אני לא רואה למה זה חובתה של המדינה לתת שיעורים כאלו גם לצעירים.
ובטח שמבוגרים יכולים היום לפתוח אינטרנט ולקרוא קצת וללכת לייעוץ.
שום דבר לא בטוח ותמיד צריך ברכת שמיים אבל קצת ייעוץ מקצועי יכול לעזור.
יועצים יכולים לייעץ, הורים יכולים לכוון ואנשים בוגרים- קרי- אנשים בני 21 שגם על פי החוק וגם על פי התורה כבר אחראים לחייהם שיבחרו לבזבז את הכסף, יעשו את הבחירה האישית שלהם.
אנשים עושים את הבחירות האלו גם בנוגע לכסף שהם עובדים עליו. חבל, אבל זכותם.
(עזבי את הסיבוב שעשו פה שבמקום להחזיר להורים את סכום הקצבה הקודם סוגרים אותו לילדים ועזבי את זה שההורים מחזירים את זה בגדול במיסים וכו.. זה בר לא קשור...)
יש כאן לדעתי תפיסת עולם שמקורה בסוציאליזם הכמעט קומוניסטי שבו הכל שייך למדינה. לכלל. כולל הילדים...
פעם זה היה בית ילדים. היום התאזנו אבל המדינה תחסוך לילד ולא תיתן את הכסף להורים שלו שיבחרו אם לחסוך לו או לא.
המדינה תבחר מה הילדים חייבים ללמוד כי הם באחריותה. ולא תשאיר את הזכות הבסיסית הזו להורים.
המדינה תבחר עד איזה גיל הוא חייב ללמוד ולא ההורים. וכדומה.
אז הדתיים האלו שיולדים מלא ילדים ולא מלמדים אותם ליבה לא יודעים לדאוג לעתיד של הילדים שלהם? לא ניתן להם את הכסף עצמו. נחסוך אותו בעצמנו לילדים.
זה נכון שיש ילדים במצוקה. אבל האם בגלל זה צריך לקחת את האחריות ההורית והשייכות של הילד להוריו מכל הורה?
אלו אמנם דוגמאות שנראות לא קיצוניות (למרות שגם בגללם כבר היו משברים מול קבוצות שונות)
אבל כל שיטה כוללת גם את הדוגמאות שנראות בסדר יחסית ולא רק את הדוגמאות הקיצוניות.
אבל זה עדיין חלק מהשיטה.
שאם היו עושים ההפך גם היית מוצאת את הרע.
חיה רוזוכך גם בהתנהלות. יש גם קאפיטליזם וגם סוציאליזם.
קומניסטיות זה וודאי לא היום. זה היה הכיוון בהקמתה.
אני מדברת על הרוח. כשגם חברי כנסת ימנים צריכים לדבר בשפה ה"חברתית",
כשעשירים נתפסים בתקשורת ובעם ככאלו שגנבו כסף מהחלשים
וכשילדים נתפסים כשייכים למדינה.
ברור שעשינו דרך ארוכה להתנתקות מהסוציליזם הקיבוצי למשל.
אבל עדיין זו השקפה שעומדת מאחורי חלוקת קצבאות לילדים או קביעת חומרי הלימוד שלהם- שייכותם של הילדים למדינה.
א. אני לא חושבת שעכשיו המדינה על סף קומוניזם אלא שמשם זה התחיל כשיטה. בהקמת המדינה היא אכן הייתה על סף הקומוניזם.
ב. כסף ביד מרוכז בסוף החיסכון זה אכן ברכה ואני חושבת שלרוב המשפחות התוצאה תהיה יותר טובה מאשר תוספת של חמישים שקל בחודש.
ג. לא יצא קצפי כי זה לא נוגע לי אישית. אני לא הורה.
*אז מה כן?*
אני מתנגדת לשיטה העקרונית שעומדת מאחורי זה.
