באידיאל - אוהבת להכין גרנולה ביתית ולחלק לשקיות קטנות (אחרת זה נגמר ברגע...)

קרקר עם גבינה

לשתות - מים / תה

תמר על הבוקר

במציאות - הקטנה שלי דורשת את המתוק על הבוקר , ואם אין גרנולה אז:

הרבה פעמים זה חתיכת עוגה ביתית

או עוגיה קנויה,

קובית שוקולד מריר

או כפית דבש (:

רק שאין לי זמן להכין ):

טוב. גם אמא שלהם כזאת כך שיש להם ממי ללמוד.

למרות שניסיתי ללמד אותם לאהוב אבל לא התחברו לטעם...

20161204142928.docx

קצת יקר, ולכן אני מכפילה את כמות הגרנולה ושאר החומרים חוץ מהאגוזים והגרעינים והפירות יבשים 

(ועדיין זה עם הרבה מאד תוספות , ביחס לגרנולה קנויה)

יוצא לי בערך 30 - 40 לקילו, ואני מחלקת ל30 -40 שקיות (וככה לא גומרים את זה ברגע)

צריך מאד להזהר באפיה שלא ישרף ולעקוב

* מעדן 

* קורנפלקס עם חלב

* פרכיות אורז עם חמאת בוטנים או גבינה

* חטיף גרנולה

אז אחכים איתך ביחד.

פעם בייגלה פעם קורנפלקס פתיבר דגיגונים..

וכמובן ששותים תה שוקו.

מכירה ילדים שעל הבוקר אוכלים פרי...

היא נורא מאוחרת 

יש גנים שאוכלים ב10 וחצי בבוקר

ואם הילדים קמים בסביבות 7 אם לא נותנים להם כלום זה אומר שהם בצום עד 10 וחצי

כמעט אין מצב שלא יהיו רעבים עד אז..

בגלל זה נותנים משהו קטן בבוקר

"להחזיק את הבטן" עד לארוחת בוקר...

אני רשמתי כבר למעלה לרוב אני נותנת מעדן או חטיף גרנולה...

הילד אכל ארוחת ערב בסביבות 6,7,8 והלך לישון.

עברו למעלה מ-12 שעות מאז שאכל.

הגוף עובד בלילה ו"מפרק" את כל מה שהילד אכל.

הילד קם בבוקר אחרי צום של 12 שעות לפחות- מי לא רעב אחרי צום כזה ארוך?

מה גם שעד השעה 10 הם הולכים ונהיים יותר רעבים

ומחקרים הוכיחו (וגם ההגיון מוכיח)

שילדים שלא אכלו משהו נורמלי בבוקר- הם פחות מרוכזים בלימודים וכו'.

חוץ מימה שכתוב שפת שחרית בבוקר מצילה מ-48 חולאיים אם אני לא טועה....

ולכן שאלתי מה כדאי לתת לילדים בשעה שכולנו ממהרים ולחוצים בבוקר

ובכ"ז רוצים לתת את המירב והמיטב... 

יש מחקרים שונים על כך שזה מעלה את יכולת הריכוז ותורם לאנרגיה לאורך היום. לא צריך ממש ארוחה (בהנחה שהם אוכלים בעשר) רק משהו כזה בקטנה.

יותר מזה, אני הילדה היחידה שיש לי לדאוג לה כיום, ואני לא משקיעה בה מספיק שתאכל משהו בבקרים (אולי אפילו שתאכל מספיק באופן כללי) אז קטונתי. 

יכולה להגיד מה נראה לי, וזה יהיה פרי, דגנים, חטיף אנרגיה, יוגורט, עוגייה (עם תה ליד, או ופל עם שוקו), דייסת קוואקר, פנקייק (זה לא כזה השקעה כמו שנראה למי שלא רגיל, ואפשר להכין ערב קודם מראש), ירקות עם גבינה, ונראה לי שכל מה שאמרתי אמרו כבר... גם יכול להיות שיעלו לי דברים נוספים אבל צריכה לעזוב את המחשב עכשיו

אפשרויות השתיה: מים, חלב עם מים, חלב סויה עם מים, שוקו, תה.

כשאין מאפה ביתי אז עוגיות מקמח מלא של מן.

או קרקרים/עוגיות/בייגלה

ושוקו

הרבה ציינו פה דברים שמכילים כמויות גדולות של סוכר.

שימו לב שסוכר הרבה פעמים מעודד התנהגות "היפרית", וגם שצניחת הסוכר שבאה אחרי עלולה להפריע בריכוז.

אין לי זמן לדייסות וכד', את זה הם אוכלים בערב..

ועוגיה/פרי/קורנפלקס לדעתי לא מספיק משביע ל3 שעות

זה לאכול את זה

הוספתי ממרח חרובים

וקוקוס.

יצא מעדן כלום עבודה

כששכנה שלי רוצה לפנק את ילדיה בחורף היא מכינה להם דייסת קוואקר/ סולת.

כשהבן שלי ראה איך חבר שלו מתלהב מיזה- הוא גם התלהב והשכנה שלי נתנה לו כוס דייסה כדי לטעום.

הוא טעם קצת ולא אהב/ לא הסכים להמשיך...

איך גורמים להם לאהוב את זה?

ת'אמת שגם אני לא כזה מחבבת דייסות.

(רק רואה בבית יולדות ובבית החלמה איך נשים מתלהבות ע"ז...  )

אבל מכינה כי זה משביע ומחמם

אם לא משנה לך עם או בלי

תשימי כל דבר טעים לכם בפנים

 כמו סוכר דבש שוקולד

אפשר להוסיף לפירות טחונים

או פירות לבפנים- בננה וכו'

תאכלי גם אולי והוא ירצה..

סיבים תזונתיים

ועוד..

ראית שכתבתי שזה משלשל?

לכן זה טוב לעצירות

אמא שלי כל בוקר הכינה לנו שוקו ואכלנו עם עוגיות קנויות בד"כ.

חושבת שזה הספיק לי.

וגם חושבת שכדאי שהילד יאכל בבית ולא ייקח בשקית לבית הספר, ככה אתם יודעים שאכל.

אם יש זמן אז דגני בוקר בחלב במקום כוס החלב.

או אוכל קורנפלס עם חלב שקדים/אורז

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....