אשריך

אז גם את את תהיי חצופה לבקש תקציר.

קצת עמל תורה, גם לבנות מותר

הצדק- לחי עולמים ועמו כולם צדיקים!

אנחנו בדרך לגאולה השלמה והנצחית

והדרך שבה תשפיעי יותר על החברה- היא הדרך שבה את מאמינה.

הגאולה במו ידיהם (בחסד, בהגדלת תורה מי שיכול, בקידום הכלכלה, בהסתערות מול האש במלחמה, בתפיסת ההנהגה או לפחות מכוונים לשם, בהארת פנים לזה שקשה לו כרגע, בשירות לאומי לאלה שצריכים - כל אחד יש לו

את היכולת להכנס למקום שבו ניתן לעשות עוד משהו בשביל לקדם בגזרתו)

אגב חנוכה זאת ההוכחה שמעשה ידי אדם כמעט והביאו את הגאולה השלמה (ר' עקיבא חשב שבן כוזיבא הוא המשיח) אבל גם בלי המקדש השלישי הם קידמו מאד את העם בדרך אל הבית. גם מלחמת העצמאות

ומלחמת יום כיפור היו קפיצות מדרגה רציניות בדרך לגאולה.

ועוד הערה: גם נטולי כיפה שמוסרים נפשם במשימות ציבוריות הם אנשים שמקדמים את הגאולה

(כל צה"ל למשל)

וזה קרה כי כל העם היה מאוחד בדעה אחת. כולם היו בטוחים שמה שצריך לעשות זה לנצח את הסורים והמצרים. חלק מחשוב מהגאולה זה להפסיק לפחד ממי שמאיים עלינו. ולכן קפיצת מדרגה. גם ששת הימים.

מה זה גאולה? שבעזרת זה שכל אחד יתאמץ בגזרתו (חייל, שירות לאומי, מדען, נהג אוטובוס) יצמח כאן מנהיג שיהיה גיבור ועניו וכל ענינו צינור לרצון ד'. בן דוד. הוא לא יפול מהשמיים.

אני מתבסס על זכרון משעורים

וזאת שאלה שצריך להפנות למי שזה המקצוע שלו: ת"ח

דת"ל: כל הטריק הוא שהיהודים מקדמים את ריקו

אנסה למצוא עוד בהמשך לגבי הראשונה.

זה עונה יותר על השאלה השניה.

אני לא בטוח.

בכל מקרה השעורים יפים אז זה לא יהיה הפסד.

ולכן זה באמת לא נושא לרגע, אלא ללימוד.

עם זה, בכללי, "לא עביד קוב"ה ניסא לשיקרא". וה' לא סתם מקבץ נדחי ישראל ומחזיר את עם ישראל לשלוט בארצו.

ו"תאוות" אינם דבר שנתחדש בזמננו. שיצר הרע יסור מהעולם, זה שלב יותר מאוחר.

ואי אפשר להתעלם שיש גם שאיפות לטוב וצדק ואידיאליזם. אצל רבים. ולפעמים, גם חלק מהדברים המקולקלים בא מרצון לאמיתיות. לא מסתפקים ש"כך אמרו". וזה מצריך גדלות של לימוד אמונה והקרנתה, מה שיתן לשאיפות הגנוזות בלב רבים את מקומם הגדול הנכון - וממילא יקרב את השלמת הגאולה. תשובה מתוך גדלות ואהבה. אהבת ה' ואהבת ישראל.

לא רציני לענות שום תשובה בנושא על גבי הפורום.

התורה הזו עמוקה ורחבה, ולוקח זמן לקנות את הידע ועוד יותר זמן לקנות בנפש את ההבנה.

אני לא הולכת לסכם לה פה תורות שלמות בדבר השם ביד נביאיו וחכמיו.

אבל כן לשלוח אותה ליסודות, שמהם היא יכולה להתפתח.

או בעברית- לכי למדרשה.

ונטפלים להגדרות מיותרות מהאגדות.

בדוק ומנוסה בכל זרם כמעט, למעט הליטאי אליו לא ממש נחשפתי.

גם מבחינת אידאולוגיה, גם מבחינת תפיסת עולם וגם מבחינת דרך חיים.\

אלו 2 עולמות נפרדים.

|ולמה אני אף פעם לא מקבלת |

גם אני רוצה ברכות עסיסיות כלאה, נפש!

