אני אישית יצאתי עם אתיופית ולא אסרב להצעה כזאת בעתיד,

בהנחה שהנתונים מתאימים כמובן.

עדה מפוארת, עם היסטוריה יהודית מפוארת, לא רוצה סיבה שאתיופי יתבייש במוצא שלו.

רק לאתיופים ולתימנים היו ממלכות יהודיות בגולה,

זה כנראה מלמד הרבה על מי אמור לנהל פה את המדינה.

מכאן והלאה זאת דעתי האישית בלבד:

אם יש למישהו רתיעה מאתיופים, זה כי בדומה לעוד כמה עדות הם נותים להסתגר בינם לבין עצמם.

קשה מאוד להכיר בן אדם אתיופי "סתם ככה".

אני אדם מאוד חברותי ויש לי ממש מעט חברים אתיופיים.

עוד נקודה ששמעתי מאנשים, זה שכשרואים חבורות חבורות של אנשים מאותו ה"סוג",

הם נרתעים כי זה נראה מהצד כמו כנופיה או משהו דומה, ואנשים מפחדים.

זה נכון לגבי חבורה של רוסים, חבורה של מרוקאים, חבורה של אתיופים.

משום מה כשאנשים מתאגדים סביב גזע, זה מרתיע את המסתכלים מהצד.

לגבי היהדות של האתיופים, הבעיה היא בעיקר בנ"ל, ההסתגרות.

אם האתיופים היהודים, שבעיני יכולים ללמד המון יהודים אחרים על צדיקות,

היו משכילים לעדכן אותנו מי יהודי ומי לא,

הנושא היה הרבה יותר קל לעיכול לכולם.

הלוואי והעדה הזאת הייתה יותר פתוחה לסביבה.

בהצלחה בע"ה!

את הטענות האלה, ואין

ועדיין הם הסתגרו...

איזה מורם מעם

יש לי מלא מכרים אתיופים, לא מהקרובים ביותר, אבל יש.

לא דיברתי על עצמי, אני עוף מוזר. אני מדבר על הציבור הכללי.

לא שייך לחרדים או לא.

את התוצאה של ההתנהגות הזאת.

אתה רוצה שיקבלו אותך? תהיה פתוח לסביבה

תביני מהי כוחה של מנטליות...

זה נוגע בך בכל נימי החיים, פוגש אותך בכל עניין.

ומדברת מישהי שבה"כ המשפחות בעלות מנטליות דומה- הניואנסים מתחדדים יותר אחרי...

ועדיין- מאמינה שניתן ואפשר, מכירה זוגות מעורבים מקסימים

בהצלחה!

אני לא גזען, גם עדות לא משחקות אצלי (רק מי שבשבילו פוליטיקלי קורקט זה קודש יכול לחשוב ככה כי אני ממש לא פוליטיקלי קורקט). יש 150 אלף אתיופים בישראל, "רובם אכן יהודים אבל יש קצת שלא" את כותבת.. את יכולה לומר לי כמה לא יהודים? מה זה הקצת הזה? 10 אלף? 5 אלף? 20 בודדים? ומה שהכי חשוב, את יכולה להצביע לי על אתיופי מסויים ולומר לי "רואה את הבחור הזה? הוא לא יהודי.."? לא נראה לי שאת יכולה. אז מה הבעיה בזה שקודם כל בודקים? גזענות זאת לא תשובה כי באותה מידה יש כמעט חצי מיליון ישראלים ממוצא רוסי ואוקראייני שאינם יהודים שמקבלים את אותו היחס. 

וזה בכלל מהמבט שלך. 

מנקודת המבט שלי, אתיופי אוקראייני או ישראלי, כל מי שנולד לאמא יהודיה או התגייר כהלכה- יהודי. 

ביתא ישראל כמו בני מנשה ושאר קהילות דומות, נדרשו לעשות גיור לחומרה.

העולים הראשונים עשו בשמחה, אבל העולים המאוחרים לא רק שבתוכם היו מחנות שטענו אחד על השני שהם לא יהודים, גם כבר סירבו לעשות את הליך הגיור לחומרה שעשו הקודמים להם.. 

