אני אישית יצאתי עם אתיופית ולא אסרב להצעה כזאת בעתיד,

בהנחה שהנתונים מתאימים כמובן.

עדה מפוארת, עם היסטוריה יהודית מפוארת, לא רוצה סיבה שאתיופי יתבייש במוצא שלו.

רק לאתיופים ולתימנים היו ממלכות יהודיות בגולה,

זה כנראה מלמד הרבה על מי אמור לנהל פה את המדינה.

מכאן והלאה זאת דעתי האישית בלבד:

אם יש למישהו רתיעה מאתיופים, זה כי בדומה לעוד כמה עדות הם נותים להסתגר בינם לבין עצמם.

קשה מאוד להכיר בן אדם אתיופי "סתם ככה".

אני אדם מאוד חברותי ויש לי ממש מעט חברים אתיופיים.

עוד נקודה ששמעתי מאנשים, זה שכשרואים חבורות חבורות של אנשים מאותו ה"סוג",

הם נרתעים כי זה נראה מהצד כמו כנופיה או משהו דומה, ואנשים מפחדים.

זה נכון לגבי חבורה של רוסים, חבורה של מרוקאים, חבורה של אתיופים.

משום מה כשאנשים מתאגדים סביב גזע, זה מרתיע את המסתכלים מהצד.

לגבי היהדות של האתיופים, הבעיה היא בעיקר בנ"ל, ההסתגרות.

אם האתיופים היהודים, שבעיני יכולים ללמד המון יהודים אחרים על צדיקות,

היו משכילים לעדכן אותנו מי יהודי ומי לא,

הנושא היה הרבה יותר קל לעיכול לכולם.

הלוואי והעדה הזאת הייתה יותר פתוחה לסביבה.

בהצלחה בע"ה!

את הטענות האלה, ואין

ועדיין הם הסתגרו...

איזה מורם מעם

יש לי מלא מכרים אתיופים, לא מהקרובים ביותר, אבל יש.

לא דיברתי על עצמי, אני עוף מוזר. אני מדבר על הציבור הכללי.

לא שייך לחרדים או לא.

את התוצאה של ההתנהגות הזאת.

אתה רוצה שיקבלו אותך? תהיה פתוח לסביבה

תביני מהי כוחה של מנטליות...

זה נוגע בך בכל נימי החיים, פוגש אותך בכל עניין.

ומדברת מישהי שבה"כ המשפחות בעלות מנטליות דומה- הניואנסים מתחדדים יותר אחרי...

ועדיין- מאמינה שניתן ואפשר, מכירה זוגות מעורבים מקסימים

בהצלחה!

אני לא גזען, גם עדות לא משחקות אצלי (רק מי שבשבילו פוליטיקלי קורקט זה קודש יכול לחשוב ככה כי אני ממש לא פוליטיקלי קורקט). יש 150 אלף אתיופים בישראל, "רובם אכן יהודים אבל יש קצת שלא" את כותבת.. את יכולה לומר לי כמה לא יהודים? מה זה הקצת הזה? 10 אלף? 5 אלף? 20 בודדים? ומה שהכי חשוב, את יכולה להצביע לי על אתיופי מסויים ולומר לי "רואה את הבחור הזה? הוא לא יהודי.."? לא נראה לי שאת יכולה. אז מה הבעיה בזה שקודם כל בודקים? גזענות זאת לא תשובה כי באותה מידה יש כמעט חצי מיליון ישראלים ממוצא רוסי ואוקראייני שאינם יהודים שמקבלים את אותו היחס. 

וזה בכלל מהמבט שלך. 

מנקודת המבט שלי, אתיופי אוקראייני או ישראלי, כל מי שנולד לאמא יהודיה או התגייר כהלכה- יהודי. 

ביתא ישראל כמו בני מנשה ושאר קהילות דומות, נדרשו לעשות גיור לחומרה.

העולים הראשונים עשו בשמחה, אבל העולים המאוחרים לא רק שבתוכם היו מחנות שטענו אחד על השני שהם לא יהודים, גם כבר סירבו לעשות את הליך הגיור לחומרה שעשו הקודמים להם.. 

