־דבר. הפירוש הזה כולל גם פן מעשי וגם פן רעיוני שאלה השקפות היהדות החל מהבסיסיות כלה ברעיונות עמוקים יותר.

התורה שבעל־פה, כשמה כן הייתה, בעל־פה. המון העם היה מגיע לשמוע בעיקר הלכות (כמו שכתוב במסכת שבת שעדיף ללמוד הלכות מאשר נביאים) ובעיקר בזה התעסקו החכמים דאז וגם מוסד הישיבה הידוע מאז. זה גם אומר שהרעיונות הותאמו לשומעים ולקונטקסט ונאמרו כמובן בנימה מסוימת וכן הלאה. היו דברים שהופצו ברבים והיו דברים שנשמרו בתוך בית המדרש או רק בין תלמידים מסוימים. למרבה הצער החלק הזה אבד לנו, או לפחות צריך להתייגע מאוד כדי להבין מה העניין.

לצורך העניין, מדרש רבה מורכב מטלאים של דרשות בז'אנרים שונים – יש דרשות שנאמרו לקהל מסוים (בני אושא בשיר השירים רבה), יש פתיחתות, שהרעיון שלהן הוא למצוא פסוק שמבטא את הרעיון המרכזי בפרשה ו"חורז" אותה לכדי מהלך אחיד ורציף, יש מדרשי פליאה שהמטרה שלהם היא לעורר את התלמידים או לעורר מחשבה וכן הלאה (כמו שהפיוטים הקדמונים היו מספרים את האגדתות בדרך המיוחדת שלהם, לאיזה צורך? אפשר להעלות שלל השערות).

יוצא אפוא שכקוראים, אנחנו ניגשים לטקסטים ערוכים במידת האפשר אבל בסופו־של־דבר מעורבבים, מדורות שונים, בלי התחלה וסוף ברורים (במיוחד בגמרא), בלי הקדמות או הסברים למתודולוגיה / שיטות שונות במדרש / קונטקסט תרבותי / כנגד מה הדברים נאמרו. אז ברור שזה ירגיש מאוד מוזר. וזה כעין מה שהרמב"ם כותב, שבכלל החכמות, צריך הרבה הקדמות כדי להבין שלב מסוים באותה חכמה. וגם, אם היינו רוצים לחקור ברצינות טקסט יווני או רומאי או סנסקריט מלפני מיליון שנה, זה היה מסובך מאוד לעשות את זה בלי קונטקסט והבנה של התרבות / צורת התבטאות / הלוגיקה שהייתה נפוצה וכן הלאה.

לכן לומר "אה המדרש של עם לבן גרתי תרי"ג מצוות שמרתי הוא אנכרוניסטי ולא אמיתי" בעיני זה קצת ילדותי כי יש פה אפס מאמץ לנסות להבין מה העניין. איזה אינטרס יש לחז"ל לומר דברים מטופשים? אז בסדר, כמו בסרטון שהבאת, תמיד יש מוזרים בשולי החברה. אבל נראה לי שבסוף ההיסטוריה והמיינסטרים "מנפים" את מה שקיטש ואת מה שלא.

לכן לצורך העניין המדרש הספציפי הזה בוודאי אין הכוונה ששמר תרי"ג מצוות הרי הוא לא היה כהן (ואם כן אז לא התחייב בפדיון הבן...), הוא לא קיים מצוות גירושין או ייבום... זה ברור שהכוונה היא שהוא שמר את הרעיון הכללי של התורה למרות הקשיים שבגלות. ודווקא בגלל שהוא "גר" (מגורים זמניים) ולא נטמע. לכן ניתן לשמור על הזהות היהודית בגלות, בתנאי שמבינים שאנחנו שם רק זמנית. אין לי מושג איזה דופי תיאולוגי אתה מוצא ברעיון הזה.

וכך גם שאר הרעיונות, גם הדרשות ה"רחוקות" יותר כמו "על כן יאמרו המושלים ביצרם בואו נחשב חשבונו של עולם".

"גם פירוש זה ודרש זה נראה זר מאוד, מה שלא נמצא כך בכל דברי חכמים; הן מצד הענין, שאין שייך דבר זה במקום שהכתוב מדבר מה שכבש סיחון את חשבון. ומכל שכן דרש המלות, שהם רחוקים מאוד מאוד מפשוטו. ועתה דע, כי כאשר יש חכמה לחכמים בכתוב, אף על גב שלא נמשך אליו כל הפסוקים בפירוש פשוט, לא הקפידו בזה, כי בודאי נמשך כל הכתוב לאותו הענין שנגלה בכתוב. ואף אם הוא נמשך אחריו בדרך רחוק, אין להקפיד בזה." כלומר בדרשות מהסוג הזה העיקר הוא המסר. וגם לא ברור מה הטעם בהתעקשות שאין הפירוש מתאים לפשט הכתובים, כאילו דה. כל הרעיון שזה "מתחכם" קצת כדרך הדרשות.