למה? כי אותם אנשים שהלכו וחיפשו אותם ואספו אותם מרחבי אתיופיה למחנה הכנה לעליה של הסוכנות הסבירו להם שאם הם יסכימו לעבור גיור אז זה יערער על היהדות שלהם ואת הבאים אחריהם כבר לא יעלו לארץ.. והם פחדו על הקרובים שלהם שנשארו מאחור.. 

ובארץ כבר הלך ששו ושמחו עם זה ותעודת גיור חולקה לכל (מי שלא) דורש וזהו, כולם יהודים. 

אני לא הולך לפי פסקי הרב עובדיה ונראה לי תמוהה שהוא פסק שהעולים מאתיופיה יהודים ע"פ מה שהסובבים אותו לחשו לו באוזן. אבל הוא גם פסק שמותר למסור שטחים כי אריה דרעי וחיים רמון הבטיחו לו שזהמ= מה שיגרום לכך שהערבים יפסיקו לרצוח יהודים. הוא חזר בו אגב.. כי אלי ישי הסביר לו שהם שיקרו עליו

וגם בגץ אגב, אותו בגץ שקבע היום שהרב קרים לא יכול להיות רב צבאי בגלל אמירה הלכתית שלא מצא חן בעיניהם, אותו בגץ שהכריח רבנות עיר לתת הכשר למסעדה שהם הורידו ממנה את ההכשר ואותו בגץ שמתערב במי לגייר ומי לא. 

שורה תחתונה- אני לא מחויב בשום צורה לאמירה שהאתיופים הם יהודים (ובכלליות, גם לא נראה לי ככה).

אמא שלך יהודיה? יהודי, התגיירת כהלכה? יהודי. 

באמת בעייתי להתייחס ככלל ליהודים ממוצא אתיופים כלא יהודים כי יש הרבה שהתגיירו ואפילו נכדים שלהם, אבל ברירת המחדל שלי על האתיופים זה שהם לא יהודים ומשם אבדוק כל אחד בפני עצמו. 

הגזמת...!

לא התכוונתי להגיב על עצם העניין כי כבר הגבתי על זה פעם כאן אבל על הזלזול שלך ברב עובדיה (ולצערי לא בפעם הראשונה) אני חייב למחות: 

דבר ראשון - אין שום קשר בין הסוגיה הזאת של יהדות העולים מאתיופיה לבין "מה שהסובבים אותו לחשו לו באוזן" (ואני תוהה אילו 'לחישות' יכלו ללחוש לו בהקשר הזה? ), הוא הסתמך בעיקר על עדות הרדב"ז ועל מקורות נוספים שמעידים על קהילה יהודית באתיופיה ועל הקשר שלה לקהילות שהיו שם לפני העלייה.

דבר שני - הרב עובדיה לא היה לא טיפש ולא תמים, אין דבר כזה ש'לוחשים לו באוזן' והוא חותם על פסק שמישהו כתב לו כמו בובה.

לגבי אוסלו - שם באמת הפסק בסוגיה שנידונה היה תלוי בעיקר בהערכה מקצועית (אני לא נכנס לסוגיה העקרונית של מסירת שטחים, אבל היא לא פשוטה בכלל מבחינת המקורות והרב עובדיה פסק שמותר למסור שטחים במקרים מסוימים ומזה הוא לא חזר בו), לגבי ההערכות באמת אריה דרעי כיוון שיגיעו הערכות מסוימות לרב עובדיה ולכן הוא פסק מה שפסק (לא בלי לברר ולזמן אליו כמה וכמה גורמים בכירים במערכת הצבאית, אבל הגישה השמאלנית הייתה הגישה השלטת במגזר הצבאי והמדיני אז והוא קיבל אותה) ולאחר מכן חזר בו כי הבין שהמציאות שונה.

אין שום קשר בין הדברים וחבל שאתה מערבב עניינים כדי להוציא את הרב עובדיה רע ואת הפסקים שלו לא ענייניים.

נ"ב

המושג "גיור לחומרא" אין משמעו 'גיור חמור' אלא להיפך - גיור שלא נצרך מעיקר הדין אלא בתור חומרא (והוא גם נועד כדי 'לפטור' את בעיית הממזרות שיש אומרים שקיימת בעדה האתיופית - בעיה חמורה יותר משאלת היהדות..).

