שידוך עם אתיופיםסתם עברתי כאן
אני במקרה אתיופית דתיה וראיתי המון המון שאלות בפורום הזה על האם להשתדך עם אתיופים ונראה לי שהגיע הזמן שגם העדה האתיופית תשיב.
דבר ראשון- לפי דעתי העדה שלי היא העדה עם הכי הרבה דרך ארץ וואהבת לרעך כמוך במדינה הזאת. מהילדות שמתי לב לנחמדות ולנעימות של בני העדה שלי ואני חושבת שמי שמשתדך עם העדה שלי באמת זוכה.
מה שאותי מטריד זה העניין הבא: לא כל האתיופים כל כך מעוניינים להשתדך עם ישראלים. ואני חושבת שאתם תמיד יוצאים מנקודת הנחה שהאתיופי ישמח להשתדך אתכם.
אני לדוגמא שמעתי המון סיפורי זוועות על מזרחים שהתחתנו עם אשכנזים והמשפחה האשכנזית מיררה להם את החיים בלשון המעטה. ובכלל אני חושבת שלכידות וקבלה של הכלה או החתן לתוך המשפחה אין כמו בעדה שלי. כל כלה שמתחתנת עם אחד מבני הדודים שלי נחשבת לבת משפחה לכל דבר. ממש כאילו תמיד היא היתה חלק מהמשפחה.
עניין נוסף שעולה בכל השאלות שלכם זה עניין היהדות:
רוב האתיופים היום הם יהודים.
יש להבחין בין אתיופים שעלו לפני 30 שנה לארץ וכולם הגיעו מכפרים יהודים לבין אתיופים שהגיעו לארץ לאחר מכן- רובם אכן יהודים. אבל יש קצת שלא.
לפי דעתי פקפוק ביהדות שלנו זה ממש עצוב וזה רק מוציא שם רע לחרדים שבכל מקרה שומעים כל הזמן פרשות גזעניות מהעדה החרדית...

יהי רצון שנלמד להסתדר יחד במדינה הזאת. רק אז יבנה ביהמ"ק לדעתי.
יש גם מזרחים שממררים למזרחים את החיים, זה לא עניין של עדותצקון לחש

אני אישית יצאתי עם אתיופית ולא אסרב להצעה כזאת בעתיד,

בהנחה שהנתונים מתאימים כמובן.

עדה מפוארת, עם היסטוריה יהודית מפוארת, לא רוצה סיבה שאתיופי יתבייש במוצא שלו.

רק לאתיופים ולתימנים היו ממלכות יהודיות בגולה,

זה כנראה מלמד הרבה על מי אמור לנהל פה את המדינה.

 

מכאן והלאה זאת דעתי האישית בלבד:

אם יש למישהו רתיעה מאתיופים, זה כי בדומה לעוד כמה עדות הם נותים להסתגר בינם לבין עצמם.

קשה מאוד להכיר בן אדם אתיופי "סתם ככה".

אני אדם מאוד חברותי ויש לי ממש מעט חברים אתיופיים.

עוד נקודה ששמעתי מאנשים, זה שכשרואים חבורות חבורות של אנשים מאותו ה"סוג",

הם נרתעים כי זה נראה מהצד כמו כנופיה או משהו דומה, ואנשים מפחדים.

זה נכון לגבי חבורה של רוסים, חבורה של מרוקאים, חבורה של אתיופים.

משום מה כשאנשים מתאגדים סביב גזע, זה מרתיע את המסתכלים מהצד.

 

לגבי היהדות של האתיופים, הבעיה היא בעיקר בנ"ל, ההסתגרות.

אם האתיופים היהודים, שבעיני יכולים ללמד המון יהודים אחרים על צדיקות,

היו משכילים לעדכן אותנו מי יהודי ומי לא,

הנושא היה הרבה יותר קל לעיכול לכולם.

 

הלוואי והעדה הזאת הייתה יותר פתוחה לסביבה.

בהצלחה בע"ה!

לגבי החבורות, מסכימה איתך לגמרי, גם אני לא אוהבת.ייעעלל
החבורות של האתיופים מן הסתם יותר מרתיעות בין היתר בגלל בולטות הצבע .

לגבי היהדות, מה הבעיה לברר? יש אילן יוחסין של הרבה הדורות אחורה לרוב בני העדה. שואלים ומקבלים תשובה.
היום אפשר לזייף הכל. אתה צריך שיהיה גוף אתיופי בר סמכא לאמתצקון לחש

את הטענות האלה, ואין

ממש לא נכון.ייעעלל
עבר עריכה על ידי ייעעלל בתאריך כ"ג בחשון תשע"ז 03:53
בדיוק שביל העניין הזה יש רב ראשי של העדה שהמומחיות שלו היא בדיקה כזאת. בן קהילה לא יכול להתחתן לפני שהוא מקבל את אישור שלהם. אם יש בעיה כלשהי עם היחוס הם נדרשים לעבור גיור/גיור לחומרא לפי צורך. מכירה באופן אישי כמה וכמה מקרים שאכן התגלו בעיות ולא קיבלו אישור , יש שזייפו חתונה (יעני קנו 'רב ' . מחופש כמובן שעשה הצגה לקהל. ) יש שהתייגרו בגיור לחומרא ויש שנאלצו לעבור את כל המסלול הארוך של הגיור ואז זה אומר שחתונה לא הייתה..)
. חוץ מהרבנות יש אנשים שיש להם מאגרים מסודרים של שושלות (אני באופן אישי ישבתי עם סבא שלי וכתבתי את שושלת המשפחה, הגענו עד 15 דורות אחורה. א"א לזייף את זה. כמו שציינו למטה יש איסור להתחתן עד 7 דורות אחורה, כיום כבר מתפשרים על 5-6 וממש רואים את הקשרים המצטלבים שבין המשפחות. הסיכוי שסתם אתיופי ברחוב יהיה בן משפחה קרוב משפחה דרגה כלשהי גבוה מאוד , שמעתי פעם הסבר שהנוהג הזה מטרתו הייתה כדי לאלץ אנשים יהודים לשמור על קשר עם יהודים אחרים מכפרים אחרים ולא יסתפקו רק בחמולה שבסביבה שלהם..( ההסבר לא מספק כי גם לא יהודין נהגו בזה, לא יודע) . קל מאוד לזהות יהודי שהתבולל (בןפלאשמורה) . אז כל הענניין מאוד אמין רק צריך לדעת לשאול).



חוץ מזה, איך רצית שיעדכנו מי יהודי או לא? שאנשים יסתובבו עם סימני זיהוי על המצח?
ואגב סימני זיהוי,ייעעלל
יש לא מעט אנשים לצערינו שיש להם קעקועים על המצח , חלקם עם צורת סמל ע"ז. מחריד ומזעזע אין ספק.
זה לא בהכרח סימן שאיש פלוני יהודי ואלמוני לא. כמה שקשה לקבל את זה הרבה פעמים מדובר על 'קישוט אופנתי' בהשפעת החברה הגויית באתיופיה.
אמא שלי סיפרה לי שכשהייתה ילדה קטנה שכמו אנשי המקום גם היא רצתה 'להתקשט' בקעקוע אבל למזלה הרב (ב"ה ב"ה) סבא שלי 'תפס' אותה עוד בתחילת הקעקוע ואז אילץ אותה להוריד את זה תוך שפשוף המקום עם חצץ, אבנים , ברזל וכל מה שהזדמן במקום. ובאת כמעט לא נותר זכר. יש הרבה שאבא שלהם לא 'תפס' אותם..
בפשטות, שיפסיקו להסתגר כדי שאנשים ידעוצקון לחש


זאת אמירה מכלילה מדי.ייעעלל
מכירה הרבה שלא בדיוק מסתגרים..
אלא אם כן אתה גם חרדי וגם אשכנזי (סליחה על ההכללה). שילוב קצת מאיים עבור אתיופי ממוצע (בעיניים אתיופיות זה אח שלא מכיר בך כאח.. הגיוני שתהיה רתיעה)
יש גם אחרים אבל השילוב הזה הכי הכי..
אני לא חרדי, ולא אשכנזי, וגדלתי אם אתיופים בסביבה שליצקון לחש

ועדיין הם הסתגרו...

יכול להיות שאתה נתפס בעיניהם כמורם מעםייעעלל
אני הבן אדם הכי חברותי בכל ארצות תבלצקון לחש

איזה מורם מעם

 

יש לי מלא מכרים אתיופים, לא מהקרובים ביותר, אבל יש.

לא דיברתי על עצמי, אני עוף מוזר. אני מדבר על הציבור הכללי.

לא שייך לחרדים או לא.

חבורותסתם עברתי כאן
זה נובע מהרצון לא להרגיש שונה ולבד.
מנסיוני המר ברגע שישראלים קולטים אתיופי לבד לרוב הם ינצלו את זה על מנת להדיר אותו. יקראו לו בשמות גנאי וכו'.
דווקא כשאנחנו ביחד אנחנו מרגישים בנוח יותר להתערות. לי באופן אישי קשה להיות האתיופית היחידה במקום מסויים ולקבל את הכינוי המרשים "האתיופית"
לא מפריע לי שאנשים מסתובבים בחבורות, אבל צריך לקחת בחשבוןצקון לחש

את התוצאה של ההתנהגות הזאת.

אתה רוצה שיקבלו אותך? תהיה פתוח לסביבה

זה מנטליות מעט שונהמלכישוע
אף אחד לא אומר שאתיופים שווים פחות/נחמדים פחוות/ יפים פחות /עשירים פחות וכו
עניין מנטלי
מה גם שהיו לי חברים אתיופים שרצו רק אתיופיות מאותה סיבה
^^^^^^^ענבל
חייבת להגיד שהמילה מנטליות לדעתי שייכת לשנות ה80סתם עברתי כאן
יש לי חברות מכל העדות ולכולן יש מנטליות זהה לשלי. אחרת לא היינו מסתדרות
חצי כחאריק מהדרום
המנטליות לא קשורה לשנה מסוימת אלא לדור העליה.

עולה חדש מצרפת, בריטניה, אתיופיה, מרוקו, ארה"ב או כל מדינה אחרת גדל בסביבה שונה לחלוטין מהארץ, יש קשיי קליטה ויש הטמעות, לרוב העולה החדש לא משרת בצבא כי הגיל שלו לא רלוונטי.

בדור השני כבר יש הטמעות, הדור הזה דובר עברית בשפת אם ומעורה הרבה יותר טוב בישראל, זה לא שהמנטליות שההורים נעלמה אלא שיש פקטור של המנטליות הישראלית במשוואה.

בדור השלישי כבר ישראלים לגמרי, הילד אוכל סביח מהבית ולומד מהמעון במערכת החינוך הישראלית (לטוב ולרע).

המנטליות היא הרבה פעמים תירוץ מוצלח למה לא כדאי לצאת עם אתיופים, רוסים, מרוקאים או הודים, אבל טוב שיש תירוץ כזה כי את לא תסתדרי מן הסתם עם מישהו שלא מרגיש בנוח לידך אבל העובדה שיש לחברותייך מנטליות זהה לשלך היא בגלל שיש לך ולחברותייך מנטליות ישראלית חזקה, לא בגלל שהמנטליות היא מילה ששייכת למילניום הקודם.

נסי לאמוד את המנתליות של הורייך או של הדור הראשון שעלה לארץ ממדפחתך, האם יש להם מנטליות זהה לחברותייך?

על כל פנים אני מאחל לך שתמצאי את בעלך בקרוב ובנחת.
גם לי יש חברות מכל העדות והן עם מנטליות מאוד שונה.ענבל
בס"ד

אני בכיף אהיה חברה שלהן ועל גופתי המתה אתחתן עם מישהו כמוהן.
לא דומה חברות לנישואין.
בעז"ה כשתתחתני->פחד גבהים

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

----נפשי חמדה
עבר עריכה על ידי נפשי חמדה בתאריך כ"ה בסיון תשע"ז 22:23


ככה:יוני

אני לא גזען, גם עדות לא משחקות אצלי (רק מי שבשבילו פוליטיקלי קורקט זה קודש יכול לחשוב ככה כי אני ממש לא פוליטיקלי קורקט). יש 150 אלף אתיופים בישראל, "רובם אכן יהודים אבל יש קצת שלא" את כותבת.. את יכולה לומר לי כמה לא יהודים? מה זה הקצת הזה? 10 אלף? 5 אלף? 20 בודדים? ומה שהכי חשוב, את יכולה להצביע לי על אתיופי מסויים ולומר לי "רואה את הבחור הזה? הוא לא יהודי.."? לא נראה לי שאת יכולה. אז מה הבעיה בזה שקודם כל בודקים? גזענות זאת לא תשובה כי באותה מידה יש כמעט חצי מיליון ישראלים ממוצא רוסי ואוקראייני שאינם יהודים שמקבלים את אותו היחס. 

 

וזה בכלל מהמבט שלך. 

 

 

 

מנקודת המבט שלי, אתיופי אוקראייני או ישראלי, כל מי שנולד לאמא יהודיה או התגייר כהלכה- יהודי. 

ביתא ישראל כמו בני מנשה ושאר קהילות דומות, נדרשו לעשות גיור לחומרה.

העולים הראשונים עשו בשמחה, אבל העולים המאוחרים לא רק שבתוכם היו מחנות שטענו אחד על השני שהם לא יהודים, גם כבר סירבו לעשות את הליך הגיור לחומרה שעשו הקודמים להם.. 

למה? כי אותם אנשים שהלכו וחיפשו אותם ואספו אותם מרחבי אתיופיה למחנה הכנה לעליה של הסוכנות הסבירו להם שאם הם יסכימו לעבור גיור אז זה יערער על היהדות שלהם ואת הבאים אחריהם כבר לא יעלו לארץ.. והם פחדו על הקרובים שלהם שנשארו מאחור.. 

ובארץ כבר הלך ששו ושמחו עם זה ותעודת גיור חולקה לכל (מי שלא) דורש וזהו, כולם יהודים. 

 

אני לא הולך לפי פסקי הרב עובדיה ונראה לי תמוהה שהוא פסק שהעולים מאתיופיה יהודים ע"פ מה שהסובבים אותו לחשו לו באוזן. אבל הוא גם פסק שמותר למסור שטחים כי אריה דרעי וחיים רמון הבטיחו לו שזהמ= מה שיגרום לכך שהערבים יפסיקו לרצוח יהודים. הוא חזר בו אגב.. כי אלי ישי הסביר לו שהם שיקרו עליו

וגם בגץ אגב, אותו בגץ שקבע היום שהרב קרים לא יכול להיות רב צבאי בגלל אמירה הלכתית שלא מצא חן בעיניהם, אותו בגץ שהכריח רבנות עיר לתת הכשר למסעדה שהם הורידו ממנה את ההכשר ואותו בגץ שמתערב במי לגייר ומי לא. 

 

שורה תחתונה- אני לא מחויב בשום צורה לאמירה שהאתיופים הם יהודים (ובכלליות, גם לא נראה לי ככה).

אמא שלך יהודיה? יהודי, התגיירת כהלכה? יהודי. 

 

באמת בעייתי להתייחס ככלל ליהודים ממוצא אתיופים כלא יהודים כי יש הרבה שהתגיירו ואפילו נכדים שלהם, אבל ברירת המחדל שלי על האתיופים זה שהם לא יהודים ומשם אבדוק כל אחד בפני עצמו. 

ימ''ל

הגזמת...!

 

לא התכוונתי להגיב על עצם העניין כי כבר הגבתי על זה פעם כאן אבל על הזלזול שלך ברב עובדיה (ולצערי לא בפעם הראשונה) אני חייב למחות: 

דבר ראשון - אין שום קשר בין הסוגיה הזאת של יהדות העולים מאתיופיה לבין "מה שהסובבים אותו לחשו לו באוזן" (ואני תוהה אילו 'לחישות' יכלו ללחוש לו בהקשר הזה? ), הוא הסתמך בעיקר על עדות הרדב"ז ועל מקורות נוספים שמעידים על קהילה יהודית באתיופיה ועל הקשר שלה לקהילות שהיו שם לפני העלייה.

דבר שני - הרב עובדיה לא היה לא טיפש ולא תמים, אין דבר כזה ש'לוחשים לו באוזן' והוא חותם על פסק שמישהו כתב לו כמו בובה.

 

לגבי אוסלו - שם באמת הפסק בסוגיה שנידונה היה תלוי בעיקר בהערכה מקצועית (אני לא נכנס לסוגיה העקרונית של מסירת שטחים, אבל היא לא פשוטה בכלל מבחינת המקורות והרב עובדיה פסק שמותר למסור שטחים במקרים מסוימים ומזה הוא לא חזר בו), לגבי ההערכות באמת אריה דרעי כיוון שיגיעו הערכות מסוימות לרב עובדיה ולכן הוא פסק מה שפסק (לא בלי לברר ולזמן אליו כמה וכמה גורמים בכירים במערכת הצבאית, אבל הגישה השמאלנית הייתה הגישה השלטת במגזר הצבאי והמדיני אז והוא קיבל אותה) ולאחר מכן חזר בו כי הבין שהמציאות שונה.

אין שום קשר בין הדברים וחבל שאתה מערבב עניינים כדי להוציא את הרב עובדיה רע ואת הפסקים שלו לא ענייניים.

