מה זה אומר לכם?
ובהקשר של דייטים?
מה זה אומר לכם?
ובהקשר של דייטים?
חירטוטא דלעילאאיש הישר בעיניו יעשה כל עוד זה לא נוגד את ההלכה או פוגע באחרים.
וכמובן שלא צריך להגזים בשום דבר, גם אם אין כללים.
והכלל שצריך להחזיר תשובה יום אחרי הדייט הראשון?
ועוד מלא אחרים..

זאת מוסכמה חברתית בלבד, אין בה שום עניין.
בתור גבר זה מביך מאוד שהבחורה רוצה לשלם, אבל זה חמוד.
עקרונית, בתור לומד תורה, סביר להניח שלאישה יש יותר כסף ממני, אז מובן מאליו שזה לא קשור ללהיות מענטש, זאת מוסכמה חברתית שנכפתה עלינו בתור גברים (משפיעים), וכל גבר נורמלי שש לקראתה.
אבל לענ"ד זה לא להיות מענטש, זה לא עניין של דרך ארץ, הלכה, או היגיון.

צקון לחשהמקור לכך שהבחור משלם מגיע מתקופות עברו בהן לנשים לא היה רכוש משלהן.
נשים שעבדו היו רק מהמעמד הנמוך, והיו נחשבות לסוג ב' (כלומר- גם אם היה לך כסף- לא היית ששה לספר את זה למי שיוצא איתך...)
כיום זה כעיקר חוקות הגויים שהשתרשו בישראל, והתעקשות לשמור על "מסורת" שאין לה טעם או ריח ורק מסבכת את הענינים.
(פעם חניכה שלי, חילוניה. סיפרה לי שיצאה עם בחור. יום אחד הוא ניסה ללחוץ עליה לקיים יחסים- והיא סרבה ואמרה לו שאין סיכוי בכלל. הוא זרק אותה על המקום, ועשה חישוב כמה הוא שילם עליה עד כה ודרש ממנה להחזיר לו את הכסף. היא הושיטה לו אצבע מסויימת והלכה הביתה. נקודה למחשבה..)
אם זה היה -רק- כלל, לא הייתי עושה אותו.
זה דחף גברי בסיסי.
אבל הוא בדיחה, בעיניי לפחות.
מילא אישתי, אחותי, אמא סבתא דודה'לה או משהו דומה,
אבל לשלם על סתם בחורה זרה...? זה דחף מוזר 
מי שהגיעה איתי לשני דייטים בד"כ זה המשיך ליותר.
אני מניח שבחורה שבאמת מעריכה לימוד תורה, אמורה לפחות להעריך את זה שאתה תפרן מת ומתעקש לשלם (ולא, לא בקטע של משחק ילדותי).
אחרת תמוהה בעיניי איך היא מוכנה לקבל בכזאת קלות את העובדה שאתה מוצא את אחרוני הפרוטות שלך עליה, במקום על הלימוד.
תחשוב שבחורה שמחפשת בחור תורני באמת, אומרת לך "אולי אשאיר את התיק באוטו?"... כאילו בוא נסגור מראש שאתה משלם ואני לא צריכה להציע אפילו מתוך נימוס. קטעים כאלה מוזרים לי, בטח כשטוענים להערכה של הלימוד.
ובטח כשאני לומד במקום לעשות מלא כסף.
ובקשר ללשלם על הבחורה, אצלנו לא עושים את זה... חשש קידושין אנאערף
מה זה שייך בכלל?
ומי זה "אצלנו" שחוששים לקידושין בזה?
על חתונה ביניהם.
העניין של הקירוב הגיוני מאוד
מדובר על זה שהם כבר ממש מדברים על זה שהיא תתקדש לו ואז תוך כדי השיחה הוא נותן לה דבר מה שמקדש
רק אמרתי, שזה לאו דווקא הכללים, כי הכל משתנה בהתאם לזמן, מקום, אופי או מנהגים.
לכן למשל הכלל של "הגבר משלם" אצלנו לא תקף,
ואין כללים, צריך פשוט להיות בנאדם.
אם הדלת של המרפסת במלון כבדה והוא פותח לי אותה זה נקרא להיות בנאדם,
אבל במקום אחר מישהו יפתח למישהי דלת והיא תחשוב שהוא חושב שהיא מוגבלת ולא עצמאית.
יש מבין?
אין כללים, יש להיות חכם, מבין, מתחשב, רגיש, עדין שצריך ותקיף כשצריך, והרבה הרבה לקרוא בין השורות.
(נאמר בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אולם מתייחס לבני כל המינים)
או בקיצור להיות בנאדם
מוזר לי למה זה לא מובן מאליו
למרות שלדעתי לא כל אחד יודע לעשות את זה.
אבל זה לא שייך ללשלם
ואם מישהו לא יודע לעשות את זה, אני לא חושבת שכמה כללים שלא יהיו יעזרו לו להיות כזה.
מי שלא בנאדם, שלא יתחתן עד שיקבל לפחות קצת מושג של מה הוא אמור להיות.
לא מגיע לאף אחת\אחד להתחתן עם חיה.
הגולש האחרוןשאני אתחיל לשפוך?
הגולש האחרון
כמעין הנובעמישהי אמרה לי "נדבר עוד כמה ימים", ונעלמה. זה אני שאשם?
אבל נהוג שהבחור הוא זה שמתקשר ראשון אחרי הדייט. לפחות בפעמים הראשונות.
עוד לא פגשתי בחור שציפה ממני ליזום שיחת טלפון אחרי דייט ראשון.
משהו למישהו. אם היה לך נחמד, את מוזמנת להתקשר.
לא? מוזמנת להגיד שלא מתאים לך.
זה עובד לי ככה בד"כ...

היא התקשרנו או הסתמסנו...
וגם מי שלא אומרת, זה ברור.
במקום להניח שהן שקופות או מתלבטות, את יכולה לא לזלזל באינטליגנציה הרגשית שלי ולהניח שאני יכול להרגיש אותן גם בלי לדבר.
מה זה המקווה שאין הרבה שנוהגים כמוך? אני לוקח את זה כעלבון ומוחה בתוקף ![]()
קרה לי במקרים מסויימים שבחורה התנהגה בצורה לא הגיונית, זה לא שייך לדיון אבל.
לגבי האינטואיציה זה לא קשור לאנשים, זה קשור אלי. אני מרגיש אנשים, יש הרבה אנשים כמוני... וזה בדוק ומנוסה
יצאתי עם מישהי והרגשתי שהיא מתלהבת ואחרי שנפרדנו לדרכינו הרגשתי שהיא מתלבטת, ובאמת היא חתכה, ואז אחרי כמה זמן ביקשה דייט שני.
הפלא ופלא! ![]()
ללמוד את זה. אבל זה תהליך של המון תפילות במשך הרבה שנים... לא יודע אם זה רלוונטי לנסות לעשות קורס כזה.
התחלתי להתפלל על הדבר הזה לפני 12 שנה חח


תודה רבה וכן למרתצקון לחשהכנסתי בעריכה את מקור הכינוי
הגולש האחרוןאני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?
ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.
אין כמו מילים על נייר כתוב
תתן לעט להוביל
בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה 
מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר
איזה, בהצלחה רבה 
ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.
אתה מדהים בכל מקרה
לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"
אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…
ואתה מרגש אותי