בפעם הזו יתכן באמת שזה מביא ברכה. ברמה האישית אם היה לי ילד עכשיו הייתי שמחה מהתוכנית. וגם מהקצבאות באופן כללי. אבל כשמתערבים להורים במקצועות הלימוד של הילד אז אני לא חושבת שזו ברכה. כאן זה מפריע לי. אז מה? מתי המדינה יכולה להתערב ומתי לא? האם הילדים באמת שייכים למדינה?
באופן כללי הסוציאליזם מביא ברכה לאזרח הקטן בטווח המיידי. הוא מקבל קצבאות שונות, מגבילים את המחירים שעליו לשלם וכדומה. לכן הרבה אזרחים בעד.
הבעיה שאי אפשר להפריד בל מצב בין היתרונות והחסרונות של השיטה והלחץ הכללי וההשפעה של זה על כל המשק פוגעת בסופו של דבר בכיס של אותו אזרח קטן שנהנה קודם.
מטרת קיצבאות הילדים היתה רווחת הילד ולא רווחת ההורים. אני לא אומר שזה בהכרח היה נכון להתכוון לכך, אבל זו היתה המטרה המוצהרת של האוצר. לכן כשזיהו במשרד האוצר שהורים לוקחים את הכסף של קיצבאות הילדים עבור, נניח, ממתקים לילדים בגיל שלוש כך שיפסיקו לצרוח במקום לחנך, ובמקום שהכסף יהיה אפקטיבי לטווח ארוך עד גיל שמונה עשרה לילד (ואני בכוונה מגזים ומקצין את הביקורת הזו על ההורים והשימוש בקיצבאות, אם כי במקרים רבים נעשו גם שימושים עוד גרועים בהרבה בחלק מכספים אלו) - החל הלחץ - במיוחד מול הפוליטיקאים החרדים שתחילה התנגדו לרעיון נחרצות - לחסוך בהכרח חלק מהקיצבאות.
"הביטוח הלאומי משלם קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה."
לסייע למשפחות בהוצאות גידול הילדים לא עולה בקנה אחד עם חיסכון לגיל 21.
רק מה, כמו שאמרת יפה- הם לא מסכימים עם הדרך שבה ההורים מנצלים את הכסף הזה.
הם אחראים על הילדים. הם מחליטים את סדר העדיפויות.
לפעמים אני אסכים עם סדר העדיפויות שלהם. אפילו הרבה פעמים. אבל עדיין הילדים באחריותם.
באיזה יקום נורמלי זה נשמע הגיוני "לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים... ללא קשר להכנסות המשפחה?"
זה לא הגיוני ביקום התורני שבו בוודאי עיקר ההשקעה והטיפוח זה הדור הבא, והיה צריך מסתמא להגדיל אף בהרבה את הקצבאות (כפי שזה-כבר היה עיקרו של סדר היום החרדי בבית המחוקקים עד שבא אוצר המדינה ושם קץ בכפייה לעניין);
זה גם לא הגיוני בכל יקום ליברטריאני או סתם פיסקלי מסורתי מהשמרני ועד הניאו-ליברלי, שבכל מקרה אף בר-דעת לא חושב שבאמת הגיוני לתת קיצבת ילדים למשפחת אריסון.
זה סתם, כפי שהיטיב להגדיר זאת בהמשך הדיון כאן אריק מהצפון "מציאויות של טלאי על טלאי", של פקידויות שבמסגרתן יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. מדינה של חלם תכנוני, שלומיאליות, היעדר מוחלט של מדיניות ויעדים, הפקרות טוטאלית במישור הכלכלי.
לא מסכימה בנוגע לחובתה של המדינה לשניהם
מבחינתי שלא יחייבו אותנו ללמד לא את זה ולא את זה.
ושלא ייקחו מיסים על תרבות ולא יחלקו 50 שקל לחיסכון.
כשלבן אדם יישאר רוב הכסף שהוא עבד עליו הוא יבחר אם להוציא על חיסכון או על "תרבות" בעצמו.
לטובת האזרחים - זה ברור כי ידעו להתנהל חכם, להשקיע כסף ולחשוב לטווח הרחוק.
לטובת המדינה - כי כשהאזרחים מתנהלים היטב, הכלכלה יותר טובה, יש פחות צורך לתמיכה מהמדינה וכו׳.