 

נ"ב

המושג "גיור לחומרא" אין משמעו 'גיור חמור' אלא להיפך - גיור שלא נצרך מעיקר הדין אלא בתור חומרא (והוא גם נועד כדי 'לפטור' את בעיית הממזרות שיש אומרים שקיימת בעדה האתיופית - בעיה חמורה יותר משאלת היהדות..).

לא זלזלתי. תמהתי וחלקתי על שיטת פסיקתויוני
גם כאן מדובר בהערכה מקצועית, האם הם מי שטוענים שהם? מי הם? מה המצב בתוכם? וכו'

בשום מקום לא כתוב שדווקא השבטים האלה מקורם מיהודים. מאיפה אתה יודע שזה אותם אנשים? אומר לך מאיפה.. מיסיונרים נוצרים שהסתובבו באפריקה הם אלו שהחליטו שזה שבט יהודי.
את קהילת 'בני ישראל' ההודית לא קיבלו בצורה הזאת למרות שמי שמצא אותם היה יהודי ירא שמיים ולקח הרבה זמן עד שהאמינו לממצאים שלהם וראו אותם כיהודים. ואת קהילת בני מנשה מכירים רק כ'זרע ישראל' ומגיירים אותם לכתחילה.
רבנים ראשיים לישראל נצרכו לסוגייה הזאת עוד לפני הרב עובדיה והגיבו שונה לגמרי. אין ספק שיש פה את שיטתו היחודית של הרב עובדיה כגורם מרכזי.

יש הקלטה כזאת של הרב עובדיה על זה ששיקרו לו על המציאות ועל פי זה הוא פסק. לא המצאתי את זה.


בקיצור אני לא מקבל עלי את פסקיו בשום תחום ושיטת פסיקתו תמוהה בעיני. לא מזלזל בו.
מחילהאביאל00
אתה לא יכול לומר 'יש הקלטה של הרב עובדיה על זה שדיקרו לו על המציאות ועל פי זה הוא פסק' וללכת.
אם יש תדאג קודם להביא.
אתה מכפיש פה קבוצה גדולה בעמ"י.
יש רב כלשהו שאתה מכבד את פסקיו או שהכל עובד אך ורק לפי ראות עיניך?
להגחיך את פסק הרב עובדיה ואח"כ לומר שזה לא לא לזלזל מצחיק אם לא היה עצוב..
לא חשבתי. תחפש בגוגל, אחד הדברים המפורסמיםיוני
לא מצאתי. מוזמן להתכבד.אביאל00
לעומת זאת צפה בזה:


תתחיל לחשוב ולבדוק לפני שאתה מגיב בצורה מבישה.
אני עם רימון כרגע אז לא יכול לראות מה שצירפתיוני
במילות חיפוש פשוטות בגוגל אתה תמצא את ההקלטה הנל.


אם הוא הרב שלך אני מבין למה אתה מתעצבן אבל תפנים שיש קהלים שלמים שחולקים מכל על שיטת הפסיקה שלו, גם ספרדים/ אשכנזים/ דתיים/ חרדים..


ולא הגבתי בצורה מבישה, לא דיברתי לגופו של רב אלא לגופה של שיטת הפסיקה שלו.
אני חושב שמחובתך המוסרית לחפש ולהביאאביאל00
או לחלופין להתנצל.
אז אני מבין שאין הקלטה כזאת.אביאל00
פעם הבאה תבין שאין צורך לשקר כדי לחזק את העמדה שלך.
קצת ענווה לא תזיק. וזהירות.
ישיוני
תחפש תמצא

רוצה גם שאביא לך הקלטה של בן גוריון מכריז על מדינת ישראל ואם לא אז היא לא קיימת?
זה אחד המפורסמים, היה בכל אתרי החדשות.

לא מאמין שאתה לא מכיר את זה, נראה לי שאתה מנסה להעביר איזו שהיא נקודה, מחכה שאביא את זה ואז לומר שזה מזויף או משהו רדוד אחר
אין לי עניין
אני ממש אשמח וגם אודה אם תשלח לי ההקלטה המדוברת.ייעעלל
ואל דאגה אני חסונה ולא אתמוטט.. (שמעתי בעבר חצאי דברים . יעזור לי מאוד)
תודה!
נראה ליימ''ל

שהוא התכוון שיש הקלטה כזו לגבי הסכם אוסלו והוא עשה גזירה שווה בין הפסיקות כאילו דרכו של הרב עובדיה הייתה לפסוק על פי 'לחישות באוזן'.

 

לא כך @יוני?

לא מצאתי הקלטה אבל נראה לי שיוני צודק.ייעעלל
שמעתי פעם ברדיו את הדברים גם מפי בנו הרב דוד יוסף.
ויוני,
אשקר אם אומר שנעים וכיף לי לשמוע דברים ברוח הדברים שכתבת אבל אני מעריכה את היושרה שלך מאוד, אתה בהחלט לא גזען ולא נעליים, לא באנו לעולם כדי לכייף אלא כדי לעבוד וללמוד, לסדר ולתקן.
כהערת אגב, מבאס שבמציאות כמעט ואין מצב להפגש באמת כזאת בפנים בציבור הכיפות הסרוגות ..
ימ''ל

אם לא מצאת הקלטה או משהו כתוב בנושא אז ע"פ מה נראה לך שהוא צודק, מה בדיוק שמעת מהרב דוד יוסף?

חיפשתי הרבה ולא מצאתי שום דבר בסגנון, רק להיפך. וחבר שלי חקר את הנושא שתי וערב והוא חסיד של הרב עובדיה במלוא מובן המילה וגם הוא לא מכיר משהו כזה.

 

אישית אני לא תלמיד של הרב עובדיה, וכמו @יוני אני לא הולך לפי פסקיו (וגם בעניין יהדות עולי אתיופיה ענ"ד לא כמו דעתו וזהה כמעט לדעתו של יוני), אבל מהיכרות עם ספריו ושיעוריו שהייתי שומע בקביעות אני יודע שהוא היה ירא שמים אמיתי ות"ח עצום ויסודי ולכן אני לא יכול לקבל אמירות כאלה שהוא פסק בצורה חפפנית מתוך שיקולים זרים ולחישות אוזניים.

 

הערת האגב שלך גם לא נכונה וגם שערורייתית בעיניי אבל אם את חושבת ככה שיהיה לך בכיף, בעיה שלך.

הובנתי לא נכון.ייעעלל
לא הסכמתי כלל עם הכתיבה הלא מכבדת כלפי אופן הפסיקה של הרב אלא עם השורה התחתונה שהרב ממליץ (פוסק? לא יודעת) שראוי שבן קהילה כן יעבור גיור לחומרא בגלל החשש שחלק נשאו נשים נוכריות בדורות האחרונים.
שמעתי די מזמן, יכול להיות שאני לא דייקת, שהרב דוד אמר ששדעת הרב היא שכן צריך גיור לחומרא וזה מה שאומר למי ששואל באופן פרטני.
ולגבי ההערה, מעולם לא נתקלתי. ואני חיה 'בתוככם'. זה לא מה ש'אני חושבת'.
מה השערורייה בזה? ולמה זאת הבעיה שלי?(יש לי הרגשה שלא ירדתי לסוף דעתך..)
אני עדיין מתלבטת אם לראות את זה לחיוב או לשלילה. מצד אחד יש כאן זהירות ראויה - השתדלות לא לפגוע וכך להרחיק עוד יותר ציבור שבחלקו מרגיש גם כך מנוכר ומצד שני, אם רוציםלהתקדם צריך להתמודד באומץ ולגעת גם בסוגיות הקשות. אומץ כזה דרוש משני הצדדים.(אני עצמי לא יודעת עד כמה אני בשלה להתמודדות כזאת)
קודם כלימ''ל

יוני הזכיר את 'ההקלטה' הזו כהוכחה לזה שהרב עובדיה הודה בזה שבשיטה כזו הוא פסק.

דבר שני - לדבריו של הרב עובדיה (גם בהקלטה שהובאה למעלה ובעוד עשרות מקומות) אין שום צורך בגיור לאתיופים שגרו בקהילות היהודיות, גם לא 'גיור לחומרא' כמו שהצריכה הרבנות (וזה גם משיקול הממזרות שהזכרתי בהודעה שקישרתי אליה בהודעה הראשונה).

 

לגבי ההערה - במה לא נתקלת? בישיבות וכוללים של 'כיפות סרוגות'? בתלמידי חכמים שמשקיעים יומם ולילה בלימוד תורה ובחקר ההלכה לאמיתה? אז כנראה שאת לא באמת חיה 'בתוכנו'.

זה שיש מי שאומר לך מה דעת רבו ולא אכפת לו על הדרך לזלזל בגדולי תורה אחרים וגם במי שמולו שסומך עליהם לא עושה אותו יותר אמיתי ממי שבירר את ההלכה ולא מתנהג ככה. אם תבררי ותשאלי תקבלי את התמונה המלאה גם מת"ח של"ע יש להם 'כיפה סרוגה'.

גם אני לא אמרתי לאתיופים את הדברים שיוני אמר עד שהם שאלו אותי מעצמם, וגם אז מתוך כבוד ובזהירות לא לפגוע.

וואי, אני לא מובנת. שוב.ייעעלל
בהסכמתי עם יוני לא התייחסתי 'להתנהגות ' שלו. הסכמתי אך ורק (איך מדגישים רק?..) עם השורה התחתונה שככל הנראה הרב הרב ממליץ כן לעבור את ההליך בהתבסס על מה ששמעתי מפי בנו כמו שכתבתי לעיל. לא יודעת למה אתה כורך את ההחלק הספציפי שהסכמתי עם יוני עם כל שאר הדברים. נכון שהרב עובדיה זצל פסק שיהודים שגרו בקהילות יהודיות הם יהודים
אבל אם יבוא מישהו שסבתא של סבתא שלו לא הייתה יהודיה ושגר בקהילות הנ"ל ככל הנראה הוא יוצרך לעבור הליך של גיור לחומרא גם לשיטת הרב, לא?
לכן כתבתי בהודעה האחרונה 'מחשש שנשאו נשים נוכריות בדורות האחרונים''. כלומר הפסיקה היא כוללנית ולא מתייחסת למקרים פרטיים.
את הפסיקות השונות אני מכירה. שמעתי גם מרבני הכיפות הסרוגות אבל לא בפרצוף ( כלומר לא שמעתי לא מפי רבנים גדולים אלא אנשים 'רגילים', כאלה שמתרועעים איתם ביומיום ואת יוני הכנסתי לקטגוריות האנשים הרגילים ) מובן יותר?
את מובנתימ''ל

אני כורך את זה כי יוני כרך את זה, ה'הקלטה' שכנראה לא קיימת הייתה הוכחה מבחינתו לכך שהפסיקה של הרב עובדיה נבעה מטעות במציאות שנגרמה מ'לחישות באוזן' (מקווה שעכשיו זה מובן).

 

אם יש מישהו שיוכח שסבתא שלו גויה (=הוא גוי) הוא לא צריך גיור לחומרא אלא גיור מלא לכל דבר מעיקר הדין, וזה נכון לבן כל עדה שהיא. לגבי האתיופים - הרב עובדיה פסק שהם יהודים לכל דבר (כמובן לגבי הקהילות היהודיות) ואינם צריכים גיור אפילו לא לחומרא.

 

הרבנות פסקה שצריך גיור לחומרא כמו הרבה רבנים נוספים בזמנו והיו גם שפסקו שהם גויים לכל דבר (כמו הרבי מליובוויטש).

אם הבנתי נכון את הפסקה האחרונה שהיא הסבר לאמירה שלך לגבי ה"אמת" בציבור הכיפות הסרוגות - הסיבה שהרבנים לא אומרים את מה שיוני אמר היא שברוב המוחלט של הציבור סומכים על הרבנים הראשיים דאז הגר"א שפירא והרב אליהו שפסקו בהקשר הזה.

מובן.ייעעלל
שאלה:
בכוונה כתבתי סבתא של סבתא ולא סבתא..
לצורך העניין נאמר סבתא של סבתא של סבתא,
אתה בטוח שקל להוציא מהיהדות (לא חשוב אתיוםי לא אתיופי) בוודאות אנשים שדורות על גבי דורות חיו והתנהגו כיהודיים ולא משנה מה הסיבה והייתה 'תקלה' קדומה בשרשרת?
אם הבנתי נכון, זה לא כזה פשוט.
ויוני,ייעעלל
בבקשה בבקשה תשלח לי את ההקלטה אם היא קיימת. אם לא, תהיה גבר וחזור בך.
יש לי אינטרנט רימון כרגעיוני
שחוסם לי הכל


גמרתי את החבילה הסלולרית אז עד סוף החודש אין לי


לא רוצה לצטט מה שזכור לי אבל בגדול הרב עובדיה אומר שם ששיקרו אותו בנוגע למציאות ולא יכולה לקום מציאות כזאת ושרימו אותו.

ובמקביל, יש את חיים רמון (חברו הטוב של אריה דרעי) שמספר מהצד שלו, איך הם עשו את זה.


תנסי לקחת מילים מרכזיות שכתבתי כאן ותגגלי, לי אין גישה לחיפוש של גוגל כרגע
אתה מדבר על אוסלו, נכון?ימ''ל
לא על האתיופים...
רציני?אביאל00
איך שמעת בדיוק שהרב חוזר בו? מאיפה אתה ממציא את השטויות האלה?
הוצאת לעז על עדה שלימה לחינם.
אולי היית שמח ורוצה שיחזור בו ואתה שומע ומסיק מה שבא לך.
לא ראוי בלשון המעטה.
הבנת לא נכוןימ''ל
ההקלטה המדוברת היא בעניין הסכם אוסלו, שבעניין הזה הרב חזר בו והסביר שהטעו אותו מציאותית שההסכם ימנע הרג של יהודים מה שלמעשה היה ההפך הגמור לצערנו, בלי שום קשר לסוגיית יהדות אתיופיה.
הטעות החמורה היא הקישור שהוא עושה בין הדברים ועל זה מחיתי בתגובה הראשונה [@יוני, אשמח לתגובתך על הנקודה הזאת (לא על הפסיקה בנושא האתיופים, שכאמור אני מסכים איתך לגביה, ולא לגבי אוסלו אלא לגבי הקישור ביניהם)].
הבנתי מיוני כמוך.אביאל00
חשבתי שאולי יש קלטת נוספת שלא ידעתי עליה.
יוני?ייעעלל
ימ"ל צודק?
>>>ימ''ל

כן (כמה תגובות למעלה)

 

נ"ב

קחי כלל אצבע - ימ"ל תמיד צודק!

לכל כלל יש יוצא מן הכלל....לא ככה?נפש חיה.


בהחלט. גם לכלל הזהימ''ל

ואני יוצא מהכלל

אווו יפה יפה!נפש חיה.


עניתי כבריוני
תסתכל גם למטה במה שהגבתי לותט




עכשיו ברור יותר.ייעעלל
ואותך יוני אני מברכת שהבן או הנכד שלל יביא לך כלה כשרה למהדרין בהשגחת פסק ההלכה של הרב עובדיה. בטח נשמע כקללה באוזניך אבל זאת ברכה גדולה . (לא צינית בכלל).
אני בטוחה שזה יקרב את הגאולה.
כתוב על בית שמאי ובית הלל שלא נמנעו מלשאת אלו את אלוצריך עיון
אבל היו מודיעים להם מי פסול חיתון לשיטתם

אלו ואלו דברי אלהים חיים
בהחלטימ''ל
מי שהוא לא יהודי הוא לא יהודי וזה לא משנה כמה דורות הוא ואבותיו/אמותיו חיו ככאלה. זו שאלה של כן ולא.

מה שכן, אם הוא דתי שמאמין בתורה ומקיים מצוות אז הכי הגיוני שהוא יתגייר (כמו כל גוי שמאמין בתורה ורוצה להיות יהודי ולקיים מצוות).
לשיטתך ולשיטת רבותיך או כולם?ייעעלל
לכל השיטות האורתודוכסיות הידועות ליימ''ל
יש דעות שלמי שיש אבא יהודי הוא נקרא "זרע ישראל" ויש לקרב אותו ולהכניס אותו לעם ישראל ועליו נאמר "לא ידח ממנו נידח", אבל גם לשיטתם הוא גוי גמור מבחינה הלכתית והוא צריך גיור מלא כדי להיות יהודי.
אני מבינה את זה,ייעעלל
בנוסף לעניין ה'זרע ישראל' יש כאן אלמנט נוסף של דורות על גבי דורות שחיו כיהודים לכל דבר.
ההגיון אומר לי שזה לא אמור להיות כזה פשוט לגדוע את כל הענף הבעייתי.
בהלכה ישנם רק שיקולים הלכתייםימ''ל

בשורה התחתונה מי שאמא שלו לא יהודייה הוא לא יהודי ולא משנה כמה דורות לפניו חיו כיהודים (כמו שמי שחי כגוי דורות על גבי דורות נשאר יהודי ולא נאמר שאם הוא ואבותיו חיו ככה שיישאר ככה). אין פה גדיעת ענף כי הענף לא היה קיים מלכתחילה.

אבל באמת הגיוני שמי שחי כיהודי וחי באמונה יהודית (להוציא את מי שחושב שהוא יהודי אבל לא מאמין בה' ובתורה...) יתגייר ויהיה יהודי כשר לכל דבר.

