אני לא רואה למה זה חובתה של המדינה לתת שיעורים כאלו גם לצעירים.

ובטח שמבוגרים יכולים היום לפתוח אינטרנט ולקרוא קצת וללכת לייעוץ.

שום דבר לא בטוח ותמיד צריך ברכת שמיים אבל קצת ייעוץ מקצועי יכול לעזור.

יועצים יכולים לייעץ, הורים יכולים לכוון ואנשים בוגרים- קרי- אנשים בני 21 שגם על פי החוק וגם על פי התורה כבר אחראים לחייהם שיבחרו לבזבז את הכסף, יעשו את הבחירה האישית שלהם. 

אנשים עושים את הבחירות האלו גם בנוגע לכסף שהם עובדים עליו. חבל, אבל זכותם.

(עזבי את הסיבוב שעשו פה שבמקום להחזיר להורים את סכום הקצבה הקודם סוגרים אותו לילדים ועזבי את זה שההורים מחזירים את זה בגדול במיסים וכו.. זה בר לא קשור...)

יש כאן לדעתי תפיסת עולם שמקורה בסוציאליזם הכמעט קומוניסטי שבו הכל שייך למדינה. לכלל. כולל הילדים...

פעם זה היה בית ילדים. היום התאזנו אבל המדינה תחסוך לילד ולא תיתן את הכסף להורים שלו שיבחרו אם לחסוך לו או לא.

המדינה תבחר מה הילדים חייבים ללמוד כי הם באחריותה. ולא תשאיר את הזכות הבסיסית הזו להורים.

המדינה תבחר עד איזה גיל הוא חייב ללמוד ולא ההורים. וכדומה.

אז הדתיים האלו שיולדים מלא ילדים ולא מלמדים אותם ליבה  לא יודעים לדאוג לעתיד של הילדים שלהם? לא ניתן להם את הכסף עצמו. נחסוך אותו בעצמנו לילדים.

זה נכון שיש ילדים במצוקה. אבל האם בגלל זה צריך לקחת את האחריות ההורית והשייכות של הילד להוריו מכל הורה?

אלו אמנם דוגמאות שנראות לא קיצוניות (למרות שגם בגללם כבר היו משברים מול קבוצות שונות)

אבל כל שיטה כוללת גם את הדוגמאות שנראות בסדר יחסית ולא רק את הדוגמאות הקיצוניות.

אבל זה עדיין חלק מהשיטה.

שאם היו עושים ההפך גם היית מוצאת את הרע.

וכך גם בהתנהלות. יש גם קאפיטליזם וגם סוציאליזם.

קומניסטיות זה וודאי לא היום. זה היה הכיוון בהקמתה.

אני מדברת על הרוח. כשגם חברי כנסת ימנים צריכים לדבר בשפה ה"חברתית",

כשעשירים נתפסים בתקשורת ובעם ככאלו שגנבו כסף מהחלשים

וכשילדים נתפסים כשייכים למדינה.

ברור שעשינו דרך ארוכה להתנתקות מהסוציליזם הקיבוצי למשל.

אבל עדיין זו השקפה שעומדת מאחורי חלוקת קצבאות לילדים או קביעת חומרי הלימוד שלהם- שייכותם של הילדים למדינה.

א. אני לא חושבת שעכשיו המדינה על סף קומוניזם אלא שמשם זה התחיל כשיטה. בהקמת המדינה היא אכן הייתה על סף הקומוניזם.

ב. כסף ביד מרוכז בסוף החיסכון זה אכן ברכה ואני חושבת שלרוב המשפחות התוצאה תהיה יותר טובה מאשר תוספת של חמישים שקל בחודש.

ג. לא יצא קצפי כי זה לא נוגע לי אישית. אני לא הורה.

*אז מה כן?*

אני מתנגדת לשיטה העקרונית שעומדת מאחורי זה.

בפעם הזו יתכן באמת שזה מביא ברכה. ברמה האישית אם היה לי ילד עכשיו הייתי שמחה מהתוכנית. וגם מהקצבאות באופן כללי. אבל כשמתערבים להורים במקצועות הלימוד של הילד אז אני לא חושבת שזו ברכה. כאן זה מפריע לי. אז מה? מתי המדינה יכולה להתערב ומתי לא? האם הילדים באמת שייכים למדינה?

