אבל אני מאמינה שזה כ"כ יהיה שווה את זה בסוף. 

אין "תפחנה עצמותיו" בגרסה הנשית, ולנו יש בעיה רצינית עם המנוחה משידוכים...

אל תשבר, ואם אתה מרגיש שאתה צריך לנוח ומפחד מהחובה להתחתן, תשאל רב!

עשיתי את זה פעם, וקיבלתי היתר להפסיק לצאת לכמה זמן כדי להרגע מכל המערבולות הרגשיות האלה.

ה' יברך אותך!!

Get up

And don't ever give up.

קריעת ים סוף היתה ניסית, אמת. 

כל כולה ניסי ניסים. וגם הזיווג כך, מכיוון שהחיבור הזה משפיע על כל העולם מוכרח שהדבר יהיה בהשגחה פרטית ומדויקת ביותר.

ועוד שים סוף נקרע ל- 12 שבילים וכל שבט עבר בשביל מיוחד לו, ועוד שהשביל היה בצורת קשת (מהחוף לאותו החוף, ולא לחוף מעבר לים). 

מכאן שהיו שעברו את הים מהר יותר ונתיבם היה קצר, והיו שעברו אותו במשך זמן רב יותר, ומובן שהמים עמדו מימינם ומשמאלם זמן רב יותר (אני רואה זאת כך שככל שהתארכה הדרך כך הנס היה נראה בעיניים יותר).

צריך לפקוח עיניים, להסתכל פנימה, הרבה מעבר לכאב, לסבל ולעצבון הלב.

התהליך חשוב לא פחות. כמה אמונה ובטחון צריך גם כדי להמשיך ללכת בתוך הים, אחרי שהוא נקרע.

בע"ה בקרוב ממש עם הנכונה והמדויקת לך

וכן יש דבר כזה לקבל היתר לא לצאת לשידוכים לתקופה.

מותר לו לנוח!

שבור... קצת רגישות גבירותיי ורבותיי

"עכשיו זה פשוט יותר? עזר במשהו? מסופקני."

הן דבר לא נעים בכלל. בטח למי שהגיע לייאוש שהוא רוצה כבר לא להתחתן.

לא יודע אם עברת ייסורי נפש כאלה, אני מקווה שלא תעבור גם, אבל צריך קצת עדינות.

לענ"ד זה צורם כשמישהו שבור לענות לו בצורה כזאת.

ואני לא אתפלא אם זה לאו דאורייתא של "אונאת דברים".

תקרא קצת על אונאת דברים, תבין כמה בדקי דקות אפשר לעבור עבירה מהתורה ולרסק למישהו את הנפש.

קצת רגישות לא הרגה אף אחד.

אני אומר את זה גם לעצמי, גם אני תוקפני לפעמים

קח בחשבון שאתה לא יושב מול אדם ונותן לו בראש ורואה אם הוא נשבר.

פה זה הרבה יותר קשה וכואב.

ומה נסגר איתך עם המנוחה הזאת? אתה מגיב בלי קשר למה שאמרתי.

נצל"ש קטן, בגילך עברת פעם בייאוש כזה?

ברור לי שזה אינדבידואלי...

עלי והצליחי, ותשמרי על עצמך. בחברה נפרדת זה לא היה קורה לך 

עכשיו אני מבין הכל

ובראשם גילך

אולי זה יסביר

התכוונתי שנפל לי האסימון מי את, לא שהפרטים שנתת לי גילו לי עליך יותר מדי.

הפרטים שנתת, הסירו את הוילון שמאחוריו עמדת, ולכן נפל לי האסימון.

אם לא הבנת, לא בטוח כבר שתצליחי להבין

אני מדבר על עיקרון רוחני, בקיצור

או שאולי זה רשב"א כזה

ובלי השתדלות (לא בדווקא).

זה יכול להיות השראה לכתוב שיר, לצייר, חידוש תורה.

אז יש השראה בהבנת אנשים.

משל שקרה לי היום. אתה מכיר מישהו, ואז פתאום כשאתה יושב לידו פתאום עולה לך משהו בראש שמבהיר לך נקודה שהיית מסופק לגביה באישיות שלו (לא שלילי כמו שזה נשמע), ואז מתחברים לך דברים.

זה לא יקרה למישהו שלא מתעסק ב"להכיר" אנשים, כמו שהשראה לכתוב שיר לא תקרה למישהו שלא כותב שירים, וכמובן חידושי תורה.

אז כשהשילוב של ההיסטוריה והגיל התחברו לי, ראיתי תמונה מלאה של מי את.

זה לא שאני מכריע גורלות, או דיני נפשות.

ובנתיים תמיד צדקתי, כולל הספקות.

היה מישהו שחשבתי שטעיתי לגביו, חמש שנים אחרי ראיתי שמה שחשבתי עליו ברגע הראשון שראיתי אותו היה נכון.

בע"ה כשתביני איך זה עובד תביני גם את הכללים.

ובכל זאת, אנחנו לא חורצים גורלות לא לפי זה ובכלל אין לנו לא סמכות ולא כח  (לי לפחות, אולי את שופטת בביהמ"ש )

שיגיע בקלות..

ויעבור בקלות עוד יותר!

יש מיליון וורטים על קריעת ים סוף, אבל ללא ספק זה לא פשוט.

זה לא קל..

גם המאמץ, גם האכזבות, גם ה"מחדש".

אבל לא סתם אמרו "כקריעת ים סוף".. הסבל שהיה שם לפני כן, הרי היה נורא ואיום. ואפילו "ברגע האחרון" עוד חששו שכל השידוך האלוקי הולך ליפול בגלל מצרים שנוסע אחריהם..

ודווקא מתוך כך, הבינו למפרע את גודל הנס, ואיך ה' תיזמן את הכל בצורה מופלאה.

גם אתה עוד תראה בעז"ה איך מה שסבלת והצטערת, היה כיוונון שלא תיקח מה שלא נכון ומתאים.

וכמו שנאמר: ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו...

שיהיה בקרוב.

בינתיים - חזק ואמץ (ואתה לא באמת רוצה "היתר" כזה...)!

אבל זה לא מומלץ....

אם תעבוד על המידות, תלמד מה זה אומר להיות נשוי, תתפלל לה' ותהיה ראוי להקים בית אז תראה ישועות.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.