למה אתה ממהר להפטר מכולם?ייעעלל
3/4 מהענף בסדר גמור רק 1/4 בעייתי במצב שתיארתי. אם נולדים להם בנים ובנות הבנים אומנם גויים אבל ימשיכו להתחתן רק עם יהודיות אז כל מה שיוצא מהבנים כשר ומצד הבנות, הבנות גויות והילדים גויים אבל הבנים של הבנות יתחתנו עם יהודיות וכל וכל הילדים של הבנים יהיו יהודים.
מי זה 'מכולם'? דיברתי רק על מי שלא יהודיימ''ל

וגם מהם לא רציתי להיפטר אלא אמרתי שהם צריכים גיור והגיוני שזה מה שיעשו במקום להישאר גויים.

אז כדי להיות ברור: מי שהוא יהודי (=אמא, סבתא, סתבא רבא שלו וכו' היו יהודיות) הוא יהודי, מי שלא - גם אם כל המשפחה הורחבת מצד אבא שלו יהודים וגם אם הוא חי כיהודי - הוא גוי וצריך גיור כדי להיות יהודי.

גם לגוי יכולים להיות ילדים יהודים, זה לא הופך אותו ליהודי.

כתבתי איך מבחיניםסתם עברתי כאן
עולים חדשים-אולי חלק מהם לא יהודים. נתונים מספריים אין.
עולים ותיקים- כולם יהודים. כולם.
בכלל הגישה של מבחינתי הם לא יהודים עד שיוכח אחרת היא מאוד פסימית במיוחד כשמדובר על נושא שהוא לא עם קריטריונים ברורים.
ואם רב ראשי בישראל אומר לך שהם יהודים ואתה ממשיך לפקפק ולהיות אדון לעצמך...שמעת על תנורו של עכנאי? נראה לי שאתה נופל בדיוק בקטגוריה הזו
אני לא מבחין בין עולה חדש או לאיוני
גם עולה חדש מאוקראינה (וזה נצרך גם כי אם בעליות הראשונות היו 30% גויים בעליות האחרונות היו 60% גויים).


רב ראשי של מדינת ישראל הוא לא רב ראשי בישראל, הוא רב של מדינת ישראל.
הנה רק היום יש אחלה דוגמה לכמה שזה נכון, זהבה גלאון אומרת לבגץ שהאמירות ההלכתיות של הרב קרים לא מתאימות לה והנה בגץ פוסק שרב מסויים שאמר דבר הלכה מסויים לא יוכל להיות רב ראשי לצהל. הרב הראשי לצהל, מי שזה לא יהיה, הוא רב ראשי מטעם השופט ג'ובראן זהבה גלאון וחברים שלהם, הוא לא רב ראשי בישראל.
תעודות גיור לא חולקו ככה.ענבל
בס"ד

כל אחד מהאתיופים נכנס לבית דין. אני יודעת על כאלה שלא עברו.
אתה לא באמת מכיר את המערכת מבתוכו.
אני מכיר את הגויים שסיפרו לי מה ואיך היה שםיוני
ויש כאלה שהביאו אליהם דיין, רק כדי להביא להם תעודות..
וילדים פשוט קיבלו...
אני לא יודעת את מי פגשת.ענבל
בס"ד

אני עבדתי ישירות מול מרכז קליטה מבשרת והגיורים היו ללא דופי.
עבדתי עם אנשים במרכז קליטה צפת וכנל.

א. גיור לחומרא כמו שימל ציין, זה גיור שבעיקרו הוא כדי שהיהדות תוכח מעל כל ספק.
ב. גם אז לא הקלו להם.

מתוך המערכת אני יודעת שזה לא היה ככה. אתה מוזמן לא להתחתן איתם ולהתחיל לעשות אילן יוחסין כי בעוד שלושה- ארבעה דורות, אף אחד כבר לא יבדיל.
מי מגייר ככה בארץ?סתם עברתי כאן
עניין הגיור בארץ הוא ממש רציני. אף אחד לא קובע שאדם הוא יהודי בלי לבדוק את זה 70 פעם.
אתה קובע שהרב עובדיה פוסק הלכות לפי דברים שאומרים לו באוזן.
אם זאת לא הוצאת דיבה על אחד הרבנים הגדולים שקמו במדינה הזאת אז אני לא יודעת מה זה כן הוצאת דיבה.
בנוסף הבאת אנלוגיה לא ברורה על הרב של צהל.רב ראשי של מד"י מבחינתי זה ראש סנהדרין לא פחות. יש לך עמדה שבאופן כללי לא משפיעה עלי בשום צורה אבל...אני חייבת להגיד שאתה לא מציית לפסקי הלכה של רבנים גדולים ועוד קורא לעצמך יהודי. וקובע שאחרים לא יהודים. תראה זאת זכותך אבל אני חייבת להגיד שגם אני מפקפקת קצת ביהדותך.
באופן כללי אני בטוחה שההפסד הוא כולו שלך. אני אישית הייתי מעדיפה בן זוג ספק יהודי ששומר מצוות מבן זוג שלא מציית לפסקי הלכה. אבל זה הטעם האישי שלי.
כל טוב
לרב ראשי מטעם מדינת ישראל אין דין של מרא דאתראיוני
וגם אם היה לו, לא הייתי מחויב עליו הלכתית אלא לקהילה שלי. סנהדרין, לא הגזמת בכלל..

"אני אישית הייתי מעדיפה בן זוג ספק יהודי ששומר מצוות מבן זוג שלא מציית לפסקי הלכה. אבל זה הטעם האישי שלי" הטעם האישי שלך מנוגד לטעם של ההלכה היהודית. אין לי מה לענות על זה, רק אומר שזה מזכיר לי את הטיעון של הגויה שאומרת לחבר שלה "לא תתחתן איתי כי אני לא יהודיה?! אני יותר יהודיה ממך! אבא שלי (היהודי) עושה קידוש ואמא שלי (לא יהודיה וגם לא רוצה להיות יהודיה) מדליקה נרות כל יום שישי! אצלכם אפילו כיפור לא שומרים..."
הטיעון הזה לא מרגש אותי והוא לא מתאים בשום צורה עם ההלכה היהודית.


(אתם מנסים שוב ושוב לדבר על הרב עצמו בעוד אני מדבר על שיטת הפסיקה שלו. הוא ענק והכל אבל השיטה שלו לא מקובלת על גדולים רבים ואפילו על רבנים ראשיים בעצמם)
רב ראשי של מדינת ישראלאריק מהדרום
אין יותר מרא דאתרא מזה.
במה זה מתבטא?יוני
מרא דאתרא זה יותר מתואר שמצמידים למישהו
לרב ראשי לישראל אין שום תוקף על כלום חוץ ממוסדות המדינה וגם זה לא אם זה משהו שלא מוצא חן בעיני בגץ. אז?



אבל זה נראה לי כבר ניצלוש
אפשר לפתוח על זה דיון במקום אחר
אתה רואה שאתה מפסיד וממהר להכריז על ניצלושאריק מהדרום
זה מתבטא בכל דבר יוני, הרב הראשי פוסק בענייני ציבור במדינה ויש לו מעמד חוקי כשל שופט בבית המשפט העליון במדינה, הוא מסמיך את הרבנים בארץ, הוא מאשר את הרבנים שיעבדו איתו בבית הדין, במערך הכשרות,במערך החברא קדישא ויש לו דין של מרא דאתרא בדיוק כמו לרב הראשי של צרפת או של בריטניה ויותר מזה.

אז הרבי מלובביץ' לא קיבל את תקפות הגיורים של יוצאי אתיופיה, אז תלמידיו לא יתחתנו עם אתיופים, זכותם.
אבל אסור להם לערער על הגיורים של הרב עובדיה יוסף, זה פוסל את גיוריו של זה ואלו פוסלים גיורי אלו, אי אפשר לנהל כך יהדות שבכל מקום יאלצו גרים לעבור שוב ושוב הליך גיור, אם אתיופי ירצה לעבור למקום מרוחק שבו יש רק בית חבד הוא כנראה יצטרך לעבור שוב גיור על פי הרב המקומי אבל אין דבר כזה שמערערים על המרא דאתרא באתרא שלו ממש.

בזה זה מתבטא, אתה תחמיר על עצמך כמה שתרצה אבל אל תערער על המרא דאתרא המקומי ואל תפגע באנשים אחרים, זה נקרא "אונאת דברים".
לא מיהרתי להכריז על נצלושיוני
אין לי בעיה לנהל את הדיון הזה רק יש כמה שרואים בעצם הדיון הזה זלזול מוחלט ברב למרות שזה לא ככה. אם זה יפתח בשרשור מסודר לליבון הנושא תחת הכותרת 'מרא דאתרא, מה מעמדו של רב ראשי מטעם מדינת ישראל' זה ישמע פחות ככה.

***

אגב, מה שאתה אומר נשמע לי גרוע באותה מידה, אלו לא יתחתנו עם אלו ועדיין כולם יקראו יהודים.

הרב הראשי פוסק בענייני מדינה ולא בענייני ציבור. נכון שלמדינה יש ציבור גדול, אבל אם נוריד את אלו שלא רואים את עצמם כפופים לפסיקתו של הרב הראשי ואת האנטי רבנות ואת הגויים שכולם בעלי תעודת זהות כחולה, יוצא שברמה הציבורית הוא פוסק לציבור מאוד מצומצם.
תוסיף לכך את זה שהוא כפוף לשופטי בגץ, חברי כנסת, מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה וכו'..

למרא דאתרא יש סמכות הלכתית חזקה, לא רק שהפוסקים הגדולים שחיים בארץ ישראל לא כפופים אליו, אלא גם אתה בתור אזרח, מתי נחשפת לאחרונה לפסק הלכתי של רב ראשי?
ובמתכונת של היום שרב מכהן תקופה ואז מתחלף, מה כוחו של אותו רב לאחר שהוחלף? האם הוא כבר לא מרא דאתרא? מה נסגר עם זה?

לא יודע, נראה לי אתם כל כך מתלהבים להדבקים תארים שאתם לא חושבים עליהם אפילו..

אני לא פסלתי את הגיורים של הרב עובדיה, דיברתי על הגיורים של מדינת ישראל (וגם אותם לא 'פסלתי' כי זה כל כך מסובך, אבל אבדוק כל אדם לגופו, לא כל מי שיש לו תעודה ממדינת ישראל שהוא יהודי אקבל אותו כיהודי.)
אתה יכול גם פשוט להגיד שאין לך מושג על מה אתה מדבראריק מהדרום
או להפסיק להגיב, גם זו אופציה.
נו נויוני
מעניין. מוכן לשתף אותנו איך בכלים שלך תבדוק כל אדם לגופוותן טל

לאחר שעבר גיור/גיור לחומרא? כלומר - מה בדיוק תעשה? תבנה מכונת זמן ותחזור לעבר של האיש/לזמן הגיור ותבדוק מה היה ומו וכן הלאה? או מה?

אני שואל לחלוטין ברצינות ולא בציניות, כי נראה לי שזה די משחק סכום אפס - גם בזה, וגם בשאלה של האם אתיופים יהודים או לא. אם אתה מאמין שהם יהודים בעקבות פסיקות/בעקבות וואטאבר, זה סבבה, אם אתה מאמין שהם לא יהודים, זה סבבה, ואז רק אחד שעבר גיור ונותן לך את התעודה לראות מבחינתך יוכל להיחשב יהודי, סבבה (ואז ניכנס לשלב ב' של עניין הגיורים באופן כללי, בלי קשר לאתיופים) - אבל המצב שאתה העלת למעלה, אם אני הבנתי נכון, הוא מעט מוזר, כאילו אמרת, שאתה תבדוק בעצמך לגבי כל אתיופי (אתיופית, נניח) וזה לא שאוטומטית תקבע שהיא יהודיה/גויה או שהיא צריכה הייתה לעבור גיור/לא הייתה צריכה, אלא שאתה זה שתבדוק את זה ועל סמך החלטתך תקבע האם היא בסדר (לעניינך הפרטי, כמובן).

וזה מה שאני לחלוטין לא מבין מה אתה רוצה בזה. 

 

שאלה ראשונה: האם האתיופים של קהילת ביתא ישראל מבחינתך הם יהודים או לא? ( עם/ בלי גיור לחומרא - להתייחס לשתי האפשרויות).

שאלה שנייה: איזה גיור של אתיופים לדעתך יהיה מספק אם עברו אותו?

שאלה שלישית: על איזה תעודות גיור אתה סומך באופן מלא ועל אילו לא? (בממוקד, האלה מתייחסת לרבנים/מכוני גיור, וגם על עדות/סוגי גיור).

שאלה רביעית: איך אתה מבצע את הבדיקות הפרטיות שלך על תעודות גיור כדי להחליט האם בן אדם יהודי או לא? איזה ידע הלכתי/מציאותי רב יש לך כדי להכריע בסוגיה כזאת?

שוב, כל מה שכתבתי למעלה, התהיות ולאחר מכן השאלות הקונקרטיות, ממש לא באות מתוך ציניות אלא מתוך סקרנות וחוסר הבנה, במלוא הרצינות.

אשמח שתענה על כך. תודה

 

ככהיוני
שאלה ראשונה:
יהודי מי שנולד לאמא יהודיה או שהתגייר כהלכה.
אני לא מחזיק מנציגי מדינת ישראל הפועלים ברחבי העולם כפועלים לטובת עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל אלא לטובת מדינת ישראל כולל כל האינטרסים המתנגשים עם ה3 הנ"ל, לכן העבודה שלהם לגילוי יהודים ברחבי העולם נמצאת אצלי בערבון מוגבל.
בהתחשב בהיסטוריה שמסופרת אצלם בפרט, בקהילה היהודית בכלל ובסוגריים ההיסטוריה של המיסיונרים באפריקה, אין לי בסיס לחשוב אחרת
ומכוון שאני לא מקבל את פסיקתו של הרב עובדיה יוסף בשום עניין, גם לא בעניין הזה, כולל התמיהות על פסיקתו בעניין זה (שחלקן הוזכרו לעיל), אני לא רואה איך קבוצת האתיופים שנאספו אל מחנה העליה של הסוכנות הינם יהודים.
לכן רק גיור לחומרה. (למה דווקא גיור לחומרה? כי כל עוד האדם שומר תומצ זה מספיק תכלס).

שאלה שניה:
גיור לחומרה במקרה שבאמת רוצים לשמור תומצ ולחיות כיהודים.
(למה? הרי אם הם לא יהודים למה לא להתייחס אליהם ככל הגויים ולנסות לגרום להם לרדת מזה ולשמור 7 מצוות בני נח? בהחלט שאלה)

שאלה שלישית:
על מדינת ישראל לא.
לא יודע ולא מכיר מכוני גייר וכו' אבל במקכה של מדינת ישראל אני מכיר כמה וכמה מקרים שבהם חולקו תעודות וכו' ומקרים של כפיית דיין ע"י שופט העליון.. קיצר לא סומך.

שאלה רביעית:
כל מקרה לגופו גם לעניין בדיקת נושא זה.
לברר עם הדיין, עם המלווים בתהליך וכו'
מה לברר? האם ההליך היה שלם מבחינה הלכתית על כל מה שמשתמע מכך.
שאלה חמישית:ותן טל

למה יהודי שעלה מגרמניה, ממרוקו או מתימן, נחשב בעיניך אוטומטית כיהודי (או שאני טועה?) ואילו יהודי שעלה מאתיופיה, לא? מה עושה את ההבדל בין הקהילה היהודית באתיופיה לקהילה היהודית בתימן, מרוקו או גרמניה? (שים לב - אני לא מדבר על עניין ספציפי של הלכות כאלו או אחרות, אלא על עניין ה"יהדות"ש כידוע לא נמדדת בכמה מצוות הבנאדם שמר אלא בעובדה והשאלה המציאותיות האם הוא נולד יהודי או לא. למה בגרמניה ובמרוקו זה יותר חזק מבחינתך מאשר באתיופיה?).

 

שאלה שישית: אמרת שעל מדינת ישראל אתה לא סומך. ובכן, האם יש גיור שאתה כן סומך עליו באופן מלא? אם כן איזה הוא? ותזכור שבמדינת ישראל ממילא כדי שגיור יוכר כגיור, בית הדין הרבני הגדול צריך להכיר באותו גיור - בין אם נערך בחו"ל ובין אם נערך על ידי מכון גיור פרטי.

שאלה שביעית: יהודי שגויר בידי בית דין של מדינת ישראל, הכין אוכל, הדליק את הגז, הניח את האוכל על האש והכל - אם הבנת נכון, אתה לא תאכל את האוכל הזה עד שתעשה לו בדיקה מקיפה בנוגע ליהדות שלו, תדבר עם הרב שגייר אותו וכן הלאה?

שאלה שמינית: תדבר עם הדיין ו...? מה הידע ההלכתי הגדול שיש לך יותר מלדיין שנותן לך את היכולת לחשוב שאתה תדע יותר מהדיין או לפחות כמוהו, מה נעשה כהלכה או לא? זה נשמע קצת חצוף השאלה הזאת, אבל האם אי פעם למדת את הדינים האלו לעומקם במשך שנים? האם אתה מוסמך לגייר? האם אתה מודע לכל ספרות השו"תים של גדולי ישראל בכל הדורות בענייני גיור ויודע מהם הצדדים לקולא ולחומרא בכל סוג מקרה? ומעל הכל - האם אתה יודע להיכנס לראש של דיין ספציפי ולהגיד מה הנחה אותו בעת שנתן את האישור לגיור?