באופן כללי הסוציאליזם מביא ברכה לאזרח הקטן בטווח המיידי. הוא מקבל קצבאות שונות, מגבילים את המחירים שעליו לשלם וכדומה. לכן הרבה אזרחים בעד.

הבעיה שאי אפשר להפריד בל מצב בין היתרונות והחסרונות של השיטה והלחץ הכללי וההשפעה של זה על כל המשק פוגעת בסופו של דבר בכיס של אותו אזרח קטן שנהנה קודם.

מטרת קיצבאות הילדים היתה רווחת הילד ולא רווחת ההורים. אני לא אומר שזה בהכרח היה נכון להתכוון לכך, אבל זו היתה המטרה המוצהרת של האוצר. לכן כשזיהו במשרד האוצר שהורים לוקחים את הכסף של קיצבאות הילדים עבור, נניח, ממתקים לילדים בגיל שלוש כך שיפסיקו לצרוח במקום לחנך, ובמקום שהכסף יהיה אפקטיבי לטווח ארוך עד גיל שמונה עשרה לילד (ואני בכוונה מגזים ומקצין את הביקורת הזו על ההורים והשימוש בקיצבאות, אם כי במקרים רבים נעשו גם שימושים עוד גרועים בהרבה בחלק מכספים אלו) - החל הלחץ - במיוחד מול הפוליטיקאים החרדים שתחילה התנגדו לרעיון נחרצות - לחסוך בהכרח חלק מהקיצבאות.

"הביטוח הלאומי משלם קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה."

לסייע למשפחות בהוצאות גידול הילדים לא עולה בקנה אחד עם חיסכון לגיל 21.

רק מה, כמו שאמרת יפה- הם לא מסכימים עם הדרך שבה ההורים מנצלים את הכסף הזה.

הם אחראים על הילדים. הם מחליטים את סדר העדיפויות.

לפעמים אני אסכים עם סדר העדיפויות שלהם. אפילו הרבה פעמים. אבל עדיין הילדים באחריותם.

באיזה יקום נורמלי זה נשמע הגיוני "לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים... ללא קשר להכנסות המשפחה?"

זה לא הגיוני ביקום התורני שבו בוודאי עיקר ההשקעה והטיפוח זה הדור הבא, והיה צריך מסתמא להגדיל אף בהרבה את הקצבאות (כפי שזה-כבר היה עיקרו של סדר היום החרדי בבית המחוקקים עד שבא אוצר המדינה ושם קץ בכפייה לעניין);

זה גם לא הגיוני בכל יקום ליברטריאני או סתם פיסקלי מסורתי מהשמרני ועד הניאו-ליברלי, שבכל מקרה אף בר-דעת לא חושב שבאמת הגיוני לתת קיצבת ילדים למשפחת אריסון.

זה סתם, כפי שהיטיב להגדיר זאת בהמשך הדיון כאן אריק מהצפון "מציאויות של טלאי על טלאי", של פקידויות שבמסגרתן יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. מדינה של חלם תכנוני, שלומיאליות, היעדר מוחלט של מדיניות ויעדים, הפקרות טוטאלית במישור הכלכלי.

לא מסכימה בנוגע לחובתה של המדינה לשניהם

מבחינתי שלא יחייבו אותנו ללמד לא את זה ולא את זה.

ושלא ייקחו מיסים על תרבות ולא יחלקו 50 שקל לחיסכון.

כשלבן אדם יישאר רוב הכסף שהוא עבד עליו הוא יבחר אם להוציא על חיסכון או על "תרבות" בעצמו.

לטובת האזרחים - זה ברור כי ידעו להתנהל חכם, להשקיע כסף ולחשוב לטווח הרחוק.
לטובת המדינה - כי כשהאזרחים מתנהלים היטב, הכלכלה יותר טובה, יש פחות צורך לתמיכה מהמדינה וכו׳.

למיטב הבנתי בכלל לא היתה כאן מי יודע מה מחשבה של נתינת הכסף לילדים ולא להורים. פשוט החרדים דרשו להחזיר את הקיצבאות שקוצצו באכזריות, וכחלון לא רצה לתת ב2015 וב2016, אז הוא המציא את התוכנית הזאת (שכעת תשולם רטרואקטיבית) ואז הומצאו גם האידיאולגיות שמסביבה. לצערנו כמעט כל דבר בארץ עובד ככה, שקודם קולעים למטרה (דהיינו נסחבים עם המציאות ויוצרים מציאויות של טלאי על טלאי) ואחר כך ממציאים אידיאולוגיות.

