מה זה אומר לכם?
ובהקשר של דייטים?
מה זה אומר לכם?
ובהקשר של דייטים?
חירטוטא דלעילאאיש הישר בעיניו יעשה כל עוד זה לא נוגד את ההלכה או פוגע באחרים.
וכמובן שלא צריך להגזים בשום דבר, גם אם אין כללים.
והכלל שצריך להחזיר תשובה יום אחרי הדייט הראשון?
ועוד מלא אחרים..

זאת מוסכמה חברתית בלבד, אין בה שום עניין.
בתור גבר זה מביך מאוד שהבחורה רוצה לשלם, אבל זה חמוד.
עקרונית, בתור לומד תורה, סביר להניח שלאישה יש יותר כסף ממני, אז מובן מאליו שזה לא קשור ללהיות מענטש, זאת מוסכמה חברתית שנכפתה עלינו בתור גברים (משפיעים), וכל גבר נורמלי שש לקראתה.
אבל לענ"ד זה לא להיות מענטש, זה לא עניין של דרך ארץ, הלכה, או היגיון.

צקון לחשהמקור לכך שהבחור משלם מגיע מתקופות עברו בהן לנשים לא היה רכוש משלהן.
נשים שעבדו היו רק מהמעמד הנמוך, והיו נחשבות לסוג ב' (כלומר- גם אם היה לך כסף- לא היית ששה לספר את זה למי שיוצא איתך...)
כיום זה כעיקר חוקות הגויים שהשתרשו בישראל, והתעקשות לשמור על "מסורת" שאין לה טעם או ריח ורק מסבכת את הענינים.
(פעם חניכה שלי, חילוניה. סיפרה לי שיצאה עם בחור. יום אחד הוא ניסה ללחוץ עליה לקיים יחסים- והיא סרבה ואמרה לו שאין סיכוי בכלל. הוא זרק אותה על המקום, ועשה חישוב כמה הוא שילם עליה עד כה ודרש ממנה להחזיר לו את הכסף. היא הושיטה לו אצבע מסויימת והלכה הביתה. נקודה למחשבה..)
אם זה היה -רק- כלל, לא הייתי עושה אותו.
זה דחף גברי בסיסי.
אבל הוא בדיחה, בעיניי לפחות.
מילא אישתי, אחותי, אמא סבתא דודה'לה או משהו דומה,
אבל לשלם על סתם בחורה זרה...? זה דחף מוזר 
מי שהגיעה איתי לשני דייטים בד"כ זה המשיך ליותר.
אני מניח שבחורה שבאמת מעריכה לימוד תורה, אמורה לפחות להעריך את זה שאתה תפרן מת ומתעקש לשלם (ולא, לא בקטע של משחק ילדותי).
אחרת תמוהה בעיניי איך היא מוכנה לקבל בכזאת קלות את העובדה שאתה מוצא את אחרוני הפרוטות שלך עליה, במקום על הלימוד.
תחשוב שבחורה שמחפשת בחור תורני באמת, אומרת לך "אולי אשאיר את התיק באוטו?"... כאילו בוא נסגור מראש שאתה משלם ואני לא צריכה להציע אפילו מתוך נימוס. קטעים כאלה מוזרים לי, בטח כשטוענים להערכה של הלימוד.
ובטח כשאני לומד במקום לעשות מלא כסף.
ובקשר ללשלם על הבחורה, אצלנו לא עושים את זה... חשש קידושין אנאערף
מה זה שייך בכלל?
ומי זה "אצלנו" שחוששים לקידושין בזה?
על חתונה ביניהם.
העניין של הקירוב הגיוני מאוד
מדובר על זה שהם כבר ממש מדברים על זה שהיא תתקדש לו ואז תוך כדי השיחה הוא נותן לה דבר מה שמקדש
רק אמרתי, שזה לאו דווקא הכללים, כי הכל משתנה בהתאם לזמן, מקום, אופי או מנהגים.
לכן למשל הכלל של "הגבר משלם" אצלנו לא תקף,
ואין כללים, צריך פשוט להיות בנאדם.
אם הדלת של המרפסת במלון כבדה והוא פותח לי אותה זה נקרא להיות בנאדם,
אבל במקום אחר מישהו יפתח למישהי דלת והיא תחשוב שהוא חושב שהיא מוגבלת ולא עצמאית.
יש מבין?
אין כללים, יש להיות חכם, מבין, מתחשב, רגיש, עדין שצריך ותקיף כשצריך, והרבה הרבה לקרוא בין השורות.
(נאמר בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אולם מתייחס לבני כל המינים)
או בקיצור להיות בנאדם
מוזר לי למה זה לא מובן מאליו
למרות שלדעתי לא כל אחד יודע לעשות את זה.
אבל זה לא שייך ללשלם
ואם מישהו לא יודע לעשות את זה, אני לא חושבת שכמה כללים שלא יהיו יעזרו לו להיות כזה.
מי שלא בנאדם, שלא יתחתן עד שיקבל לפחות קצת מושג של מה הוא אמור להיות.
לא מגיע לאף אחת\אחד להתחתן עם חיה.
הגולש האחרוןשאני אתחיל לשפוך?
הגולש האחרון
כמעין הנובעמישהי אמרה לי "נדבר עוד כמה ימים", ונעלמה. זה אני שאשם?
אבל נהוג שהבחור הוא זה שמתקשר ראשון אחרי הדייט. לפחות בפעמים הראשונות.
עוד לא פגשתי בחור שציפה ממני ליזום שיחת טלפון אחרי דייט ראשון.
משהו למישהו. אם היה לך נחמד, את מוזמנת להתקשר.
לא? מוזמנת להגיד שלא מתאים לך.
זה עובד לי ככה בד"כ...

היא התקשרנו או הסתמסנו...
וגם מי שלא אומרת, זה ברור.
במקום להניח שהן שקופות או מתלבטות, את יכולה לא לזלזל באינטליגנציה הרגשית שלי ולהניח שאני יכול להרגיש אותן גם בלי לדבר.
מה זה המקווה שאין הרבה שנוהגים כמוך? אני לוקח את זה כעלבון ומוחה בתוקף ![]()
קרה לי במקרים מסויימים שבחורה התנהגה בצורה לא הגיונית, זה לא שייך לדיון אבל.
לגבי האינטואיציה זה לא קשור לאנשים, זה קשור אלי. אני מרגיש אנשים, יש הרבה אנשים כמוני... וזה בדוק ומנוסה
יצאתי עם מישהי והרגשתי שהיא מתלהבת ואחרי שנפרדנו לדרכינו הרגשתי שהיא מתלבטת, ובאמת היא חתכה, ואז אחרי כמה זמן ביקשה דייט שני.
הפלא ופלא! ![]()
ללמוד את זה. אבל זה תהליך של המון תפילות במשך הרבה שנים... לא יודע אם זה רלוונטי לנסות לעשות קורס כזה.
התחלתי להתפלל על הדבר הזה לפני 12 שנה חח


תודה רבה וכן למרתצקון לחשהכנסתי בעריכה את מקור הכינוי
הגולש האחרוןמזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?