זה שאנחנו פשוטי העם לא יודעים- ניחא, אבל האם מועצת יש"ע יודעת? ואם כן למה מחכים? לעתירה הבאה של שלום עכשו?

יהיה חבר כנסת או שר טוב? זה שמישהו היה בלוגר מעניין , כתב הצגות או יס בכלא עשרות שנים, לא עשה אותם מומחים בפוליטיקה, כלכלה , עריכת דין ...

ולמה אנשים לא מבינים שאין דבר כזה מפלגה משפיעה בגודל נורמלי שתהיה בדיוק בדיוק לטעמך. עם הגודל בא גם גיוון וגם יכולת להסתדר עם השונה שזה גם קריטי בפוליטיקה. ברגע שיש מפלגה סופר עקרונית עשויה משני שכנים , אין בה שום טעם

*מה שקורה בימים האחרונים עם המחלקה היהודית בשב"כ מזכיר את ימי ימ"ר ש"י העליזים.*

עשרות תקנים שנשפכו בסיטונאות לשטח בליווי יחידות מבצעיות, מסתובבים מובטלים וחסרי מעש, מאובזרים בנשקים וג'יפים חדשים ומנסים למצוא הצדקה לקיומם.

על מחוזות הטירוף אליהם הגיע הארגון למרות מינויו של זיני אכתוב בהרחבה בטורי בסוף השבוע, אבל בנתיים אנקדוטה אחת מהיום.

רכז השב"כ האזורי המכונה "שלומי", הגיע היום מלווה באנשי שב"כ נוספים לגבעת תל תלפיות הסמוכה לישוב מגדלים בשומרון. הוא ניסה להתגרות בתושבים, ערך חיפוש בבתי המגורים ושיגר בקצב איומים והבלים ששינו טון ואסטרטגיה כל דקה.

כשהתייאש שמישהו יתייחס אליו, החליט רכז השב"כ המכובד להחרים לא פחות ממברגה נטענת של מקיטה(!!) אותה כינה "כלי משחית", תוך שהוא נושא נאום באשר למעשיהם המסוכנים של התושבים.

המשפט האהוב על רכזי שב"כ מימים ימימה הוא "תעסקו בבנייה, זה מעולה. רק לא לעסוק בטרור". מסתבר שכעת הרף למהו מעשה טרור ירד דרמטית 🤦‍♂️

אלישע ירד - ערוץ

אלישע ירד

לקבוצת הווצאפ

אלישע ירד - עדכונים 2

בשנים האחרונות קל מאוד ליפול למלכודת של דמגוגיה והצגת הציבור החרדי כנטל, אך מבט מעמיק אל מעבר לכותרות מגלה תמונה הפוכה לחלוטין. בעוד שמדינות עשירות ומעצמות כמו ארה"ב, המשופעות במשאבי טבע ובעוצמה כלכלית, נאבקות במגיפות של הומלסים, פשיעה וצריכת סמים בראש חוצות – ישראל מציגה חוסן חברתי וכלכלי מעורר השתאות.

אולי זהו ה"סוד הגדול" שרבים מנסים להתעלם ממנו: למרות המלחמה והטלטלות, השקל נותר מטבע חזק ויציב. החוזק הזה לא נשען רק על מספרים יבשים, אלא על המבנה החברתי שלנו.

המחיר הסמוי של הפשיעה במערב

אחת הבעיות הקשות ביותר של המדינות המפותחות היא אחוז הכלואים הגבוה ושיעורי הפשיעה. חשוב להבין: אדם שנמצא בבית הסוהר הוא לא רק "אובדן של כוח עבודה". הוא מהווה נטל כלכלי עצום:

* **מעגלי העסקה לא יצרניים:** כל אסיר מצריך סביבו סוהרים, שוטרים, שופטים ועורכי דין – אנשים מוכשרים שהיו יכולים לעסוק בעבודות יצרניות שמקדמות את המשק.

* **עלויות עתק:** אחזקת מערכות אכיפה וכליאה יקרה בהרבה מהשקעה בחינוך או בקהילה.

### המודל החרדי כבולם זעזועים

החברה החרדית מהווה אי של יציבות מול התופעות הללו. בקהילה החרדית כמעט ולא תמצאו צריכת סמים, מעשי רצח או פשיעה מאורגנת. הנתונים מדברים בעד עצמם:

> "בסקירת תחומי הפשיעה החמורים ביותר – מסחר בנשים, ניהול רשתות סמים או פשיעה אלימה – נוכחותם של חרדים היא אפסית עד לא קיימת."

>

השורה התחתונה

הקהילה החרדית מייצרת ביטחון פנים חברתי שחוסך למדינת ישראל מיליארדי שקלים מדי שנה. המשמעת העצמית, הערכים הקהילתיים וההימנעות המוחלטת מעולם הפשע הם אלו שמאפשרים לחברה הישראלית לשמור על חוסנה. במקום לראות בחרדים בעיה, הגיע הזמן להכיר בהם כחלק מהפתרון ליציבותה של מדינת ישראל.

​אם האסון נבע מחולשה מבנית וקריסת קונספציה, הרי שזהו "המצב הטבעי" במתקפת פתע שבה האויב תוקף ראשון. במצב כזה, הנתונים הגיאוגרפיים הופכים לשאלת חיים או מוות:

* ​אורך החזית: במקום 60 ק"מ בעזה, אנחנו מדברים על מעל 700 ק"מ של קו תפר – פי 12 יותר שטח חדיר.

* ​העומק האסטרטגי: ללא הרי השומרון, רוחב המדינה מצטמצם לקילומטרים ספורים. אין עורף, אין מרחב תמרון ואין זמן התרעה.

* ​הטופוגרפיה: שליטה של האויב ברכסי ההר החולשים על השפלה הופכת את גוש דן וירושלים למטווח ברווזים.

​בתרחיש של מתקפה רב-זירתית משולבת, ה-7 באוקטובר מתגמד לגמרי לעומת מה שיקרה כאן ללא ההגנה הטריטוריאלית הכי מינימלית והשליטה בגובה. אם הכשל הוא מערכתי, הטבח בדרום לא היה תקלה חד-פעמית – הוא היה רק הקדימון למה שיקרה אם נבצע התנתקות נוספת גם ביו"ש.

אחד באפריל שני הוא יום מיוחד, בו כל מי שלא הצליח או הספיק לעשות מתיחה טובה יכול לנסות שוב.

ניתן לראות מקורות ליום הזה בירושלמי, זבחים סז עא