כחלון רצה גם באותה הזדמנות להציל את הבורסה, שמאבדת גובה ועל סף דעיכה מוחלטת.

באותו שקל "של החרדים", גם החרדים מרוויחים וגם הבורסה מרוויחה את שלה.

ולגבי הקצבאות - הם סתם שוד מזויין שנהנים ממנו החרדים והבדואים, אבל זה נושא אחר.

עדיף שיפסיקו לשדוד.

אבל אם כבר שודדים, שגם אלו ירוויחו.

הם מעצבנים במיוחד מסיבות פוליטיות, אבל במונחים מספריים השוד שלהם (בוודאי אם מחלקים לכמות הנהנים מהתקציב) לא מאוד גדול. סביב 0.3% מהתקציב כולו.

לא אוהבת שמדברים על שוד לגבי ילדים יהודים טובים. גם אם פוליטית הם לא בזרם שלך.

יש לכולנו עניין להרבות ילודה יהודית בארץ הקודש, לא? זאת המטרה של קצבאות ילדים שהמדינה מחלקת. הבדואים באמת תפסו על זה טרמפ בענק.

זה הרבה פחות מהסכומים שאנחנו משלמים בחודש לביטוח לאומי, וזה בקושי השתתפות סמלית בהוצאות.

הרבה פחות מדמי אבטלה, הבטחת הכנסה ועוד כל מיני תשלומים שונים ומשונים- שהמדינה נותננת למי שבקושי משלם.

אין להם כסף לשלם את כל מה שהם התחייבו, בכלל. כשנהיה זקנים לא נקבל מהם את כל הקצבאות האלה.

עוד סוג של שוד, לא משנה כמה קצבאות הוא מחזיר (לא כולל העלות ההזויה של תפעול המנגנון המיותר הזה).

יש איזו הנחה בעולם שהאזרחים שייכים למדינה. והיא אחראית עליהם.

אז היא תחייב אותם לשלם ביטוח לאומי ותחליט מה הם יקבלו תמורת זה ומה לא.

היא תחייב אותם לשלם ביטוח בריאות ותחליט מה ייכלל בביטוח ומה לא.

היא תחייב אותם לשלם מס הכנסה ושזה ילך למה שהיא מחליטה.

וכו...

כשמדובר על ביטחון פנים וחוץ אני חושבת שיש קונצנזוס שאכן אי אפשר להתארגן לזה בצורות פרטיות בלבד. הגיוני לקחת בשביל זה מיסים מינמלים.

הרבה מסכימים גם בנוגע לתשתיות.

מעבר לזה יש הרבה חולקים.

את עובדת על הכסף שלך והמדינה מחליטה לקחת ממך מס יותר גדול ומממנת עם זה פרסים לתכנית בידור בטלוויזיה. היא מכריחה אותך לתת את כספך עבור תקצוב כנסיות. וכן על זו הדרך. 

באותה מידה אדם אחר שעבד על כספו צריך לתת כדי שיתנו מזה לילדים של אחרים. אז זה באמת כלום לעומת שאר הדברים.

ברור שאם כבר זו השיטה, אז צריך שכולם יקבלו משהו ואי אפשר להפלות וקצבת ילדים זה אחת ההוצאות הכי נורמליות בעסק הזה.

אבל מי שמתנגד לשיטה תופס הכל כשוד.

אם לא יוציאו מכספי המדינה כל כך הרבה שטויות ודברים שלא אמורים להיות באחריותה, יוכלו להוריד להורים יותר מ50 שקל בסך המיסים. 

"כספך" - בטח בישראל - הולך רק בחלקו הממש-קטן "עבור תקצוב כנסיות". הרבה יותר ממנו הולך לתקצוב בתי כנסת, ישיבות, מקוואות ומועצות דתיות. האם אלו הם כן דברים "שלא אמורים להיות באחריותה"?
האם את בעד ביטול תקציבים לישיבות כדי שכדברייך "יוכלו להוריד להורים יותר מ50 שקל בסך המיסים"?

האם היית מעדיפה הפרטה מלאה של מערכת החינוך, הפעלתה בשיטת וואוצ'רים או אולי גם היא חלק מאותו "קונצנזוס שאכן אי אפשר להתארגן לזה בצורות פרטיות בלבד"?
אני מעלה את השאלות ושואל לדעתך מפני שכל העניינים העקרוניים האלו הם חלק מוויכוח גלובלי עצום (גם אם בישראל הוא נסב סביב שאלה ערכית נוספת כמו תקציבי דת) בין סוציאליזם וליברטריאניזם.

