אני לא רואה למה זה חובתה של המדינה לתת שיעורים כאלו גם לצעירים.

ובטח שמבוגרים יכולים היום לפתוח אינטרנט ולקרוא קצת וללכת לייעוץ.

שום דבר לא בטוח ותמיד צריך ברכת שמיים אבל קצת ייעוץ מקצועי יכול לעזור.

יועצים יכולים לייעץ, הורים יכולים לכוון ואנשים בוגרים- קרי- אנשים בני 21 שגם על פי החוק וגם על פי התורה כבר אחראים לחייהם שיבחרו לבזבז את הכסף, יעשו את הבחירה האישית שלהם. 

אנשים עושים את הבחירות האלו גם בנוגע לכסף שהם עובדים עליו. חבל, אבל זכותם.

(עזבי את הסיבוב שעשו פה שבמקום להחזיר להורים את סכום הקצבה הקודם סוגרים אותו לילדים ועזבי את זה שההורים מחזירים את זה בגדול במיסים וכו.. זה בר לא קשור...)

יש כאן לדעתי תפיסת עולם שמקורה בסוציאליזם הכמעט קומוניסטי שבו הכל שייך למדינה. לכלל. כולל הילדים...

פעם זה היה בית ילדים. היום התאזנו אבל המדינה תחסוך לילד ולא תיתן את הכסף להורים שלו שיבחרו אם לחסוך לו או לא.

המדינה תבחר מה הילדים חייבים ללמוד כי הם באחריותה. ולא תשאיר את הזכות הבסיסית הזו להורים.

המדינה תבחר עד איזה גיל הוא חייב ללמוד ולא ההורים. וכדומה.

אז הדתיים האלו שיולדים מלא ילדים ולא מלמדים אותם ליבה  לא יודעים לדאוג לעתיד של הילדים שלהם? לא ניתן להם את הכסף עצמו. נחסוך אותו בעצמנו לילדים.

זה נכון שיש ילדים במצוקה. אבל האם בגלל זה צריך לקחת את האחריות ההורית והשייכות של הילד להוריו מכל הורה?

אלו אמנם דוגמאות שנראות לא קיצוניות (למרות שגם בגללם כבר היו משברים מול קבוצות שונות)

אבל כל שיטה כוללת גם את הדוגמאות שנראות בסדר יחסית ולא רק את הדוגמאות הקיצוניות.

אבל זה עדיין חלק מהשיטה.

שאם היו עושים ההפך גם היית מוצאת את הרע.

וכך גם בהתנהלות. יש גם קאפיטליזם וגם סוציאליזם.

קומניסטיות זה וודאי לא היום. זה היה הכיוון בהקמתה.

אני מדברת על הרוח. כשגם חברי כנסת ימנים צריכים לדבר בשפה ה"חברתית",

כשעשירים נתפסים בתקשורת ובעם ככאלו שגנבו כסף מהחלשים

וכשילדים נתפסים כשייכים למדינה.

ברור שעשינו דרך ארוכה להתנתקות מהסוציליזם הקיבוצי למשל.

אבל עדיין זו השקפה שעומדת מאחורי חלוקת קצבאות לילדים או קביעת חומרי הלימוד שלהם- שייכותם של הילדים למדינה.

א. אני לא חושבת שעכשיו המדינה על סף קומוניזם אלא שמשם זה התחיל כשיטה. בהקמת המדינה היא אכן הייתה על סף הקומוניזם.

ב. כסף ביד מרוכז בסוף החיסכון זה אכן ברכה ואני חושבת שלרוב המשפחות התוצאה תהיה יותר טובה מאשר תוספת של חמישים שקל בחודש.

ג. לא יצא קצפי כי זה לא נוגע לי אישית. אני לא הורה.

*אז מה כן?*

אני מתנגדת לשיטה העקרונית שעומדת מאחורי זה.

בפעם הזו יתכן באמת שזה מביא ברכה. ברמה האישית אם היה לי ילד עכשיו הייתי שמחה מהתוכנית. וגם מהקצבאות באופן כללי. אבל כשמתערבים להורים במקצועות הלימוד של הילד אז אני לא חושבת שזו ברכה. כאן זה מפריע לי. אז מה? מתי המדינה יכולה להתערב ומתי לא? האם הילדים באמת שייכים למדינה?

באופן כללי הסוציאליזם מביא ברכה לאזרח הקטן בטווח המיידי. הוא מקבל קצבאות שונות, מגבילים את המחירים שעליו לשלם וכדומה. לכן הרבה אזרחים בעד.

