ותדד שנתי מעיני
ואהי כמצחק בעיני חברי ומורי
והייתי בעיניהם כמתעתע.
וכן הייתי בעיניי.
ובעניי כי אשרוני ,רגעי חיי.
חיוכי הגיגי, רצפי מחשבותי.
ותפול רוחי בקרבי.
ואקום, ואצנח אל עמקי שאול.
ואעלה בקול נצחון ,עם שד או שתיים.
אחוז היטב בידי, חנוק ונאבק על נשימתו האחרונה.
ואראה ואביט, אל עולמי, ואראה חיי שיטפון
ואראה המתנה דרוכה, ואראה מתנה עטופה
בנחלי דמעות של ציפייה עזובה.
ואחולל בעצמי מחול, ואשיש בלבבי משוש
כל אבל, כל כאב, כל םצעי הנפש הנשברת
ואחוג במחוגת שמחת אבלי, אל מול ירח מלא.
הולך ומלא, הולך ונחסר.
ואביט אל תוכי אל השתקפות בבואת חיי.
ואדום אל מול ההוד, ואתפלל לחשוף עוד ועוד.
ואייחל לו עדי כבוד,
ואכסוף לרגבי עדן היכלו.
ואביטה נוכחה,
ואהיה.
המפ