מצטער אבל מה שאתה אומר כאן נשמע לי קצת מעל לכוחותיך או מעל לכוחותיו של כמעט כל יהודי סטנדרטי במדינת ישראל או מחוצה לה - כמובן, אם לא משתמשים בפופוליזם, בהנחות יסוד מראש וכן הלאה, שעוזרות "לקצר תהליכים" אבל בצורה שתדגיש את הצביעות ואת חוסר היושרה ההלכתית שבדבר.

שאלה - אתה אוכל אוכל שניתנה לו כשרות כלשהיא? איך אתה יכול לסמוך על הכשרות? גם אם היא בד"ץ הכי מהודר שאתה הכי סומך עליו - האם אתה מכיר את אותו משגיח שהשגיח לכאורה על המזון שאתה אוכל (אוכל מוכן או מוצרים בסופר, לא משנה) ויודע להגיד שהוא איש ירא שמיים מספיק ושבוודאות הכסף לא שיחק אצלו ובוודאות לא הייתה כאן פוליטיקה וכיפופי רצונות ולמעשה האוכל שאתה אוכל אולי הוא לחלוטין לא כשר?


ובמילים אחרות, מה שאני מנסה לברר כאן למעשה, זה: איך אתה מצליח לחיות בעולם שבו אתה לא יכול לתת אמון ראשוני ובסיסי כל כך בנותני השירות שלך, ובפרט רבנים? אם אתה לא מוכן הלאמין רלב שהוא רב ושהוא עשה את תפקידו כהלכה - איך אתה מצליח לחיות כיהודי מאמין בעולם שלנו? זה נשמע לי מאוד מאוד מאוד מאוד קשה, לא ככה?

ושוב, אני מקווה שאתה באמת קלטת אותי והבנת שאני לחלוטין לא ציני, אני פשוט מאוד תמה איך דבר כזה יכול לקרות. אולי פשוט לא הבנתי אותך נכון בכל הדברים, לכן שאלתי, כדי לראות איפה הטעות שלי אם ישנה. 

 

וסליחה שאני מעמיס עליך המון וכותב הרבה ומטרטר בשאלות, אני יודע שאתה לא אוהב את זה פשוט זאת כבר לא הפעם הראשונה שהתהיה הזאת עולה לי כלפיך או כלפי אנשים אחרים, בפורום הזה או בכלל, אז כבר מתוך השאלה הספציפית כאן מצאתי פתח אפשרי הלבין סוף סוף את מה שהתקשתי הלבין עד עכשיו...

 

כל טוב ולילה/בוקר טוב  

תשובותיוני
שאלה חמישית: כל קהילות ישראל שמרו על קשר אחת עם השניה, היהודים שהגיעו לתימן היו אלו שהלכו הכי רחוק שעדיין שמרו על קשר, כולל חלופות מכתבים, שליחת ספרים, הלכות ועדכונים הדדיים.

אומנם יש בהיסטוריה של הקהילה היהודית העולמית קשר עם יהודים שחיו באתיופיה אבל זה לא קשר רציף ואי אפשר לתת את הייחוס הזה לאותם אנשים המזוהים היום (הרב עובדיה חושב שכן. סבבה)
הרבה מהייחוס הזה נסמך על יהודים שאינם יראי שמיים וכן על נציגי מדינת ישראל בעלי אינטרסים זרים להלכה היהודית ובעבר הרחוק יותר על מיסיונרים נוצרים. פסדר..

שאלה שישית:
חשוב לחדד, אני לא סומך על הגיורים של מדינת ישראל באופן גורף, אבל לא אומר שאני לא סומך על גיור ספציפי..
תכלס, אם אדם עבר גיור כהלכה הוא יהודי.
(מקווה שאתה מבחין בהבדל בין 'לא סומך על הגיור של מדינת ישראל' לבין 'כל הגיורים שלהם לא שווים' או משהו..)

שאלה שביעית:
נראה לי שתשובה שישית ענתה גם על זה. אבל מכיוון שונה..
נגיד הגוייה הזאת שהולכת עם צלב על הצוואר, גוייה למהדרין שלא שמרה שבת בחייה וקיבלה תעודת גיור רק כי היא עשתה צבא, לא שאכפת לה, זה לא אומר לה כלום.. אבל במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל היא רשומה כיהודיה... התשובה היא פשוט לא.

שאלה שמינית:
בגדול אתה צודק וגם אם בנאדם מן השורה אומר לך שהוא מבין בגיורים קח בערבון מוגבל.
אחד הנושאים הכי קשים בהלכה
כן הדעה שלי בנושא הגיורים של מדינת ישראל ספציפית מבוססת על מפגשים עם מקרים כמו שהזכרתי וניסיון בירור עם ת"ח מה הסיפור ומה הייחס וכו'
אין ספק שהמידע שלי מצומצם מאיד בנושא ולא נחספתי אפילו לאחוז מהספרות התורנית בנושא
(ואם אדם מהשורה יאמר לך שהוא מכיר את כל השותים בנושא אז תמסור לו גיחוך ממני)
אבל אני נדבק לעיקרון פה וזה יותר קל להבנה ויותר פשוט לישום.

המשךיוני
בראשית דבריי כבר רציתי להביא דוגמאות להרחבת ידע בנושא
א. קהילת 'בני ישראל' בהודו.
הסיפור שלהם, הנתק מעם ישראל, תחילת הקשר חזרה עם עם ישראל ויחס הפוסקים אליהם.
בהתחלה, יחס יהודי קוצ'ין. בהמשך יחס יהודי עירק. עד היחס של הרב ניסים שהיה רב ראשי בזמן שהמדינה ניסתה להבין מה היחס אליהם.

ב. קהילת יהודי קוצ'ין. השחורים והלבנים, המחלוקות והפתרונות.

ג. קהילת 'בני מנשה'.

אחרי שתבין איך זה עבד בקשר לקהילות אלו יווצר לך מדד ותבין מה קשה במקרה של האתיופים.


בהמשך לשאלות שלך;
בהחלט, זה מעל לכוחותי, אבל יש לי ברירה?
נוצר מצב (מחושב ומתוכנן) שבו לא יודעים מי כן ומי לא, זה מה שהרצל רצה אולי אבל צריך להתמודד עם זה, לא להרים ידיים ולסמוך על הבגצים.

(לא הבנתי על איזו חוסר יושרה הלכתית דיברת).

שאלה תשיעית:
אוכל כשרויות מאוד ספציפיות שאני מכיר איך עובדת המערכת שלהם.
אגב, בכשרות לעומת גיור, אין למדינת כל אזרחיה אינטרס להאכיל אותי טרף (לבינתיים) ולכן הייתי סומך על הגוף בכללי יותר מאשר על המשגיחים, לעומת הגיור שהייתי סומך על דיינים עצמם ולא על הגוף..
אבל תכלס אי אפשר להשוות גיור לכשרות.


בעולם שלי פוסקי הלכה לא אמורים להיות נותני שירות שלי אלא נותני השירות לאלוקים. אני צורך את התוכן שלהם בין אם אני רוצה ובין אם לא.

וזה בהחלט מאוד מאוד מאוד קשה.
אם לא לימוד חסידות, לא הייתי עומד בזה..
אין לי רב ואין רב שאני מכיר אישית ויכול לומר שהפסקים שלו ללא שום נטיה אישית אלא עניין הלכתי נטו.

יש לי קו הלכתי שקיבלתי מאבא שלי, משתדל ללכת על פיו. אבא שלי רב עם ידע עצום ואני שואל אותו בכל תחום. הלכה זה הדבר שאני הכי שוחה בו מבחינה תורנית ואני אפילו נהנה מזה. אם היה לי רב לשלוח לו אסמס לכל שאלה אולי לא הייתי מגיע לזה...

אני מצטערתסתם עברתי כאן
אבל אני לא מסכימה עם אף אחת מהדעות שלך.
הרבה מהנתונים הבדוקים שאתה מביא הם בגדר קונספירציות בלבד.
אינטרס להביא יהודים? אתה לא אתיופי אז אתה לא יודע שיש אנשים שיושבים באתיופיה כבר שנים ומחכים לאישור לעלות לארץ ולא נותנים להם בדיוק מהסיבה שיהדותם מוטלת בספק.
ומי אמר באמת שלמדינה אין אינטרס להאכיל אותך טריפה? יותר זול בשר סוס לא? אולי באמת הכל לא כשר?
דרך אגב עניין מוזר.
אמא שלי עברה טבילה במקווה ועבדה בחב"ד שנים. אחי הקטן למד בתלמוד תורה של החבדניקים ולא המשיך לבית ספר כי אנחנו לא עד כדי כך אדוקים.
אז הנה לך. גם חסידי מילובביץ חושבים שאנחנו יהודים. אולי זה קצת יערער את הביטחון המלא שלך
עם כל הכבוד לךמ.מ
זה שהיית שמה בשירות זה לא אומר שאת מכירה.
הייתי בבית הדין לגיור, לא במרכז קליטה.ענבל
הבנתי שהיית בבית הדיןמ.מ
ובלי שום קשר לאתיופים. לא ראית שם גברים עם כיפה שרואים בברור שרק לפני שתי דקות היתה בכיס? לא ראית נשים שרואים שהלבוש הצנוע שלהן נראה ממש כמו הצגה?
את לא יכולה להעיד אם הגיור היה טוב או לא.
גם אתה לא יכול.ענבל
בס"ד

ובפעם האחרונה שבדקתי דיני גיור הם לא בדיוק מה שאתה מתאר.
מה שקובע האם בן אדם התגייר או לא זה האם ברגע הטבילה הוא באמת התכוון לקבל עליו עול מלכות שמיים. טכנית זה לא משנה מה קורה אחר כך.
בהקשר הזה- אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.
לשים כיפה או לא לשים כיפה זה פחות מה שירצו לוודא.
הנחת תפילין וכדומה זה יותר.
מלבד זאת כן מבקשים המלצות, כן מתחקרים, זה לא באמת כזה פשוט לעבור גיור במדינת ישראל והם ממש לא פועלים לפי הגישה המקילה ביותר.
אז למה כל התהליך?מ.מ
רוצה להתגייר? תבוא בשעה כזו וכזו למקווה אם אתה רוצה לקבל עול מלכות שמים.
אתה יודע לקרוא? תחזור בבקשה על 2 השורות האחרונותותן טל

בדבריה של ענבל בתגובה האחרונה שלה שהגבת לה, ותנסה להסיק מהן בעצמך למה השאלה שכתבת מיותרת וכמעט אגיד על גבול המטופשת והדמגוגית... 

על זה היתה השאלה שלימ.מ
אם ברגע הטבילה הוא באמת מתכוון לקבל עול מלכות שמים אז למה עושים תהליך ארוך ומייגע של שנתיים- שלוש ?
אני יודע שאף דיין לא חוקר כליות ולב אבל אפשר וחייב לעשות בדיקה מעמיקה.
לי נראה שיש הבדל מסויים בגיורים. אם יבוא בנאדם מהולנד, שוויץ, דרום אפריקה, איטליה, ארה"ב, קנדה, יפן וירצה להתגייר באמת לא יהיה לו פשוט. מרוסיה ואתיופיה יותר פשוט. ברור שהסוכנות (הלא) יהודית העלתה מרוסיה ואתיופיה הרבה גויים, אל תתכחשו לזה.
כי כדי שתהיה משמעות ל"מקבל עליו עולותן טל
מלכות שמיים" הוא צריך קודם להבין ממש מהו עול מלכות שמיים ואידך זיל גמור.
לגבי העניין הפרקטי שהעלו הרבה גויים זה ידוע.ותן טל
אף אחד לא אומר אחרת. זה נובע מתקלת סעיף הנכד בחוק השבות.
לא קשור לדיון עצמו..ג'מבה
אני חייב להגיד שאני חולה על אתיופים! עם הקצת חברים שהיו לי- אנשים זהב אחד אחד! איזה לב! ואיזה צחוקים הם עשו לי את צה"ל.. יזכרו לי תמיד לטובה!
(אפילו למדתי קצת אמהרית..😌)
קס וקס אנקולל..(לא זוכר) בגרואה תהדלץ׳🐣
שנזכה לגאולה שלמה, קיבוץ גלויות ואחדות מלאה!
מסכימה עם כל מילהסתם עברתי כאן
איפה ראית המון המון שאלות בנושא?געוואלד
^^^צריך עיון
בחיפוש בפורום נראה שהפעם הקודמת שדיברו על הנושא היתה באלול, קשה לקרוא לזה המון המון
כתבת נכון מאד.נפש חיה.
כמו בכל עדה
יש מנטליות
ולפעמים
מי שמכיר יעדיף לישאר בה
דווקא בגלל סגולותיה!



יהודים מתוקים.
כשהילדים שיהיו לך בע"ה יגיעו לפירקם לא תהיה שאלה כזאתאלגריטי

כשההורים שלי התחתנו, השידוך שלהם נראה אז כמו שעטנז גמור בין גלקסיות שונות. אני לא אשקר שגם להם לקח שנים להסתגל וראיתי את זה בתור ילד. גם אני ואשתי מעדות שונות, אבל מי שמביט עלינו מהצד לא יכול לנחש מי והיכן. פשוט אין לנו מנטליות של עדה. הילדים שלנו הם קוקטייל של תפוצות ובשבילם להיות אשכנזי או מזרחי זאת בדיחה. הם יודעים שהם ישראלים עם מסורת בית אבא מסוימת ולחברים ולחברות שלהם יש גם מסורות אחרות. 

 

אני למדתי עם חברים אתיופים באוניברסיטה ויש לי גם חברים בעבודה. המציאות הזאת דינמית ומשתנה. 

אני מאוד מאוד אוהב את העדה האתיופית! יש לי הרבהחסדי הים
חברים מבני עדה זאת. יש גם רב חכם ומצחיק מהעדה האתיופית, הרב ברוך גזהיי שליט"א, שאני שומע את השיעורים שלו.

עם זאת:
*לפי הגר"מ פיינשטיין והגר"א שפירא, האתיופים צריכים גיור מספק.
*יש פוסקים (ה'ציץ אליעזר') שהעלו עוד בעיות בייחוס.
*הרבה שנים, העדה האתיופית, הייתה רחוקה מתורה שבעל פה בשלמותה, והרבה דברים לא מורגלים במסורת שלהם כמו אצלנו.
*הרדב"ז כותב שהם משבט דן כידוע שהיה בן שפחה, ורובם של העדות היהודיות צאצאים בעיקר של יהודה ומשבט בנימין שבני הגבירה.

אז נכון, שיש לי חברים אתיופים, והם התגיירו לחומרה, לא חוששים לבעיית ייחוס, ובקיאים בתושב"ע, גם "הותרו שבטים לבוא זה בזה."
אז כשאני רואה זוג מעורב של אתיופי ועדה אחרת, אני בסדר גמור עם זה!

אמנם, אני יכול להבין גם אנשים שנרתעים מזה.
לא קראתי הכל אבל אני מאוד מסכימה עם רוח הדבריםאביול
הי לך!ייעעלל
גם אני בת הקהילה האתיופית, גאה וזקופה אחרי תקופה לא קצרה של בירורים ושאלות חלקן בתחום שהעלת.
כששמעתי לראשונה בחיי שיש מי שמפקפק בזהות היהודית שלנו פרצתי בבכי ,זה טלטל אותי לגמרי. לא הבנתי איך וכיצד הרי המשפחה מסרה נפש באתיופיה עם כל ההתנכלויות של הגויים וכל גילויי האנטישמיות. וכינויי הגנאי הידועים לשימצה המודבקים רק לבעלי הזנבות..
שם יהודים מדי וכאן גויים מדי.איך?

את יהודיה? ביררת? בדקת? בטוחה בזהות שלך?
אם כן,
זהו. מספיק.
מה איכפת לך מה אחרים חושבים?
(אם אכן בררת ואת יהודיה) יש לך אילן עצום להתלות עליו.

ולא, אני לא מסכימה איתך.
אתיופים הם לא אנשים נחמדים/עדינים/ווטאבר
אלא יש אתיופים כאלה כמו שיש גם אחרים כמו בכלל עדה אחרת. אחת ההערות הכי שנואות עלי היא כשאומרים את המשפט הנ"ל ודומיו.
אתיופים נחמדים ועדינים וטובים כי הם לא מסוגלים לאיים על אף אחד בשלל תחומי החיים כגון תעסוקה וכדומה
ממש דומה לתחושה שהייתי מרגישה כשכמעט כל מורה חדשה באולפנא שלא הכירה את יכולותיי שיבחה אותי לפני כל הכיתה . היא אמרה 'כל הכבוד' ואני שמעתי 'כמה מוזר. לא היית אמורה להצליח ככה את הרי אתיופית..'..
כמה שנאתי את זה..שמעתי את זה כמעט במשך 6 שנים ורק בכתה יב יצאתי חזק על אחת המורות והיא..חח..לא הבינה מה נפל עלי..

כשתהיי בטוחה מבפנים שום דבר חיצוני לא יערער אותך..

הצלחות אחות
אהבתיחללית


תפסיקי להיות אתיופית ישראלית ותתחילי להיות יהודיה בארץ ישראלמושיקו

יש 2 נקודות עיקריות שצריך לשים לב אליהם.