הבעיה שאי אפשר להפריד בל מצב בין היתרונות והחסרונות של השיטה והלחץ הכללי וההשפעה של זה על כל המשק פוגעת בסופו של דבר בכיס של אותו אזרח קטן שנהנה קודם.

מטרת קיצבאות הילדים היתה רווחת הילד ולא רווחת ההורים. אני לא אומר שזה בהכרח היה נכון להתכוון לכך, אבל זו היתה המטרה המוצהרת של האוצר. לכן כשזיהו במשרד האוצר שהורים לוקחים את הכסף של קיצבאות הילדים עבור, נניח, ממתקים לילדים בגיל שלוש כך שיפסיקו לצרוח במקום לחנך, ובמקום שהכסף יהיה אפקטיבי לטווח ארוך עד גיל שמונה עשרה לילד (ואני בכוונה מגזים ומקצין את הביקורת הזו על ההורים והשימוש בקיצבאות, אם כי במקרים רבים נעשו גם שימושים עוד גרועים בהרבה בחלק מכספים אלו) - החל הלחץ - במיוחד מול הפוליטיקאים החרדים שתחילה התנגדו לרעיון נחרצות - לחסוך בהכרח חלק מהקיצבאות.

"הביטוח הלאומי משלם קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה."

לסייע למשפחות בהוצאות גידול הילדים לא עולה בקנה אחד עם חיסכון לגיל 21.

רק מה, כמו שאמרת יפה- הם לא מסכימים עם הדרך שבה ההורים מנצלים את הכסף הזה.

הם אחראים על הילדים. הם מחליטים את סדר העדיפויות.

לפעמים אני אסכים עם סדר העדיפויות שלהם. אפילו הרבה פעמים. אבל עדיין הילדים באחריותם.

באיזה יקום נורמלי זה נשמע הגיוני "לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים... ללא קשר להכנסות המשפחה?"

זה לא הגיוני ביקום התורני שבו בוודאי עיקר ההשקעה והטיפוח זה הדור הבא, והיה צריך מסתמא להגדיל אף בהרבה את הקצבאות (כפי שזה-כבר היה עיקרו של סדר היום החרדי בבית המחוקקים עד שבא אוצר המדינה ושם קץ בכפייה לעניין);

זה גם לא הגיוני בכל יקום ליברטריאני או סתם פיסקלי מסורתי מהשמרני ועד הניאו-ליברלי, שבכל מקרה אף בר-דעת לא חושב שבאמת הגיוני לתת קיצבת ילדים למשפחת אריסון.

זה סתם, כפי שהיטיב להגדיר זאת בהמשך הדיון כאן אריק מהצפון "מציאויות של טלאי על טלאי", של פקידויות שבמסגרתן יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. מדינה של חלם תכנוני, שלומיאליות, היעדר מוחלט של מדיניות ויעדים, הפקרות טוטאלית במישור הכלכלי.

לא מסכימה בנוגע לחובתה של המדינה לשניהם

מבחינתי שלא יחייבו אותנו ללמד לא את זה ולא את זה.

ושלא ייקחו מיסים על תרבות ולא יחלקו 50 שקל לחיסכון.

כשלבן אדם יישאר רוב הכסף שהוא עבד עליו הוא יבחר אם להוציא על חיסכון או על "תרבות" בעצמו.

לטובת האזרחים - זה ברור כי ידעו להתנהל חכם, להשקיע כסף ולחשוב לטווח הרחוק.
לטובת המדינה - כי כשהאזרחים מתנהלים היטב, הכלכלה יותר טובה, יש פחות צורך לתמיכה מהמדינה וכו׳.

למיטב הבנתי בכלל לא היתה כאן מי יודע מה מחשבה של נתינת הכסף לילדים ולא להורים. פשוט החרדים דרשו להחזיר את הקיצבאות שקוצצו באכזריות, וכחלון לא רצה לתת ב2015 וב2016, אז הוא המציא את התוכנית הזאת (שכעת תשולם רטרואקטיבית) ואז הומצאו גם האידיאולגיות שמסביבה. לצערנו כמעט כל דבר בארץ עובד ככה, שקודם קולעים למטרה (דהיינו נסחבים עם המציאות ויוצרים מציאויות של טלאי על טלאי) ואחר כך ממציאים אידיאולוגיות.

כחלון רצה גם באותה הזדמנות להציל את הבורסה, שמאבדת גובה ועל סף דעיכה מוחלטת.

באותו שקל "של החרדים", גם החרדים מרוויחים וגם הבורסה מרוויחה את שלה.

ולגבי הקצבאות - הם סתם שוד מזויין שנהנים ממנו החרדים והבדואים, אבל זה נושא אחר.

עדיף שיפסיקו לשדוד.