ממש לא אפכת לי לתת הרגשה טובה למישהו שהוא צודק בסוג של דיון שלא מוביל לשום מקום גם ככה.

ולא יתן כלום להתפלפל על זה.

ב. אנחנו בגאולה כי חזרנו לארצנו ויש לנו מערכות לאומיות שלטון וצבא.

ג. העיקר: מה עושים? כל דבר שהוא למען הציבור - מקדם את הגאולה. כל אחד בגזרתו.

ד.בעיות זה לא גלות אלא זאת גאולה אמיתית = תהליך שמנסה לקדם את המציאות למשהו טוב יותר.

בימי עזרא בנו את ביהמק למרות שלא שמעו קריאת תורה מעולם והיו נשואים לנכריות. ועשו מהפך וחזרו וקיבלו את התורה מחדש.)

הרב אלחנן בן נון ויתכן שגם הרב שרקי.

ויתכן שגם עיקמתי/טעיתי כי זה מהזכרון ואני לא מבין בזה מי יודע מה. אז הטעויות עליי.

אני!

והאמונה מכניסה בהם את זה..

יש יותר קטע של הפחדה אצל החרדים.

גם בעונש וגם בסביבה להיות כמו כולם

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/15542

קודם כל, בתור אחת שהיא שילוב של שני הסגנונות האלו, אני לא מדברת בעד שום צד כי לכל אחד מהם יש את החסרונות והיתרונות. בוא נגיד שהמשיח לא יהיה חרדי, ולא דתי לאומי- הוא יהיה האיזון והאמת. 

שוב, אני לא באה להצהיר הצהרות כי יש המון זרמים אבל בגדול-

התפיסה החרדית במקורה, באה בגישה של בידול, של הסתגרות בשביל לשמור על העולם הרוחני שלה מרוחות זרות. הם תופסים את הקהילה החרדית כעם בפני עצמו השקוע בד' אמותיו ופחות מחוברים למושג של עם ואומה רחבה. אפשר לראות שהתפיסה הזו מחלחלת באופן תת הכרתי לחיי היום יום, גם לאלו היותר "פתוחים", זאת אומרת שיש מטרה כלשהי וכל המסביב לא מעניין, לא חשוב. אם המטרה היא לימוד תורה- היא חיינו ואין עוד.. מה שנקרא "אהלי שם.." לכן הצד של החיצוני, המעטפת, פחות מעניין אותם. (אם זה בקטע של עיצובים, סדר וניקיון של בתים/חנויות/בתי עסק..הדברים האלה נמצאים אלצם בתחתית סדר העדיפויות. מצד אחד הם מאד משקיעים בחיים של תורה, מצוות, חסד... ומצד שני הם מזניחים דברים חיצוניים ["יפת ה' ליפת..." ] וזה גורם לאנשים מבחוץ לדבר עליהם לשון הרע וליצור להם תווית לא מחמיאה...)

הציונית הדתית, על אותו משקל דווקא כן רואה ערך עליון במושג אחדות של עם. אנחנו עם אחד שצריך לעזור, לתמוך ולקרב אחד את השני, וזה לא משנה אם חלק מאיתנו הם חילוניים, דתיים פחות או יותר. זה דבר ענק. הרב קוק (עין איה על שבת ו צח): "ההבדל היסודי שמחלק בין הדעות הטהורות...ובין הדעות החשוכות הוא, שכפי אור התורה, היסוד העולמי ומקור ההצלחה, הוא הצדק והיושר, האמת והמוסר הטוב, לא הרצון לטובת עצמו יכלול את הטוב ויגביר את כחו, כי אם הרצון לאושר הכלל, ואם לפעמים תתפרץ מלב האדם דאגתו הפנימית לטובת עצמו, היא צריכה להיות ארעית." 

הבאתי את דברי הרב קוק רק כהמחשה לתפיסת עולם ולא לדיון על התוכן והקשריו. לגבי הציונות הדתית אפשר להוסיף בהקשר הזה שמי שעוסק בניקיון והוא חשוף וקרוב ללכלוך- גם מתלכלך על הדרך...

הנושא הזה מאד מורכב. אני אישית, מחפשת ומקווה למצוא בעז"ה את הדרך לחיות באיזון ולקחת את הטוב שיש בכל צד. 

לכופרים שהיו פה.