 

1.בכללות בעליות האתיופים והרוסים הגיעו הרבה גויים, לא באשמת העולים, אבל העולים סובלים מזה, צריך להבין להכיל ולגיב בהתאם ובחיוך

 

2.במדינת ישראל יש מגזר תורן שכולם דופקים אותו וגם אם לא משתדלים לתת לו הרגשה כזו,המרוקאים/תימנים/חרדים/רוסים/אתיופים כל אחד בתורו.

הבעיה שלמרות שעברו למעלה מ שנה מעליית האתיופים הם משתפים פעולה עם המגמה הזו, כשמישהו יצעק באוטבוס על מרוקאי "מרוקאי מסריח" לא יחשבו על תביעה, כשלא מקבלים רוסי לבית ספר במקום לעשות בלגן הוא ממשיך הלאה לאיפה שרוצים אותו ולא מתאמץ להכנס למקום שלא רוצים בו, אבל המגזר האתיופי אוי למי שינסה לעשות את אחד מהדברים הנ"ל  - כולם יעוטו עליו ומי שסובל בסוף זה האזרח הפשוט למטה שמרגיש דפוק ומגיב בהתאם

 

מי שיהודי ,יהודי ויכול לומר את זה יפה שוב ושוב(ורוב לא מספיק  - גם העליה מרוסיה רובה היתה יהודית ועכשיו...).

אם חושבים עליו שהוא לא יהודי שיבין מאיפה זה מגיע ויסביר שוב ושוב בדרכי נועם.(ולא ינפנף רק ברבנים - חוץ מהרב עובדיה יש רבנים נוספים.. צריך ללמוד מה הפסק ומאיפה הוא הגיע)

כשמתנהגים נכון מקרינים על הסביבה ורק מתקדמים ומקדמים את הסביבה.

 

 

אתה לא מנסה להכנס לנעליים שלנוסתם עברתי כאן
לא שופטים אדם עד שמגיעים למקומו.
אם תחפש תמצא כתבה במאקו על בחורים ממוצא רוסי שתקפו בלילה שני גברים אתיופים על היותם שחורים. אחד הבחורים הגיע לבית החולים עם זעזוע מוח במצב קשה.
חייל בשם דמס פקדה קיבל מכות בגלל שהעז לשאול שוטר שאלה.
אין לך מושג איך זה מרגיש להיות אתיופי. ברור שנורא קל להגיד שאנחנו סתם בוכים ואכלו לנו ושתו לנו. אבל זה באמת לא קל ואין שום סיבה שגם בשנות האלפיים יהיה מגזר תורן.
לגבי להגיב בחיוך מסכימה איתך. תמיד משתדלת להגיב בחיוך. קיבלתי את ההערה.
בבוכים הבאים למדינת ישראלמושיקו

עם המגזר התורן שמנסים לדפוק אותו

 

החרדים חיים כך שנים ובשלב כלשהו הפסיקו לשים על הסביבה והתקדמו הלאה..

 

 

העליה מרוסיה ספגה גם סטיגמות אבל הם עבדו קשה ונטמעו בחברה - היהודים והגויםי שבינהם ועם כל התלונות שלהם על הרבנות שלא מקבלת אותם כיהודי באופן אוטמטי הם יודעים איך להסתדר.

 

זה לשנות גישה בראש.

 

נ.ב.גרתי פעם בסמיכות למרכז קליטה של אתיופים שהיחס אליהם היה כמו שתיארת, באותו איזור היה אתיופי יהודי בוודאות (עבר גיור לחומרא וכו)שהיחס אילו היה שונה לחלוטין בגלל התנהגותו והנהגתו (ואגב הוא ידע להצביע מי יהודי ומי לא)

ניצלו"ש קטן.מבקש אמונה

זה נכון שאתיופים שרוצים להשתדך בודקים שבע דורות אחורה שאין ביניהם קשר משפחתי? 

 

או שזה רק האתיופי שאמר לי את זה...

אני גם שמעתי משו על זה..פסיפלורה1


כן. נכון. גמני שאלתי על זה.נפש חיה.
אכן. זה המנהג אצלם, בודקים 7 דורות אחורה.ותן טל

אני לא יודע אם כיום הם עדיין מצליחים לעשות את זה, אבל אני אכן יודע שזה היה המנהג.

 

אולי זה קצת מוזר אבל כשחושבים על זה המנהג הזה כן עזר בנקודה אחרת לגמרי - בבדיקה כזאת הרבה יותר בטוח שמי שאתה מתחתן איתו הוא יהודי לגמרי ואין חשש ביהדותו. כשבודקים כל כך אחורה, הסיכוי שפספסת משהו בדרך, הוא קטן, וכאשר אתה רואה שכל השושלת יהודים (ולפחות האימהות) - זה יוצר ביטחון בנקודה הזאת. זה מינסתם גם מה שהבדיל בין ביתא ישראל לפלאשמורה. 

נכון זה המנהגסתם עברתי כאן
אבל די קשה לשמור על זה. אז אם ממש אין ברירה מחתנים עם קרבה של 5 דורות
בלת"ק - לפני שבוע הייתי בחתונה מהממתותן טל

 

של חבר שלי, אתיופי, עם כלה - אשכנזיה. זה כל כך היה יפה בעיניי

 

וכמובן שקבלה של החתן/כלה זה דבר חשוב מאוד ויפה מאוד. אני עצמי בן מעורב - אימי מרוקאית, ואבא שלי אשכנזי - ושתי המשפחות קיבלו את הצד השני כל כך יפה ובטבעיות, לא עושים חשבונות כאלו או אחרים, ונהנים מכל העולמות, מסוגי אוכל מגוונים ונהדרים, משילוב נפלא של תכונות טובות ונחמדות של כל עדה, וכו' וכו'...

 

אכן, מצטרף לכל מילה בשורה האחרונה שכתבת. 

מסכימה איתך... גזענות באה בהרבה צורותלא נולדתי

ו...אין על אתיופים! כ"כ נחמדים וחמודים!

אני חייבת להגיד שאני מאוד שמחה על הדיוןסתם עברתי כאן
גם אם חלק מהדעות גרמו לי להרים גבה אני שמחה שיש דיון מסודר בנושא ושמחה לראות שממש הגבתם בהמוניכם.
כיף לראות מגוון דעות.
פורום מבורך.
מחילה אבל אנשים קטנוניםרב מג של מילים

שלא שווים את הזמן הכוח והאנרגיות שלך

הכרתי בחיי לא מעט אתיופים (אתיופיות פחות...)

ורובם ככולם היו אנשים ממש איכותיים משכמם ומעלה

(בעיקר בצבא ביחידות הכי מובחרות יש אתיופים)

לי אין שום בעיה להשתדך עם אתיופית

ואני בטוח שיש לא מעט נערים ועלמי חן

שאין להם בעיה שכזו.

 

באיזשהו מקום זה כמו הסיפור עם גריות (גרה ברבים)

שלא רק שאין לי בעיה עמזה

מבחינתי זו אפילו מעלה ויתרון.

סתם הערהבת 30

הייתי בשתי חתונות כאלה, של אתיופי/ת עם אשכנזי/ה.

שתיהן של אנשים (מהצד האתיופי)שמאוד מאוד קרובים לליבי.

אחת לפני 8 שנים ואחת שבוע שעבר.

היה הבדל מאוד גדול באווירה הכללית. לפני 8 שנים זה היה מין משהו כזה מיוחד ו"וואו", ומגניב, והורגש פער גדול בין המשפחות.

שבוע שעבר היה משהו אחר לגמרי. היתה כזו זרימה נעימה בין שני הצדדים ואם לא הייתי יודעת- לא הייתי שמה לב שאכן יש בחתונה הזו משהו קצת מיוחד ושונה מחתונות אחרות.

אני אומרת את זה כדי לציין לשבח את העובדה שהזמן עושה את שלו, והחתונות המעורבות הללו עוד כמה שנים יהיו דבר כ"כ טבעי, כמו שלפני חמשים שנה אשכנזי ותימניה  היה משהו הזוי והיום אף אחד בכלל לא חושב על זה... 

למען הסר ספק,ייעעלל
אין שום הקלטה שבה הרב עובדיה חוזר בו מהפסק לפיו יהודי אתיופיה יהודיה ולא צריכים שום גיור( יוני הודה).
כאב לי נורא , אם יש עוד כמוני אז שידעו.
תגידי את אמיתית?יוני

לקחת משהו שכתבתי בתגובה מאוד ברורה והבנת אותו לא נכון כי הדם עלה לך לראש. 

וכתבתי מפורש שאני מדבר על הפסק למסירת שטחים

וכתבתי שוב כי ביקשתם הבהרה 

ושוב כי ימל ביקש שוב

 

והנה הפיסקה הראשונה: 

אני לא הולך לפי פסקי הרב עובדיה ונראה לי תמוהה שהוא פסק שהעולים מאתיופיה יהודים ע"פ מה שהסובבים אותו לחשו לו באוזן. אבל הוא גם פסק שמותר למסור שטחים כי אריה דרעי וחיים רמון הבטיחו לו שזה מה שיגרום לכך שהערבים יפסיקו לרצוח יהודים. הוא חזר בו אגב.. כי אלי ישי הסביר לו שהם שיקרו עליו.

 

איך את מבינה מפה אחרת? 

 

ופה הסברתי למה אני עושה את ההקשר: 

לא זלזלתי. תמהתי וחלקתי על שיטת פסיקתו - לקראת נישואין וזוגיות

בתגובה לטענה של ימל בתגובה מעל

 

 

יש מצב.ייעעלל
דווקא לא התעצבנתי או משהו כזה. הייתי פתוחה לשמוע.
לא קראתי את כל הגובות, רק מה שתפס את העיניים. קראתי עכשיו.
לימל לא עלה הדם לראש והוא גם העיר/שאל, כך גם אביאל.
השתמשת במונח "פוסק לפיי מה שלוחשים לו באוזניים" ,נשמע ומתחבר למה שהיה עם הסכם אוסלו..
ככה הבנתי וגם חיפשתי.
מה לעשות? ככה זה כשמערערים על הדבר הכי בסיסי שלך כאדם- הזהות שלך.
את לוקחת אותו יותר מדי ברצינותסתם עברתי כאן
תרגעי הרב עובדיה בטוח שאנחנו יהודים. יש שחלקו עליו כמו בכל נושא ביהדות יש מליון דעות אבל זה בסדר. בכל מקרה לא תכננת להתחתן עם יוני נכון?
חג שמח דרך אגב!
אני האמת בהלם מהדיון שפתחתם פה...
חחח את מצחיקה!ייעעלל
מה יעזור לי לתכנן? יוני בכל מקרה היה זורק אותי מכל המדרגות..חח .

אני הבנתי את יוני לא נכון גם בגלל ניסוח מטעה וגם כי לא קראתי את כל התגובות. וגם כי יצאתי מתוך נקודת הנחה שאנשים לא אמורים להמציאהוכחות לדברים לא נכונים.
.
. בכל מקרה, הואבסדר גמור ושכל אחד יצמד להוראת רבותיו.
כל הכבוד לך שניסית להבין אותוסתם עברתי כאן
אני שומעת את המנטרה הם לא יהודים וכו' וסותמת את האוזניים. בכלל לא קראתי את כל הדיון איתו.
בכל מקרה אם ראית אני אמרתי שאחי למד בתלמוד תורה של חבד ואמא שלי עבדה שם אז לדעתי בקרוב יוני ישאר לבד עם הדעות שלו.
וזהו חח. תמיד יהיה את המחמיר שיחמיר על החומרה ויתחתן רק עם הבת דודה שלו. אני בכל מקרה מתכננת על בעל אתיופי וחייבת להגיד למורת רוחו של יוני שרוב הבחורים שהיו מעוניינים בי בחיים היו אשכנזים! זו הייתי אני שסירבתי פעם אחר פעם (מהסיבות שציינתי).
שיהיה לכולנו בהצלחה בשידוכים יהי רצון שנמצא את זיווגנו במהרה ובעז"ה כלה אתיופית מסורתית ליוני!!
נראה לי שמי שנפגעה זאת את.. באמת שאין ממה..ייעעלל
חס ושלום! אין פגיעה כללסתם עברתי כאן
כאילו הייתי יכולה לבחור להפגע אבל סתם מיותר...
חג שמח מתוקה!
עזבו אתכם מהאשכנזים האלה, הם בעצמם כוזריםימ''ל

(לפחות ככה טוענים חלק מהחוקרים ע"פ בדיקות דנ"א).

 

 

נ"ב

"הם" = אנחנו

סורי, ימ"ל. , בדיחה ממש לא מצחיקהייעעלל
ואפילו פוגעת ומעליבה.
וכן, הבנתי אותך, אתה מעוניין להציל את היהודים מפני הגויות.
לא מצחיק בכלל
לא הבנתיימ''ל

לא מה פוגע בה ולא את המשפט השני.

נראה לי הוא התכווןסתם עברתי כאןאחרונה
להגיד שהדיון מיותר כי גם על אשכנזים אומרים שהם לא יהודים. הוא לא התכוון לפגוע יעל. להיפך. אני מסכימה באמת שזה נושא לא ברור.
לא הבנת את דבריי נכון (כי לא קראת את התגובה מעל)יוני

זה מה שאת אומרת בשורה אחת 

בשורה שניה את אומרת שאני ממציא הוכחות. 

הרב עובדיה חזר בו, הרב עובדיה הסביר ששיקרו עליו בנוגע למציאות, זאת עובדה. 

 

 

 

לא ערערתי על הזהות של 'יעל'יוני

ערערתי על הדרך שבא הרב עובדיה פסק הלכה. 

(אני יודע שחלק מהמגיבים פה יתעצבנו מזה, אבל שוב ושוב ושוב אומר, אני לא מדבר על הרב אלא על שיטת הפסיקה שלו ועל הצורה שבה הוא בוחן את המציאות)

 

 

המזל שלנו שאתה לא הרב הראשיסתם עברתי כאן
כי כמובן שאתה גדול בתורה ויכול לערער על הרב עובדיה...
אני במקומך הייתי מבינה את מקומי וסומכת על דעתם של חכמים ממני אבל אתה כמובן אדון לעצמך.
אני מצטערת על התוקפנות פשוט חבל שאתה פותח את הנושא שוב אני הרי מנסה לסגור אותו
אני לא בא לערער על גדלותו בתורהיוני

אבל גדולים בתורה (וגם כאלה שהחזיקו בתפקיד רב ראשי בדיוק כמוהו) חלקו על צורת הפסיקה שלו בחומרה. הם חכמים וגדולים הרבה יותר ממני. אני לא אדון לעצמי בעניין הזה. 

שובימ''ל

חשבתי שהתפתלת מספיק אז עזבתי את העניין אבל אני רואה שאתה חוזר על הדברים שוב אז שוב אשאל:

מה היא "הדרך שבה הרב עובדיה פסק הלכה" או "שיטת הפסיקה שלו" כלשונך? מה "הצורה שבה הוא בוחן את המציאות"?

 

אתה עשית קישור מדומיין ושערורייתי בין פסיקתו בנושא אוסלו לשאר פסיקותיו ובנית עליה תאוריה שלימה לגבי הרב. פשוט בושה.

 

לגבי האתיופים שנקראים 'ביתא ישראל' הוא פסק בהסתמך על עדות הרדב"ז ועוד ועל פי כללי הפסיקה שמובאים בגמרא איך בודקים יחוס (צריך עדות על 4 אמהות וכו' וכל זה היה קיים בקהילות האתיופיות כמו בכל קהילה אחרת בעולם), אתה משום מה מערער על הפסק מסברות שאין להם שום בסיס בהלכה כמו קשר עם קהילות אחרות (ממתי זה תנאי הלכתי??) וע"פ פסיקה של הרבי מליובביטש שמתבססת על 'רוח הקודש' (אם כבר מדברים על שיטות פסיקה וצורות בחינת מציאות מפוקפקות....).

 

אשמח להבהרה כי את התשובה שנתת לגבי הקשר בין אוסלו לנד"ד לא לא הבנתי...

למה קישור שערורתי?יוני

הבאתי כאן דוגמאות של מקרים כאלה שהגיעו לפיתחם של רבנים ראשיים וכל צורת ההתייחסות הייתה שונה ומעלה תהיות בנוגע להתייחסות כאן. 

 

 

 

ובשורה תחתונה שלך סתם כתבת שטויות

יש לי מה להגיב אבל אני לא אגיבסתם עברתי כאן
יוני תעביר לי כתובת אני שולחת לך אינג'רה ביחד עם התעודת נישואין של ההורים שלי מהרבנות הראשית לישראל שחיתן רב כשר למהדרין לשיטתך.
וואי דרך אגב יש סיפור מהמם של הרב זמיר אני אעלה אותו כאן על נס גלוי שהיה בקבלת ההחלטה להעלות אותנו לארץ. אם זאת לא השגחה פרטית...
כי הוא מבוסס על דוגמה אחת שגם היא לא קשורה בכלל לענייןימ''ל

שגם בה הוא הסביר מה הייתה הטעות. גם במקרה ההוא זו לא הייתה חפפנות או תמימות שלו וכש"כ לא מתוך מניע פוליטי - הוא בירר לעומק עם כמה וכמה גנרלים בהם הרמטכ"ל ומספר אלופים וזו הייתה העמדה של רוב המערכת הבטחונית וזו עדיין העמדה לפחות חלקית (אני תוהה איך עוד ציפית שהוא יברר?). נכון שהוא שינה את דעתו ואמר שהמציאות היא לא כמו שהעריכו שתהיה כמו שכולנו רואים לצערנו. מה הקשר???