אבל אם כבר שודדים, שגם אלו ירוויחו.

הם מעצבנים במיוחד מסיבות פוליטיות, אבל במונחים מספריים השוד שלהם (בוודאי אם מחלקים לכמות הנהנים מהתקציב) לא מאוד גדול. סביב 0.3% מהתקציב כולו.

לא אוהבת שמדברים על שוד לגבי ילדים יהודים טובים. גם אם פוליטית הם לא בזרם שלך.

יש לכולנו עניין להרבות ילודה יהודית בארץ הקודש, לא? זאת המטרה של קצבאות ילדים שהמדינה מחלקת. הבדואים באמת תפסו על זה טרמפ בענק.

זה הרבה פחות מהסכומים שאנחנו משלמים בחודש לביטוח לאומי, וזה בקושי השתתפות סמלית בהוצאות.

הרבה פחות מדמי אבטלה, הבטחת הכנסה ועוד כל מיני תשלומים שונים ומשונים- שהמדינה נותננת למי שבקושי משלם.

אין להם כסף לשלם את כל מה שהם התחייבו, בכלל. כשנהיה זקנים לא נקבל מהם את כל הקצבאות האלה.

עוד סוג של שוד, לא משנה כמה קצבאות הוא מחזיר (לא כולל העלות ההזויה של תפעול המנגנון המיותר הזה).

יש איזו הנחה בעולם שהאזרחים שייכים למדינה. והיא אחראית עליהם.

אז היא תחייב אותם לשלם ביטוח לאומי ותחליט מה הם יקבלו תמורת זה ומה לא.

היא תחייב אותם לשלם ביטוח בריאות ותחליט מה ייכלל בביטוח ומה לא.

היא תחייב אותם לשלם מס הכנסה ושזה ילך למה שהיא מחליטה.

וכו...

כשמדובר על ביטחון פנים וחוץ אני חושבת שיש קונצנזוס שאכן אי אפשר להתארגן לזה בצורות פרטיות בלבד. הגיוני לקחת בשביל זה מיסים מינמלים.

הרבה מסכימים גם בנוגע לתשתיות.

מעבר לזה יש הרבה חולקים.

את עובדת על הכסף שלך והמדינה מחליטה לקחת ממך מס יותר גדול ומממנת עם זה פרסים לתכנית בידור בטלוויזיה. היא מכריחה אותך לתת את כספך עבור תקצוב כנסיות. וכן על זו הדרך. 

באותה מידה אדם אחר שעבד על כספו צריך לתת כדי שיתנו מזה לילדים של אחרים. אז זה באמת כלום לעומת שאר הדברים.

ברור שאם כבר זו השיטה, אז צריך שכולם יקבלו משהו ואי אפשר להפלות וקצבת ילדים זה אחת ההוצאות הכי נורמליות בעסק הזה.

אבל מי שמתנגד לשיטה תופס הכל כשוד.

אם לא יוציאו מכספי המדינה כל כך הרבה שטויות ודברים שלא אמורים להיות באחריותה, יוכלו להוריד להורים יותר מ50 שקל בסך המיסים. 

"כספך" - בטח בישראל - הולך רק בחלקו הממש-קטן "עבור תקצוב כנסיות". הרבה יותר ממנו הולך לתקצוב בתי כנסת, ישיבות, מקוואות ומועצות דתיות. האם אלו הם כן דברים "שלא אמורים להיות באחריותה"?
האם את בעד ביטול תקציבים לישיבות כדי שכדברייך "יוכלו להוריד להורים יותר מ50 שקל בסך המיסים"?

האם היית מעדיפה הפרטה מלאה של מערכת החינוך, הפעלתה בשיטת וואוצ'רים או אולי גם היא חלק מאותו "קונצנזוס שאכן אי אפשר להתארגן לזה בצורות פרטיות בלבד"?
אני מעלה את השאלות ושואל לדעתך מפני שכל העניינים העקרוניים האלו הם חלק מוויכוח גלובלי עצום (גם אם בישראל הוא נסב סביב שאלה ערכית נוספת כמו תקציבי דת) בין סוציאליזם וליברטריאניזם.

אני אישית הייתי מעדיפה מדינת הלכה... כל עוד את הכללים קובע מי שברא את העולם אז לא רק שיש לו את מלא הזכות, זה גם כל המטרה שלנו כאן.

אבל אם האופציה הזו לא קיימת אז אני בעד הקיצוניות השנייה. כמעט.

