היא מסננת אוכל
היא רוצה את הויטמינים שלי בתור סוכריה
נהיתה גברת..
חוץ מזה למדה בגנון
להגיד לא,לא רוצה(בבן)-צירה
להיות רכושתנית-מה ששלה אסור לי לגעת-
די(צעקה)
א"א ללכת למכולת איתה.
נהיתה המלכה ..
מקלידה לי במחשב
מורידה לי את היד מהמקלדת(כמו שאני עושה לה)
מה יהיה?
לצחוק ומה עוד?
נפש חיה.
מה להגיד במקום די?
אולי זהו?
באמת היא אומרת אחרי..
אבל העצבים מאיפה הגיעו..
במקום "די" את צריכה שהילדה תהיה קשובה לך עם העיניים אלייך
ולהוריד לה פקודה ברורה שכל ילד יבין-
"מספיק לגעת לאמא במקלדת"
או
"לא נוגעים לאמא במקלדת כשאמא עובדת על המחשב"
ואם לא תעמדי על המילה שלך, אז היא תעשה לך בית ספר.
כשתתחילי לומר לה, לא!
אז היא תתחיל לבכות! אסור להכנע לבכי הילדה ואת צריכה להיות חזקה עם תמיכה מלאה של בעלך.
חשוב כמובן לא לשבור את המילה אחד של השניה.
גם אצלי כשאני אומר לה "לא תקבלי שוקולד קודם צריך לאכול אוכל אמיתי ומזין ובריא."
היא מתחילה לשכב על הרצפה בבכי מריר ומשתוללת.
אני אומר לה שזה לא יעזור לה גם אם היא תבכה חזק יותר, אם תבכי ותשתוללי לא תקבלי מה שאת רוצה.
את צריכה להחדיר למודעות שלה שהיא חייבת לשמוע בקולך.
אם בכל זאת לא שומעת בקולך כגודל חומרת המעשה כך גודל העונש שהיא צריכה לקבל.
ללא מכות כמובן, ולחשוב על עונש שאת מסוגלת לעמוד בו ולא להשבר בדרך.
אסור להכנע לפרובקציות של הקטנטנים האלה
זה קשה אבל צריך להחזיק חזק, זה רק לטובתם.
הם פשוט מותחים את הגבול בודקים עד איפה אפשר למתוח את החוט עד שהוא נקרע.
בהצלחה, מקווה שהייתי מובן.
יהודי אמיתי 87אם מועניינת יש הדרכות ממש טובות של הרב אבנר קוואס על חינוך ילדים. מומלץ בחום!
בדרכים מעודנות בהרבה.
זה לא "פרובוקציות".. ילד רוצה שוקולד, זה דבר טבעי - ואפשר להשיג את המינון הנכון בדרכים רכות יותר, מסבירות יותר, מתחשבות יותר. הילדים אינם "אוייב", גם אם מסבירים שזה "לטובתם".
הוא בסך הכל מכניס ילדה לחדר לחמש דקות בלי לנעול. גם בגן שמים ילדים לשבת בצד, ואין מצב שילד שם יוכל מתי שבא לו ומה שלא מתאים לככלי הגן. אז? אתה לא שולח לגן ילדים?
ובכלל יכול שזה עדיף מלתפוס ילד שצורח כמו שהמליצו בשרשור אחר. כמובן שאני לא מתייחסת לגיל שנה אלא לגיל שלוש. אבל לפעמים גם בגיל שנה עדיף לשים את התינוק למיטה לכמה דקות כדי שכולם יירגעו.
ומה משנה איך לכנות את הפעולה? "עונש", "תוצאה", "חיבוק דוב". זאת מכבסת מלים נטו.
אבל ההוא כתב על ילדה שלו בגיל שלוש.
בקשר למשפט מבין , נראה לי תלוי בילדים. אצלי עם גדולים זה לא עבד והסחת דעת לא עבדה, רק "לא" ברור ועקבי. את הסחת דעת הם עשו לי בעצמם, במשפט מבין הם ראו פתח למשא ומתן. בעצם אם הרצון מובן ולגיטימי אז למה אסור? זה קצת מבלבל. משפט מבין וחיבוק עוזרים כשבעצם המטרה הייתה לקבל חיבוק ויחס מאימא ואם מטרה באמת הייתה ממתק בארון אז לא כל כך.
ובכוונה הגבתי לה, ולא נכנסתי לפרטי דבריו, כדי שתדע לעשות ביקורת על מה שהיא חושבת ללמוד מזה. לצורך תועלת.