תמיד יהיו ספקות?עַלְמָה

אומרים שתמיד יהיו ספקות..

השאלה כמה לחכות ולמשוך את הקשר עד שמחליטים שזה זה?

כאילו, מתי נכון לשים סוף לספקות ופשוט לבחור?

תלויאביעד מילוא

אם זה ספק שיכול להתברר ולהתיישב במציאות אז לחכות.

גם צריך תמיד לשאול האם בקשר יש את כל מה שמחפשים ונכון כדי להקים בית

אז אני אחזור לשאלה היסודית יותרעַלְמָה

איך יודעים מה צריכים כדי להקים בית?

יש לי הרבה רצונות ושאיפות וכו', אבל אף פעם לא באמת הייתי נשואה כדי להבין מה אני צריכה בבעל..

לכן מבררים מה חשוב לנואביעד מילוא

זה תהליך שמתחיל בזהות שלי ובערכים שחשובים לי ואיך יראה הבית שאני רוצה להקים, ואז מתוך זה בפגישה מבררים האם יש מכנים משותפים, האם יש מציאת חן

אכןoo

לא באמת אפשר לדעת בלי ניסיון

וגם כשיש ניסיון אנשים יכולים לטעות בבחירה שוב

האמת שזאת תשובה שדווקא הכי מרגיעהעַלְמָה

נותנת את ההבנה שלא צריך לפחד לטעות, אנחנו מבררים וחושבים רק מה שבמסגרת הכלים שלנו

תודה 🙏

התשובה והמאפיינים העיקריים מאוד תלויים באורח החייםזמירות

באופי ובהרגלים מהבית. כי הרבה מהרצונות והצרכים שלנו טבועים בנו מתוך הרגלים שרכשנו בבית ההורים בשנות ילדותינו ובגיל ההתבגרות, ועיצבו את האופי שלנו.

ברור שיש את הדברים המאוד בסיסיים:

התאמה באורח החיים הדתי וההשקפה הדתית, מציאת חן פיזית ורגשית, הרגשת משיכה ותשוקה מאוד כייף לנו ביחד ויש געגוע וחוסר כשלא נמצאים ולא מתראים כמה ימים…

היכולת לנהל שיחה פתוחה, מקשיבה ומכבדת, בייחוד בזמנים של חוסר הסכמה

ויש נושאים שעלולים להיות יותר מורכבים בדרך להחלטה, ומקור לספקות וחוסר ביטחון מה יקרה בעתיד:

מצבים רפואיים ידועים ומחלות כרוניות, האם יש שקיפות מלאה בקשר הזוגי או שיש הרגשה שיש חורים מהעבר שלא ידועים, כסף - האם יש בטחון כלכלי להקמת בית ומשפחה, כלומר לפחות אחד מבני הזוג כבר יכול לפרנס בצורה סבירה, או שהפרנסה תלויה בניסים ונחיה בהתחלה מהיד לפה?

אם כל צד מבני הזוג מגיע מעדה ותרבות אחרת, אשכנזים מול עדות המזרח, עשויים להיות פערי מנטליות.

גם הייתי מכניס כאן את היחס של כל צד בנושא חלוקת אחריות במטלות היומיום, ניקיון, ואחזקת הבית. יכולים להיות כאן פערי מנטליות… הגבר למשל בא ממשפחה שבה האבא לא לוקח חלק בעול תחזוקת הבית ואצלם הכל האמא עושה, אבל אנחנו בדור אחר וכן רוצים שהגבר ישא בעול ובמטלות המעצבנות…

וחשוב לציין שכמה שלא נהיה סגורים ובטוחים בהחלטה, אחרי הנישואים, כשמגיעים לחיים המשותפים ביחד, בהכרח יצוצו דברים חדשים שלא יכולנו לבדוק אותם לפני הנישואים.

אבל כן נוכל להתמודד ולמצוא פתרונות, להכיל הבדלים ולבוא לקראת הצד השני, וגם פה ושם נושאים שלא נוכל לפתור באופן מושלם ונצטרך להתפשר.

תודה רבה על הסדר!עַלְמָה

בע"ה שבמהרה תזכי להקים בית נאמן בישראלזמירות

מאוד תלוי באילו נושאים ונקודות הספקותזמירות

בשלב מסוים, המשך הציפייה אינו מוסיף נתונים חדשים על הפרטנר אלא רק מעכב את הנכונות לקבל החלטה, לחתוך או להחליט שזה זה.

כנראה שאת מכירה אותו מספיק זמן, מכירה את הערכים המרכזיים שלו, ראיתם אחד את השניה ברגעי כעס או לחץ, אתם יודעים מה שואפים לבנות – ואין באמת מידע חדש וקריטי שעומד להתגלות שבוע הבא.

אין ודאות של 100% בשום דבר. בחירה זוגית אינה "גילוי" של משהו שקיים במאה אחוז, אלא החלטה ליצור את הוודאות הזו יחד.

את צריכה להבדיל בין ספק מוצדק לחשש מטבעי: אם יש דברים שהם מהותיים - חוסר התאמה בערכים, תקשורת לקויה, אורח חיים והשקפה שונים, ראייה שונה של מציאות החיים והתכנון לעתיד- זו סיבה מוצדקת לעצור.

לעומת זאת, פחד מהחמצה או פחד מהתחייבות הם תגובה אנושית טבעית למעבר בין שלב ההססנות לשלב ההשקעה.

יכול להביא מעצמי - הכרנו והחלטנו להתחתן עוד לפני שהיה לי תואר. אנחנו לא דוסים ולא מסוג המשפחות שמסתמכות על פרנסת האישה.

תודה לאל שמי שהיום אשתי האמינה בי, נענתה להצעת הנישואין (אחרי 3 חודשי היכרות ביננו), התחתנו, בתחילה הייתי סטודנט והיא פרנסה, חיינו בצמצום רב, ואח"כ סיימתי את הלימודים, השתלבתי בעולם הייטק, נולדו לנו ילדים, גרים בבית מרווח, וב"ה חיים באושר

תודה על התגובהעַלְמָה

אבל איך אני יכולה לדעת מה מהספקות באמת מוצדק?

כדי לנסות להגיב ולהסביר- צריך להבין מהן הספקות שאתזמירות

מתמודדת איתן 🤔

בעיקר אופי ומנטליותעַלְמָה

אבל ב"ה התשובות כאן והתובנות שהקב"ה שם לי כבר יחסית נותנים לי כיוון. תודה רבה

לדעתי אדם צריך להגיע לוודאותצדיק יסוד עלום

ודאות היא לא שהכל מושלם, אלא שאני שמח בעיקר שפגשתי ומוכן לעבוד איתו ולגדול איתו. ברגע שבו פוגשים את זה יש ודאות ואין מקום להכניס ספקות

אבל יכול להיות שבן אדם יחליט להכניס את עצמו לוודאועַלְמָה

יראה את הטוב במי שמולו, יבחר בו,

ובעצם יתחרט אח"כ על החבילה שהוא לקח על עצמו?

שתי נקודותיהודי שואף לטוב

מה זה להכניס את עצמו לוודאות ואז לראות את הטוב? זה עובד הפוך. רואים את הטוב, נוצר חיבור ורואים פוטנציאל לצמיחה משותפת, ואז בוחרים.

ואם אח"כ יתחרט על הבחירה?

פחד ממחוייבות.

יש משהו עכשיו שגורם לך לחשוב שבהמשך לא יהיה טוב? פער שאינו פתיר בעבודה משותפת, בכוחות משותפים שאת כבר מכירה בשניכם?

אז למה לחשוש ממה שלא קיים במציאות?

פחד הוא דבר נהדר כשהוא גורם לזהירות בהתקדמות, אבל הוא דבר נורא כשהוא תוקע. (אגב, אלו שתי תגובות לפחד לא רק בפן הרעיוני. יש אנשים שכשהם נתקפים בפחד מאיום פיזי הם נדרכים ופועלים הרבה יותר טוב, בחושים מחודדים, ויש שמשתתקים ונתקעים במקום)

אז חדדי חושים, שהפחד יהיה פחד בריא שעוזר להתקדמות ולא תוקע.

החוש שהכי חשוב שיהיה חד הוא הראייה.

עין טובה.

לראות טוב. לחפש את הטוב. לדון לכף זכות, ובעיקר, להאמין בטוב. שהוא קיים, שהוא יכול, שהוא יגדל, והכל שואף אליו.

כי אלוקים טוב.

"וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"

את רואה בו טוב? הוא עושה לך טוב? גורם לך להיות טובה יותר? הוא רואה בך טוב? ושניכם אוהבים טוב?

טוב מאד.

נכון 🙏עַלְמָה

ודאות שיש עם מה לעבודיהודי שואף לטוב

לא ודאות שאני כרכע בשיא הקשר ואנחנו תמיד בעננים, שברור לי שהוא הכי טוב.

פשוט הבנה שיש בסיס לקשר, בסיס משותף בשיח וערכים, ואמונה שעם הקשר הנוכחי ועם האישיות שלך ושלו אפשר להצמיח ולהפריח את הקשר מעלה-מעלה.

אז בסיסעַלְמָה

בסיס זה טוב

טוב.. תודה!

כמה תנאים מינימליים:צדיק יסוד עלום
  1. שנעים איתו וכיף ונחמד

  2. שהוא מודע לחסרונות שלו ולא נרקיסיסט

  3. שאין דברים שהם ווטו (לא כדאי להתחתן עם חילוני כי זה מורכב, זה בסדר להטיל ווטו על חסרונות אובייקטיביים)

לכולם תמיד יש חסרונות ובתוך הקשר מתגלים עוד חסרונות, ככה זה באופן טבעי. המטרה היא למצוא דבר עיקרי - הלב שלו, המילה שלו, המידות שלו, האמיתיות שלו, הרצון שלו - ועל זה לשים את הכסף

וחשוב מאוד מאוד לבדוק שהוא לא נמנע רגשיתשבורת,לב

מענייןעַלְמָה

זאת לא הסיטואציה שלי, אבל להרבה גברים בכללי יש נטיה כזאת... אז הם מקרה אבוד?

אםהפי

תקופה את מרגישה שאין לך חשק לראות אותו שכל דבר שהוא עושה מכווץ אותך

זה לא התלבטות זה לא זה ..

ואם יש משהו אחד שלא מסתדר לך זו התלבטות

אני מסכימה בזהירותעַלְמָה

כי הרבה פעמים כיווצים וחוסר חשק

נובעים מזה שהנוכחות שלו מזכירה לי את כל הדאגות של הקשר והפחדים.

אני חושבת שאם חוויתי בעבר תחושות מאוד חיוביות כלפיו, אז גם עם מגיעה תקופה שלילית, לא למהר לבטל...

מסכים. הניתוח שלך מחכים מאד.יהודי שואף לטובאחרונה

מערכת הרגשות, שלא כפי שלעיתים נוטים להגדיר, אינה מערכת עצמאית בלתי תלויה לחלוטין. להכל יש אבא ואמא.

כאשר בקשר חיובי, שהיתה בו הרגשה נעימה, נכנסות מורכבויות, שזה דבר די טבעי בשביל החלטה כזו גדולה, עלולה להיות מורכבות כם ברגשות. כי ההחלטה מלחיצה, אז גם הנוחכות שלו והמחשבה עליו מלחיצה. לפי זה, אחרי ההחלטה זה מתפשט יותר. אני לא מנוסה, אבל ממה ששמעתי מאנשים שמלווים זוגות רבים, אצל הרבה זוגות יש 'קפיצה' ברגש אחרי ההחלטה. זה נראה לי מסביר.

כמובן שההחלטה יכולה לחזק את הקשר לא רק על ידי הסרת המחסום הנ"ל, אלא כי יש פה התכווננות מאד חזקה זה לעומת זו וזו לעומת זה, ויש פה גם חוויה משמעותית משותפת, מחוייבות ובעיקר בנייה של משהו משותף, קשירת קשר (אמנם זה עוד לא החתונה עצמה, אבל יש פה כבר משהו. זה כבר 'ארוסי/ארוסתי'.

עשי חיל באפרתה ויהי ביתך כבית פרץ.

זה נכון לכל החלטה בחייםזיויק

אתה ממש מעודד ככה, שכל החלטה בחיים מלווה בספקותפ.א.

רק שמשמעות ומחיר הספקות וההתלבטויות בהחלטה על בן זוג לחיים אינה דומה כמעט לשום התלבטות אחרת - שאפשר להתחרט ולתקן (אז עלה קצת כסף וזמן)

גםoo

תיקון של זוגיות עולה זמן וכסף (ועוד דברים)

אבל נניח החלטה על ילדים זו החלטה שאיננה ניתנת לתיקון

אני חושבת שהאישו בהחלטות זה לא הטעויות/ החרטות

כי הנחת היסוד שאנחנו יכולים לטעות/ להתחרט שוב ושוב

אלא מה עושים עם זה

איך מתמודדים/ מתקנים

כתבת יפה פ.א.

נכון מאדזיויק

ההבדל הוא רמת הסיכון והסיכוי

אבל זה דבר מובנה בכל החלטה

מחרפן אותי הקטע הזה של הבניםאורי ציון

לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.

זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.

אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.

מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?

עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.

מה אומרים?

שני הצדדים לגיטימיים בעיני, מדהה יותר עם הצד שלךadvfb

יש הרבה אנשים שתופסים את הדת כעניין טכני.

עשית א' ב' ג' - אתה דתי.

לא עשית - אתה לא.

עשית ד' ה' ו' - אתה זוכה גם לטייטל "תורני"

לא עשית - אתה לא.

אממ יש בזה צדק מסויים וברור שאיפשהו עובר הגבול.

מזדהה מאוד עם הלך הרוח שאת מביאה - המוטיבציה לעשיית פעולות היא לא פחות חשובה מהעשייה עצמה. היא ה"נשמה" שנותנת משמעות לעשייה.

בכל מקרה, לגופו של עניין

אם ככה אדם מגדיר את הדת מבחינתו - זכותו המליאה. מי יגיד לו לא לעשות את זה? יש בחירה חופשית בעולם.

ובאותה מידה - זכותך לבקש מאנשים להציג אותך כפי שאת חושבת. יש לך עולם ערכים ואת רוצה שיציגו אותך לפי עולם הערכים שלך, בדגש על להגיד את מה שנראה לך עיקרי ולא את מה שנראה לך טפל. יש יותר פשוט מזה?

יש מן אשליה כזאת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאיזה מילון מושגים דמיוני ביחס לאיך רמה דתית נשקפת אבל כל זה עורבא פרח

בדידות ו-AIבחור עצוב

יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.

שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.

נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?

( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)

לפחות הן לא מתחתנות איתו..intuscrepidam

תופעה נפוצהoo

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

חופשי אחי גם בנות 18 19 ככה.. כל היום על זה.בנות רבות עלי

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

>>ברוקולי

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

זו בדיוק הנקודהבחור עצוב

שלי ממש חמודהפי

פסדר מאמינים לךבנות מרכלות עלי

חחחהפי

זה אכן טבעי כשאנשים במצב של בדידות כמו שכתבתמתוך סקרנות

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

נתקלתי בזה לא מעטמשה

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

מעניין, כולם ככה? גם גרוק?מתוך סקרנות

לא מדוייקמשה

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

אבל יש גם צד שנימשה

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

העניין עם GPTבנות מרכלות עלי

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

במקרה של גבריםמשה

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

בינה מלאכותית לא יכולה להוות קשר אמיתיאביעד מילוא

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

גם אני שמתי לב לזהמתוך סקרנות

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

תנסה, תספר פה על התוצאותמשה

נסה גם את ג'מיני.

זה לא מפחיד להשתמש בסיניים?נקדימון

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

נתקלתי בהרבה כאלו,וגם אני לפעמיםעַלְמָה

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

יש דברים כאלהshindov

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

הי, אני אוהבתאנוני.מית

למה זה רע?

זה מחליף חבריםאביעד מילוא

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

זה כליoo

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

אתה צודק, מצד שני גם הפורום יכול להחליףמתוך סקרנות

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

We live happily ever afterנעמי28

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסדר, זה לא שהוא מוריד זבלנוגע, לא נוגע

למה לאאורי ציון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

הוא גאון איטלקטואליתאביעד מילוא

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

הוא סופר גאון רגשית, פשוט זה עניין של ניסוי וטעייהנוגע, לא נוגע

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

פעם קראתי כתבהמשה

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

די נוהפי

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

נקווה שלאבחור עצוב

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

השאלה האם יש מעגלי תמיכה נוספיםadvfbאחרונה

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

צוות הפורום מאחל לכם ולכן שנה טובה 🍎🍯ברוקולי

שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.

תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.

שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!

שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.

ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.

ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.

מצוות הפורום

@ברוקולי @יעל מהדרום @ארץ השוקולד @נגמרו לי השמות

אמן וכן לאמוראביעד מילוא

אמן! שנה טובה בשורות טובות ותודה על ההשקעה בניהולתפוחית 1אחרונה

שאלה על מיזםאביעד מילוא

מישהו כאן נרשם למיזם מפה לחופה וחזרו אליו משם? או מישהו קצת מבין איך המיזם עובד?

