מפרטת- - הריון ולידה

בהצלחה!

איפה למדת את הנשימות האלה? מעניין

בעיני דולה זה יותר משמעותי ממרכז לידה טבעי

גם בחדר רגיל את יכולה ללדת לידה טבעית ונפלאה אם יש לך את ההכנה המתאימה והליווי המתאים

אם חשובה לך לידה טבעית - הייתי משקיעה בדולה.

אפילו קחי הלוואה בשביל לשלם לה..

אני אומרת לך שהיא עוזרת פלאים להתמודד עם הצירים.

לבד- אין מצב. 

בעלך לא יכול לעזור. לא יכול לגעת. וגם לא התמקצע לזה

אני יולדת רק עם בעלי. גם בשלב המבאס שהוא כבר לא יכול לגעת (שלרוב מגיע אצלנו בשלב די מאוחר בלידה) - לא הייתי רוצה אף גורם נוסף איתנו. מבחינתי לידה זו גם חוויה זוגית.

(ואני יולדת בלי משככים)

לא אומרת שכולן צריכות לעשות כמוני, כל אחת ומה שטוב לה. אבל "לבד- אין מצב"? תלוי למי.

ב"ה ילדתי 9 לידות ללא דולה, וללא אפידורל, במידת הצורך קצת טשטוש - ובהמשך עם הניסיון הכל טבעי! נראה לי שהדולה היום הופך להיות אופנה, לדעתי, אם עברת קורס הכנה המכיל את כל הנשימות וההרפיות המאוד מועילות, ויש לידך בעל מעודד, ואולי קרובה אליך רגועה שיכולה לסייע במסאג'ים וכדו' - בע"ה תלדי בחויה אישית מדהימה בבריאות ובשמחה!

הכאבים האלה יהיו חדשים לך ולא בטוח שתזכרי כל מה שלמדת לגבי ההתמודדות איתם (אם אכן למדת כל מה שצריך...)

אבל זה אוד חשוב לקחת דולה שבאמת תתאים ותיתן לך את כל מה שיעזור לך.

אני אישית למדתי מספיק לפני והיה לי הכי טוב לבד. בלידה הראשונה כל הנוכחים (אמא ודולה מתנדבת) רק הפריעו לי להרפות ולהתרכז בעצמי, כי הייתי עסוקה בלחשוב עליהם והיה לי לא נעים מהם (לידות ראשונות הן הרבה פעמים ארוכות, וזה אומר לפעמים שהמלווים שלך נמצאים איתך המון המון שעות).

אז מאז אני רק עם בעלי ועם עצמי - אבל אחרי הרבה הכנות ותרגולים במהלך ההריון

אז אם נסכם - את הפעם הראשונה כדאי לעבור עם מישהי מנוסה. וכן, אפילו לוותר על המרכז הטבעי כדי לממן את הדולה. בעזרת השם אחרי שתכירי את הכאבים והתהליך, והכי חשוב, את עצמך בתהליך, תוכלי להחליט אם את באמת צריכה דולה ללידות הבאות.

בנוסף - דולה תוכל לת לכם עצות טובות בכל מיני מקרים של הסתבכויות. אבל חשוב ללכת לבית חולים שמקבל דולות בשמחה ולא בפרצוף חמוץ, כדי שהאנרגיות בלידה יהיו מה שיותר חיוביות מצד כל הגורמים.

אפידורל הוא תחילת התערבות בתהליך הלידה שעלולה להוביל לצורך בהתערבויות נוספות.

השיקולים צריכים להיות ריווח מול הפסד.

לא מדובר בתרופת פלא ללא סיכונים וללא תופעות לוואי שנמנעים ממנה כדי להצטיין...

מי שמסוגלת בלי, וזה מה שמחזק אצלה את תחושת הבריאות הנפשית, הרוגע והשמחה,

לא תיקח אפידורל.

לא נחלק ציונים .

אני לא יודעת למי את מתייחסת כשאת כותבת "מקדשים את הכאב כאילו זה מראה על יולדת מצטיינת". כיוון שלא סייגת את האמירה הזאת בכלל, עושה רושם כאילו את מתייחסת לכל כלל היולדות בלי אפידורל (שהן, עם אני לא טועה, כ40% מכלל היולדות בארץ). אז אני כמובן לא לוקחת אחריות על כל אחת ואחת ואיך שהיא רואה את זה, אבל לא אני ולא אף אחת מהחברות שלי שיולדות בלי אפידורל מעלות בדעתן רעיון טיפשי כזה, לקדש את הכאב או לחלק ציונים ליולדות. הסיבות שלנו אחרות לחלוטין, ונראה לי שאנחנו ראויות ליחס של כבוד לבחירות שלנו, לא פחות משאני מכבדת את הבחירה שלך. לא היה עולה בדעתי לכתוב בפורום הודעה משמיצה כזאת כלפי מי שיולדת עם אפידורל, להודיע מה הסיבות שלה לזה, ולייחס דווקא סיבות שקשורות למידות שליליות. זה פוגעני. 