למה? כי אותם אנשים שהלכו וחיפשו אותם ואספו אותם מרחבי אתיופיה למחנה הכנה לעליה של הסוכנות הסבירו להם שאם הם יסכימו לעבור גיור אז זה יערער על היהדות שלהם ואת הבאים אחריהם כבר לא יעלו לארץ.. והם פחדו על הקרובים שלהם שנשארו מאחור.. 

ובארץ כבר הלך ששו ושמחו עם זה ותעודת גיור חולקה לכל (מי שלא) דורש וזהו, כולם יהודים. 

אני לא הולך לפי פסקי הרב עובדיה ונראה לי תמוהה שהוא פסק שהעולים מאתיופיה יהודים ע"פ מה שהסובבים אותו לחשו לו באוזן. אבל הוא גם פסק שמותר למסור שטחים כי אריה דרעי וחיים רמון הבטיחו לו שזהמ= מה שיגרום לכך שהערבים יפסיקו לרצוח יהודים. הוא חזר בו אגב.. כי אלי ישי הסביר לו שהם שיקרו עליו

וגם בגץ אגב, אותו בגץ שקבע היום שהרב קרים לא יכול להיות רב צבאי בגלל אמירה הלכתית שלא מצא חן בעיניהם, אותו בגץ שהכריח רבנות עיר לתת הכשר למסעדה שהם הורידו ממנה את ההכשר ואותו בגץ שמתערב במי לגייר ומי לא. 

שורה תחתונה- אני לא מחויב בשום צורה לאמירה שהאתיופים הם יהודים (ובכלליות, גם לא נראה לי ככה).

אמא שלך יהודיה? יהודי, התגיירת כהלכה? יהודי. 

באמת בעייתי להתייחס ככלל ליהודים ממוצא אתיופים כלא יהודים כי יש הרבה שהתגיירו ואפילו נכדים שלהם, אבל ברירת המחדל שלי על האתיופים זה שהם לא יהודים ומשם אבדוק כל אחד בפני עצמו. 

הגזמת...!

לא התכוונתי להגיב על עצם העניין כי כבר הגבתי על זה פעם כאן אבל על הזלזול שלך ברב עובדיה (ולצערי לא בפעם הראשונה) אני חייב למחות: 

דבר ראשון - אין שום קשר בין הסוגיה הזאת של יהדות העולים מאתיופיה לבין "מה שהסובבים אותו לחשו לו באוזן" (ואני תוהה אילו 'לחישות' יכלו ללחוש לו בהקשר הזה? ), הוא הסתמך בעיקר על עדות הרדב"ז ועל מקורות נוספים שמעידים על קהילה יהודית באתיופיה ועל הקשר שלה לקהילות שהיו שם לפני העלייה.

דבר שני - הרב עובדיה לא היה לא טיפש ולא תמים, אין דבר כזה ש'לוחשים לו באוזן' והוא חותם על פסק שמישהו כתב לו כמו בובה.

לגבי אוסלו - שם באמת הפסק בסוגיה שנידונה היה תלוי בעיקר בהערכה מקצועית (אני לא נכנס לסוגיה העקרונית של מסירת שטחים, אבל היא לא פשוטה בכלל מבחינת המקורות והרב עובדיה פסק שמותר למסור שטחים במקרים מסוימים ומזה הוא לא חזר בו), לגבי ההערכות באמת אריה דרעי כיוון שיגיעו הערכות מסוימות לרב עובדיה ולכן הוא פסק מה שפסק (לא בלי לברר ולזמן אליו כמה וכמה גורמים בכירים במערכת הצבאית, אבל הגישה השמאלנית הייתה הגישה השלטת במגזר הצבאי והמדיני אז והוא קיבל אותה) ולאחר מכן חזר בו כי הבין שהמציאות שונה.

אין שום קשר בין הדברים וחבל שאתה מערבב עניינים כדי להוציא את הרב עובדיה רע ואת הפסקים שלו לא ענייניים.

נ"ב

המושג "גיור לחומרא" אין משמעו 'גיור חמור' אלא להיפך - גיור שלא נצרך מעיקר הדין אלא בתור חומרא (והוא גם נועד כדי 'לפטור' את בעיית הממזרות שיש אומרים שקיימת בעדה האתיופית - בעיה חמורה יותר משאלת היהדות..).