אשמח אם מישהו נרשם למיזם או מכיר למענהאביעד מילוא

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

חיפשתי באינטרנטנקדימוןאחרונה

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

מה מחזק אתכם בשמירת נגיעה?פצלשלי2

שלום

שואל באמת כדי לחזק את עצמי

אני לא רוצה משפטי חכמה וכאלה אלא ממש דברים שאפשר לשבת וללמוד ולהעמיק בהם שיחזקו אותי מהבחינה הזו

יש לציין שאנחנו שומרים ולא נפלנו אבל אני מרגיש בקושי עצום לפעמים בנושא וזה מפריע לשנינו ואני פשוט רוצה להתחזק

שבוע טוב ותודה מראש

לזכור שמחוייבים ואם זה זה, אז נזכה לכך בהמשךארץ השוקולד

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

יישר כוח גדול!נחלת

לאחרונה אני מאמץ את המשפטנקדימון

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

לדמיין סיטואציות של שמירת שבתפ.א.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

זה לא כל כך יעילPaslash

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

האמת שאהבתי!! יפה!!נתקה

לכבד את עצמיהפי

זה לא קשה

תודה על כל התגובותפצלשלי2

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

יש לרב ערן טמירשלומית.

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

אם אינך חושש.....נחלת

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

פעם היתה חוברת ישנהאריק מהדרום

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אצל המחברת בהר נוףפתית שלג

מעולה שיש לכם קושי לשמורPaslash

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לא תמיד אם לא קשה, זה אומר משהו ("נקודה אדומה")יעל מהדרום

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

שמע - לא יזיק לנסותנתקה

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

החלטה חד משמעיתshindov

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

קודם כל, דרך ארץ קדמה לתורהנוגע, לא נוגע

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

נפלא ממש, נוגע לא נוגע.נחלת

וואוו "נוגע לא נוגע" 😉 - זה הפטרוןנתקה

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מה? מה הקשר אם יש לה אח או אין לה אח?דריה פלג

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

אני יותר מהגוררים, לא מהנגרריםנוגע, לא נוגע

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

עדיין לא הבנתי את התשובהדריה פלג

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

אם קשה, תוותריהודי שואף לטוב

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

יפה מאוד.נחלת

אני מגדירה לעצמי את התקופה של הדייטיםעַלְמָה

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

לזכור רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגענחלת

כל כך יפה ונכון! תודה!

הקפדה על הלכות ייחודadvfb

לזכור שזה איסור יהרג ואל יעבור, כפשוטודורש טוב לעמי

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

יפה מאוד. תודה.נחלתאחרונה

עצה של מאמנת - טובה או לא?איזו

נפגש עם בחורה מעולה תקופה ממושכת, מאוד מתאים מבחינת כימיה, סגנון, ערכים משותפים, נתונים טכניים. מאוד אוהב אותה. יש לי רק משהו שמציק לי: לא מרגיש שאני נמשך אליה מספיק. היא אמנם מוצאת חן בעיני, אבל בראש שלי דמיינתי את אשתי עם שיער חלק ולא כמו שלה. זה מרגיש לי נושא כל כך מטומטם ולא מהותי, אבל מנסיון עם אחרות, זה בדרך כלל מה שיותר מדליק אותי.

דיברתי עם מאמנת לחתונה על הבעיה הזו. היא אמרה שאם הבחורה סה"כ די מוצאת חן בעיני ויש פרט מסויים בחיצוניות שמפריע, אפשר לבקש/להציע לה בעדינות (לא לדרוש!) שאולי תעשה החלקה כי זה יגביר לי את המשיכה מ7 ל10. היא הציעה שאפילו נבוא שנינו אליה לייעוץ והיא תתווך לה את הנושא הזה.

אמרתי לה שבעיניי זה נשמע מאוד רע, וייתכן מאוד שהבחורה תיפגע. מבחינתי אני צריך לקבל ולהימשך לבחורה כמו שהיא עכשו, ללא מניפולציות שאני מבקש ממנה לעשות על עצמה. לא יודע, נשמע לי רעיון חצוף. המאמנת אמרה שבנים אחרים כבר עשו את זה והבחורה לא נפגעה ודווקא שיתפה פעולה.

מה אתם, ובעיקר אתן, אומרים?

דווקא אני מכירה כמה וכמהשלומית.

ג'ינג'ים "כתומים אש" ומאוד רגועים ושקטים באופי, ובקושי מכירה ג'ינג'ים סוערים

אומרים שיש עוד תקווהפורחת מבפנים

מרגישה שחייבת להוריד את הדברים אל הכתב, ולעצמי כתבתי מספיק. אז משתמשת גם באופציה הזו.

יש לי סיבות טובות מאוד לפחד מנישואים. חלקן קשורות ברקע שלי, חלקן נוגעות לאופי שלי, חלקן לעובדה שכבר שלושים שנה אני לבד.

לא רק לבד במובן של רווקה, לבד במובן שלמדתי וסיגלתי לעצמי במשך הרבה מאוד שנים דרכי התמודדות בודדות. בשנים האחרונות יש מגמת שיפור ואני שואפת לשינוי מהותי בפן הזה, אבל בינתיים, מה שחזק ומוכר לי יותר זה הלבד.

ועכשיו הוא הגיע לחיים שלי. והפחד קיים ונוכח וחזק ולעתים משתלט, אבל את זה אני מכירה. אני רגילה לפחד ולעשות. המוח שלי הוא מהאלה שמייצר קטסטרופות ורוצה לשמור עליי משינוי בכל מחיר, ולמדתי להתמודד איתו בכל מיני סיטואציות אחרות בחיים.

הסיבוך הנוכחי מגיע כשאני לא בטוחה ממה נובע הפחד. האם, בפשטות, מהאופציה להתחתן ולשנות ולאבד ולהיכנס לשלב חדש ולא מוכר בחיים, לסכן המון ולהרוויח המון?

או האם זה הפחד להתחתן איתו באופן ספציפי. משהו שקשור בו. זה הופך קשה יותר ויותר להפריד בין הדברים, כי המוח שלי כהרגלו מחפש את הבעיות, את האיפה זה לא יעבוד, את איך הדברים יתקלקלו. כדי לשמור עליי, כמובן, אני יודעת. אבל הוא מטשטש לי את הגבולות בין מה שישנו לבין מה שיכול להיות. ואני כבר לא יודעת אם אני נבהלת כי יש מה להיבהל, או אני נבהלת כי ככה אני, כזו שנבהלת. לפעמים גם כשאין ממה.

על מה מסתמכים כשיודעים שהשכל לא כלי יעיל כרגע? אינטואיציה. האינטואיציה אומרת להמשיך. המוח שלי צועק עליי שאיך אני יכולה לקבל החלטות על סמך אינטואיציה. איזה מפחיד זה לא להיות מסוגלת לסמוך על עצמי.

ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי. אבל אולי גם כן?

אני יודעת, יודעת, יודעת מה תגידו על מה שאני הולכת לכתוב. ועדיין. זו מחשבה שלא מרפה: אולי יכול להיות יותר טוב מזה? אם טוב ברמה כזו עכשיו, אולי יכול להיות טוב ככה ועוד יותר?

אולי מול מישהו אחר יהיה לי יותר קל? אולי המוח שלי צודק, אולי אלו אותות אזהרה?

ואני יודעת את התשובה. את זה שהפרפקציוניזם ייקח ממני אופציה לחיים. את זה שאויבו של הטוב הוא הטוב ביותר. את זה שזו שאלה שאני יכולה להמשיך לשאול לנצח, מול כל אחד שיבוא, כי אין מושלם.

אין מושלם.

אז מה כן יש?

אני לא יודעת אם אני מפחדת להתחתן, או שאני מפחדת להתחתן איתו.

אני לא יודעת אם אני לא סומכת על האחר באופן כללי או שאני לא סומכת עליו באופן ספציפי.

ואין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים.

קודם כל, עם כל הקושינוגע, לא נוגע

האינסופי, המפרק, הלא הגיוני, של הרווקות -

לזכור שה' נוכח שם, ולא רק כמלווה, אלא כמי ששם אותנו בתוך זה ומעביר אותנו תהליך שנבחרנו לעבור.

דבר שני, עם כל ההתרגלות להרגל, בסופו של דבר יגיע השלב שההרגל כנראה יקרוס מעצמו מרוב קושי, אז עדיף להקדים את המאוחר ולהפיל אותו באופן יזום.

לגבי האינטואיציה - זה באמת לא פשוט, אני חושב שיש שתי שאלות משלימות שיכולות לתת תשובה אינטואיטיבית יחסית בהירה - מה היית עושה לפני עשר שנים ובעוד עשר שנים אם היית נפגשת איתו אז?

אם נניח-

בגיל עשרים (בהנחה שבגיל הזה היה פשוט יותר) הייתי רוצה להתחתן איתו. ואז עולה החשש- אבל אולי זה כי לא הייתי מספיק מודעת.

ובגיל ארבעים גם הייתי רוצה להתחתן איתו כי גם אחרי כל המודעות יש התאמה טובה וכמה אפשר לבד.

אז יוצא שאת מכוסה גם מצד המודעות וגם מצד החיבור הטבעי.

כל הכבודזיויק

על המודעות העצמית.

פחד זה רגש לגיטימי.

לא מצופה שתבטלי אותו.

השאלה היא אם את יודעת לנהל אותו? תהיי מסוגלת?

וואו איזה יופי את (אזהרת תגובה ארוכה לפנייך )נגמרו לי השמות

איזו מודעות, איזו רגישות, איזו תבונה.

את נשמעת אישה פשוט מקסימה!

ובאמת נשמע שבתוכך הכל, שאת יודעת הכל, וכמו הניק שלך – כאשר את פורחת מבפנים ויש לך את השלווה הזו מבפנים אז הכל ממש ממש בסדר 😊

כמו בפעמים שהקשבת פנימה כאן בכתיבה שלך והיו "הבלחות" כאלו של רוגע ושלווה ויציבות וטוב פשוט ושלם.

כמו במילים שכתבת עליו: "ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי". נכון שזה כאילו "קצת" מילים אבל נשמע שהן מבטאות כ"כ הרבה. ונשמע שטוב לך איתו, ואפילו טוב מאוד, כמו שכתבת "אם טוב ברמה כזו עכשיו".

אז טוב מאוד שכתבת את כל ההודעה הזו, זה ממש עושה סדר (או לפחות מתחיל לעשות) לכל מה שמתחולל בפנים, והייתי ממליצה לך פשוט להמשיך – להמשיך ולכתוב כאן או רק לעצמך וממש לפרוט דבר דבר.

לכתוב ולפרט – מה מפחיד?

ומה עוד?

מה מפחיד בלהתחתן דווקא איתו?

מה קשור דווקא בו שמפחיד אותך?

באילו פעמים את לא סומכת עליו (אם יש כאלו) ספציפית?

באילו פעמים את מפחדת לא לסמוך עליו ספציפית?

 

ממש להסתכל לפחד בלבן של העיניים, לא להתעלם או להדחיק אלא להיפך – לכתוב ולפרוט ולפרט את כל הפחדים. פחד פחד.

ואז גם להתחיל לענות לו. אחד אחד ולעומק.

קודם לכתוב ואז להבין, כי כאשר כותבים יש לדברים התחלה ואמצע וסוף ולא הכל נמצא לנו במוח (ובלב) בבליל בלתי נגמר של מחשבות ולופים שבאמת אי אפשר למצוא ידיים ורגליים שם...

וככל שאת כותבת את מזהה באמת קולות של פחד דווקא מההחלטה להתחתן, מעצם השינוי, מעצם הלא מוכר והלא יודע, שזה הכי הכי טבעי והגיוני שיש בעולם יקרה!

ובטח אחרי שכתבת שיש לך סיבות לפחד מעצם הנישואים ואפילו התחלת לפרט אותן: כאלה שקשורות ברקע שלך, שנוגעות באופי, ולהיכרות שלך את עצמך בלבד עד עכשיו.

ובאמת שהמוכר והחזק זה הלבד במה שסיגלת עד עכשיו כל השנים אז בטח שזה מפחיד, אפילו מפחיד נורא להניע לשינוי!

המוח שלנו מורכב מתבניות ואוהב באמת את המוכר והידוע ואל תזיזו לי את הגבינה שלי, ככה אנו מתוכנתים. וכשבאים לעשות שינוי, גם שהוא שינוי לטובה, זה מפחיד! לעיתים משתק מפחד! לכן כ"כ חשוב להקשיב לפחדים האלה, כמה שצריך, ובעיקר – לענות להם. בכנות ועד הסוף.

ואת מקסימה שכתבת שאת רגילה לפחד ולעשות. זה באמת מדהים איך שלמדת ולימדת את עצמך להתמודד עם דרכי החשיבה של המוח שמייצר לך קטסטרופות ובעצם רוצה רק לשמור עלייך משינוי בכל מחיר. ואת מתמודדת, ואת עושה, ואת לא נמנעת, ואת ממש מצליחה! אלופה שאת!

 

ואולי תקראי לאינטואיציה הזו שלך שדיברת עליה גם "הקול הפנימי שלי", ובעצם תחזקי את עצמך בכך שיש בתוכך נשמה, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות! והרבה פעמים הקול הפנימי הזה שלנו הוא הוא הביטוי של הנשמה ושל החלק אלוק ממעל שלנו. ודווקא הקשבה לקול הזה זה המפתח.

ודאי שלא אפשרי להעביר כאן על הכתב את העומק של הדברים, וודאי שיש כאן דיוקים רבים שצריך להעביר ולעבור, אבל זה באופן שטחי וכללי – להקשיב לקול הפנימי שבך.

כמובן בליווי של ההקשבה גם לפחדים, הפירוט שלהם והמענה להם דבר דבר ולעומק כאמור. ותמיד תמיד כדאי גם להתפלל על זה לקב"ה שבידו הכל, להתפלל לבהירות, ולשלווה, ולהחלטות הכי טובות ונכונות.

ואפשר גם לכתוב את כל הטוב שאת כן רואה בו, באיש הזה שעומד מולך 😊

ואיפה את כן סומכת עליו, ואיפה את כן רוצה להתחתן דווקא איתו.

וכנ"ל איפה מפחיד לך דווקא בו, איפה מפחיד שאת לא סומכת דווקא עליו?

ואז בטבלה נפרדת את יכולה לכתוב את הפחדים מעצם ההחלטה להתחתן ומעצם הנישואים, בצורה נפרדת ממנו ספציפית, וככה לראות יותר בבהירות איפה זה הפחד מעצם השינוי ואיפה זה הפחד מהבחירה דווקא בו ספציפית. זה יעשה לך עוד יותר סדר. ואת גם ממש ממש טובה בזה אז פשוט להמשיך ולפרוט לעצמך הכל 😊

 

ולגבי מה שכתבת בסוף של מה אם יש איפשהו שם מישהו אפילו טוב יותר וכו',

אז בדיוק כמו שכתבת, חשוב לזכור שאין באמת אף אדם אפילו אחד מושלם. לא גבר ולא אישה.

רק רק הקב"ה לבדו מושלם.

אנחנו כולנו בני אדם.

ו"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אין.

כלומר לכולנו יש יתרונות, לצד חסרונות.

וכדאי לראות את האדם שמולנו כמכלול.

האם את המכלול הזה אני רוצה?

האם במכלול הזה אני בוחרת?

(והאם הוא/היא רוצים אותי ואת המכלול שאני? האם הוא/היא בוחרים בי ובמכלול שלי?)

 

עוד דבר מהותי מאוד מאוד הוא ה*עבודה תוך כדי תנועה* כלומר ההבנה שנישואין, זוגיות, הוא דבר של תחזוקה מתמדת והשקעת אנרגיה מתמדת. לכן שני בני זוג שמגיעים גם עם שלמות בבחירה, גם עם רצון אמיתי להיות יחד ולעבוד על כך כל הזמן, גם בוחרים אחד בשנייה כל יום מחדש ומבינים שהשקעה תמיד תמיד צריכה להיות - הסיכויים שלהם להצלחה וחיי נישואין מאושרים עולים בצורה ענקית.

ולגבי החששות והספקות:

קודם כל חשוב להפריד האם הספקות הן מ*הבחור עצמו*

או האם הספקות הם מ*ההחלטה עצמה להתחתן* ומהמעבר המפחיד והגדול מרווקות לנישואין.

אם התשובה היא המקרה הראשון - צריך להמשיך בנחת להיפגש עם הבחור ולראות האם באמת זה זה.

ורק את יכולה באמת לענות לעצמך ולהחליט מה הכי נכון עבורך

(כמובן שתמיד טוב להתייעץ כמו שאת עושה פה, אבל חשוב להבין שבסוף רק את יכולה להחליט את ההחלטה ולא אף אחד אחר).

 

כדי לדעת אם זה זה או בדרך להיות זה,

תוכלי לשאול את עצמך מספר שאלות:

 

האם את מעריכה את בן זוגך הנוכחי?

 

האם את רואה בו אבא טוב לילדייך?

 

האם כיף לך איתו בזמן הפגישות ונעים לך איתו?

 

איך התקשורת ביניכם?

 

איך מתנהלים חילוקי הדעות ביניכם?

 

האם את מרגישה שאת יכולה להיות את כאשר את לידו?

 

האם בין לבין הפגישות את מתגעגעת אליו או חושבת עליו?

 

האם הוא מכבד אותך?

 

האם יש לך חיבה אליו?

 

האם יש לך משיכה אליו?

 

אחרי שתעני לעצמך על השאלות הללו,

 

אפשר לעבור לרגש של הבילבול. בתוך הבילבול הזה נמצא (ואולי בעצם מסתתר) הפחד.