ואם כבר, מה שהפריע לי בדבריו - על אף שניכר שהוא באמת רוצה "לחנך" לפי דברים ששמע - זה יותר האופן של הדיבור "לא תקבלי.. קודם אוכל מזין.." (ילד בכלל לא מבין מה זה), "אם תבכי ותשתוללי לא תקבלי מה שאת רוצה".. כך מדברים אל ילד? ואם יצליח "לשבור" לה את הרצון - זה טוב? לא. "פרובוקציות"...
יש בעיה, שכאשר לומדים מ"שיטה" כפי שהעיד על עצמו, לפעמים מנטרלים חושים ישרים ושכל ישר. אז אני בא להתריע בפני מישהי כמותה שנראית בתחילת דרכה וקוראת דברים בתום-לב, שתשים לב.
[אגב, אני לא אמרתי לתפוס ילד כמו שאמרו. גם לא שללתי אפשרות שלפעמים כמה דקות בחדר מועיל, אם כי חושבני שבד"כ לא צריך להגיע לזה. ע"י דיבור ו"חוש" נכון, מתוך יחס בסיסי גם אוהב, גם מחייך, גם לא מתרשם מידי כשלא צריך - אפשר לפתור את רוב העניינים]
אל תחשבי שמדובר בעונש שאסור לה משהו שבוע שלם, זה לא ריאלי
אנחנו שמים אותה בחדר שלה לכמה דק' גג 5 דק' גם יותר מדי וכמובן לא נועלים ולא סוגרים עליה את הדלת.
זה במקרה רע
במקרה היא מקבלת עונש של נזיפה וגם זה גורם לה להבין שהיא חרגה מגבולות הגזרה שהגדרנו לה.
צריך להיות מאוד זהירים כשמחליטים להנחית על הילדים עונש ולהתאים אותו לחומרת המעשה.
למשל נתנה מכה לאחותה התינוקת ולאחר אזהרות שתפסיק ושלא מרביצים לא הקשיבה, אז שמתי אותה בחדר שלה שתחשוב על מעשיה.
אחרי שהיא נרגעה היא הלכה לאחותה וביקשה סליחה. כזאת מתוקה
בהצלחה
זה גרוע מאד.
ולא "לטובתה". זו אשליה.
וחבל להיתפס לתיאוריות שכל משהו שתינוק עושה, זה "למתוח את הגבול"...
מתעוררים כחות, צריך מצד אחד לכבד את זה וליהנות מזה - ומצד שני, לא להתרגש מידי.
אני לא יודעת איזה גבולות זה הבעיה..
מה נורמלי?
2 בננות ביום זה נורמלי?
אבל לא רק פירות.
בחוץ היא רוצה ממתקים כמו הבני דודים
אני משכנעת להסתפק בפופסים ובמבה
אבל היא גם רוצה עוגות וגלידה
את נותנת?
בכלל לא הייתי מחשיבה פירות כ"מתוק" (כלומר, כשלא מדובר על חולי סכרת, כן? אבל גם אם היה מדובר בסכרת הייתי בוחרת בפינצטה לאיזו תזונאית להגיע, ומה הגישה הכללית שלה. אבל זה בכל מקרה לא הנושא). זה שהיא רוצה ומבקשת פירות זו ברכה. את ההגבלות הייתי שומרת למזונות תעשייתיים בלבד.
לצחוק שוב...
באיזה ספר היא קראה על הגיל?
אם את צריכה לשים משהו "שלה" במקום - תגידי: אמא שמה במקום. מתנגדת - "רוצה לשים ביחד"? להחזיק ביד איתה ולשים.
מורידה את היד מהמקלדת - לחייך, ולהמשיך להקליד.
הקיצור, לכבד את ה"שלב" בחיוך - אבל לא להיכנע לו באופן טוטאלי..
יש גמרא כזו, דומני, על ילד בן שנה, שהוא כמו מלך...
[ולא כדאי להרבות בממתקים ממש עם סוכר]
מה זה אומר באיזה ספר היא קראה על הגיל?
אני?
לא יודעת .לא ראיתי ילדים בגיל שלה ככה
רובם כאלה רדומים..
היא מדברת יותר מכולם..
"באיזה ספר" זה היה עליה, בחיוך.. שילדים מתנהגים "לפי הגיל" כאילו הם קראו באיזה מקום שעכשיו זה כך.
ואם היא מדברת יותר מכולם - היא פשוט ילדה חכמה ועירנית. תשמחי.
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