שהוא התכוון שיש הקלטה כזו לגבי הסכם אוסלו והוא עשה גזירה שווה בין הפסיקות כאילו דרכו של הרב עובדיה הייתה לפסוק על פי 'לחישות באוזן'.

לא כך @יוני?

אם לא מצאת הקלטה או משהו כתוב בנושא אז ע"פ מה נראה לך שהוא צודק, מה בדיוק שמעת מהרב דוד יוסף?

חיפשתי הרבה ולא מצאתי שום דבר בסגנון, רק להיפך. וחבר שלי חקר את הנושא שתי וערב והוא חסיד של הרב עובדיה במלוא מובן המילה וגם הוא לא מכיר משהו כזה.

אישית אני לא תלמיד של הרב עובדיה, וכמו @יוני אני לא הולך לפי פסקיו (וגם בעניין יהדות עולי אתיופיה ענ"ד לא כמו דעתו וזהה כמעט לדעתו של יוני), אבל מהיכרות עם ספריו ושיעוריו שהייתי שומע בקביעות אני יודע שהוא היה ירא שמים אמיתי ות"ח עצום ויסודי ולכן אני לא יכול לקבל אמירות כאלה שהוא פסק בצורה חפפנית מתוך שיקולים זרים ולחישות אוזניים.

הערת האגב שלך גם לא נכונה וגם שערורייתית בעיניי אבל אם את חושבת ככה שיהיה לך בכיף, בעיה שלך.

יוני הזכיר את 'ההקלטה' הזו כהוכחה לזה שהרב עובדיה הודה בזה שבשיטה כזו הוא פסק.

דבר שני - לדבריו של הרב עובדיה (גם בהקלטה שהובאה למעלה ובעוד עשרות מקומות) אין שום צורך בגיור לאתיופים שגרו בקהילות היהודיות, גם לא 'גיור לחומרא' כמו שהצריכה הרבנות (וזה גם משיקול הממזרות שהזכרתי בהודעה שקישרתי אליה בהודעה הראשונה).

לגבי ההערה - במה לא נתקלת? בישיבות וכוללים של 'כיפות סרוגות'? בתלמידי חכמים שמשקיעים יומם ולילה בלימוד תורה ובחקר ההלכה לאמיתה? אז כנראה שאת לא באמת חיה 'בתוכנו'.

זה שיש מי שאומר לך מה דעת רבו ולא אכפת לו על הדרך לזלזל בגדולי תורה אחרים וגם במי שמולו שסומך עליהם לא עושה אותו יותר אמיתי ממי שבירר את ההלכה ולא מתנהג ככה. אם תבררי ותשאלי תקבלי את התמונה המלאה גם מת"ח של"ע יש להם 'כיפה סרוגה'.

גם אני לא אמרתי לאתיופים את הדברים שיוני אמר עד שהם שאלו אותי מעצמם, וגם אז מתוך כבוד ובזהירות לא לפגוע.

אני כורך את זה כי יוני כרך את זה, ה'הקלטה' שכנראה לא קיימת הייתה הוכחה מבחינתו לכך שהפסיקה של הרב עובדיה נבעה מטעות במציאות שנגרמה מ'לחישות באוזן' (מקווה שעכשיו זה מובן).

אם יש מישהו שיוכח שסבתא שלו גויה (=הוא גוי) הוא לא צריך גיור לחומרא אלא גיור מלא לכל דבר מעיקר הדין, וזה נכון לבן כל עדה שהיא. לגבי האתיופים - הרב עובדיה פסק שהם יהודים לכל דבר (כמובן לגבי הקהילות היהודיות) ואינם צריכים גיור אפילו לא לחומרא.

הרבנות פסקה שצריך גיור לחומרא כמו הרבה רבנים נוספים בזמנו והיו גם שפסקו שהם גויים לכל דבר (כמו הרבי מליובוויטש).

אם הבנתי נכון את הפסקה האחרונה שהיא הסבר לאמירה שלך לגבי ה"אמת" בציבור הכיפות הסרוגות - הסיבה שהרבנים לא אומרים את מה שיוני אמר היא שברוב המוחלט של הציבור סומכים על הרבנים הראשיים דאז הגר"א שפירא והרב אליהו שפסקו בהקשר הזה.