אתה כותב שרק אחוז קטן הולך לישיבות. אבל עדיין, תרבות חילונית, אירועי קיץ ויום העצמאות, תקצוב מוסדות חינוך שלא לטעמי, תקצוב אפליות מתקנות הזויות למיניהם ועוד ועוד ועוד הם עדיין רבים יותר מתקצוב בתי כנסיות וישיבות. כל שהשאלה- מה אני מעדיפה- הפחתה של 50 שקל במיסים או תקצוב ישיבות זו שאלה לא שייכת.

אני רוצה שיורידו הרבה יותר מ50 שקל. ואני רוצה לא לתקצב תוכניות טלוויזיה וכו וכו...

זה לא רק מס ההכנסה וביטוח לאומי.

כשאתה קונה רכב כאן במדינה אתה משלם אולי 112% מס!!! שים לב! אתה משלם יותר מס מערך הרכב!!!

מע"מ על כל קניה.... 18 אחוז בערך...

אם נחבר את כל המיסים על סיגריות נגיע למעל 80 אחוז!!!

אתה מוכר דירה ברווח? מס שבח.

אתה קונה דירה?יש סיכוי למס רכישה.

וכן הלאה....

ממש לא מדובר על הורדה של 50 שקל.... 

וכן הלאה.. תמשיך...

ברור שהמיסוי הכבד בישראל מטרתו היא מימון פעילויות שלטוניות שאף אחת מהן לא באמת נבחנה במבחן התמיכה הציבורית.

כך שעדיין אינני יודע באיזו מידה את ליברטריאנית.

כלומר, אני לא ליברטריאני רגילה כי בעצם הייתי מעדיפה מדינת הלכה...

ולא שישבתי לעומק על כל פרט ופרט, בגדול זו ההשקפה שלי. 

אם הייתי מקימה מדינה כזו, הייתי יושבת על כל פרט רציני כדי להחליט איפה אני מסתייגת מהשיטה.

כרגע, כשבכל מקרה הפטרונות של המדינה תישאר, אז איפה שאפשר לצמצם את זה, אני בעד. כל עוד זה לא מפלה יהודים.. כלומר, שלא יצמצמו רק על חשבון הכיס של מישהו אחד.

וכשזה מגיע לפטרונות של המדינה על חינוך הילדים שזה לב ליבו של העם היהודי זה מפריע לי יותר.

לבית:

הם יותר טעמים (ואולי גם בריאים) ממי ברז

בחוץ:

אנשים רוצים לשתות ולא רוצים להסתמך על האם ימצאו מים בחוץ ומה איכותם (מה גם שרוב הברזים במרחב הציבורי נמצאים בסמיכות לשירותים מה שמוסיף לתחושת הגועל של אנשים)

האם זה נכון כלכלית?

לא

אבל יש עוד הרבה דברים שהם לא נכונים כלכלית

אבל במקרה של המים זה לא נכון לנסות לצייר את זה בלי כל סיבה הגיונית 

ברכישת בקבוק מים להרוות צמא

התנהלות כלכלית נכונה

זה להוציא פחות מההכנסה

(ולחסוך ולהשקיע את העודף)

לא לקנות משהו שצריכים/ רוצים ויש את הכסף עבורו

זה לא התנהלות כלכלית נכונה

זו קמצנות

ברוב המדינות מערביות הם לא הרבה יותר בריאים ממים מהברז

וכן הרבה יותר יקרים.

וגם הרבה יותר מזהמים את הסביבה

הסיבה ההגיונית היחידה לקנות היא אם נתקעים בחוץ בלי מים.

כל השאר (שתייה בבית, בקבוקי מים לאירועים וכד') לא ממש הגיוניים ביחס לכמות שאנשים קונים אותם במרחב 

(נראה לי קראתי את זה בספר של עמית סגל)

1. מי הברז למרבה הצער מורכבים ברובם ממים מותפלים, מה שאומר שאנחנו לא מקבלים מהם את הויטמינים והמינרלים שאנחנו זקוקים להם כדי לחיות חיים בריאים. מה גם שגם הירקות מקבלים השקיה ממים מטוהרים כך שגם הם כבר לא מלאים בויטמינים שהם היו צריכים להיות (כן, רוב הויטמינים מגיעים מהשמים, אם הם לא מקבלים הם לא בריאים כמו שהיינו חושבים וגרוע מזה- יש שאריות מסוכנות שכן נכנסות). בנוסף, למרבה האבסורד המדינה מכניסה למי השתייה פלואוריד וזה מאד מאד לא בריא וגורם להרבה נזקים.

למה לא עושים עם זה כלום? כי בסוף חסר גשם וזו דרך להראות שמשתלטים על העניין. האנשים שחיים באיום קיומי פחות חושבים על השלכות לטווח רחוק.

אז יש אנשים שחשוב להם בשביל הבריאות לשלם יותר כסף. הגיוני מאד.