אני אישית הייתי מעדיפה מדינת הלכה... כל עוד את הכללים קובע מי שברא את העולם אז לא רק שיש לו את מלא הזכות, זה גם כל המטרה שלנו כאן.

אבל אם האופציה הזו לא קיימת אז אני בעד הקיצוניות השנייה. כמעט.

אתה כותב שרק אחוז קטן הולך לישיבות. אבל עדיין, תרבות חילונית, אירועי קיץ ויום העצמאות, תקצוב מוסדות חינוך שלא לטעמי, תקצוב אפליות מתקנות הזויות למיניהם ועוד ועוד ועוד הם עדיין רבים יותר מתקצוב בתי כנסיות וישיבות. כל שהשאלה- מה אני מעדיפה- הפחתה של 50 שקל במיסים או תקצוב ישיבות זו שאלה לא שייכת.

אני רוצה שיורידו הרבה יותר מ50 שקל. ואני רוצה לא לתקצב תוכניות טלוויזיה וכו וכו...

זה לא רק מס ההכנסה וביטוח לאומי.

כשאתה קונה רכב כאן במדינה אתה משלם אולי 112% מס!!! שים לב! אתה משלם יותר מס מערך הרכב!!!

מע"מ על כל קניה.... 18 אחוז בערך...

אם נחבר את כל המיסים על סיגריות נגיע למעל 80 אחוז!!!

אתה מוכר דירה ברווח? מס שבח.

אתה קונה דירה?יש סיכוי למס רכישה.

וכן הלאה....

ממש לא מדובר על הורדה של 50 שקל.... 

וכן הלאה.. תמשיך...

ברור שהמיסוי הכבד בישראל מטרתו היא מימון פעילויות שלטוניות שאף אחת מהן לא באמת נבחנה במבחן התמיכה הציבורית.

כך שעדיין אינני יודע באיזו מידה את ליברטריאנית.

כלומר, אני לא ליברטריאני רגילה כי בעצם הייתי מעדיפה מדינת הלכה...

ולא שישבתי לעומק על כל פרט ופרט, בגדול זו ההשקפה שלי. 

אם הייתי מקימה מדינה כזו, הייתי יושבת על כל פרט רציני כדי להחליט איפה אני מסתייגת מהשיטה.

כרגע, כשבכל מקרה הפטרונות של המדינה תישאר, אז איפה שאפשר לצמצם את זה, אני בעד. כל עוד זה לא מפלה יהודים.. כלומר, שלא יצמצמו רק על חשבון הכיס של מישהו אחד.

וכשזה מגיע לפטרונות של המדינה על חינוך הילדים שזה לב ליבו של העם היהודי זה מפריע לי יותר.

אבל בצוואה צריך לעשות החלטות קשות

דוגמה שהוא נתן,

אם אותה אישה היתה מכינה צוואה

היא היתה צריכה לקחת החלטה מי מהאחים צודק.

ויכול להיות שהצוואה לא היתה נשמרת בסוד (יש כאלה שכן. חלקם לא. ) כך שהסכסוך היה מתחיל עוד שהיא בחיים.

וגם, הרבה פעמים מערערים על צוואה.

לדוגמה הילדה בלי הרכש יכולה לטעון שהבן עם הרכוש גרר את אמא לעשות צוואה כדי שהצוואה תטיב עבורו.

אז כן. צוואה זה טוב

אבל לא תמיד זה פותר מחלוקות 

בהחלט יש לך מספיק כסף להשקיע

ממליץ על השרשור הזה: מדריך: איך להשקיע כסף? - נשואים טריים

ובנוסף אתה יכול לקרוא הרבה בבלוג של "הסולידית" או "השקעות לעצלנים" (אולי שווה אפילו לקנות את הספר או לשאול מספרייה)

באופן כללי מאוד, צריך להבדיל בין השקעה לטווח ארוך לבין השקעה לטווח קצר (נניח בשנה שנתיים הקרובות).