הם עשו את זה כדי שמי שעשה מה שעשה למזרחים כדי להוציא אותם מהדת, לא יצליח אצלם.

הוא עשה דבר חשוב וגדול,

ולכל חלק בגוף יש תפקיד, לענ"ד.

אני חושב שיש הרבה צורך באנשי הביניים, כמו שתיארת את עצמך,

כדי לאחד את הקרעים בעם.

ז"א שצריך להוולד "זרם" חדש, כזה שמשלב את הכל,

ושיהיה מספיק רחב כדי לאחד את כולם,

בלי לפגוע בייחודיות של אף אחד מהזרמים.

אם לא החרדים, היינו עדיין לומדים גמרות מכתבי יד,

אם לא הדתיים לאומיים, היינו גרים היום בירושלים ות"א והכל היה נחרב מסביב.

גם לשאר תתי הזרמים יש המון בתרומה,

כולל המסורתיים (מי שנקרא חילונים אצל רוב העם, לא מסכים עם זה, רק בת"א יש חילונים לענ"ד).

זה סתם חידוד לדברים שכתבת

באמת הדגשת דוגמאות יפות..  אהבתי

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/15542

1. החרדים מאמינים בלחיות בגטו, להתכנס , להתרחק מהתועבות ומהציבור הכללי,

הדת"לים מאמינים בלהשתלב , להכיר, ולא לחיות בצמצום,

הדוגמאות הקלאסיות זה: ספרות כללית, תרבות כללית, מגורים באיזורים מעורבים

2.היחס לגדולי הדור - אצל החרדים הם הקובעים, ויש יראת כבוד ומרחק בינהם לעם.

אצל הציבור הדתי לאומי - יש כבוד והערכה, אבל יחד עם זאת זה לגיטימי להעביר ביקורת על רב, או שתלמידה באולפנה תנתח את המאמר שלו - ותכתוב מה לדעתה נכון,

יש גם זילות (אצל חלקים מסוימים מאד) אפילו לתנאים והאמוראים ולדבריהם , הם יכולים להסביר שהם נאמרו רק בגלל תנאי הסביבה וזה לא מתאים להיום.

3. גישה למסורת - אצל החרדים יש הקפדה על פרטים קטנים ולעיתים לא נראים חשובים - רק בגלל שכך נהגו הדורות הקודמים, אצל הדת"לים כל מנהג או פרט נבחן במבחן הזמן, והגישה היא באופן כללי , כי הפסיקה צריכה להתעדכן ברוח הזמן , או לפחות להתחדש לפי המאורעות בעולם.

(דוגמאות : הלבוש, וגם המאמר של הרא"ה , שהטעות של הרבנים היתה שהם לא זיהו את השינוי בעולם כשהציונות התפתחה - ולא זרמו איתו, ולכן היתה נשירה גדולה בתקופה)

4.הכלה סובלנות וקבלה - אצל הדת"לים יש הרבה יותר מאלו, והם מכילים מאד את כל החלקים בעם,

יש סובלנות גם לפתיחות, וגם למי שפחות חזק, אצל החרדים חסרה מאד הקבלה , ויש לחץ חברתי שמשמעו - תהיה כמו כולם, חוסר קבלה של השונה, וקצת גזענות במקומות מסוימים.

ואין בכלל סובלנות לפתיחות, או ירידה רוחנית.

לא רוצה לקומם עלי אף אחד.. אז אם אני לא מדייקת תדייקו, אני מכירה יותר את הצד החרדי (:

זילות, בעינים שלי , זה לומר שהתנאים קבעו את מה שהם קבעו, על מעמד האישה ביהדות, למשל, בגלל שהם חיו בתקופה קדמונית שובניסטית, וזה היה מה שמקובל חברתית.

בעינים החרדיות שלי , זו זילות, כי אני מאמינה שכל מה שהם כתבו הוא מקודש, ושהיתה להם ראיה רחבה קצת יותר ממה שהיה "מקובל" או תפיסה ספציפית של הסביבה שלהם , בעיני לא מכובד לעשות מהם אנשים פשוטים שקובעים את העמדות שלהם בגלל העמדות באותו הזמן.

אני מאמינה שכל מה שהם אמרו הוא אלוקי, ואם נתיחס לדוגמא שהבאתי - לדעתי מעמד האישה ביהדות נובע משונות אמיתית בין גבר לאישה, ומהבנה אמיתית של הבדלי האופי והתפקידים שלהם בעולם.