שהוא התכוון שיש הקלטה כזו לגבי הסכם אוסלו והוא עשה גזירה שווה בין הפסיקות כאילו דרכו של הרב עובדיה הייתה לפסוק על פי 'לחישות באוזן'.

לא כך @יוני?

אם לא מצאת הקלטה או משהו כתוב בנושא אז ע"פ מה נראה לך שהוא צודק, מה בדיוק שמעת מהרב דוד יוסף?

חיפשתי הרבה ולא מצאתי שום דבר בסגנון, רק להיפך. וחבר שלי חקר את הנושא שתי וערב והוא חסיד של הרב עובדיה במלוא מובן המילה וגם הוא לא מכיר משהו כזה.

אישית אני לא תלמיד של הרב עובדיה, וכמו @יוני אני לא הולך לפי פסקיו (וגם בעניין יהדות עולי אתיופיה ענ"ד לא כמו דעתו וזהה כמעט לדעתו של יוני), אבל מהיכרות עם ספריו ושיעוריו שהייתי שומע בקביעות אני יודע שהוא היה ירא שמים אמיתי ות"ח עצום ויסודי ולכן אני לא יכול לקבל אמירות כאלה שהוא פסק בצורה חפפנית מתוך שיקולים זרים ולחישות אוזניים.

הערת האגב שלך גם לא נכונה וגם שערורייתית בעיניי אבל אם את חושבת ככה שיהיה לך בכיף, בעיה שלך.

יוני הזכיר את 'ההקלטה' הזו כהוכחה לזה שהרב עובדיה הודה בזה שבשיטה כזו הוא פסק.

דבר שני - לדבריו של הרב עובדיה (גם בהקלטה שהובאה למעלה ובעוד עשרות מקומות) אין שום צורך בגיור לאתיופים שגרו בקהילות היהודיות, גם לא 'גיור לחומרא' כמו שהצריכה הרבנות (וזה גם משיקול הממזרות שהזכרתי בהודעה שקישרתי אליה בהודעה הראשונה).

לגבי ההערה - במה לא נתקלת? בישיבות וכוללים של 'כיפות סרוגות'? בתלמידי חכמים שמשקיעים יומם ולילה בלימוד תורה ובחקר ההלכה לאמיתה? אז כנראה שאת לא באמת חיה 'בתוכנו'.

זה שיש מי שאומר לך מה דעת רבו ולא אכפת לו על הדרך לזלזל בגדולי תורה אחרים וגם במי שמולו שסומך עליהם לא עושה אותו יותר אמיתי ממי שבירר את ההלכה ולא מתנהג ככה. אם תבררי ותשאלי תקבלי את התמונה המלאה גם מת"ח של"ע יש להם 'כיפה סרוגה'.

גם אני לא אמרתי לאתיופים את הדברים שיוני אמר עד שהם שאלו אותי מעצמם, וגם אז מתוך כבוד ובזהירות לא לפגוע.

אני כורך את זה כי יוני כרך את זה, ה'הקלטה' שכנראה לא קיימת הייתה הוכחה מבחינתו לכך שהפסיקה של הרב עובדיה נבעה מטעות במציאות שנגרמה מ'לחישות באוזן' (מקווה שעכשיו זה מובן).

אם יש מישהו שיוכח שסבתא שלו גויה (=הוא גוי) הוא לא צריך גיור לחומרא אלא גיור מלא לכל דבר מעיקר הדין, וזה נכון לבן כל עדה שהיא. לגבי האתיופים - הרב עובדיה פסק שהם יהודים לכל דבר (כמובן לגבי הקהילות היהודיות) ואינם צריכים גיור אפילו לא לחומרא.

הרבנות פסקה שצריך גיור לחומרא כמו הרבה רבנים נוספים בזמנו והיו גם שפסקו שהם גויים לכל דבר (כמו הרבי מליובוויטש).

אם הבנתי נכון את הפסקה האחרונה שהיא הסבר לאמירה שלך לגבי ה"אמת" בציבור הכיפות הסרוגות - הסיבה שהרבנים לא אומרים את מה שיוני אמר היא שברוב המוחלט של הציבור סומכים על הרבנים הראשיים דאז הגר"א שפירא והרב אליהו שפסקו בהקשר הזה.