דבר נוסף- ככל ויש לך קרנות פטורות ממס רווחי הון, כדאי שתפקיד אליהן את המקסימום האפשרי שיהיה פטור ממס (לאורך שנים, בזכות הריבית דריבית, רוב הסכום יהיה רווח, ועליו משלמים מס רווחי הון של 25%. בקרנות שפטורות מכך- לא תצטרך לשלם אותו)

אני יודע שגם עמותת פעמונים לקחה חלק מהתוכנית שלו.

מה שטוב בה שיש תוכנית מאוד ברורה איך לבנות הון ולהגיע לעצמאות כלכלית ואתה יכול לראות בדיוק איפה אתה נמצא על פי התוכנית.

הוא תורגם ממש לאחרונה לעברית כאשר אני איזה 10 שנים לא מבין למה לא מתרגמים את הספר הזה לעברית בעוד שאת אבא עשיר אבא עני כבר תרגמו לפני עשורים.

מייקאובר טוטאלי / דייב רמזי | תולעת ספרים

בכל מקרה יש מלא חומר, תוכנית רדיו, פודקאסט וכו של דייב רמזי והוא מעולה, הוא נחשב לאחד הגורואים הגדולים בארהב של כסף לצד רוברט קיואסקי שאומר לעשות בדיוק ההפך ושניהם יודעים להפוך לעשירים בדרכם שלהם יש להם פשוט הגדרה הפוכה של מה זה להיות עשיר.

כלומר אתה עלול להפסיד על הנייר. ואפילו הרבה. כל השווקים היום בשיא ותמיד יש סיכון לירידה.

אחרי שאמרתי את זה, שב תקרא את הסולידית על השקעות, ואחר כך תשקיע סכום קטן בשביל להרגיש איך זה. אני כמובן לא אמליץ במה כי אין לי רשיון מתאים.

אח יקר בלי להמליץ

אין הרבה מה לדעת בשביל להשקיע בצורה שתיקח את המשפחה שלך למקום אחר עוד לפני שהתחתנת

הייתי שואל את עצמי:

המימון לחתונה הוא ממני או מהמשפחה?

משאיר קרן ביטחון , קרן כספית, עם שולי ביטחון שיתנו לך לישון בלילה, גם כשהמניות שלך ירדו בחמישים אחוז. הכל עובר.

אחרי זה, תשים על אחד מהצדדים הרחבים המרכזיים, לא כל כך משנה איזה מדד, (סנפ, תא,שווקים מתעוררים, עולמי), יש ניואנסים. השאלה המרכזית היא , איזה שוק אני מאמין בו לטווח ארוך? איזה שוק בפיזור גדול יגרום לי לישון בלילה ברוגע, וגם אם הכל יקרוס אני לא אמכור?

אחרי שהגעת אליו. משאיר בקרן הכספית כמה שאתה צריך לבלתמים/ הוצאות חתונה

וכל שקל פנוי מעיף למדדים שיתחיל לעבוד בשבילך!

הרווח הוא של מיליונים למי שישקיע בעקביות ויחכה עשרות שנים. כי שוב, השוק תנודתי. צריך להשקיע בשוק שאני מאמין בו שבטווח של שנים רבות הוא יעלה.

ודבר ראשון, זה לפתוח מחשבון ריבית דריבית, ולראות איך זה נראה בטווח רחוק בתשואה של שווקים רחבים (9,10,12 כל אחד יגיד לך משהו אחר, זה תלוי גם בדיבידנדים מה אתה עושה איתם)

הזמן הנכון הוא אתמול אחי!

אבל הכי חשוב, לשים בקרן הביטחון מספיק כדי שתישן בלילה הכי טוב שיש גם כשיבואו ירידות זמניות של 50 אחוז 

שכוייח על ההשקעה בכתיבה והבהירות, אך הערונת קטנה, בתור אחד שקצת מכיר את התחום ולמד לבד מ0, כל מה שכתבת כאן נכון מאוד וטוב למי שמכיר את המושגים קצת ולמי שיש לו יד ורגל בנושא.

במילים אחרות אדם שרוצה להתחיל מ0, כל מה שכתבת ייראה לו כמו סינית עתיקה (אפילו המילים 'קרן כספית', 'קרן ביטחון', 'דיבידנדים' וכו' וכו')

2. הערכות פסימיות של מי? של מי שיש להם קשר ואינטרסים שסיפרו לך על ההערכות הפסימיות הללו? מי זה המעריכים? שמאי מקרקעין פרטי לא קשור לפרויקט ששילמת לו שנתן לך הערכה לבניין שיבנה עוד עשור נניח? כולל הערכה של שוק הדיור של כלכלן עוד עשור? זה מאוד מסובך לחשב את זה.