כן (כמה תגובות למעלה)

נ"ב

קחי כלל אצבע - ימ"ל תמיד צודק!

ואני יוצא מהכלל

בשורה התחתונה מי שאמא שלו לא יהודייה הוא לא יהודי ולא משנה כמה דורות לפניו חיו כיהודים (כמו שמי שחי כגוי דורות על גבי דורות נשאר יהודי ולא נאמר שאם הוא ואבותיו חיו ככה שיישאר ככה). אין פה גדיעת ענף כי הענף לא היה קיים מלכתחילה.

אבל באמת הגיוני שמי שחי כיהודי וחי באמונה יהודית (להוציא את מי שחושב שהוא יהודי אבל לא מאמין בה' ובתורה...) יתגייר ויהיה יהודי כשר לכל דבר.

וגם מהם לא רציתי להיפטר אלא אמרתי שהם צריכים גיור והגיוני שזה מה שיעשו במקום להישאר גויים.

אז כדי להיות ברור: מי שהוא יהודי (=אמא, סבתא, סתבא רבא שלו וכו' היו יהודיות) הוא יהודי, מי שלא - גם אם כל המשפחה הורחבת מצד אבא שלו יהודים וגם אם הוא חי כיהודי - הוא גוי וצריך גיור כדי להיות יהודי.

גם לגוי יכולים להיות ילדים יהודים, זה לא הופך אותו ליהודי.

לאחר שעבר גיור/גיור לחומרא? כלומר - מה בדיוק תעשה? תבנה מכונת זמן ותחזור לעבר של האיש/לזמן הגיור ותבדוק מה היה ומו וכן הלאה? או מה?

אני שואל לחלוטין ברצינות ולא בציניות, כי נראה לי שזה די משחק סכום אפס - גם בזה, וגם בשאלה של האם אתיופים יהודים או לא. אם אתה מאמין שהם יהודים בעקבות פסיקות/בעקבות וואטאבר, זה סבבה, אם אתה מאמין שהם לא יהודים, זה סבבה, ואז רק אחד שעבר גיור ונותן לך את התעודה לראות מבחינתך יוכל להיחשב יהודי, סבבה (ואז ניכנס לשלב ב' של עניין הגיורים באופן כללי, בלי קשר לאתיופים) - אבל המצב שאתה העלת למעלה, אם אני הבנתי נכון, הוא מעט מוזר, כאילו אמרת, שאתה תבדוק בעצמך לגבי כל אתיופי (אתיופית, נניח) וזה לא שאוטומטית תקבע שהיא יהודיה/גויה או שהיא צריכה הייתה לעבור גיור/לא הייתה צריכה, אלא שאתה זה שתבדוק את זה ועל סמך החלטתך תקבע האם היא בסדר (לעניינך הפרטי, כמובן).

וזה מה שאני לחלוטין לא מבין מה אתה רוצה בזה. 

שאלה ראשונה: האם האתיופים של קהילת ביתא ישראל מבחינתך הם יהודים או לא? ( עם/ בלי גיור לחומרא - להתייחס לשתי האפשרויות).

שאלה שנייה: איזה גיור של אתיופים לדעתך יהיה מספק אם עברו אותו?

שאלה שלישית: על איזה תעודות גיור אתה סומך באופן מלא ועל אילו לא? (בממוקד, האלה מתייחסת לרבנים/מכוני גיור, וגם על עדות/סוגי גיור).

שאלה רביעית: איך אתה מבצע את הבדיקות הפרטיות שלך על תעודות גיור כדי להחליט האם בן אדם יהודי או לא? איזה ידע הלכתי/מציאותי רב יש לך כדי להכריע בסוגיה כזאת?

שוב, כל מה שכתבתי למעלה, התהיות ולאחר מכן השאלות הקונקרטיות, ממש לא באות מתוך ציניות אלא מתוך סקרנות וחוסר הבנה, במלוא הרצינות.