לדעתי ראוי שתתנצלי.

שבת שלום ומבורך.

אני ראיתי שטוב לי ללא אפידול ולכן אני לא לוקחת.
אבל בהחלט זה נכון שנשים לא מנסות אפילו וכבר שוללות את האפידורל. ראי את פותחת הפוסט...
לא לכולן יש כוח ללדת בלי. לא כולן יולדות מהר. לפעמים זה שעות של סבל. חבל שלא מנסים ואז מחליטים.

ולכן רוב מוחלט של התגובות שלי הן באנונימי. גם כשאני מסייעת, מציעה רעיונות, תומכת, גם כשאני שואלת שאלות, גם כשאני עונה ממה שידוע לי, וגם כשאני מביעה הסתייגות ממה שנאמר לפניי. רק לעתים רחוקות, כשיש לי סיבה ממש טובה לעשות את זה (כגון חשש להיראות כמפרסמת) אני חותמת בכינוי שלי, וזה לא פשוט לי בכלל.

אני באמת מצטערת שאני פחדנית, אבל בעיניי זו לא התכונה הכי שלילית שיכולה להיות לאדם, ואני מעדיפה אותה על תכונות שליליות אחרות שב"ה נדמה לי שאני לא כל כך נגועה בהן.

אני כותבת את זה כי אני רואה שתכונת הפחדנות שלי נתפסת כאן מאוד כשלילית, והרבה פעמים אני רואה בפורומים ביקורת עליה. שמופנית אליי ולאחרות שבחרו בדומה אלי. בעיניי הביקורת הזאת קצת יוצאת מפרופורציה.

גלשתי. בכל מקרה, אני מתנצלת בחזרה אם התחושה שלך הייתה שאני מתנפלת עלייך בשצף קצף. לא התכוונתי לכך, ניסיתי להביע בכנות את מה שהכאיב לי בדברייך. אני רואה שלא כל כך הצלחתי בכך.

שבת שלום ורק ברכה.

וגם גרם לי לנזקים ברצפת אגן.

ובואו לא נשכח שיש לא מעט נשים שהאפידורל גורם אצלן לעיכוב הלידה ולו רק מהצד שהן שוכבות ולא יכולות להניע את הרגליים, וכל זה גם גורם ליותר נזקים לרצפת האגן.

כאשר נוצר עיכוס בגלל האפידורל, זה לרוב מוביל לפיטוצין (זירוז) ואז הלידה ממש יכולה להסתבך ולהפוך לחוויה קשה במקום מרוממת

ואני מכירה גם סיפורים על תופעות לוואי מאוד מאוד לא נעימות שלו שמופיעות אחרי הלידה.

לכן בחרתי ללמוד שיטות אחרות להקלה על כאב.

מצד שני, יש נשים שהכאב מאוד מכווץ אותן, אז האפידורל דווקא גורם להן לשחרר ולכן מזרז את הלידה.

לכן, אם רוצים לא לקחת את הסיכונים שבאפידורל, אז פשוט הכי טוב זה ללמוד להרפות את הגוף בזמן כאב ולעשות את הנשימות הנכונות. אבל זה משהו שצריך להתחיל איתו כבר בשבוע 20...

וכמו שאמרו כאן לא מעט - תמיד לבוא עם ראש פתוח ולהחליט בהאם לנסיבות בהן מתפתחת הלידה. ואולי זאת עוד סיבה לקחת איתך דולה, לפחות לפעם הראשונה.

ולא תחליף לדולה

אצלי למשל אפידורל גרם ללידה להתקע מה שהוביל למפל התערבויות - פיטוצין - ירידות דופק - עדיין תקועה על המיטה בגלל האפידורל - אין התקדמות בלידה - עוד פיטוצין - עוד ירידות דופק וכמעט שהגעתי לניתוח

זה ממש גרם לי להפוך את כל הגישה ללידה ולאפידורל

לקראת הלידה הבאה התכוננתי ללידה טבעית וחווית הלידה היתה אחרת לגמרי - ממש מרוממת. 

זה לגמרי לא לקדש את הכאב והסבל. זה תפיסה אחרת של תהליך הלידה. כאב לא בהכרח שווה סבל. שיטות הרפיה, נשימות ותנועה מזיזים את הפוקוס מהכאב ומקדמים את הלידה בצורה הרבה יותר יעילה.