3. אאל"ט המקסימום שניתן לקבל בפרויקט דירה בהנחה הוא 200 אלף שקל הנחה כיום, ואתה גם לא זכית בזה כרגע אז אין שום "ודאות" כך שנראה שיש יתרון ברור לפי דבריך לעסקה הראשונה אם אכן יש ודאות ואכן ההערכות נכונות.

4. כל בניין ישן בלי ממ"ד ובלי תקן לרעידת אדמה מכריז על עצמו כמועמד לפינוי בינוי, אני הייתי במקומך סקפטי מאוד ביחס למי שמנסה למכור לי דירה כזאת, אם יש לו כזאת השקעה פסיבית טובה למה הוא מוכר?

בהצלחה

ההנחה של דירה בהנחה היא עד חצי מיליון או עד 25%, הנמוך מביניהם

יחד עם זאת יש להעריך מתי תקבל את המפתח בשתי העסקאות הללו בהנחה שאכן תזכה בדירה בהנחה ובהנחה שאכן יתבצע פינוי בינוי.

אגב זוכי ההגרלות הללו בעבר של הדירות המסובסדות על חשבון משלם המיסים התלוננו בעבר על איכות בניה מאוד מאוד נמוכה, אני לא יודע אם זה נכון גם להיום.

שדירה שעתידה לעבור פינוי בינוי בשנים הקרובות מתומחרת כל כך נמוך ביחס לשווי בסוף הפינוי בינוי. אלא אם כן הכוונה בשנים הקרובות זה לקבל דירה עוד 15 שנה פלוס...

דבר ראשון הערכת שווי שוק פאסימית, זה לפי ערך שוק של הדירה שבהסכם שחתום מול הקבלן, היום ממש באותו איזור. אני לא מהבונים על עליית ערך.

תודה רבה לכולם על ההערות המחכימות

ממה שראיתי, דירת מחיר למשתכן יש בה מינימום הנחה, אבל היא מגיעה לעיתים קרובות להנחה של מליון שח ויותר.. (נכון שכשיש גם עליית ערך) אפשר להסתכל על טבלאות של המחירים החזויים וממש לפתוח ביד 2 דירות חדשות מקבלן באותו מטרז ולראות..

יש היום שוק של קונים, וזה בשילוב עם השבחה, יוצר הזדמנויות מאוד טובות בחלק מהערים

אבל כן כמו שציינתם, גם פינוי בינוי אחרי חתימה ואישורי תב"ע, עדיין יכול להתעכב, יכול גם לא לקרות בסוף בגלל "חוסר רווחיות" ליזם ובאופן כללי זה ודאי הרבה פחות מדירה חדשה מקבלן (מחיר למשתכן)

זה רק עוד קונספירציה

קוסמטיקה קוריאנית

לבית:

הם יותר טעמים (ואולי גם בריאים) ממי ברז

בחוץ:

אנשים רוצים לשתות ולא רוצים להסתמך על האם ימצאו מים בחוץ ומה איכותם (מה גם שרוב הברזים במרחב הציבורי נמצאים בסמיכות לשירותים מה שמוסיף לתחושת הגועל של אנשים)

האם זה נכון כלכלית?

לא

אבל יש עוד הרבה דברים שהם לא נכונים כלכלית

אבל במקרה של המים זה לא נכון לנסות לצייר את זה בלי כל סיבה הגיונית 

ברכישת בקבוק מים להרוות צמא

התנהלות כלכלית נכונה

זה להוציא פחות מההכנסה

(ולחסוך ולהשקיע את העודף)

לא לקנות משהו שצריכים/ רוצים ויש את הכסף עבורו

זה לא התנהלות כלכלית נכונה

זו קמצנות

ברוב המדינות מערביות הם לא הרבה יותר בריאים ממים מהברז

וכן הרבה יותר יקרים.

וגם הרבה יותר מזהמים את הסביבה

הסיבה ההגיונית היחידה לקנות היא אם נתקעים בחוץ בלי מים.