אגב, יש ויטמינים ומינרלים שיש רק במים ולא בירקות.

2. יש אנשים שפשוט לא אוהבים מים רגילים... לא טעים להם, גם להם שווה להשקיע בשביל שהם יצליחו לשתות מספיק בשביל הבריאות (גם הגיוני..)

3. יש גם כאלו שקונים (בד"כ הבקבוקים הקטנים יותר) את המים בשביל הבקבוק, נוח להם בקבוק כזה והם משתמשים בו הרבה. בסוף זה יותר זול מבקבוק פלסטיק..

ואם אני בחוץ ואני צמאה אני לא אלך לחפש ברז

שווה לי להוציא 8-10 ש"ח מידי פעם כדי להרוות את צמאוני

היום יש הצפה של שרלטנים וקוסמים שמבטיחים "ידע מהפכני" ו"סודות שהם הראשונים שגילו" לגבי כסף קל ומהיר בשוק ההון. זו אחלה דרך לעשות כסף על חשבון אנשים תמימים. יותר כסף מאשר בשוק ההון.

אין דבר כזה כסף קל, כמו שאין תרופת קסם, או חיטוב גוף בשבוע. בבקשה אל תיפלי לפח הזה.

אתם שואלים על טכנית? מימון? איך לבחור מקום מגורים?

יש איזור מסויים וכמה אופציות ביד 2.

יש הון עצמי כלשהו.

לא יודעים איך לחלק- מה לדירה ומה להמשך החיים..

לא יודעים איזה יועצים צריך..

כתבת פה על יועץ משכנתאות ועו''ד. יש המלצות?

מה עוד צריך?

זה שונה.

וההון הקיים, איפה יושב כרגע? (עוש? קרן כספית? משהו סולידי בשוק ההון? לא סולידי?)

ובעיקר, למה דירה?

זה עניין כלכלי או שזה עניין של נוחות וביטחון ותחושה אישית?

לא כתוב שם בכלל מה סמוטריץ מתכוון לעשות, כתוב רק על המלצות של כלכלנים באוצר.

כל שנה מחדש הם מנסים לבטל הטבות מס בהשתלמות או בפנסיה, זה אף פעם לא מתקבל.

אם כבר, האם הוא יבטל נקודות זיכוי להורים?

משום מה את זה הוא הרחיב, האם זה כי במקרה לציבור בוחריו יש יותר ילדים?

זה גם טענה בעייתית לומר שההטבה רגרסיבית, כי סוף סוף משלמים מס הכנסה על קצבת פנסיה גם, זה בסך הכל הטבה המאפשרת לאנשים לחיות ברמת חיים דומה בפנסיה למה שהיה להם כאשר הם עבדו.

האם זה כסף שתוסיפי לזה מדי תקופה או חד פעמי?

האם קריטי לך שהכסף יהיה זמין אם תצטרכי תוך זמן מסוים?

אם חשוב לך לא לאבד ושיהיה זמין, ממליץ על הכיוון של פיקדונות או קרן כספית (הפקדונות הכי טובים שראיתי היו בבנק ירושלים או מזרחי טפחות, לא צריך חשבון עו"ש שם, אבל ככלל בפקדונות הללו ישלמו לך יותר אם לא תוכלי להוציא בתקופה ספציפית)

אם זה כסף שתרצי להרוויח עליו יותר ולא קריטי לך אם יהיו ירידות, אז קופת גמל להשקעה אולי תתאים. לא יודע על רמת הזמינות שם, כדאי לבדוק.

קופת גמל להשקעה זה לתת למישהו אחר לנהל את חשבון המסחר שלך בלי ללמוד איך עושים זאת בעצמך ולשלם לו יותר וחבל, כמה דקות עד שעות ביוטיוב ואת לומדת לעשות את זה מעולה.

אם את רוצה לתת למישהו אחר לנהל את תיק המסחר שלך ולהיות בראש שקט בהפקדה חודשית אפשר אבל בעיני חבל.

איפה עובר הגבול מבחינת ההגדרה כסוחר או כחוסך? כמה פעולות? כמה כסף?

החשש שלי הוא שפתאום אני אסתבך עם מס הכנסה בגלל חשבון מסחר עצמאי (כרגע אני גם בתקופה שאני לא עובד בדיוק).

נראה לי שאתה מבין בדברים האלה. תוכל לשתף? או להפנות למקור טוב?

נ.ב. אני לא הניק הפותח.

לא חיסכון חודשי,

אני חושב שסיכוי סביר שקופת גמל להשקעה יותר זולה מהשקעה עצמאית.