פחד עמוק וגדול מאוד.

פחד לטעות.

פחד לחיות חיים שלמים ללא אהבה, כזו טובה ואיכותית

פחד להיכשל בבחירת בן הזוג

 

זה חשוב שאחרי שתביני את עצמך תיתני גם לו מקום, לפחד.

תביני מה בדיוק מפחיד אותך?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם כן תתחתני לבסוף עם הבחור?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם לא תתחתנו בסוף?

מה יקרה?

ומה עוד יכול לקרות?

ואיך את תהיי?

ומה יקרה לך?

ואיך את תרגישי?

ומה זה אומר עלייך לדעתך?

 

ותני לעצמך להרגיש גם בגוף את התחושות שתרגישי כאשר תעבדי על המקום הזה של הפחד.

האם יש כיווץ בגוף?

איפה בדיוק? בבטן? ברגליים? בראש?

האם הגרון נחנק? יש דמעות?

אולי אין בכלל כלום?

תני לעצמך להרגיש.

תהיי שם.

 

אחרי שתעברי את כל השלבים האלה עם עצמך,

תוכלי להיות יותר חכמה כלפי עצמך.

תוכלי לראות יותר בבהירות דברים.

וזה תהליך, כמובן, לא תוך שניה הכל מסתדר ומתבהר.

אבל זה תהליך חיוני שחשוב לעבור עם עצמך.

 

חשוב גם לזכור שהפחד הוא באמת רגש טבעי.

זה באמת מפחיד.

זה באמת דבר בעל משמעות עצומה לחיים - עם מי לחלוק אותם, לנצח

ההחלטה הזו בהחלט מפחידה.

ואם נקשרים ואוהבים - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע

כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?

גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב

וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.

זה באמת מאוד מאוד מפחיד.

עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.

עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה

עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול

 

אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.

 

את את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?

או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?

 

זו בחירה רק שלך. ❤

 

דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה -

קודם כל - בדיוק כמו שכתבת בהודעתך, אנחנו יודעים שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.

ז"א, שכל אותן תכונות מאוד טובות שכן יש בבחור הנ"ל, בכלל לא בטוח שיהיה בהבא בתור שלו יהיו או שלא את התכונות שמהותיות לך.

לכן צריך גם את זה לקחת בחשבון.

 

תמיד צוחקים שאם כל גבר וכל אישה יכלו לעשות "מיקס" של כל התכונות הטובות+הפיזיות הטובה בכל מי שיצאו איתם לאורך כל השנים - הם היו מגיעים לנוסחה של גבר/אשת החלומות.

 

קצת מההוא,

את זה מההוא,

את זה מההיא -

ויוצא מר/גברת מושלם/ת

 

ובכן,

לצערנו זה לא קיים.

 

ולא רק שזה לא קיים,

כל ההשוואות האלה שיש לנו מקשרים קודמים,

יוצרים אצלנו מעין "תרמיל" שהולך ונהיה מאוד כבד על הגב...

בתרמיל הזה נמצאות ההשוואות.

וככל שיוצאים עם יותר מדויטים - כך התרמיל הזה גדל וגדל

ואותו בחור שכרגע נמצא איתך בקשר - נמצא איתך בקשר + עם כל התרמיל שלך וכל מי שאי פעם יצאת איתו.

הוא אפילו בלי לדעת נמצא בתחרות סמויה (או גלויה) עם כל אותם מספר הבחורים עמם יצאת בעבר.

עם כל תכונה ותכונה טובה של מי מהם,

עם כל פרט גופני של מי מהם,

עם כל כימיה, רגש של אהבה, תשוקה ומשיכה שהרגשת לכל מי מהם,

עם כל חוויה וחוויה שעברת איתם

וזה בנוסף לכל מה שאת סוחבת על עצמך עוד מינקות וילדות - וכל הדפוסים והמשפחה הגרעינית וכו' וכו' -

ו...

זה הרבה.

זה לא קל.

צריך באמת להיות כמעט מלאך ומושלם כדי להצליח לנצח בתחרות הזו.

ולעמים נראה שלתחרות הזו פשוט לא יכול להיות מנצח.

 

אז אם אפשר לבוא לפגישות איתו ולראות רק אותו כפי שהוא,

ורק אותך כפי שאת,

בלי כל המטענים של האחרים ובלי כל ההשוואות - 

זה יכול לעשות הרבה טוב.

אפשרות לבחון רגע את הדברים בנקיות, בלי כל ההפרעות וההסחות שיש ברקע.

ואז לשאול את עצמך אז מה כן יש בו?

במה הוא טוב?

מה את אוהבת בו?

מה את מעריכה בו?

וכן הלאה.

---

ואם הפחד והחשש הוא מ*עצם ההחלטה להינשא* ולא מהבחור עצמו-

 

ישנם כמה דברים שיוכלו לעזור:

 

1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.

ממה הוא מפחד בעצם?

האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?

מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?

מה קורה בתרחיש הזה?

 

מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?

האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?

האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?

מה כן עשית או לא עשית בגללו?

מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?

ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?

 

תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.

מה את רואה שם?

מה היה שם באירוע הזה?

איך הרגשת שם?

איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?

נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.

מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?

מי זאת שואלת ושואלת שהיא בטוחה?

מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?

 

2. ישנה טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,

שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון האמיתי יותר של האדם.

במקרה שלך,

אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.

ז"א, אם הוא יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -

מה תרגישי אז?

שהרווחת?

או שהפסדת?

 

את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך יותר בשלמות.

 

3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה

זה אך ורק *את ובן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!

 

אם תבחרי להיות שם,

אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,

ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!

*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,

*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!

 

וכמה שזה חשוב לומר זאת,

כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים וגם אחרי שהתחתנו, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע

בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,

ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!

וזה פשוט לא נכון!

מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!

להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,

להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,

ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!

 

ההבחירה הזו,

האמירה הברורה הזו,

תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,

להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,

להשקיע ולתת,

להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך

 

וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים ב"ה.

 

4. הייתי מציעה לך להקשיב יותר לגוף שלך, לרגש שלך,

ולא רק לשכל.

שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה את יודעת ואף אחד לא יקח לך.

אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.

אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,

הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,

אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,

*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.

 

שאלי את עצמך

מה אני מרגישה כשאני לידו?

איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?

ועלינו יחד?

ועלינו מגדלים ילדים?

ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?

מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?

איזו תחושה הוא מעלה בי?

תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.

גם הגופניות וגם הרגשיות.

ותני להן רגע למלא את כל כולך.

את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,

שיהיו שם לעשות סדר בדברים.

תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.

 

בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,

ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.

 

5. לגבי החשש "מה אם יש יותר טוב?"

 

אז כמובן שאפשר לדעת רק את מה שיש כרגע.

ואם כרגע יש מישהו שאת אוהבת, מעריכה, טוב לך איתו,

ואת חושבת שיש כיוון ויש דרך לעבור איתו גם מכשולים וקשיים – אז הכיוון מאוד חיובי.

 

ואחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.

ואז אחרי שמחליטים החלטה - שכמובן חשוב מאוד שתהיה בשלמות ובבהירות -

 

כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה

שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.

ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.

להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.

לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם. 

להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-

ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.

לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.

 

הנישואין מעניקים לבני זוג שייכות אמיתית זו לזה.

התחתנו. אני האישה שלו. הוא האיש שלי. כמו שהילדים שלי הם שלי ואני אמא שלהם, וזו לא שאלה בכלל.

וזה הופך את הזוגיות שלנו למשהו חי וקיים, יציב ובטוח, ומתוך המקום הזה בניית הזוגיות נראית שונה לגמרי.

אז החתונה בעצם מעבירה אותנו ממוד של 'האם' למוד של 'איך'.

זו החלטה חד פעמית וגורפת (שהיא קפיצה למים בעיניים עצומות, לא משנה כמה זמן וכמה לעומק מכירים), שמעבירה את הקשר משאלת ההאם הקשר הזה טוב לשאלת האיך נגרום לקשר הזה להיות טוב.

ויש בידינו המון המון איך!

כלומר יש בידינו היכולת להגיע לטוב שלם, גדול, עצום ומקיף ב"ה.

 

6. ואם יש גם חשש ופחד שאומר לך: "מה אם אחרי החתונה "פתאום" פוגשים מישהו אחר"?

אז את עונה לו -

מתחתנים כאשר יש שלמות בהחלטה ורצון אמיתי לחיות יחד כל החיים.

מה יקרה אחרי החתונה?

אם תכירי מישהו אחר?

זה בכלל לא נכנס למשוואה כאשר יש שלמות, כי אם את אוהבת אותו ובחרת בו - אז בחרת *בו*. וזהו.

אז הוא שלך.

וזהו.

אין עוד אחרים.

אין.

עושים ניתוק במוח - וכל הגוף והנפש מכווננים למצב הזה ש*כבר מצאתי*

ולא למצב של *אני עדיין מחפשת*

כאשר את במצב של כבר מצאתי,

אז אפילו יהיו מיליון בחורים טובים - זה לא אמור להזיז לך - כי יש לך את בעלך שלך.

הוא שלך, ודי.

אז את לא תהיי ביחידות עם אחרים, ולא תשחנשי עם אחרים, ולא תגעי באחרים וכו' - וכך יהיה יותר קל לא "לפול" בפניהם, אם יש גבולות ברורים גם טכניים וגם נפשיים בעמדה הנפשית - זה בכלל לא אמור לקרות.

וכדי לחזק את ה"לא אמור לקרות" הזה - ממשיכים לעבוד על עצמנו ועל הזוגיות שלנו יום יום גם אחרי החתונה -

ממשיכים להשקיע אחד בשני ובעצמנו,

ממשיכים לצאת לדייטים קבועים גם כשנשואים,

ממשיכים לקחת אחד את השנייה כלא מובן מאליו בכלל,

ממשיכים לתת, להשקיע, לאהוב, להתרכז פנימה ולכוון את כל האנרגיות והאהבה לבית פנימה בכל התחומים שיש - וממילא מה שיש בחוץ בכלל לא מעניין כבר.

 

7. ומה עונים לחששות או פחדים שאומרים לנו שאם נתחתן הכל יהיה "דפוק"?

למשל, שלא תישמר האהבה והתשוקה שלנו?

קודם כל לענות להם את האמת - שהדבר המרכזי שיקבע האם זוגיות הכוללת נישואין תשמר -

הוא בני הזוג עצמם.

והמודעות והמאמצים שלהם עצמם.

 

הכל תלוי איך מתייחסים לנישואין ואיך רואים אותם.

האם ההתייחסות אליהם היא כ"מזהמים" את כל הדברים הטובים הנ"ל,

או ההאם ההתייחסות היא כמעצימים, מרחיבים ומעמיקים את כל הנ"ל.

 

איך אומרים? הכל תלוי בעיני המתבונן.

 

כל מה שנחשוב שיכול "לזהם" את הנישואין  - יכול להיכנס באותה מידה גם למערכת זוגית ללא נישואין, וגם לאדם רווק ללא כל זוגיות.

 

ואתן מספר דוגמאות -

קודם אכתוב את ה"חשש" (שיופיע בגרשיים) ואז את התשובה אליו:

 

- לדוגמא "עול הפרנסה":

עול הפרנסה יכול לדכא, לבאס, להכביד ולהעיק גם על רווק,

גם על רווקה,

גם על זוג ללא נישואין

וגם על זוג במסגרת הנישואין.

אנשים צריכים לעבוד כדי להתקיים, זו המציאות בימינו,

ויוקר המחיה שעולה וכל מה שקשור בזה לא תורם, אבל זה לא שייך לנישואין או לא נישואין,

אפשר לראות זאת אצל כל אדם באשר הוא.

 

-"גידול-חינוך- טיפול והשקעה בלתי פוסקת מכל היבט אפשרי בילדים":

גם כאן

אם אדם רוצה ילדים,

ולא משנה אם זה רווק או אם זו רווקה שמחליטה לקחת תרומת זרע/הורות משותפת/כל דרך אחרת - היא תצטרך להתמודד עם עול גידול הילדים.

אא"כ אדם לא רוצה ילדים כלל - ואז אמנם אין לו את "עול הילדים", אבל באותה מידה גם אין לו את "הילדים עצמם", האושר שבהם, ההמשכיות שבהם, החיים עצמם שבהם וכל היתר.

 

- כל מורכבות נוספת אצל הילדים כמו טמפרמנט, נכות ל"ע וכו' - כל זה רק קל יותר להתמודדות במסגרת יציבה של משפחה עם שני הורים מתפקדים, מאשר אצל אם חד הורית או אב חד הורי.

 

- "מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת/סביבה- מתערבת/מעורבת/מגוננת מדי/מתעלמת/מפלה" - 

גם כאן - אם אדם רוצה להיות לבד כל חייו, ללא שום זוגיות באשר היא - אז את המשפחתולוגיה של הצד השני הוא אכןן לא יחווה.

כי בכל דרך אחרת - זוגיות ללא נישואין גם היא כוללת בתוכה משפחתולוגיה לא מעטה של הצד השני.

אז גם כאן - שוב תלוי בעיני המתבונן - מהם היתרונות ומהם החסרונות,

מה אני מרוויח/ה ומה אני מפסיד/ה ומה יותר כדאי לי.

אני מאמינה שאנשים שבוחרים בנישואין מעדיפים להרוויח את כל הטוב שבהם גם אם יצטרכו "להפסיד" ולהתמודד פעם בחודש עם חמות לא מי יודע מה...

וכמובן גם בתוך הקושי/הקשיים עצמם ללמוד להשתכלל ולמצוא כלים נכונים ומתאימים לנו גם בעת הקושי עצמו.

- "שינויים ומעברים בחיים" -

- גם כאן רוצה לומר לפחות על עצמי,

בתור אישה שעברה תוך כדי נישואים גם אובדן של אב בגיל צעיר,

גם חזרה בשאלה של בעלי,

גם דיכאון אחרי לידה,

גם משברים אחרי הלידות

גם מחלות של הורים 

ועוד הרבה דברים -

ובכולם, עם יד על הלב, המציאות שה' זיכה אותי שיהיה לי את אישי לידי - רק העלתה אותה, עשתה לי טוב, ובהרבה מובנים אפשר לומר שהצילה אותי.

מערכת הנישואין הייתה שם כדבר הטוב, המנחם, המרפא, העוזר, התומך והטוב שבחיים.

לא חלילה המפריע לכל זה.

אינני יודעת כיצד אדם לבד יכול לעבור דברים כאלה, זה נורא גם ככה, ולא מאחלת את זה לאף אחד בעולם.

 

והרבה אנשים, רואים את המציאות המשותפת שלהם ובני/בנות זוגם אליהם הם נשואים, כברכה גדולה.

ועם הברכה הזו הם מתמודדים עם שלל אתגרי החיים,

ששוב, גם ללא הנישואין כל אדם עובר או יעבור אי אילו משברים בחייו, כל אחד וה"שק" שלו איך שאומרים.

לא הנישואין הם אלו שגורמים לכל ה"לכלוך"/"זיהום"/"קשיים"/"משברים"- הם יכולים להיות קיימים ללא שום תלות בהם,

ואם משכילים ומתאמצים לדעת איך לשמר ולהתמודד עם הכל בצורה נכונה ובריאה - רק צומחים מזה.

 

- "קושי לשמר תשוקה" -

לימוד נכון של כל נושא האישות והשקעה בו -  גורמים גם לפן הזה להתעמק, להתעצם ולהתרחב עם השנים.

גם כאן - צריך להתאמץ, צריך לעבוד, צריך לשמר, צריך להשקיע, צריך לדבר, להיפתח, גם בתוך מערכת של נישואין אפשר וצריך להשקיע וללמוד עוד ועוד גם בנושא זה, ובשניים זה נותן הרבה יותר.

 

לכן, אם נחרוט על לוח ליבנו שני "סטיקרים" אולי הכי חשובים -

1.  בן זוג זה המשפחה שכן בוחרים - שייכות אמיתית ושורשית.

2. ההצלחה של הזוגיות לא קשורה בהכרח רק לנתוני הפתיחה/האדם, אלא להחלטה - אני שלו והוא שלי, אני אוהבת אותו, אנחנו ביחד.

ומי שיקבע אם נצליח או לא - זה רק או בעיקר אני והוא,

ההחלטה שלנו לאהוב, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין,

הבחירה שלנו אחד בשנייה, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין

המודעות שלנו לכך

וההשקעה שלנו בפועל לכך.

 

- וכמובן כמובן *ללמוד* על הנישואין

מהי המהות של הנישואין,

תמיד להיות במודעות, למידה, הקשבה, נתינה והשקעה.

ועוד דבר חשוב על אהבה בכללותה ובמהותה:

אהבה -

היא התחייבות ללא תנאים כלפי אדם לא מושלם

לאהוב זו לא רק הרגשה חזקה,

זו החלטה.

זו בחירה.

והבטחה.

מי שאיתי – בעלי/אשתי הוא/היא הכי מושלם *לי*.

וואו יצא ממש ארוך,

המון המון ברכה והצלחה יקרה

ב"ה שתראי בחוש ובמתיקות בשלווה ובבהירות את כל הטוב שיש

תחשבי על אימוןshindovאחרונה

מאמנת טובה תעזור לך לארגן את הראש.

אולי יעניין אותך