כל השאר (שתייה בבית, בקבוקי מים לאירועים וכד') לא ממש הגיוניים ביחס לכמות שאנשים קונים אותם במרחב 

(נראה לי קראתי את זה בספר של עמית סגל)

1. מי הברז למרבה הצער מורכבים ברובם ממים מותפלים, מה שאומר שאנחנו לא מקבלים מהם את הויטמינים והמינרלים שאנחנו זקוקים להם כדי לחיות חיים בריאים. מה גם שגם הירקות מקבלים השקיה ממים מטוהרים כך שגם הם כבר לא מלאים בויטמינים שהם היו צריכים להיות (כן, רוב הויטמינים מגיעים מהשמים, אם הם לא מקבלים הם לא בריאים כמו שהיינו חושבים וגרוע מזה- יש שאריות מסוכנות שכן נכנסות). בנוסף, למרבה האבסורד המדינה מכניסה למי השתייה פלואוריד וזה מאד מאד לא בריא וגורם להרבה נזקים.

למה לא עושים עם זה כלום? כי בסוף חסר גשם וזו דרך להראות שמשתלטים על העניין. האנשים שחיים באיום קיומי פחות חושבים על השלכות לטווח רחוק.

אז יש אנשים שחשוב להם בשביל הבריאות לשלם יותר כסף. הגיוני מאד.

אגב, יש ויטמינים ומינרלים שיש רק במים ולא בירקות.

2. יש אנשים שפשוט לא אוהבים מים רגילים... לא טעים להם, גם להם שווה להשקיע בשביל שהם יצליחו לשתות מספיק בשביל הבריאות (גם הגיוני..)

3. יש גם כאלו שקונים (בד"כ הבקבוקים הקטנים יותר) את המים בשביל הבקבוק, נוח להם בקבוק כזה והם משתמשים בו הרבה. בסוף זה יותר זול מבקבוק פלסטיק..

ואם אני בחוץ ואני צמאה אני לא אלך לחפש ברז

שווה לי להוציא 8-10 ש"ח מידי פעם כדי להרוות את צמאוני

בניין בן סביב 40 שנים.

הצינורות בתוך הבניין לא נראים כמו משהו שרצוי לשתות ממנו.

כך שגם אם הצינורות של הרשת העירונית תקינים, מהמונה הראשי זה אך ורק באחריות בעלי הדירות.

ויש סיכוי לא נמוך. כמו אצלנו. שבניין מתוחזק יחסית. הצנרת שלו רקובה לגמרי.

אחרי שראיתי את מה שיצא משם. אני שמח שיש לי בר מים עם סינון בבית.

מצרף צילום של פנים הצינור.

היום יש הצפה של שרלטנים וקוסמים שמבטיחים "ידע מהפכני" ו"סודות שהם הראשונים שגילו" לגבי כסף קל ומהיר בשוק ההון. זו אחלה דרך לעשות כסף על חשבון אנשים תמימים. יותר כסף מאשר בשוק ההון.

אין דבר כזה כסף קל, כמו שאין תרופת קסם, או חיטוב גוף בשבוע. בבקשה אל תיפלי לפח הזה.

אתם שואלים על טכנית? מימון? איך לבחור מקום מגורים?

יש איזור מסויים וכמה אופציות ביד 2.

יש הון עצמי כלשהו.

לא יודעים איך לחלק- מה לדירה ומה להמשך החיים..

לא יודעים איזה יועצים צריך..

כתבת פה על יועץ משכנתאות ועו''ד. יש המלצות?

מה עוד צריך?

זה שונה.

וההון הקיים, איפה יושב כרגע? (עוש? קרן כספית? משהו סולידי בשוק ההון? לא סולידי?)

ובעיקר, למה דירה?

זה עניין כלכלי או שזה עניין של נוחות וביטחון ותחושה אישית?

לא כתוב שם בכלל מה סמוטריץ מתכוון לעשות, כתוב רק על המלצות של כלכלנים באוצר.

כל שנה מחדש הם מנסים לבטל הטבות מס בהשתלמות או בפנסיה, זה אף פעם לא מתקבל.

אם כבר, האם הוא יבטל נקודות זיכוי להורים?

משום מה את זה הוא הרחיב, האם זה כי במקרה לציבור בוחריו יש יותר ילדים?

זה גם טענה בעייתית לומר שההטבה רגרסיבית, כי סוף סוף משלמים מס הכנסה על קצבת פנסיה גם, זה בסך הכל הטבה המאפשרת לאנשים לחיות ברמת חיים דומה בפנסיה למה שהיה להם כאשר הם עבדו.