למיטב הבנתי בכלל לא היתה כאן מי יודע מה מחשבה של נתינת הכסף לילדים ולא להורים. פשוט החרדים דרשו להחזיר את הקיצבאות שקוצצו באכזריות, וכחלון לא רצה לתת ב2015 וב2016, אז הוא המציא את התוכנית הזאת (שכעת תשולם רטרואקטיבית) ואז הומצאו גם האידיאולגיות שמסביבה. לצערנו כמעט כל דבר בארץ עובד ככה, שקודם קולעים למטרה (דהיינו נסחבים עם המציאות ויוצרים מציאויות של טלאי על טלאי) ואחר כך ממציאים אידיאולוגיות.
כחלון רצה גם באותה הזדמנות להציל את הבורסה, שמאבדת גובה ועל סף דעיכה מוחלטת.
באותו שקל "של החרדים", גם החרדים מרוויחים וגם הבורסה מרוויחה את שלה.
ולגבי הקצבאות - הם סתם שוד מזויין שנהנים ממנו החרדים והבדואים, אבל זה נושא אחר.
עדיף שיפסיקו לשדוד.
אבל אם כבר שודדים, שגם אלו ירוויחו.
הם מעצבנים במיוחד מסיבות פוליטיות, אבל במונחים מספריים השוד שלהם (בוודאי אם מחלקים לכמות הנהנים מהתקציב) לא מאוד גדול. סביב 0.3% מהתקציב כולו.
לא אוהבת שמדברים על שוד לגבי ילדים יהודים טובים. גם אם פוליטית הם לא בזרם שלך.
יש לכולנו עניין להרבות ילודה יהודית בארץ הקודש, לא? זאת המטרה של קצבאות ילדים שהמדינה מחלקת. הבדואים באמת תפסו על זה טרמפ בענק.
זה הרבה פחות מהסכומים שאנחנו משלמים בחודש לביטוח לאומי, וזה בקושי השתתפות סמלית בהוצאות.
הרבה פחות מדמי אבטלה, הבטחת הכנסה ועוד כל מיני תשלומים שונים ומשונים- שהמדינה נותננת למי שבקושי משלם.
אין להם כסף לשלם את כל מה שהם התחייבו, בכלל. כשנהיה זקנים לא נקבל מהם את כל הקצבאות האלה.
עוד סוג של שוד, לא משנה כמה קצבאות הוא מחזיר (לא כולל העלות ההזויה של תפעול המנגנון המיותר הזה).
יש איזו הנחה בעולם שהאזרחים שייכים למדינה. והיא אחראית עליהם.
אז היא תחייב אותם לשלם ביטוח לאומי ותחליט מה הם יקבלו תמורת זה ומה לא.
היא תחייב אותם לשלם ביטוח בריאות ותחליט מה ייכלל בביטוח ומה לא.
היא תחייב אותם לשלם מס הכנסה ושזה ילך למה שהיא מחליטה.
וכו...
כשמדובר על ביטחון פנים וחוץ אני חושבת שיש קונצנזוס שאכן אי אפשר להתארגן לזה בצורות פרטיות בלבד. הגיוני לקחת בשביל זה מיסים מינמלים.
הרבה מסכימים גם בנוגע לתשתיות.
מעבר לזה יש הרבה חולקים.
את עובדת על הכסף שלך והמדינה מחליטה לקחת ממך מס יותר גדול ומממנת עם זה פרסים לתכנית בידור בטלוויזיה. היא מכריחה אותך לתת את כספך עבור תקצוב כנסיות. וכן על זו הדרך.
באותה מידה אדם אחר שעבד על כספו צריך לתת כדי שיתנו מזה לילדים של אחרים. אז זה באמת כלום לעומת שאר הדברים.
ברור שאם כבר זו השיטה, אז צריך שכולם יקבלו משהו ואי אפשר להפלות וקצבת ילדים זה אחת ההוצאות הכי נורמליות בעסק הזה.