(תחשוב על העלות של דמי ניהול חודשיים לעומת דמי הניהול כאחוז)

האופציה הקלה (בעיניי) זה פשוט קרן כספית שקלית

את פותחת חשבון מסחר באפליקציה של הבנק שלך(או לפעמים צריך להוריד אפליקציית מסחר של הבנק)

מאשרת את כל הטופסולוגיה... יפחידו אותך עם כל מיני עמלות שבפועל אם את קונה קרן כספית שקלית את לא צריכה לשלם כלום

ברגע שיש לך חשבון מסחר את כותבת בחיפוש ניירות ערך "כספית שקלית" או "כספית שקלית כשרה" (אין לי מושג אם זה באמת נצרך הלכתית לכל הדעות, אני העדפתי בכל מקרה לקחת את הכשרה)

מחפשת את זאת שנראית לך שתרוויח הכי הרבה (זה לא באמת מדע מדויק והפערים די קטנים, אמור להיות כתוב לך כמה כל קרן מרוויחה הזמן האחרון)

ואת פשוט קונה לפי כמות הכסף שאת רוצה לחסוך

כשאת רוצה להוציא את פשוט מוכרת

יתרונות:

את לא צריכה עכשיו לטייל בין בנקים למצוא את הבנק שייתן לך את הריבית הכי גבוהה

זה חיסכון שלא מוגבל בזמן, כלומר אם אחרי שנה את עדיין לא צריכה את הכסף את לא צריכה להכניס אותו שוב לפיקדון

אלא הוא פשוט נשאר שם גודל לאט לאט עד שתוציאי אותו

וכמובן שהכל נזיל לך כל הזמן בטווח של יום עסקים הכסף יהיה אצלך בחשבון

החיסרון הוא שבבנקים אם משקיעים אפשר למצוא מסלולים שאולי יהיו יותר טובים

והכל משתנה טיפה לפי תנאי השוק (אינפלציה וריבית בנק ישראל)

אופציה שנייה אם יש לך כוח להשקיע ואת יכולה לסגור את הכסף לפחות שנה

להתחיל לחפש בבנקים למי יש פיקדון עם הריבית הכי גבוהה (לפחות 4.6)

ואז לנסות לחשב (אפשר כמובן עם AI) האם זה יוצא לך יותר משתלם באמת מבחינת המיסוי (מיסוי של פיקדון כנראה יהיה יותר גבוה, תלוי באינפלציה)

יתרונות:

תיאורטית את יכולה למצוא מסלול שירויח יותר

ואת יודעת בדיוק כמה את תקבלי בסוף תקופת הפיקדון... אין שום משתנים

חסרונות

את צריכה לחפש יותר כדי למצוא משהו באמת שווה

זה מוגבל בזמן ואחרי סוף הזמן את צריכה למצוא פיקדון חדש

וכמובן שזה לא נזיל

עכשיו לשים בחסכון 5 אלף ובהמשך להוסיף ~1000 בחודש. זה מה שנראה לי יהיה בשנה- שנתיים- שלוש הקרובות.

אבל אני צריכה שזה יהיה משהו גמיש שאם בחודש מסויים אין לי כסף להוסיף אז אני יכולה בקלות להסתדר עם זה. (זה יהיה לי הכי נוח כל חודש בנפרד להעביר לפי הסכום שמתאים לי באותו זמן).

בעקרון אני אשמח להרוויח על זה קצת אבל אני מניחה שבכל מקרה בסכומים האלה זה לא יהיה רווח משמעותי כי רוב הסיכויים שאשתמש בחלק או כל הכסף בשנים הקרובות. הכיוון כרגע הוא לא השקעה אלא בעיקר חסכון. אבל בכל מקרה אני מוכנה לקחת קצת סיכון שהכסף ירד.

האם מבחינת עמלות משתלם לפתוח קרן כספית שקלית יותר מקופת גמל?

אם אני בכיוון של קרן כספית שקלית, לפתוח חשבון מסחר בבנק שלי (מזרחי טפחות) או בבית השקעות אחר?

תודה רבה לכם על המענה המפורט!

אין עמלות בכלל בבנקים, בבתי ההשקעות דווקא יש

אז פשוט לפתוח בבנק הקיים חשבון מסחר ולקנות

אם את מתכוונת להשקיע באופן קבוע 1000 שח בשלב מסויים יהיה לך כרית ביטחון מספיק גדולה (בדרך כלל מדברים על בין 3 ל6 חודשי מחייה) ותוכלי לחשוב על אפיקי השקעה קצת יותר מסוכנים לשאר הכסף שאת ממשיכה לחסוך.

תיק השקעות שמופיע לי באפליקציה של הבנק זה חשבון מסחר או שמדובר בדברים שונים?