///

לגבי כמה תגובות אחרות שלך, למה אתה חושב שהאבות היו כאלה שלוחים חסרי־דעת? האנושות באותה תקופה לא היו אנשי מערות הדברים ידועים. האם לא הייתה שירה ואומנות וספרות ופילוסופיה לפני 2400 שנה בימי אפלטון? אם כן מה היה ההבדל המהותי בין יוון של לפני 2400 שנה לבין אכד ש־1000 שנה לפני־כן? אף־אחד לא ידע קרוא וכתוב? אנשים לא ידעו מה זה שירה? מופרך לחשוב שבן־אדם אחד מיני אינספור כן התעניין במהות העולם ועל־ידי־כך ייסד קבוצה אתנית־לאומית?

ולגבי דוד שעסק בטהרות – נכון שאיך שחז"ל מטהרים את זה נשמע קצת על דרך הגוזמא. אבל האם דיני טומאה וטהרה אינם חלק מהתורה שבכתב? וההבדל בין דם מכה לדם הנובע מהמקור אינו הגיוני? וכי אין זה הגיוני שמלך שאהב את התורה, עסק גם "בין דין לדין" וגם "בין דם לדם ובין נגע לנגע"? האם זה יותר מופרך ממה שהוא כתב ספר שירי תפילה? מניין לך מה אנשים עושים בזמנם הפנוי? אמנם, גם אני איני אומר שדברי חז"ל חייבים להיות בדווקא על כל דבר. העיקר הוא להעביר מסר. ובסופו־של־דבר, אני לא יודע מה הבעיה במסרים של חז"ל. לדעת יותר טוב את חוקי ה'? להיות קרוב אליו? לתמוך בעניים? להיות אדם צנוע ישר וטוב? כל־כך מוזר הדבר?

///

בכל־מקרה, לא יודע אם קראת את באר הגולה אבל אם לא אז זה הזמן לשבת בנחת ולנסות להבין את הספר הזה, אחרת לא הייתי קורא לזה יושרה אינטלקטואלית ראויה לשמה.

המילה "לגור" משמעותה בצורה שהייה זמנית ולא קבע. יעקב אמר שהוא מעולם לא השתקע אצל לבן אלא זו הייתה תחנה, וכל השנים האלה הוא היה גר, כלומר הזהות שלו נשארה מובדלת. ומהי הזהות הזו? האמונה שאותה קיבל מיצחק ומאברהם, ואת "צדקה ומשפט" שהרב"ה ידע שאברהם אבינו יצווה את בניו.

שמספר על חיבוטי הנפש שלו. כשקוראים את התורה, רואים אנשים די פשוטים, לא מורכבים במיוחד, שהדת שלהם דאז הסתכמה במצווה או שתיים (ברית מילה, הקמת מזבחות אקראיים ואיסור להתחתן עם בנות כנען). אבל די ברור רש"י ראה בכל הדרשות הנ"ל אמת לאמיתה.

למילים בתנך יש משמעות והיא עולה יפה במחקר עם קונקורדנציה. וגם בהקבלה לשפות האחיות האזוריות של אותה התקופה.
 

"לגור" בתנך זה תמיד במשמעות של ארעיות. האם יעקב התכוון לומר ללבן את מה שהוא ידע לבד? שיעקב לא נשאר שם לנצח? האם הוא בא לגלות לעשיו איפה הוא התחבא כל הזמן הזה? ברור שלא, הרי כמה פרקים קודם נאמר במפורש שעשיו ידע לאן יעקב הלך (ולכן לקח את מחלת בת ישמעאל לאישה). ולפי הכעס של עשיו בדרכו אל יעקב ברור גם שהוא לא שכח את גניבת הברכה מיצחק. ממילא יש מוטיבציה והיגיון לקרוא את הפסוק בצורה שמכבדת את האינטלקט *שלנו* לכל הפחות.

או להתפזר (פיזית או נפשית)

לחם שעונים עליו דברים הרבה – אנחנו רוצים שהמצה שאנחנו אוכלים תהיה ספוגה בסיפור יציאת מצרים

פסח (התשפ"ג) - מצה, מיצוי, התמצאות ומציאות

https://hilchata.co.il/wp-content/uploads/2023/01/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-376-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-2.pdf 

@הרמוניה אם מעניין אותך להעמיק

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

לא אמרתי כלום 

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.

בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).

כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

ונכון מאוד

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.