כן (כמה תגובות למעלה)

נ"ב

קחי כלל אצבע - ימ"ל תמיד צודק!

ואני יוצא מהכלל

בשורה התחתונה מי שאמא שלו לא יהודייה הוא לא יהודי ולא משנה כמה דורות לפניו חיו כיהודים (כמו שמי שחי כגוי דורות על גבי דורות נשאר יהודי ולא נאמר שאם הוא ואבותיו חיו ככה שיישאר ככה). אין פה גדיעת ענף כי הענף לא היה קיים מלכתחילה.

אבל באמת הגיוני שמי שחי כיהודי וחי באמונה יהודית (להוציא את מי שחושב שהוא יהודי אבל לא מאמין בה' ובתורה...) יתגייר ויהיה יהודי כשר לכל דבר.

וגם מהם לא רציתי להיפטר אלא אמרתי שהם צריכים גיור והגיוני שזה מה שיעשו במקום להישאר גויים.

אז כדי להיות ברור: מי שהוא יהודי (=אמא, סבתא, סתבא רבא שלו וכו' היו יהודיות) הוא יהודי, מי שלא - גם אם כל המשפחה הורחבת מצד אבא שלו יהודים וגם אם הוא חי כיהודי - הוא גוי וצריך גיור כדי להיות יהודי.

גם לגוי יכולים להיות ילדים יהודים, זה לא הופך אותו ליהודי.

לאחר שעבר גיור/גיור לחומרא? כלומר - מה בדיוק תעשה? תבנה מכונת זמן ותחזור לעבר של האיש/לזמן הגיור ותבדוק מה היה ומו וכן הלאה? או מה?

אני שואל לחלוטין ברצינות ולא בציניות, כי נראה לי שזה די משחק סכום אפס - גם בזה, וגם בשאלה של האם אתיופים יהודים או לא. אם אתה מאמין שהם יהודים בעקבות פסיקות/בעקבות וואטאבר, זה סבבה, אם אתה מאמין שהם לא יהודים, זה סבבה, ואז רק אחד שעבר גיור ונותן לך את התעודה לראות מבחינתך יוכל להיחשב יהודי, סבבה (ואז ניכנס לשלב ב' של עניין הגיורים באופן כללי, בלי קשר לאתיופים) - אבל המצב שאתה העלת למעלה, אם אני הבנתי נכון, הוא מעט מוזר, כאילו אמרת, שאתה תבדוק בעצמך לגבי כל אתיופי (אתיופית, נניח) וזה לא שאוטומטית תקבע שהיא יהודיה/גויה או שהיא צריכה הייתה לעבור גיור/לא הייתה צריכה, אלא שאתה זה שתבדוק את זה ועל סמך החלטתך תקבע האם היא בסדר (לעניינך הפרטי, כמובן).

וזה מה שאני לחלוטין לא מבין מה אתה רוצה בזה. 

שאלה ראשונה: האם האתיופים של קהילת ביתא ישראל מבחינתך הם יהודים או לא? ( עם/ בלי גיור לחומרא - להתייחס לשתי האפשרויות).

שאלה שנייה: איזה גיור של אתיופים לדעתך יהיה מספק אם עברו אותו?

שאלה שלישית: על איזה תעודות גיור אתה סומך באופן מלא ועל אילו לא? (בממוקד, האלה מתייחסת לרבנים/מכוני גיור, וגם על עדות/סוגי גיור).

שאלה רביעית: איך אתה מבצע את הבדיקות הפרטיות שלך על תעודות גיור כדי להחליט האם בן אדם יהודי או לא? איזה ידע הלכתי/מציאותי רב יש לך כדי להכריע בסוגיה כזאת?

שוב, כל מה שכתבתי למעלה, התהיות ולאחר מכן השאלות הקונקרטיות, ממש לא באות מתוך ציניות אלא מתוך סקרנות וחוסר הבנה, במלוא הרצינות.