אבל מי שמתנגד לשיטה תופס הכל כשוד.
אם לא יוציאו מכספי המדינה כל כך הרבה שטויות ודברים שלא אמורים להיות באחריותה, יוכלו להוריד להורים יותר מ50 שקל בסך המיסים.
"כספך" - בטח בישראל - הולך רק בחלקו הממש-קטן "עבור תקצוב כנסיות". הרבה יותר ממנו הולך לתקצוב בתי כנסת, ישיבות, מקוואות ומועצות דתיות. האם אלו הם כן דברים "שלא אמורים להיות באחריותה"?
האם את בעד ביטול תקציבים לישיבות כדי שכדברייך "יוכלו להוריד להורים יותר מ50 שקל בסך המיסים"?
האם היית מעדיפה הפרטה מלאה של מערכת החינוך, הפעלתה בשיטת וואוצ'רים או אולי גם היא חלק מאותו "קונצנזוס שאכן אי אפשר להתארגן לזה בצורות פרטיות בלבד"?
אני מעלה את השאלות ושואל לדעתך מפני שכל העניינים העקרוניים האלו הם חלק מוויכוח גלובלי עצום (גם אם בישראל הוא נסב סביב שאלה ערכית נוספת כמו תקציבי דת) בין סוציאליזם וליברטריאניזם.
אני אישית הייתי מעדיפה מדינת הלכה... כל עוד את הכללים קובע מי שברא את העולם אז לא רק שיש לו את מלא הזכות, זה גם כל המטרה שלנו כאן.
אבל אם האופציה הזו לא קיימת אז אני בעד הקיצוניות השנייה. כמעט.
אתה כותב שרק אחוז קטן הולך לישיבות. אבל עדיין, תרבות חילונית, אירועי קיץ ויום העצמאות, תקצוב מוסדות חינוך שלא לטעמי, תקצוב אפליות מתקנות הזויות למיניהם ועוד ועוד ועוד הם עדיין רבים יותר מתקצוב בתי כנסיות וישיבות. כל שהשאלה- מה אני מעדיפה- הפחתה של 50 שקל במיסים או תקצוב ישיבות זו שאלה לא שייכת.
אני רוצה שיורידו הרבה יותר מ50 שקל. ואני רוצה לא לתקצב תוכניות טלוויזיה וכו וכו...
זה לא רק מס ההכנסה וביטוח לאומי.
כשאתה קונה רכב כאן במדינה אתה משלם אולי 112% מס!!! שים לב! אתה משלם יותר מס מערך הרכב!!!
מע"מ על כל קניה.... 18 אחוז בערך...
אם נחבר את כל המיסים על סיגריות נגיע למעל 80 אחוז!!!
אתה מוכר דירה ברווח? מס שבח.
אתה קונה דירה?יש סיכוי למס רכישה.
וכן הלאה....
ממש לא מדובר על הורדה של 50 שקל....
וכן הלאה.. תמשיך...
ברור שהמיסוי הכבד בישראל מטרתו היא מימון פעילויות שלטוניות שאף אחת מהן לא באמת נבחנה במבחן התמיכה הציבורית.
כך שעדיין אינני יודע באיזו מידה את ליברטריאנית.
חיה רוזאחרונהכלומר, אני לא ליברטריאני רגילה כי בעצם הייתי מעדיפה מדינת הלכה...
ולא שישבתי לעומק על כל פרט ופרט, בגדול זו ההשקפה שלי.
אם הייתי מקימה מדינה כזו, הייתי יושבת על כל פרט רציני כדי להחליט איפה אני מסתייגת מהשיטה.
כרגע, כשבכל מקרה הפטרונות של המדינה תישאר, אז איפה שאפשר לצמצם את זה, אני בעד. כל עוד זה לא מפלה יהודים.. כלומר, שלא יצמצמו רק על חשבון הכיס של מישהו אחד.
וכשזה מגיע לפטרונות של המדינה על חינוך הילדים שזה לב ליבו של העם היהודי זה מפריע לי יותר.
עובדת מעל משרה מלאה במקצוע שלי.