אשמח שתענה על כך. תודה

למה יהודי שעלה מגרמניה, ממרוקו או מתימן, נחשב בעיניך אוטומטית כיהודי (או שאני טועה?) ואילו יהודי שעלה מאתיופיה, לא? מה עושה את ההבדל בין הקהילה היהודית באתיופיה לקהילה היהודית בתימן, מרוקו או גרמניה? (שים לב - אני לא מדבר על עניין ספציפי של הלכות כאלו או אחרות, אלא על עניין ה"יהדות"ש כידוע לא נמדדת בכמה מצוות הבנאדם שמר אלא בעובדה והשאלה המציאותיות האם הוא נולד יהודי או לא. למה בגרמניה ובמרוקו זה יותר חזק מבחינתך מאשר באתיופיה?).

שאלה שישית: אמרת שעל מדינת ישראל אתה לא סומך. ובכן, האם יש גיור שאתה כן סומך עליו באופן מלא? אם כן איזה הוא? ותזכור שבמדינת ישראל ממילא כדי שגיור יוכר כגיור, בית הדין הרבני הגדול צריך להכיר באותו גיור - בין אם נערך בחו"ל ובין אם נערך על ידי מכון גיור פרטי.

שאלה שביעית: יהודי שגויר בידי בית דין של מדינת ישראל, הכין אוכל, הדליק את הגז, הניח את האוכל על האש והכל - אם הבנת נכון, אתה לא תאכל את האוכל הזה עד שתעשה לו בדיקה מקיפה בנוגע ליהדות שלו, תדבר עם הרב שגייר אותו וכן הלאה?

שאלה שמינית: תדבר עם הדיין ו...? מה הידע ההלכתי הגדול שיש לך יותר מלדיין שנותן לך את היכולת לחשוב שאתה תדע יותר מהדיין או לפחות כמוהו, מה נעשה כהלכה או לא? זה נשמע קצת חצוף השאלה הזאת, אבל האם אי פעם למדת את הדינים האלו לעומקם במשך שנים? האם אתה מוסמך לגייר? האם אתה מודע לכל ספרות השו"תים של גדולי ישראל בכל הדורות בענייני גיור ויודע מהם הצדדים לקולא ולחומרא בכל סוג מקרה? ומעל הכל - האם אתה יודע להיכנס לראש של דיין ספציפי ולהגיד מה הנחה אותו בעת שנתן את האישור לגיור?


מצטער אבל מה שאתה אומר כאן נשמע לי קצת מעל לכוחותיך או מעל לכוחותיו של כמעט כל יהודי סטנדרטי במדינת ישראל או מחוצה לה - כמובן, אם לא משתמשים בפופוליזם, בהנחות יסוד מראש וכן הלאה, שעוזרות "לקצר תהליכים" אבל בצורה שתדגיש את הצביעות ואת חוסר היושרה ההלכתית שבדבר.

שאלה - אתה אוכל אוכל שניתנה לו כשרות כלשהיא? איך אתה יכול לסמוך על הכשרות? גם אם היא בד"ץ הכי מהודר שאתה הכי סומך עליו - האם אתה מכיר את אותו משגיח שהשגיח לכאורה על המזון שאתה אוכל (אוכל מוכן או מוצרים בסופר, לא משנה) ויודע להגיד שהוא איש ירא שמיים מספיק ושבוודאות הכסף לא שיחק אצלו ובוודאות לא הייתה כאן פוליטיקה וכיפופי רצונות ולמעשה האוכל שאתה אוכל אולי הוא לחלוטין לא כשר?


ובמילים אחרות, מה שאני מנסה לברר כאן למעשה, זה: איך אתה מצליח לחיות בעולם שבו אתה לא יכול לתת אמון ראשוני ובסיסי כל כך בנותני השירות שלך, ובפרט רבנים? אם אתה לא מוכן הלאמין רלב שהוא רב ושהוא עשה את תפקידו כהלכה - איך אתה מצליח לחיות כיהודי מאמין בעולם שלנו? זה נשמע לי מאוד מאוד מאוד מאוד קשה, לא ככה?

ושוב, אני מקווה שאתה באמת קלטת אותי והבנת שאני לחלוטין לא ציני, אני פשוט מאוד תמה איך דבר כזה יכול לקרות. אולי פשוט לא הבנתי אותך נכון בכל הדברים, לכן שאלתי, כדי לראות איפה הטעות שלי אם ישנה. 