אשמח שתענה על כך. תודה

למה יהודי שעלה מגרמניה, ממרוקו או מתימן, נחשב בעיניך אוטומטית כיהודי (או שאני טועה?) ואילו יהודי שעלה מאתיופיה, לא? מה עושה את ההבדל בין הקהילה היהודית באתיופיה לקהילה היהודית בתימן, מרוקו או גרמניה? (שים לב - אני לא מדבר על עניין ספציפי של הלכות כאלו או אחרות, אלא על עניין ה"יהדות"ש כידוע לא נמדדת בכמה מצוות הבנאדם שמר אלא בעובדה והשאלה המציאותיות האם הוא נולד יהודי או לא. למה בגרמניה ובמרוקו זה יותר חזק מבחינתך מאשר באתיופיה?).

שאלה שישית: אמרת שעל מדינת ישראל אתה לא סומך. ובכן, האם יש גיור שאתה כן סומך עליו באופן מלא? אם כן איזה הוא? ותזכור שבמדינת ישראל ממילא כדי שגיור יוכר כגיור, בית הדין הרבני הגדול צריך להכיר באותו גיור - בין אם נערך בחו"ל ובין אם נערך על ידי מכון גיור פרטי.

שאלה שביעית: יהודי שגויר בידי בית דין של מדינת ישראל, הכין אוכל, הדליק את הגז, הניח את האוכל על האש והכל - אם הבנת נכון, אתה לא תאכל את האוכל הזה עד שתעשה לו בדיקה מקיפה בנוגע ליהדות שלו, תדבר עם הרב שגייר אותו וכן הלאה?

שאלה שמינית: תדבר עם הדיין ו...? מה הידע ההלכתי הגדול שיש לך יותר מלדיין שנותן לך את היכולת לחשוב שאתה תדע יותר מהדיין או לפחות כמוהו, מה נעשה כהלכה או לא? זה נשמע קצת חצוף השאלה הזאת, אבל האם אי פעם למדת את הדינים האלו לעומקם במשך שנים? האם אתה מוסמך לגייר? האם אתה מודע לכל ספרות השו"תים של גדולי ישראל בכל הדורות בענייני גיור ויודע מהם הצדדים לקולא ולחומרא בכל סוג מקרה? ומעל הכל - האם אתה יודע להיכנס לראש של דיין ספציפי ולהגיד מה הנחה אותו בעת שנתן את האישור לגיור?


מצטער אבל מה שאתה אומר כאן נשמע לי קצת מעל לכוחותיך או מעל לכוחותיו של כמעט כל יהודי סטנדרטי במדינת ישראל או מחוצה לה - כמובן, אם לא משתמשים בפופוליזם, בהנחות יסוד מראש וכן הלאה, שעוזרות "לקצר תהליכים" אבל בצורה שתדגיש את הצביעות ואת חוסר היושרה ההלכתית שבדבר.

שאלה - אתה אוכל אוכל שניתנה לו כשרות כלשהיא? איך אתה יכול לסמוך על הכשרות? גם אם היא בד"ץ הכי מהודר שאתה הכי סומך עליו - האם אתה מכיר את אותו משגיח שהשגיח לכאורה על המזון שאתה אוכל (אוכל מוכן או מוצרים בסופר, לא משנה) ויודע להגיד שהוא איש ירא שמיים מספיק ושבוודאות הכסף לא שיחק אצלו ובוודאות לא הייתה כאן פוליטיקה וכיפופי רצונות ולמעשה האוכל שאתה אוכל אולי הוא לחלוטין לא כשר?


ובמילים אחרות, מה שאני מנסה לברר כאן למעשה, זה: איך אתה מצליח לחיות בעולם שבו אתה לא יכול לתת אמון ראשוני ובסיסי כל כך בנותני השירות שלך, ובפרט רבנים? אם אתה לא מוכן הלאמין רלב שהוא רב ושהוא עשה את תפקידו כהלכה - איך אתה מצליח לחיות כיהודי מאמין בעולם שלנו? זה נשמע לי מאוד מאוד מאוד מאוד קשה, לא ככה?

ושוב, אני מקווה שאתה באמת קלטת אותי והבנת שאני לחלוטין לא ציני, אני פשוט מאוד תמה איך דבר כזה יכול לקרות. אולי פשוט לא הבנתי אותך נכון בכל הדברים, לכן שאלתי, כדי לראות איפה הטעות שלי אם ישנה. 