כקרן חירום וכתחליף לעוש נזיל כדי לא להכנס חלילה למינוס.

בבנק לרוב יעמיסו עליך עמלות מיותרות, עדיף לך לפנות לבית השקעות כדי להשקיע, הרבה יותר זול.

אלא יותר חסכון בצד שאמור להיות נזיל לחירום וגם להוצאות יוצאות דופן שיכולות להיות לי בשנים הקרובות.

למטרה כזאת זה כן מתאים קרן כספית בבנק?

כתבו כאן שאין לזה עמלות בבנק לקרן כספית שקלית - חיסכון השקעה וצריכה

תיק השקעות וחשבון מסחר זה פשוט הדרך לסחור בניירות ערך

שזה גם מניות וגם קרן כספית שקלית

כלומר את יכולה לקנות ולמכור/להכניס ולהוציא כסף בכל יום עסקים

בפועל זה עובד כמו קבוצת רכישה כזאת

במקום שאת תלכי לבנק ותפקידי כסף ואז תקבלי ריבית נמוכה

אז פשוט מתאגדים ביחד הרבה אנשים בסכומים של מיארדים, ובשביל לקבל מליארדים אז הבנקים מוכנים לתת ריביות הרבה יותר טובות

וככה ביחד מקבלים ריבית הרבה יותר טובה

זה לא ההשקעה היחידה של הקרן אבל זה הסבר בשביל לפשט את הדברים

זה פשוט כמו פיקדון רק להרוויח יותר ושאת יכולה למשוך את הכסף מתי שאת רוצה

כן טיפה מהכסף הולך למנהל הקרן

אבל זה לרוב פחות מ0.2% כלומר זה ממש בקטנה

כשהתחילו כל העליות ריבית של השנים האחרונות אז בנק ישראל המליץ על קרנות שקליות כתחליף לפקדונות בבנקים

איך מחליטים באיזה קרן כספית שקלית להשקיע?

יש משהו שצריך להסתכל עליו חוץ מדמי ניהול, תשואה בשנים האחרונות וגם גרפים של התשואה?

באתר של הבנק יש מלא קרנות עם נתונים עליהם וגם כאן נתקלתי באיזה רשימה קרן כספית ✅ רשימת קרנות כספיות ומחשבון מיסוי | השקעות לעצלנים ואני אשמח לשמוע אם יש דברים נוספים שצריך להסתכל עליהם.

ועוד שאלה, דמי ניהול שנתיים של ~0.1 או יותר מהסכום ששמים בקרן זה לא הרבה?

יש לך מושג אם יש עניין הלכתי שזה יהיה קרן כשרה?

אז לאלטשולר שחם יש קרן כספית ללא אג"ח קונצרי.

אולי לעוד חברות יש קרנות ללא אג"ח קונצרני אבל ידוע לי רק על אלשולר שחם.

יש רק שקליות) ואם אין צורך בדיבידנד חודשי אז עדיף קרן לא מחלקת.

אני בעיקר מחליטה לפי הדמי ניהול.

לגבי האם 0.1 זה הרבה הכוונה שאם הריבית השנתית היא נגיד 4.5 אחוז תקבל בסוף שנה 4.4 אחוז על הכסף במקום 4.5.

אנשים טובים יש פה בפורומים.

ומה את מוכשרת ורוצה לעשות.

1. שיעורים פרטיים (לבגרויות/מוזיקה) זה קלאסי

2. סדנאות

3. אם את גרה בישוב שסומכים על הכשרות שלך אפשר ליצור אוכל ולמכור

4. קורס גרפיקה בסיסית או צילום או אומנות באינטרנט יכול אולי גם להניב קצת.

5. תכנות ברמות שונות גם ניתן ללמוד מהרשת, כנל שירטוט, מנהלים לרוב ידרשו הספקים מהירים כך שעבודה צדדית אולי פחות מתאים אבל אולי תמצאי משהו.

6. פעם דובר על מתמללים שזו עבודה צדדית טובה, אני לא מכיר מישהו שעסק בזה והצליח אבל כיום בכל מקרה  AI מתמלל ברמה סבירה כמו תרגום.

7. לעשות קורס עיסוי שבדי ולפתוח קליניקה, כנ"ל אימונים אישיים, מנטורים.

