זה בדיוק העניין, שבנפילות יש דווקא יותר לב נשבר, פה אין לב נשבר.. 

הנקודה השנייה ממש אהבתי! ולא חשבתי על זה! 

תודה רבה לך! 

את צריכה לחשוב עם עצמך ועם אנשים שמכירים אותך.

זה נשמע די תמוה, זה אולי קשור לקשר עם הבחור? 

אני לא אחת שמתייעצת עם אנשים מוסמכים, אולי רק רב וגם זה בעניינים קריטיים בלבד...

אני יותר מאלה שמתייעצים עם חברות...

אבל הלוואי והייתי מכירה מישהי רצינית שתוכל לייעץ בדבר הזה במיוחד מהפן הרוחני שלו!..

לפחות באולפנא הסבירו יותר מדי חח 

אממ לא חושבת שזאת בעיה אצלי ב"ה, אבל מעניין לדעת אם יש כאלה שזאת הסיבה שיש להם חסימה  עם הקב"ה... כ

תודה רבה

אופציה ראשונה ממש נשמעת לי- אני חושבת שהוא פשוט ממלא את התפקיד הרוחני ואני פשוט מרגישה סיפוק ולא מרגישה צורך להוסיף על זה.

וכן זה סוחט הרבה כוחות! גם זה נשמע לי ממש הגיוני!

כי הנפש נמצאת במקום לא טוב,
והיא רוצה לצאת ממנו
לכן
בצר לנו, אנחנו פונים לקב"ה..

והרי ידוע שכל קושי בונה אותנו:
הנפש לא יכולה להיות במקום שלא טוב לה,
ולכן היא מוצאת כוחות חדשים שיעזרו לה בהתגייסות על מנת שתיחלץ מהמצב אליו נקלעה

קושי מוביל לתפילה, ובניה בנפש מובילה להודיה

כשהכל הולך קל, שוכחים להודות ולוקחים כמובן מאליו

וזה תלוי בהרבה גורמים.

סתם דוגמא, קושי אפילו יחסית קטן, שמתמשך להרבה הרבה הרבה זמן, יכול להביא ייאוש ואז יותר קשה להתפלל

לכל המאן דאמרו של המפרשים על המימרא חח

זה גורם לצער, תסכול עמוק שמכלה את הלב.

יש כמה דעות במפרשים על הגמרא מה זה בדיוק אומר, ואיך זה מתקשר לתפילה ואיך צריך להתפלל, וכולן מסתדרות אחת עם השניה לגבי העומס על הלב עד כדי מוות רגשי כזה...

חשבתי על אולי ללמוד עם הבחור משהו בעקבות התגובה שלך, יכול להיות מעניין... 

ואני מחכה לעליה בעז"ה! 

סוג-של שלב נסיון כזה...

אם לומדים לרכב על הגלים, ולהנות גם מה"ירידות" (שהן לא ירידות באמת), העליה הרוחנית הופכת למהירה ותכופה

אני ממש מתחברת... מרגיש לי כאילו הוא באמת תופס את המקום הזה. 

אבל האם זה נשאר ככה? קצת מבאס...

צריך לחפש דרך חדשה.

לא בטוח שזה יקרה מעכשיו לעכשיו. 

אולי את לפני כניסה לארץ המובטחת והגיע הזמן לראש חדש בעז"ה 

(האמת היא ששאלות כאלה זה ה שאלות שצריך לשאול ת"ח/רב/דמות רוחנית. )

ראיתי ביוטיוב שעור יפה של הרב אלחנן בן נון (הרב של שילה וישיבת בית אורות) 

ונראה לי זה די מתאים לפה, אני מקווה שאני זוכר נכון:

 "כגמול עלי אימו כגמול עלי נפשי"

כמו שהאם אומרת לתינוק "אין עכשיו אוכל" הקב"ה לא נותן לדוד שפע רוחני 

ודוד מקבל זאת בהכנעה. הוא מדומם את נפשו.  ולא מתרעם על זה שסגרו לו את הדלת. 

זה רצון ד' ואני מקבל את זה בלב שלם. 

אולי היה גם המשך בשיעור הנחיות מה עושים במצב כזה, לא זוכר, מעניין לדעת.

אחרי שראיתי אצל חברות נשואות שינויים שכאלה וגם מחוויות אישיות, בתור מישהי רוחנית למדי, הנה כמה אפשרויות שעלו לי-

-הוא ממלא לך את אספקת הרוח/אורות שאת צריכה, שלפני זה היית פועלת בשבילה בעצמך, ואז כשאת באה לחפש קירבה לרוחניות שבך זה מרגיש מאולץ כי את כבר מחוברת/מלאה מספיק.

-כשהאדם לבד יש לו רק את הקב"ה, מתי שנכנסים למע' יחסים משמעותית, הקשר עם ה' משתנה. וכן, יש עליו פחות פוקוס כרגע (-נקודה חשובה, כי יכול להיות שזה זמני ופשוט כרגע את מבססת את הקשר עם הבחור וזה באמת תופס חשיבות ומרכזיות ואחרי כן פתאום שוב תרגישי קירבה וכו').

-אולי, ובתקווה שלא- פשוט גם זה אפשרי, הבחור גורם לך להרגיש לא ממש שאת את עצמך, אלא קצת התרחקת מעצמך, וזה מה שגורם לך להרגיש פחות אותנטית מול עצמך ומול ה' ית'.

-לפעמים כשנמצאים ביחד שני אנשים כשהאחד יותר רוחני מהשני, אז השני תופס את התפקיד היותר מקורקע וגם אם במקור הוא רוחני ואפילו מאוד- פשוט מישהו צריך להיות שם, בקרקע, זה עניין של איזון של המציאות.

בעניין הזה ובכלל-

אני במקומך הייתי בודקת- אם את שמה לב לזה שהוא הרוחני, המאיר ואת יותר ה"כלים" בקשר שימי לב אם זה מרגיש לך נכון בשבילך. יש 3 אפשרויות - א. מרגיש לך טוב להיות יותר מקורקעת, "אדישה לרוחניות", פחות עם הקב"ה ויותר בקרקע, את מרגישה טוב ומסופקת מבחינה רוחנית ויותר מחוברת לחיים ולמעשה (לדוג') מבעבר ואת מרוצה מזה ב. גם את מביאה לידי ביטוי את הצד הרוחני שלך בקשר, ומוצאת את הרוח שלך והאורות שלך. כלומר- לפעמים הוא הרוחני ולפעמים את וכו'. ג. את מרגישה שנחסמת כי את הצד היותר מקורקע כרגע ואת מרגישה מצומצמת וכבויה. וזה כמובן פחות טוב ואולי נכון לך בחורים קצת יותר מקורקעים מצד עצמם- ולא רוחניים במידה שחשבת בעבר.

כיוונתי קרוב? שיהיה בהצלחה!!

ואו, איזה השקעה בתגובה. תודה רבה.

הארת את עיניי לגבי העניין מי הרוחני מביננו ומי היותר מקורקע. זאת באמת שאלה! 

לגבי הנקודה הראשונה, זה כרגע נשמע לי ממש הגיוני.

ועולות לי עוד כמה נקודות עכשיו שאני חושבת על זה... תודה 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?