וסליחה שאני מעמיס עליך המון וכותב הרבה ומטרטר בשאלות, אני יודע שאתה לא אוהב את זה פשוט זאת כבר לא הפעם הראשונה שהתהיה הזאת עולה לי כלפיך או כלפי אנשים אחרים, בפורום הזה או בכלל, אז כבר מתוך השאלה הספציפית כאן מצאתי פתח אפשרי הלבין סוף סוף את מה שהתקשתי הלבין עד עכשיו...

כל טוב ולילה/בוקר טוב  

בדבריה של ענבל בתגובה האחרונה שלה שהגבת לה, ותנסה להסיק מהן בעצמך למה השאלה שכתבת מיותרת וכמעט אגיד על גבול המטופשת והדמגוגית... 

כשההורים שלי התחתנו, השידוך שלהם נראה אז כמו שעטנז גמור בין גלקסיות שונות. אני לא אשקר שגם להם לקח שנים להסתגל וראיתי את זה בתור ילד. גם אני ואשתי מעדות שונות, אבל מי שמביט עלינו מהצד לא יכול לנחש מי והיכן. פשוט אין לנו מנטליות של עדה. הילדים שלנו הם קוקטייל של תפוצות ובשבילם להיות אשכנזי או מזרחי זאת בדיחה. הם יודעים שהם ישראלים עם מסורת בית אבא מסוימת ולחברים ולחברות שלהם יש גם מסורות אחרות. 

אני למדתי עם חברים אתיופים באוניברסיטה ויש לי גם חברים בעבודה. המציאות הזאת דינמית ומשתנה. 

יש 2 נקודות עיקריות שצריך לשים לב אליהם.

1.בכללות בעליות האתיופים והרוסים הגיעו הרבה גויים, לא באשמת העולים, אבל העולים סובלים מזה, צריך להבין להכיל ולגיב בהתאם ובחיוך

2.במדינת ישראל יש מגזר תורן שכולם דופקים אותו וגם אם לא משתדלים לתת לו הרגשה כזו,המרוקאים/תימנים/חרדים/רוסים/אתיופים כל אחד בתורו.

הבעיה שלמרות שעברו למעלה מ שנה מעליית האתיופים הם משתפים פעולה עם המגמה הזו, כשמישהו יצעק באוטבוס על מרוקאי "מרוקאי מסריח" לא יחשבו על תביעה, כשלא מקבלים רוסי לבית ספר במקום לעשות בלגן הוא ממשיך הלאה לאיפה שרוצים אותו ולא מתאמץ להכנס למקום שלא רוצים בו, אבל המגזר האתיופי אוי למי שינסה לעשות את אחד מהדברים הנ"ל  - כולם יעוטו עליו ומי שסובל בסוף זה האזרח הפשוט למטה שמרגיש דפוק ומגיב בהתאם

מי שיהודי ,יהודי ויכול לומר את זה יפה שוב ושוב(ורוב לא מספיק  - גם העליה מרוסיה רובה היתה יהודית ועכשיו...).

אם חושבים עליו שהוא לא יהודי שיבין מאיפה זה מגיע ויסביר שוב ושוב בדרכי נועם.(ולא ינפנף רק ברבנים - חוץ מהרב עובדיה יש רבנים נוספים.. צריך ללמוד מה הפסק ומאיפה הוא הגיע)

כשמתנהגים נכון מקרינים על הסביבה ורק מתקדמים ומקדמים את הסביבה.

עם המגזר התורן שמנסים לדפוק אותו

החרדים חיים כך שנים ובשלב כלשהו הפסיקו לשים על הסביבה והתקדמו הלאה..

העליה מרוסיה ספגה גם סטיגמות אבל הם עבדו קשה ונטמעו בחברה - היהודים והגויםי שבינהם ועם כל התלונות שלהם על הרבנות שלא מקבלת אותם כיהודי באופן אוטמטי הם יודעים איך להסתדר.

זה לשנות גישה בראש.