ולכן , אני מבדילה בין 2 - לומר שהתנאים פסקו בגלל שהושפעו מהסביבה, ולכן זה מיושן ולא רלוונטי, לבין 3 - לומר שהמציאות השתנתה ויש לפסוק בהתאם אליה.

אולי החלוקה היא רק בראש שלי,

כתבתי "חלקים מסוימים מאד" כי אני מוצאת שאילו טענות שנשמעות רק בחלקים של האוכלוסיה,

ופה בערוץ  , למשל , לא יצא לי להיתקל בטענות כמו "7 נקיים זו פסיקה ארכאית, ואין לה שום קשר למצב של היום" או " למה עוד לא קם הרב הנורמלי שיבטל את הדבר המיושן הזה מן העולם"

אז אם אני טועה ואין חלוקה כזו, והכל נובע מאותה ההשקפה - אשמח אם תסביר לי , למה אילו טענות שאני נתקלת בהן רק אצל חלקים מסוימים. ומכאן השיפוטיות שלי.

א.באופן כללי, יש בחלקים מסוימים זלזול ברבנים, שלא נמצא פה בפורומים , לשמחתי.

אבל אני מקבלת שהזלזול לא קשור לתפיסה שצינתי (האם הפסיקה נקבעה לפי התקופה, כמו למשל 7 נקיים) ולכן אין קשר להשקפה הכללית, ולא היה לזה מקום בהודעה שלי.

ב. לגבי מעמד האישה - בעיני זה לא נכון, והראיה שלהם היתה רחבה יותר, הגיוני שברגע שאני חושבת שזה לא נכון זה נשמע לי כמו הפחתת הקדושה של פסיקותיהם.

בקשר למשפט "תמיד גברים רצו לקיים יחסים עם נשותיהם" הוא גם קצת שובניסטי....

אבל באופן כללי כתבת יפה.

אפשר לנתח את הדברים, ולומר שההבדל נעוץ בשורשו בהבנות על מה זה גילוי אלוקי בעולם, מה התפקיד של עם ישראל מול התורה והמציאות, האם הישראל הראשיתי החשוב יותר הוא התורה ,העם או הארץ, המקום של סברה בתוך לימוד תורה,

ועוד כמה דברים

@אריק מהדרום

כי אני חרדית?

(אגב- הכוונה היא למדרש "בראשית"- בשביל התורה שנקראת ראשית, בשביל ישראל שנקרא ראשית. וכו')

א. אם רוצים להבין באמת בנושא הזה, זה לא על רגל אחת......

צריך לשבת ולפתוח ספרים ולקרוא טוב טוב מה כתוב על כל דרך

ב. ובכל זאת, יש הבדל מהותי ביותר בין שתי ההשקפות. אחת מבוססת ביסודה ובהשקפתה על התורה והשניה זו השקפה שהומצאה ואין לה שום יסוד מוצק, יציב וחזק

את האמת צריך לומר, גם אם היא לא מקובלת עם הראש של כולם

והראיה- איך יודעים מהי דרך של אמת? אמת לא משתנה, אמת היא נצחית. התורה היא תורת אמת, תורה נצחית

על סמך מה אתה אומר את זה?

זה נכון שיש מחלוקת, וזה נכון שצריך לפתוח ספרים ולחקור. אבל מכאן ועד זילזול כזה בציבור שלם????

יש המון תלמידי חכמים שמאמינים בכל דרך וזרם ביהדות (לפי דעתי מה שמגדיר זרם ביהדות זה אם יש תלמיד חכם שמוביל ומאמין בדרך הזו, אחרת זה לא זרם ביהדות אלא זרם של יהודים)

בכ"מ אין מי צודק "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"

(כהערת אגב: זה נשמע שאתה מהציבור החרדי, נכון?

יש לך מקור אחד שמתיר ללמוד במקום ללכת לצבא?

לפי הרבנים שאני מכיר, גם החרדים, כולם מסכימים שזו מלחמת מצווה, אז איזה היתר יש לא לקיים את המצווה הזו? לא שמעתי על היתר לא להניח תפלין בשביל ללמוד תורה?)

אז מצאתי כתוב שם "ואהבת לרעך כמוך". עיין שם, שם.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.