מחפשת סייד האסל נחמד.
יש למישהו רעיון או עצה?
ומה את מוכשרת ורוצה לעשות.
1. שיעורים פרטיים (לבגרויות/מוזיקה) זה קלאסי
2. סדנאות
3. אם את גרה בישוב שסומכים על הכשרות שלך אפשר ליצור אוכל ולמכור
4. קורס גרפיקה בסיסית או צילום או אומנות באינטרנט יכול אולי גם להניב קצת.
5. תכנות ברמות שונות גם ניתן ללמוד מהרשת, כנל שירטוט, מנהלים לרוב ידרשו הספקים מהירים כך שעבודה צדדית אולי פחות מתאים אבל אולי תמצאי משהו.
6. פעם דובר על מתמללים שזו עבודה צדדית טובה, אני לא מכיר מישהו שעסק בזה והצליח אבל כיום בכל מקרה AI מתמלל ברמה סבירה כמו תרגום.
7. לעשות קורס עיסוי שבדי ולפתוח קליניקה, כנ"ל אימונים אישיים, מנטורים.
אני מנהל של פורום עצמאים סגור אבל אין מה להכנס אליו כי ההודעה האחרונה בו נכתבה בט"ז תשרי תשפ"ב וההודעה הקודמת לה גם כן בערך אותו מספר שנים, עדיף להצטרף לקבוצות פייסבוק או ווצאפ רגילות של עצמאיים ולהתמרמר ביחד, תכף 31 לדצמבר וצריך להגיש דוחות 😫
אני רוצה להתחיל להשקיע כסף ואני לא ממש יודעת איך עושים את זה
אשמח לשמוע את דעתכם איך מתחילים להבין בכל נושא ההשקעות?
כיום אני משקיעה בקרן השתלמות וקרן כספית שקלית בבנק (או איך שקוראים לזה)
אני עדיין לא עשירה, אבל כן רוצה להשקיע כל חודש כמה אלפים נחמדים.
חלק לטווח ארוך וחלק לשנה- שנתיים הקרובות.
אם תוכלו להחכים אותי אודה לכם מאד
אפילו לומר לי איפה לחפש מידע חוץ משיטוט עקר באינטרנט
השקעות לעצלנים
עלילות זיק
ידע שווה כסף
האופטימית
עמית עשת
צביקה ברגמן
ציפור פיננסית
בהצלחה
שאפשר באמת ללמוד בהם הרבה
אני גם לא איזה מבין גדול בתחום (ובאמת אשמח שאנשים שכן מבינים יעירו אם טעיתי פה במשהו)
אבל מהטיפה שלמדתי יש לי 2 נקודות
א. לטווח קצר של השנה שנתיים הקרובות שציינת בגדול קרן כספית שקלית זה הפתרון הכי בטוח וטוב
מסוכן מידי להשקיע במניות או מדדים בטווח כזה קצר שיכול להיות שהם בדיוק יפלו
אז התשואה בקרן כספית שקלית באמת לא גבוהה אבל זה השקעה בטוחה שאת תוכלי למשוך את הכסף שלך ברווח כשאת צריכה
ב. לגבי טווח ארוך, אז קרן השתלמות זה כלי השקעה מטורף מבחינת מס, וכמה שיותר שאת יכולה להשקיע איתו במסגרת הפטור עדיף לך, כי אחרי 6 שנים יש עליו פטור מלא ממס, שזה משהו שאין בשום כלי אחר
מה שמעבר לקרן השתלמות נראלי הכי מקובל זה לפתוח קופת גמל, את צריכה לעשות חקר שוק ולבדוק מי יציע לך את התנאים הכי טובים *לך* (כי לכל אופי השקעה מתאים ומשתלם יותר תנאים אחרים)
אבל יש פה משהו שלא התייחסת אליו והוא חשוב, וזה במה את משקיעה בקרן השתלמות שלך (והקופת גמל שאולי תפתחי)?