אני לא נגד אפידורל למי שזה טוב לה. אבל אי אפשר למכור אותו כפתרון קסם כי יש נשים שלא יכולות לקחת, ויש מצבים שאי אפשר עדיין לקחת ויש הרבה שעות של צירים לעבור, ואם כל השעות האלה את רק מחכה מתי כבר תקבלי את האפידורל את עוברת אותם הרבה יותר קשה מאשר שאת בראש של לידה טבעית, זורמת את הצירים, חווה אותם כמקדמים את התהליך, חווה אותם כתהליך תקין ובריא.

במיוחד בלידה ראשונה - שהשלב הראשון של הלידה - לפני שבכלל אפשר לקבל אפידורל - יכול להיות ארוך מאד(!!) ובשלב הזה דולה יכולה מאד לעזור לעבור את זה טוב.

כי המיילדת אמרה לי שהלידה לא מתקדמת בגלל שהתנוחה של העובר לא אופטימלית - הראש לא היה ממרוכז טוב על הפתח ולכן למרות הצירים החזקים הראש לא לחץ טוב על הפתח ולא קידם פתיחה

ובמצב כזה לקבל אפידורל ולשכב סטטית על הגב - מה יעזור לתינוק להתמרכז נכון? לכן גם פיטוצין לא עזר

הירידות דופק זו תוצאה ידועה ונפוצה של פיטוצין.

לכן גם הגעתי כמעט לניתוח

מצב כזה בלידה טבעית עם דולה מקצועית - בדר"כ יש לה כלים להנחות את היולדת לתנועות ותנוחות שישחררו את התינוק 

בסוף מלאכית אחת הצליחה לגרום לשינויי תנוחה למרות האפידורל - שזה ממש לא משהו שקל לעשות או נפוץ - וזה מה שעזר לתינוק לרדת נכון

או לדעת בעצמך מה יש לעשות

או מלווה מקצועית (דולה בלעז) שיודעת מה לעשות

או - מיילדת עם ידע ורצון טוב שרוצה לעזור לך,

אצלי למיילדת לא היה ממש אכפת, שאלתי אותה כמה פעמים אם יש מה לעשות והיא אמרה לי שבשלב זה כבר לא. מבחינתה ניתוח, זה לא היה ממש אכפת לה.

אני ודאי לא ידעתי מה אפשר לעשות. 

בסוף בסייעתא דשמיא גדולה הגיעה מישהי שכן ידעה מה אפשר לעשות

ולכן זו תגובתי לפותחת - ולמצדדות באפידורל ( שאני אגב לא מתנגדת לו בכלל, הכל לפי העניין והמצב) - שאפידורל הוא לא פתרון קסם ולא בהכרח מחליף את הצורך בדולה/מלווה שמבינה עניין

צריך ל"עכל" את הרעיון שיתכן ולא תוכלי, אולי מצג התינוק, אולי מצוקה, אולי חוסר התקדמות, אולי לא תעמדי בכאבים ומשהו אחר. קבלתי הרבה הכוונה, הרבה עידוד, ניסיתי כמה דולות עם שיטות ופטנטים שונים, ובסוף אני תמיד חייבת אפידורל. לא ראיתי את זה ככישלון, אלא משהו ששמר אותי שפויה. לא פחות. הלוואי שהייתי מוכנה לקחת מוקדם יותר (לקחתי רק אחרי 40 שעות וזה לא טעות). אז תשאירי ראש פתוח. מצד שני, אין לך מה לפחד שאותך יקח כ"כ הרבה זמן, זו גזרת שמים!  אני מברכת אותך שתלדי ילד בריא, בלידה קלה והמשך הריון תקין!

צוות בי"ח מאד לא אוהב בלשון המעטה התערבות של דולות

הדולה נמצאת שם בשביל לתמוך ביולדת, לא בשביל *להתערב* לצוות

כל נושא שצריך לדון בו עם הצוות יכול להעשות רק ע"י היולדת או בעלה. 

אפשר להתייעץ בשקט עם הדולה כשהם לא רואים ואח"כ להגיד מה את מעדיפה אבל הדולה וודאי לא תדבר בשבילך - ואם היא כן תעשה את זה - זה מתכון די בטוח להעכרת האוירה בחדר לידה, וזה דבר ממש לא רצוי

ולא להפוך את המצב לאוירת מלחמה,

כן לתת לך את הביטחון, והכוחות לעמוד על שלך ולהחליט ברוגע.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

כן! ממש רואים חלש,חלש יש למה לקוות בעזרת ה'!🤣

לא נראה שזה מתחזק

אבל אולי זה משהו שלא רואים בתמונה

הכי טוב זה לעשות בדיקת דם.

חיבוק ובשורות טובות בעז"ה!

מאוד מאוד חלש לא רואים בצילום

אחכה לראשון לעשות בדיקת דם

אמן תודה רבה ❤️

הלוואי וכן

תעדכני

עם פלטות ומיחמים

@רקלתשוהנ

אימא שלי סגרה והיו לה כמה מספרים משם.