שלום לכולכם,
עברתי תקופה לא קלה בכלל של חרדות ודיכאון. אחרי חצי שנה של טיפול רציני והרבה תפילות, רואה סוף סוף אור בקצה המנהרה למרות שאני עדיין נוטלת נוגדי דיכאון.
החרדות עברו, ונותרו "רק" רגעים של עצבות שבאים פתאום ללא שום סיבה. עוד לא מצאתי מה מקורם ואיך להעביר אותם.
לכן אנחנו חוששים להביא תינוק ומצד שני לא רואים את עצמנו עם שני ילדים בלבד...
הפסקתי להאחרונה גלולות על מנת לנטרל תופעות לוואי אפשריות קשורות לדיכאון ואמנע כרגע בדרכים לא הורמונליות.
אשמח לשמוע תובנות ממי שעברה ניסיון בסיטואציה דומה:
איך יודעים שהתזמון נכון? האם חוויתן שוב קושי נפשי בזמן הריון? האם הצלחתן להיקשר לתינוק למרות הקשיים?
יכול להיות שגם הכל היה בסדר ושהשמחה להביא תינוק חדש עזרה לכם?
תודה

