פשוט לא אכפת לי מחוקים.
אם זה חוקים של מסגרת כלשהיא כמו עבודה/לימודים, אם זה חוקים של המדינה ואפילו חוקים(גבולות) שההורים קובעים לי.
ודגש על הדבר שאני הכי מפחדת ממנו, החוקים של היהדות.
פתאום לא אכפת לי האורך של החצאית שלי, או שסתם לפעמים קשה לי ממש לשמור נגיעה, וזה הורג אותי.
כי זה לא שבאתי מבית חזק ופשוט הלכתי אחרי העדר..
כל אחד אצלנו בחר את הדרך שלו, וכל ילד יותר מוזר ושונה מהשני.
אפשר לומר עוד כשהייתי עוד בכיתה ח בחרתי בדרך מסויימת,
אבל לאט לאט היא נסדקת ולאט לאט גיליתי שאני מתחילה להיות כמו אלה שהם דתי לפי דעתי.
אני אישית סולדת מצביעות ופתאום לגלות אותה אצלי זה נוראי.
מה זה אומר עליי לעזאזל? ואיך אני יכולה להציל את עצמי?