וסליחה שאני מעמיס עליך המון וכותב הרבה ומטרטר בשאלות, אני יודע שאתה לא אוהב את זה פשוט זאת כבר לא הפעם הראשונה שהתהיה הזאת עולה לי כלפיך או כלפי אנשים אחרים, בפורום הזה או בכלל, אז כבר מתוך השאלה הספציפית כאן מצאתי פתח אפשרי הלבין סוף סוף את מה שהתקשתי הלבין עד עכשיו...

כל טוב ולילה/בוקר טוב  

בדבריה של ענבל בתגובה האחרונה שלה שהגבת לה, ותנסה להסיק מהן בעצמך למה השאלה שכתבת מיותרת וכמעט אגיד על גבול המטופשת והדמגוגית... 

כשההורים שלי התחתנו, השידוך שלהם נראה אז כמו שעטנז גמור בין גלקסיות שונות. אני לא אשקר שגם להם לקח שנים להסתגל וראיתי את זה בתור ילד. גם אני ואשתי מעדות שונות, אבל מי שמביט עלינו מהצד לא יכול לנחש מי והיכן. פשוט אין לנו מנטליות של עדה. הילדים שלנו הם קוקטייל של תפוצות ובשבילם להיות אשכנזי או מזרחי זאת בדיחה. הם יודעים שהם ישראלים עם מסורת בית אבא מסוימת ולחברים ולחברות שלהם יש גם מסורות אחרות. 

אני למדתי עם חברים אתיופים באוניברסיטה ויש לי גם חברים בעבודה. המציאות הזאת דינמית ומשתנה. 

יש 2 נקודות עיקריות שצריך לשים לב אליהם.

1.בכללות בעליות האתיופים והרוסים הגיעו הרבה גויים, לא באשמת העולים, אבל העולים סובלים מזה, צריך להבין להכיל ולגיב בהתאם ובחיוך

2.במדינת ישראל יש מגזר תורן שכולם דופקים אותו וגם אם לא משתדלים לתת לו הרגשה כזו,המרוקאים/תימנים/חרדים/רוסים/אתיופים כל אחד בתורו.

הבעיה שלמרות שעברו למעלה מ שנה מעליית האתיופים הם משתפים פעולה עם המגמה הזו, כשמישהו יצעק באוטבוס על מרוקאי "מרוקאי מסריח" לא יחשבו על תביעה, כשלא מקבלים רוסי לבית ספר במקום לעשות בלגן הוא ממשיך הלאה לאיפה שרוצים אותו ולא מתאמץ להכנס למקום שלא רוצים בו, אבל המגזר האתיופי אוי למי שינסה לעשות את אחד מהדברים הנ"ל  - כולם יעוטו עליו ומי שסובל בסוף זה האזרח הפשוט למטה שמרגיש דפוק ומגיב בהתאם

מי שיהודי ,יהודי ויכול לומר את זה יפה שוב ושוב(ורוב לא מספיק  - גם העליה מרוסיה רובה היתה יהודית ועכשיו...).

אם חושבים עליו שהוא לא יהודי שיבין מאיפה זה מגיע ויסביר שוב ושוב בדרכי נועם.(ולא ינפנף רק ברבנים - חוץ מהרב עובדיה יש רבנים נוספים.. צריך ללמוד מה הפסק ומאיפה הוא הגיע)

כשמתנהגים נכון מקרינים על הסביבה ורק מתקדמים ומקדמים את הסביבה.

עם המגזר התורן שמנסים לדפוק אותו

החרדים חיים כך שנים ובשלב כלשהו הפסיקו לשים על הסביבה והתקדמו הלאה..

העליה מרוסיה ספגה גם סטיגמות אבל הם עבדו קשה ונטמעו בחברה - היהודים והגויםי שבינהם ועם כל התלונות שלהם על הרבנות שלא מקבלת אותם כיהודי באופן אוטמטי הם יודעים איך להסתדר.

זה לשנות גישה בראש.

