אני לא אוהב את הגשם.אני אוהב את הקור, ואת הרוח אבל לא את הגשם. אני לא אוהב זה שהוא נוגע בי, כמו שאני לא אוהב שנוגעים בי בכלל אבל את הגשם, אני לא אוהב במיוחד. הגשם מרטיב לי את העור ומדביק אליו את הבגדים, שזה מאוד מעצבן אותי כי אני דווקא אוהב את המגע המשוחרר של הבגדים אבל הגשם הורס את זה. הגשם גם מציק לי בשיער, בעיקר כשהוא מתחיל לפול לי לעיינים שגם ככה לא רואות טוב כי העדשות של המשקפיים מלאות בטיפות של הגשם המעצבן. והכי הכי אני שונא, זה כשחוץ מגשם יש גם ברד, כי אז חוץ מהגשם המציק, יש גם את הכאב של הברד שמזכיר לי את הבית ספר שבו גם יש ילדים מעצבנים שכל הזמן נוגעים בי ולפעמים גם מרביצים.
היום אמא רוצה שנלך לקנות בגדים. אני לא אוהב לקנות בגדים, אמא כל הזמן מחזיקה לי את היד וחוץ מזה גם צריך כל פעם לשים בגד אחר שנוגע בי. הסיבה היחידה שאני הולך היא שאני לא אוהב את הבגדים שאמא בוחרת לי, כמו למשל את החולצה הכחולה שהיא קנתה לי לפני שנה, והיא הייתה מאוד צמודה.
אנחנו יורדים מהאוטו, ואני שמח לשחרר סוף סוף את החגורה המעצבנת הזאת שלא נותנת לי לזוז. אמא נותנת לי יד כי "הכביש מסוכן", אבל אני בורח מהיד כי נמאס לי שהיא נוגעת בי.
התחלנו ללכת לכיוון החנויות, ולפני הכביש אמא ניסתה עוד פעם לתפוס לי את היד, אבל לא הסכמתי ורצתי לכיוון הכביש...
..........................................................
הדבר הבא שאני זוכר זה את אמא מחזיקה אותי חזק חזק בצד השני של הכביש. אני לא יודע איך היא הצליחה להחזיק אותי עם הצעקות שלי כי צעקתי ממש חזק, אולי אפילו יותר מאריה. ואת יודעת מה מוזר? מאז החיבוק הזה אני אוהב את הגשם, הוא גורם לבגדים שלי לחבק אותי.
היום אמא רוצה שנלך לקנות בגדים. אני לא אוהב לקנות בגדים, אמא כל הזמן מחזיקה לי את היד וחוץ מזה גם צריך כל פעם לשים בגד אחר שנוגע בי. הסיבה היחידה שאני הולך היא שאני לא אוהב את הבגדים שאמא בוחרת לי, כמו למשל את החולצה הכחולה שהיא קנתה לי לפני שנה, והיא הייתה מאוד צמודה.
אנחנו יורדים מהאוטו, ואני שמח לשחרר סוף סוף את החגורה המעצבנת הזאת שלא נותנת לי לזוז. אמא נותנת לי יד כי "הכביש מסוכן", אבל אני בורח מהיד כי נמאס לי שהיא נוגעת בי.
התחלנו ללכת לכיוון החנויות, ולפני הכביש אמא ניסתה עוד פעם לתפוס לי את היד, אבל לא הסכמתי ורצתי לכיוון הכביש...
..........................................................
הדבר הבא שאני זוכר זה את אמא מחזיקה אותי חזק חזק בצד השני של הכביש. אני לא יודע איך היא הצליחה להחזיק אותי עם הצעקות שלי כי צעקתי ממש חזק, אולי אפילו יותר מאריה. ואת יודעת מה מוזר? מאז החיבוק הזה אני אוהב את הגשם, הוא גורם לבגדים שלי לחבק אותי.