פה באמת יש הרבה שיטות מה הכי כדאי
ואני לא רוצה להיכנס לזה כי אני לא מספיק מבין
מה שכן, אם אין לך כוח ללמוד אז הכי קלאסי זה להשקיע בקרן מחקת מדד s&p500
למרות שבזמן האחרון דווקא הבורסה פה בישראל רשמה עליות מרשימות, ואני מכיר אנשים שמתוך אידאל שחשוב דווקא להשקיע בארץ או שבארץ יש ברכת השם או אמונה שבסוף עם הגאולה אנחנו נהיה הכלכלה המובילה בעולם אז שווה כבר מעכשיו להשקיע, אז הם כן משקיעים במדדים של הבורסה בתל אביב
אבל בעיניים חילוניות באמת הכי קלאסי זה s&p500
שיהיה המון בהצלחה
וזה באמת נושא שממש חשוב ללמוד אותו
היה פה פעם מדריך כזה מפורט של @פשוט אני..
אם אמצא אותו אנסה לתת קישור
אז ככה, בגדול אני רוצה לחלק את הכסף בין טווח ארוך לקצר.
פשוט אני מקווה להתחתן בשנתיים הקרובות בעז"ה ואז הגיוני ואצטרך למשוך חלק מהכסף.
כרגע מנצלת את מלא המסגרת של הפטור ממס, זה קרוב ל1800 בחודש, ואני על זה כבר שנתיים
קופות גמל באמת לא מכירה, אבדוק את הנושא לעומק.
ונראה לי שזורם לי להשקיע בs&p500 אחרי חקר שוק מעמיק איך בדיוק עושים את זה.
אז שוב תודה🙏
פתחתי עוסק פטור זעיר וכתבתי שההכנסות המשוערות שלי לשנה זו זה 0 ש"ח או 1 ש"ח אני כבר לא זוכרת.
גם אם הרווח הוא 0. את בטוחה שכדאי לפעול בצורה הזאת? צריך להגיש דוחות שנתיים על העסק וכו'. אני גם לא בטוח שמס הכנסה לא יחשוד בהעלמת הכנסות או משהו
הגשתי דוח שנתי.
לא זוכרת כבר מה ואיך אבל הכל חוקי. בדקתי.
זה אולי לנצל קצת את החוק לטובתי אבל לא משהו לא חוקי😉
בגדול זה מוצר יקר אז שווה לחשוב אם אפשר לפתוח חשבון מסחר אישי
לבצע פעולה כ"כ מסוכנת זה לא דבר שעושים כדי להעלים רשלנות.
פעולות כאלה עושים כדי להעלים פשע.
עבדתי בחופש ויש לי כרגע באזור ה7000 ש"ח.
רציתי לשים את הכסף בbox בpaybox של ההורים ולהטעין ממנו מדי פעם לכרטיס נטען (במקרה הזה של max).
אני לא רוצה לפתוח חשבון בנק לפני גיל 16 כי האפשרויות בו מוגבלות מאוד.
אני מתכוון להשתמש בכסף אז אני לא הולך להשקיע במנייתי/חיסכון בבנק למשך ארבעה חודשים.
הקאץ': להורים שלי אין כרטיס אשראי של פייבוקס אז האופציה של הבוקס לא רלוונטית.
איפה הייתם שמים את הכסף במקומי עד שאני אהיה בן 16 (אז אפשר לפתוח חשבון "של גדולים")?
חכה 3 חודשים ותפתח חשבון בנק. אני לא זוכר מה הכללים לגבי תיק ניירות ערך לפני גיל 18.
נסו בעצמכם.
שמעתם אולי על סוכן ביטוח בשם שלו יהב? התקשר לפני כמה שבועות והציע להעביר אותי מחברה לחברה, ועל הדרך לקח מספר אשראי.
מאז לא קיבלתי אישור שעברתי וגם כשהתקשרתי אתמול לברר אמר שיחזור ולא חזר...!
הייתי טיפשה שנתתי פרטי אשראי, בואו נדלג על השלב הזה.
מישהו מכיר אותו? מישהו יודע אם זו רמאות או סוכן אמיתי?