נ.ב.גרתי פעם בסמיכות למרכז קליטה של אתיופים שהיחס אליהם היה כמו שתיארת, באותו איזור היה אתיופי יהודי בוודאות (עבר גיור לחומרא וכו)שהיחס אילו היה שונה לחלוטין בגלל התנהגותו והנהגתו (ואגב הוא ידע להצביע מי יהודי ומי לא)

זה נכון שאתיופים שרוצים להשתדך בודקים שבע דורות אחורה שאין ביניהם קשר משפחתי? 

או שזה רק האתיופי שאמר לי את זה...

אני לא יודע אם כיום הם עדיין מצליחים לעשות את זה, אבל אני אכן יודע שזה היה המנהג.

אולי זה קצת מוזר אבל כשחושבים על זה המנהג הזה כן עזר בנקודה אחרת לגמרי - בבדיקה כזאת הרבה יותר בטוח שמי שאתה מתחתן איתו הוא יהודי לגמרי ואין חשש ביהדותו. כשבודקים כל כך אחורה, הסיכוי שפספסת משהו בדרך, הוא קטן, וכאשר אתה רואה שכל השושלת יהודים (ולפחות האימהות) - זה יוצר ביטחון בנקודה הזאת. זה מינסתם גם מה שהבדיל בין ביתא ישראל לפלאשמורה. 

של חבר שלי, אתיופי, עם כלה - אשכנזיה. זה כל כך היה יפה בעיניי

וכמובן שקבלה של החתן/כלה זה דבר חשוב מאוד ויפה מאוד. אני עצמי בן מעורב - אימי מרוקאית, ואבא שלי אשכנזי - ושתי המשפחות קיבלו את הצד השני כל כך יפה ובטבעיות, לא עושים חשבונות כאלו או אחרים, ונהנים מכל העולמות, מסוגי אוכל מגוונים ונהדרים, משילוב נפלא של תכונות טובות ונחמדות של כל עדה, וכו' וכו'...

אכן, מצטרף לכל מילה בשורה האחרונה שכתבת. 

ו...אין על אתיופים! כ"כ נחמדים וחמודים!

שלא שווים את הזמן הכוח והאנרגיות שלך

הכרתי בחיי לא מעט אתיופים (אתיופיות פחות...)

ורובם ככולם היו אנשים ממש איכותיים משכמם ומעלה

(בעיקר בצבא ביחידות הכי מובחרות יש אתיופים)

לי אין שום בעיה להשתדך עם אתיופית

ואני בטוח שיש לא מעט נערים ועלמי חן

שאין להם בעיה שכזו.

באיזשהו מקום זה כמו הסיפור עם גריות (גרה ברבים)

שלא רק שאין לי בעיה עמזה

מבחינתי זו אפילו מעלה ויתרון.

הייתי בשתי חתונות כאלה, של אתיופי/ת עם אשכנזי/ה.

שתיהן של אנשים (מהצד האתיופי)שמאוד מאוד קרובים לליבי.

אחת לפני 8 שנים ואחת שבוע שעבר.

היה הבדל מאוד גדול באווירה הכללית. לפני 8 שנים זה היה מין משהו כזה מיוחד ו"וואו", ומגניב, והורגש פער גדול בין המשפחות.

שבוע שעבר היה משהו אחר לגמרי. היתה כזו זרימה נעימה בין שני הצדדים ואם לא הייתי יודעת- לא הייתי שמה לב שאכן יש בחתונה הזו משהו קצת מיוחד ושונה מחתונות אחרות.

אני אומרת את זה כדי לציין לשבח את העובדה שהזמן עושה את שלו, והחתונות המעורבות הללו עוד כמה שנים יהיו דבר כ"כ טבעי, כמו שלפני חמשים שנה אשכנזי ותימניה  היה משהו הזוי והיום אף אחד בכלל לא חושב על זה... 

לקחת משהו שכתבתי בתגובה מאוד ברורה והבנת אותו לא נכון כי הדם עלה לך לראש. 

וכתבתי מפורש שאני מדבר על הפסק למסירת שטחים

וכתבתי שוב כי ביקשתם הבהרה 

ושוב כי ימל ביקש שוב

והנה הפיסקה הראשונה: 

אני לא הולך לפי פסקי הרב עובדיה ונראה לי תמוהה שהוא פסק שהעולים מאתיופיה יהודים ע"פ מה שהסובבים אותו לחשו לו באוזן. אבל הוא גם פסק שמותר למסור שטחים כי אריה דרעי וחיים רמון הבטיחו לו שזה מה שיגרום לכך שהערבים יפסיקו לרצוח יהודים. הוא חזר בו אגב.. כי אלי ישי הסביר לו שהם שיקרו עליו.

איך את מבינה מפה אחרת? 

ופה הסברתי למה אני עושה את ההקשר: 

לא זלזלתי. תמהתי וחלקתי על שיטת פסיקתו - לקראת נישואין וזוגיות

בתגובה לטענה של ימל בתגובה מעל

(לפחות ככה טוענים חלק מהחוקרים ע"פ בדיקות דנ"א).

נ"ב

"הם" = אנחנו

לא מה פוגע בה ולא את המשפט השני.

זה מה שאת אומרת בשורה אחת 

בשורה שניה את אומרת שאני ממציא הוכחות. 

הרב עובדיה חזר בו, הרב עובדיה הסביר ששיקרו עליו בנוגע למציאות, זאת עובדה. 

ערערתי על הדרך שבא הרב עובדיה פסק הלכה. 

(אני יודע שחלק מהמגיבים פה יתעצבנו מזה, אבל שוב ושוב ושוב אומר, אני לא מדבר על הרב אלא על שיטת הפסיקה שלו ועל הצורה שבה הוא בוחן את המציאות)

אבל גדולים בתורה (וגם כאלה שהחזיקו בתפקיד רב ראשי בדיוק כמוהו) חלקו על צורת הפסיקה שלו בחומרה. הם חכמים וגדולים הרבה יותר ממני. אני לא אדון לעצמי בעניין הזה. 

חשבתי שהתפתלת מספיק אז עזבתי את העניין אבל אני רואה שאתה חוזר על הדברים שוב אז שוב אשאל:

מה היא "הדרך שבה הרב עובדיה פסק הלכה" או "שיטת הפסיקה שלו" כלשונך? מה "הצורה שבה הוא בוחן את המציאות"?

אתה עשית קישור מדומיין ושערורייתי בין פסיקתו בנושא אוסלו לשאר פסיקותיו ובנית עליה תאוריה שלימה לגבי הרב. פשוט בושה.

לגבי האתיופים שנקראים 'ביתא ישראל' הוא פסק בהסתמך על עדות הרדב"ז ועוד ועל פי כללי הפסיקה שמובאים בגמרא איך בודקים יחוס (צריך עדות על 4 אמהות וכו' וכל זה היה קיים בקהילות האתיופיות כמו בכל קהילה אחרת בעולם), אתה משום מה מערער על הפסק מסברות שאין להם שום בסיס בהלכה כמו קשר עם קהילות אחרות (ממתי זה תנאי הלכתי??) וע"פ פסיקה של הרבי מליובביטש שמתבססת על 'רוח הקודש' (אם כבר מדברים על שיטות פסיקה וצורות בחינת מציאות מפוקפקות....).

אשמח להבהרה כי את התשובה שנתת לגבי הקשר בין אוסלו לנד"ד לא לא הבנתי...

הבאתי כאן דוגמאות של מקרים כאלה שהגיעו לפיתחם של רבנים ראשיים וכל צורת ההתייחסות הייתה שונה ומעלה תהיות בנוגע להתייחסות כאן. 

ובשורה תחתונה שלך סתם כתבת שטויות

שגם בה הוא הסביר מה הייתה הטעות. גם במקרה ההוא זו לא הייתה חפפנות או תמימות שלו וכש"כ לא מתוך מניע פוליטי - הוא בירר לעומק עם כמה וכמה גנרלים בהם הרמטכ"ל ומספר אלופים וזו הייתה העמדה של רוב המערכת הבטחונית וזו עדיין העמדה לפחות חלקית (אני תוהה איך עוד ציפית שהוא יברר?). נכון שהוא שינה את דעתו ואמר שהמציאות היא לא כמו שהעריכו שתהיה כמו שכולנו רואים לצערנו. מה הקשר???

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.

בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.

לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

עצוב...