נ.ב.גרתי פעם בסמיכות למרכז קליטה של אתיופים שהיחס אליהם היה כמו שתיארת, באותו איזור היה אתיופי יהודי בוודאות (עבר גיור לחומרא וכו)שהיחס אילו היה שונה לחלוטין בגלל התנהגותו והנהגתו (ואגב הוא ידע להצביע מי יהודי ומי לא)

זה נכון שאתיופים שרוצים להשתדך בודקים שבע דורות אחורה שאין ביניהם קשר משפחתי? 

או שזה רק האתיופי שאמר לי את זה...

אני לא יודע אם כיום הם עדיין מצליחים לעשות את זה, אבל אני אכן יודע שזה היה המנהג.

אולי זה קצת מוזר אבל כשחושבים על זה המנהג הזה כן עזר בנקודה אחרת לגמרי - בבדיקה כזאת הרבה יותר בטוח שמי שאתה מתחתן איתו הוא יהודי לגמרי ואין חשש ביהדותו. כשבודקים כל כך אחורה, הסיכוי שפספסת משהו בדרך, הוא קטן, וכאשר אתה רואה שכל השושלת יהודים (ולפחות האימהות) - זה יוצר ביטחון בנקודה הזאת. זה מינסתם גם מה שהבדיל בין ביתא ישראל לפלאשמורה. 

של חבר שלי, אתיופי, עם כלה - אשכנזיה. זה כל כך היה יפה בעיניי

וכמובן שקבלה של החתן/כלה זה דבר חשוב מאוד ויפה מאוד. אני עצמי בן מעורב - אימי מרוקאית, ואבא שלי אשכנזי - ושתי המשפחות קיבלו את הצד השני כל כך יפה ובטבעיות, לא עושים חשבונות כאלו או אחרים, ונהנים מכל העולמות, מסוגי אוכל מגוונים ונהדרים, משילוב נפלא של תכונות טובות ונחמדות של כל עדה, וכו' וכו'...

אכן, מצטרף לכל מילה בשורה האחרונה שכתבת. 

ו...אין על אתיופים! כ"כ נחמדים וחמודים!

שלא שווים את הזמן הכוח והאנרגיות שלך

הכרתי בחיי לא מעט אתיופים (אתיופיות פחות...)

ורובם ככולם היו אנשים ממש איכותיים משכמם ומעלה

(בעיקר בצבא ביחידות הכי מובחרות יש אתיופים)

לי אין שום בעיה להשתדך עם אתיופית

ואני בטוח שיש לא מעט נערים ועלמי חן

שאין להם בעיה שכזו.

באיזשהו מקום זה כמו הסיפור עם גריות (גרה ברבים)

שלא רק שאין לי בעיה עמזה

מבחינתי זו אפילו מעלה ויתרון.

הייתי בשתי חתונות כאלה, של אתיופי/ת עם אשכנזי/ה.

שתיהן של אנשים (מהצד האתיופי)שמאוד מאוד קרובים לליבי.

אחת לפני 8 שנים ואחת שבוע שעבר.

היה הבדל מאוד גדול באווירה הכללית. לפני 8 שנים זה היה מין משהו כזה מיוחד ו"וואו", ומגניב, והורגש פער גדול בין המשפחות.

שבוע שעבר היה משהו אחר לגמרי. היתה כזו זרימה נעימה בין שני הצדדים ואם לא הייתי יודעת- לא הייתי שמה לב שאכן יש בחתונה הזו משהו קצת מיוחד ושונה מחתונות אחרות.

אני אומרת את זה כדי לציין לשבח את העובדה שהזמן עושה את שלו, והחתונות המעורבות הללו עוד כמה שנים יהיו דבר כ"כ טבעי, כמו שלפני חמשים שנה אשכנזי ותימניה  היה משהו הזוי והיום אף אחד בכלל לא חושב על זה... 

לקחת משהו שכתבתי בתגובה מאוד ברורה והבנת אותו לא נכון כי הדם עלה לך לראש. 