לכאורה מחיפוש ברשת נראה שיש אדם כזה והוא סוכן ביטוח, אבל הרשת לא אמינה במיוחד...
רוב הסיכויים שהוא פשוט העביר אותך מחברה א' לחברה ב' כד לגזור מזה את האחוזים שלו. אולי זה לטובתך ואולי לא אבל רוב הסיכויים שלא רימה אותך ישירות.
הוא מציע לך לעבור מספק א' לספק ב' שמשלם לו עמלה. זכותו. זכותך לסרב.
שהם עובדים הרבה ב"שיטת מצליח", משיגים מספרי טלפון ומנסים לדוג כמה שיותר לקוחות. כך שיש סיכוי שמדובר באדם ישר אך מבולבל, שפשוט שכח לבצע את אותה העברה שהבטיח לך
בכל מקרה הייתי עושה בירורים מול חברת האשראי, כי יש סיכוי שמדובר בנוכל, ולנוכלות יש פנים ושיטות רבות... (יתכן שהוא חייב אותך לא דרך חברת ביטוח אלא סתם לחשבון בנק של דודה שלו)
בדקתי כמה חודשים אחורה ולא ראיתי חיוב לא מוכר.
מקווה כל כך שזו באמת הסיטואציה...
בשביל השקט הנפשי, גם אם קיים סוכן כזה באינטרנט (וכפי שאמרת, זה לא אומר שזה אמין), לכי תדעי אם זה באמת הוא.. אם אין קומוניקציה ואין ראיות, עדיף אקסטרה זהירות. זה ה-2 שקל שלי..
אני כהר כמה שנים שואל את עצמי מה אמור לצאת לי מהמספר הזה אם אין לי כוונה לקחת הלוואה.
אני אישית לא משתף אותם בכלום ואם מכריחים אותי - נותן להם אישור לחודש ושיחפשו את החברים שלהם.
גם כשרוצים לשכור בית, בעל הבית יבקש לראות את דירוג האשראי לפני שהוא מתקדם עם החוזה
לא משנה לך כלום האם אתה 985 או 922.
אבל למי שלא כמוך, זה מהווה זרז מצויין לראות את הבעיות שלו, ואיפה הוא צריך לתקן את ההתנהלות (למרות שלדעתי את הסיבות לדירוג נמוך הוציאו לגרסת הפרימיום בקפטן)
אבל אתה לא יודע מתי ואם תרצה לקחת הלוואה ולמה.
(זה כולל מימון מכל סוג שהוא כולל משכנתא וכו)
לכן זה טוב לשמור על דירוג טוב. בכללי. גם כהתנהלות כללית נכונה.
שיחה שעשיתי הבוקר הזכירה לי יום לחוץ מלפני כמה שנים. ומבט בדיעבד.
גרנו בבית אל.
עבדתי אז קרוב לבית וממילא הסתפקנו ברכב אחד. 95% מהזמן לא היה צריך את האוטו גם ככה אבל לפעמים צריך שניים. הייתה פגישה שנקבעה לי וגם לה באותו זמן.
היא פשוט לקחה את האוטו ונסעה. נתקעתי. וממילא הייתי צריך לתפור כיוון אחר.
מה הייתי צריך לעשות? לקחת מונית. אם לא מבית אל אז פשוט מפסגת זאב.
מה שקרה היה זה שהתקדמתי באוטובוס פקוק לירושלים ובסוף כמובן לקחתי מונית לת"א כי לא הייתה ברירה. והרגשתי בזבזן עם כיווץ בבטן וכל זה.
(וכעס גדול ברמה הזוגית, בהינתן העובדה שאני נסעתי לעבוד והיא נסעה לדבר שנחזה להיות עבודה אבל היה בעצם בילוי בתחפושת ושנינו ידענו את זה)
האמת?
קשקוש
שילמתי אז 1600 שקל שכר דירה חודשי. אם אני צריך לקחת פעם בחצי שנה מונית במאות שקלים במקום רכב שני, לא למצמץ לרגע. פשוט להכליל את זה בתקציב ולא לנסות להנדס את הרכב שיש.