אני מנהל של פורום עצמאים סגור אבל אין מה להכנס אליו כי ההודעה האחרונה בו נכתבה בט"ז תשרי תשפ"ב וההודעה הקודמת לה גם כן בערך אותו מספר שנים, עדיף להצטרף לקבוצות פייסבוק או ווצאפ רגילות של עצמאיים ולהתמרמר ביחד, תכף 31 לדצמבר וצריך להגיש דוחות 😫

השקעות לעצלנים

עלילות זיק

ידע שווה כסף

האופטימית

עמית עשת

צביקה ברגמן

ציפור פיננסית

בהצלחה

שאפשר באמת ללמוד בהם הרבה

אני גם לא איזה מבין גדול בתחום (ובאמת אשמח שאנשים שכן מבינים יעירו אם טעיתי פה במשהו)

אבל מהטיפה שלמדתי יש לי 2 נקודות

א. לטווח קצר של השנה שנתיים הקרובות שציינת בגדול קרן כספית שקלית זה הפתרון הכי בטוח וטוב

מסוכן מידי להשקיע במניות או מדדים בטווח כזה קצר שיכול להיות שהם בדיוק יפלו

אז התשואה בקרן כספית שקלית באמת לא גבוהה אבל זה השקעה בטוחה שאת תוכלי למשוך את הכסף שלך ברווח כשאת צריכה

ב. לגבי טווח ארוך, אז קרן השתלמות זה כלי השקעה מטורף מבחינת מס, וכמה שיותר שאת יכולה להשקיע איתו במסגרת הפטור עדיף לך, כי אחרי 6 שנים יש עליו פטור מלא ממס, שזה משהו שאין בשום כלי אחר

מה שמעבר לקרן השתלמות נראלי הכי מקובל זה לפתוח קופת גמל, את צריכה לעשות חקר שוק ולבדוק מי יציע לך את התנאים הכי טובים *לך* (כי לכל אופי השקעה מתאים ומשתלם יותר תנאים אחרים)

אבל יש פה משהו שלא התייחסת אליו והוא חשוב, וזה במה את משקיעה בקרן השתלמות שלך (והקופת גמל שאולי תפתחי)?

פה באמת יש הרבה שיטות מה הכי כדאי

ואני לא רוצה להיכנס לזה כי אני לא מספיק מבין

מה שכן, אם אין לך כוח ללמוד אז הכי קלאסי זה להשקיע בקרן מחקת מדד s&p500

למרות שבזמן האחרון דווקא הבורסה פה בישראל רשמה עליות מרשימות, ואני מכיר אנשים שמתוך אידאל שחשוב דווקא להשקיע בארץ או שבארץ יש ברכת השם או אמונה שבסוף עם הגאולה אנחנו נהיה הכלכלה המובילה בעולם אז שווה כבר מעכשיו להשקיע, אז הם כן משקיעים במדדים של הבורסה בתל אביב

אבל בעיניים חילוניות באמת הכי קלאסי זה s&p500

שיהיה המון בהצלחה

וזה באמת נושא שממש חשוב ללמוד אותו

היה פה פעם מדריך כזה מפורט של @פשוט אני.. 

אם אמצא אותו אנסה לתת קישור

אז ככה, בגדול אני רוצה לחלק את הכסף בין טווח ארוך לקצר.

פשוט אני מקווה להתחתן בשנתיים הקרובות בעז"ה ואז הגיוני ואצטרך למשוך חלק מהכסף.

כרגע מנצלת את מלא המסגרת של הפטור ממס, זה קרוב ל1800 בחודש, ואני על זה כבר שנתיים

קופות גמל באמת לא מכירה, אבדוק את הנושא לעומק.

ונראה לי שזורם לי להשקיע בs&p500 אחרי חקר שוק מעמיק איך בדיוק עושים את זה.

אז שוב תודה🙏

פתחתי עוסק פטור זעיר וכתבתי שההכנסות המשוערות שלי לשנה זו זה 0 ש"ח או 1 ש"ח אני כבר לא זוכרת.

גם אם הרווח הוא 0. את בטוחה שכדאי לפעול בצורה הזאת? צריך להגיש דוחות שנתיים על העסק וכו'.  אני גם לא בטוח שמס הכנסה לא יחשוד בהעלמת הכנסות או משהו

הגשתי דוח שנתי.

לא זוכרת כבר מה ואיך אבל הכל חוקי. בדקתי.

זה אולי לנצל קצת את החוק לטובתי אבל לא משהו לא חוקי😉

בגדול זה מוצר יקר אז שווה לחשוב אם אפשר לפתוח חשבון מסחר אישי 

תיק השקעות פסיבי בניהול עצמי - מורה נבוכים שיקח אתכם מ-zero ל-hero

יכול לאפשר הבנה מסוימת,

פאנדר טוב להשוואת דברים בארץ.

http://www.etfrc.com טוב מאוד לתעודות סל בארה"ב.

פשוט לראות מושגים ולחפש עליהם.

חשוב מאוד ובהצלחה רבה!