וכתבתי מפורש שאני מדבר על הפסק למסירת שטחים

וכתבתי שוב כי ביקשתם הבהרה 

ושוב כי ימל ביקש שוב

והנה הפיסקה הראשונה: 

אני לא הולך לפי פסקי הרב עובדיה ונראה לי תמוהה שהוא פסק שהעולים מאתיופיה יהודים ע"פ מה שהסובבים אותו לחשו לו באוזן. אבל הוא גם פסק שמותר למסור שטחים כי אריה דרעי וחיים רמון הבטיחו לו שזה מה שיגרום לכך שהערבים יפסיקו לרצוח יהודים. הוא חזר בו אגב.. כי אלי ישי הסביר לו שהם שיקרו עליו.

איך את מבינה מפה אחרת? 

ופה הסברתי למה אני עושה את ההקשר: 

לא זלזלתי. תמהתי וחלקתי על שיטת פסיקתו - לקראת נישואין וזוגיות

בתגובה לטענה של ימל בתגובה מעל

(לפחות ככה טוענים חלק מהחוקרים ע"פ בדיקות דנ"א).

נ"ב

"הם" = אנחנו

לא מה פוגע בה ולא את המשפט השני.

זה מה שאת אומרת בשורה אחת 

בשורה שניה את אומרת שאני ממציא הוכחות. 

הרב עובדיה חזר בו, הרב עובדיה הסביר ששיקרו עליו בנוגע למציאות, זאת עובדה. 

ערערתי על הדרך שבא הרב עובדיה פסק הלכה. 

(אני יודע שחלק מהמגיבים פה יתעצבנו מזה, אבל שוב ושוב ושוב אומר, אני לא מדבר על הרב אלא על שיטת הפסיקה שלו ועל הצורה שבה הוא בוחן את המציאות)

אבל גדולים בתורה (וגם כאלה שהחזיקו בתפקיד רב ראשי בדיוק כמוהו) חלקו על צורת הפסיקה שלו בחומרה. הם חכמים וגדולים הרבה יותר ממני. אני לא אדון לעצמי בעניין הזה. 

חשבתי שהתפתלת מספיק אז עזבתי את העניין אבל אני רואה שאתה חוזר על הדברים שוב אז שוב אשאל:

מה היא "הדרך שבה הרב עובדיה פסק הלכה" או "שיטת הפסיקה שלו" כלשונך? מה "הצורה שבה הוא בוחן את המציאות"?

אתה עשית קישור מדומיין ושערורייתי בין פסיקתו בנושא אוסלו לשאר פסיקותיו ובנית עליה תאוריה שלימה לגבי הרב. פשוט בושה.

לגבי האתיופים שנקראים 'ביתא ישראל' הוא פסק בהסתמך על עדות הרדב"ז ועוד ועל פי כללי הפסיקה שמובאים בגמרא איך בודקים יחוס (צריך עדות על 4 אמהות וכו' וכל זה היה קיים בקהילות האתיופיות כמו בכל קהילה אחרת בעולם), אתה משום מה מערער על הפסק מסברות שאין להם שום בסיס בהלכה כמו קשר עם קהילות אחרות (ממתי זה תנאי הלכתי??) וע"פ פסיקה של הרבי מליובביטש שמתבססת על 'רוח הקודש' (אם כבר מדברים על שיטות פסיקה וצורות בחינת מציאות מפוקפקות....).

אשמח להבהרה כי את התשובה שנתת לגבי הקשר בין אוסלו לנד"ד לא לא הבנתי...

הבאתי כאן דוגמאות של מקרים כאלה שהגיעו לפיתחם של רבנים ראשיים וכל צורת ההתייחסות הייתה שונה ומעלה תהיות בנוגע להתייחסות כאן. 

ובשורה תחתונה שלך סתם כתבת שטויות

שגם בה הוא הסביר מה הייתה הטעות. גם במקרה ההוא זו לא הייתה חפפנות או תמימות שלו וכש"כ לא מתוך מניע פוליטי - הוא בירר לעומק עם כמה וכמה גנרלים בהם הרמטכ"ל ומספר אלופים וזו הייתה העמדה של רוב המערכת הבטחונית וזו עדיין העמדה לפחות חלקית (אני תוהה איך עוד ציפית שהוא יברר?). נכון שהוא שינה את דעתו ואמר שהמציאות היא לא כמו שהעריכו שתהיה כמו שכולנו רואים לצערנו. מה הקשר???

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון