לעומתם, נראה לי שהרבה צעירים ממצב סוציואקונומי נמוך ישרפו את הכסף על טיול בחו"ל/ רכישת מכונית/ שריפת כסף אחרת כלשהי...
מה אומרים??
אני לא רואה למה זה חובתה של המדינה לתת שיעורים כאלו גם לצעירים.
ובטח שמבוגרים יכולים היום לפתוח אינטרנט ולקרוא קצת וללכת לייעוץ.
שום דבר לא בטוח ותמיד צריך ברכת שמיים אבל קצת ייעוץ מקצועי יכול לעזור.
יועצים יכולים לייעץ, הורים יכולים לכוון ואנשים בוגרים- קרי- אנשים בני 21 שגם על פי החוק וגם על פי התורה כבר אחראים לחייהם שיבחרו לבזבז את הכסף, יעשו את הבחירה האישית שלהם.
אנשים עושים את הבחירות האלו גם בנוגע לכסף שהם עובדים עליו. חבל, אבל זכותם.
(עזבי את הסיבוב שעשו פה שבמקום להחזיר להורים את סכום הקצבה הקודם סוגרים אותו לילדים ועזבי את זה שההורים מחזירים את זה בגדול במיסים וכו.. זה בר לא קשור...)
יש כאן לדעתי תפיסת עולם שמקורה בסוציאליזם הכמעט קומוניסטי שבו הכל שייך למדינה. לכלל. כולל הילדים...
פעם זה היה בית ילדים. היום התאזנו אבל המדינה תחסוך לילד ולא תיתן את הכסף להורים שלו שיבחרו אם לחסוך לו או לא.
המדינה תבחר מה הילדים חייבים ללמוד כי הם באחריותה. ולא תשאיר את הזכות הבסיסית הזו להורים.
המדינה תבחר עד איזה גיל הוא חייב ללמוד ולא ההורים. וכדומה.
אז הדתיים האלו שיולדים מלא ילדים ולא מלמדים אותם ליבה לא יודעים לדאוג לעתיד של הילדים שלהם? לא ניתן להם את הכסף עצמו. נחסוך אותו בעצמנו לילדים.
זה נכון שיש ילדים במצוקה. אבל האם בגלל זה צריך לקחת את האחריות ההורית והשייכות של הילד להוריו מכל הורה?
אלו אמנם דוגמאות שנראות לא קיצוניות (למרות שגם בגללם כבר היו משברים מול קבוצות שונות)
אבל כל שיטה כוללת גם את הדוגמאות שנראות בסדר יחסית ולא רק את הדוגמאות הקיצוניות.
אבל זה עדיין חלק מהשיטה.
שאם היו עושים ההפך גם היית מוצאת את הרע.
חיה רוזוכך גם בהתנהלות. יש גם קאפיטליזם וגם סוציאליזם.
קומניסטיות זה וודאי לא היום. זה היה הכיוון בהקמתה.
אני מדברת על הרוח. כשגם חברי כנסת ימנים צריכים לדבר בשפה ה"חברתית",
כשעשירים נתפסים בתקשורת ובעם ככאלו שגנבו כסף מהחלשים
וכשילדים נתפסים כשייכים למדינה.
ברור שעשינו דרך ארוכה להתנתקות מהסוציליזם הקיבוצי למשל.
אבל עדיין זו השקפה שעומדת מאחורי חלוקת קצבאות לילדים או קביעת חומרי הלימוד שלהם- שייכותם של הילדים למדינה.
א. אני לא חושבת שעכשיו המדינה על סף קומוניזם אלא שמשם זה התחיל כשיטה. בהקמת המדינה היא אכן הייתה על סף הקומוניזם.
ב. כסף ביד מרוכז בסוף החיסכון זה אכן ברכה ואני חושבת שלרוב המשפחות התוצאה תהיה יותר טובה מאשר תוספת של חמישים שקל בחודש.
ג. לא יצא קצפי כי זה לא נוגע לי אישית. אני לא הורה.
*אז מה כן?*
אני מתנגדת לשיטה העקרונית שעומדת מאחורי זה.
בפעם הזו יתכן באמת שזה מביא ברכה. ברמה האישית אם היה לי ילד עכשיו הייתי שמחה מהתוכנית. וגם מהקצבאות באופן כללי. אבל כשמתערבים להורים במקצועות הלימוד של הילד אז אני לא חושבת שזו ברכה. כאן זה מפריע לי. אז מה? מתי המדינה יכולה להתערב ומתי לא? האם הילדים באמת שייכים למדינה?
באופן כללי הסוציאליזם מביא ברכה לאזרח הקטן בטווח המיידי. הוא מקבל קצבאות שונות, מגבילים את המחירים שעליו לשלם וכדומה. לכן הרבה אזרחים בעד.
הבעיה שאי אפשר להפריד בל מצב בין היתרונות והחסרונות של השיטה והלחץ הכללי וההשפעה של זה על כל המשק פוגעת בסופו של דבר בכיס של אותו אזרח קטן שנהנה קודם.
מטרת קיצבאות הילדים היתה רווחת הילד ולא רווחת ההורים. אני לא אומר שזה בהכרח היה נכון להתכוון לכך, אבל זו היתה המטרה המוצהרת של האוצר. לכן כשזיהו במשרד האוצר שהורים לוקחים את הכסף של קיצבאות הילדים עבור, נניח, ממתקים לילדים בגיל שלוש כך שיפסיקו לצרוח במקום לחנך, ובמקום שהכסף יהיה אפקטיבי לטווח ארוך עד גיל שמונה עשרה לילד (ואני בכוונה מגזים ומקצין את הביקורת הזו על ההורים והשימוש בקיצבאות, אם כי במקרים רבים נעשו גם שימושים עוד גרועים בהרבה בחלק מכספים אלו) - החל הלחץ - במיוחד מול הפוליטיקאים החרדים שתחילה התנגדו לרעיון נחרצות - לחסוך בהכרח חלק מהקיצבאות.
"הביטוח הלאומי משלם קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה."
לסייע למשפחות בהוצאות גידול הילדים לא עולה בקנה אחד עם חיסכון לגיל 21.
רק מה, כמו שאמרת יפה- הם לא מסכימים עם הדרך שבה ההורים מנצלים את הכסף הזה.
הם אחראים על הילדים. הם מחליטים את סדר העדיפויות.
לפעמים אני אסכים עם סדר העדיפויות שלהם. אפילו הרבה פעמים. אבל עדיין הילדים באחריותם.
באיזה יקום נורמלי זה נשמע הגיוני "לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים... ללא קשר להכנסות המשפחה?"
זה לא הגיוני ביקום התורני שבו בוודאי עיקר ההשקעה והטיפוח זה הדור הבא, והיה צריך מסתמא להגדיל אף בהרבה את הקצבאות (כפי שזה-כבר היה עיקרו של סדר היום החרדי בבית המחוקקים עד שבא אוצר המדינה ושם קץ בכפייה לעניין);
זה גם לא הגיוני בכל יקום ליברטריאני או סתם פיסקלי מסורתי מהשמרני ועד הניאו-ליברלי, שבכל מקרה אף בר-דעת לא חושב שבאמת הגיוני לתת קיצבת ילדים למשפחת אריסון.
זה סתם, כפי שהיטיב להגדיר זאת בהמשך הדיון כאן אריק מהצפון "מציאויות של טלאי על טלאי", של פקידויות שבמסגרתן יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. מדינה של חלם תכנוני, שלומיאליות, היעדר מוחלט של מדיניות ויעדים, הפקרות טוטאלית במישור הכלכלי.

לא מסכימה בנוגע לחובתה של המדינה לשניהם
מבחינתי שלא יחייבו אותנו ללמד לא את זה ולא את זה.
ושלא ייקחו מיסים על תרבות ולא יחלקו 50 שקל לחיסכון.
כשלבן אדם יישאר רוב הכסף שהוא עבד עליו הוא יבחר אם להוציא על חיסכון או על "תרבות" בעצמו.
לטובת האזרחים - זה ברור כי ידעו להתנהל חכם, להשקיע כסף ולחשוב לטווח הרחוק.
לטובת המדינה - כי כשהאזרחים מתנהלים היטב, הכלכלה יותר טובה, יש פחות צורך לתמיכה מהמדינה וכו׳.
למיטב הבנתי בכלל לא היתה כאן מי יודע מה מחשבה של נתינת הכסף לילדים ולא להורים. פשוט החרדים דרשו להחזיר את הקיצבאות שקוצצו באכזריות, וכחלון לא רצה לתת ב2015 וב2016, אז הוא המציא את התוכנית הזאת (שכעת תשולם רטרואקטיבית) ואז הומצאו גם האידיאולגיות שמסביבה. לצערנו כמעט כל דבר בארץ עובד ככה, שקודם קולעים למטרה (דהיינו נסחבים עם המציאות ויוצרים מציאויות של טלאי על טלאי) ואחר כך ממציאים אידיאולוגיות.
כחלון רצה גם באותה הזדמנות להציל את הבורסה, שמאבדת גובה ועל סף דעיכה מוחלטת.
באותו שקל "של החרדים", גם החרדים מרוויחים וגם הבורסה מרוויחה את שלה.
ולגבי הקצבאות - הם סתם שוד מזויין שנהנים ממנו החרדים והבדואים, אבל זה נושא אחר.
עדיף שיפסיקו לשדוד.
אבל אם כבר שודדים, שגם אלו ירוויחו.
הם מעצבנים במיוחד מסיבות פוליטיות, אבל במונחים מספריים השוד שלהם (בוודאי אם מחלקים לכמות הנהנים מהתקציב) לא מאוד גדול. סביב 0.3% מהתקציב כולו.
לא אוהבת שמדברים על שוד לגבי ילדים יהודים טובים. גם אם פוליטית הם לא בזרם שלך.
יש לכולנו עניין להרבות ילודה יהודית בארץ הקודש, לא? זאת המטרה של קצבאות ילדים שהמדינה מחלקת. הבדואים באמת תפסו על זה טרמפ בענק.
זה הרבה פחות מהסכומים שאנחנו משלמים בחודש לביטוח לאומי, וזה בקושי השתתפות סמלית בהוצאות.
הרבה פחות מדמי אבטלה, הבטחת הכנסה ועוד כל מיני תשלומים שונים ומשונים- שהמדינה נותננת למי שבקושי משלם.
אין להם כסף לשלם את כל מה שהם התחייבו, בכלל. כשנהיה זקנים לא נקבל מהם את כל הקצבאות האלה.
עוד סוג של שוד, לא משנה כמה קצבאות הוא מחזיר (לא כולל העלות ההזויה של תפעול המנגנון המיותר הזה).
יש איזו הנחה בעולם שהאזרחים שייכים למדינה. והיא אחראית עליהם.
אז היא תחייב אותם לשלם ביטוח לאומי ותחליט מה הם יקבלו תמורת זה ומה לא.
היא תחייב אותם לשלם ביטוח בריאות ותחליט מה ייכלל בביטוח ומה לא.
היא תחייב אותם לשלם מס הכנסה ושזה ילך למה שהיא מחליטה.
וכו...
כשמדובר על ביטחון פנים וחוץ אני חושבת שיש קונצנזוס שאכן אי אפשר להתארגן לזה בצורות פרטיות בלבד. הגיוני לקחת בשביל זה מיסים מינמלים.
הרבה מסכימים גם בנוגע לתשתיות.
מעבר לזה יש הרבה חולקים.
את עובדת על הכסף שלך והמדינה מחליטה לקחת ממך מס יותר גדול ומממנת עם זה פרסים לתכנית בידור בטלוויזיה. היא מכריחה אותך לתת את כספך עבור תקצוב כנסיות. וכן על זו הדרך.
באותה מידה אדם אחר שעבד על כספו צריך לתת כדי שיתנו מזה לילדים של אחרים. אז זה באמת כלום לעומת שאר הדברים.
ברור שאם כבר זו השיטה, אז צריך שכולם יקבלו משהו ואי אפשר להפלות וקצבת ילדים זה אחת ההוצאות הכי נורמליות בעסק הזה.
אבל מי שמתנגד לשיטה תופס הכל כשוד.
אם לא יוציאו מכספי המדינה כל כך הרבה שטויות ודברים שלא אמורים להיות באחריותה, יוכלו להוריד להורים יותר מ50 שקל בסך המיסים.
"כספך" - בטח בישראל - הולך רק בחלקו הממש-קטן "עבור תקצוב כנסיות". הרבה יותר ממנו הולך לתקצוב בתי כנסת, ישיבות, מקוואות ומועצות דתיות. האם אלו הם כן דברים "שלא אמורים להיות באחריותה"?
האם את בעד ביטול תקציבים לישיבות כדי שכדברייך "יוכלו להוריד להורים יותר מ50 שקל בסך המיסים"?
האם היית מעדיפה הפרטה מלאה של מערכת החינוך, הפעלתה בשיטת וואוצ'רים או אולי גם היא חלק מאותו "קונצנזוס שאכן אי אפשר להתארגן לזה בצורות פרטיות בלבד"?
אני מעלה את השאלות ושואל לדעתך מפני שכל העניינים העקרוניים האלו הם חלק מוויכוח גלובלי עצום (גם אם בישראל הוא נסב סביב שאלה ערכית נוספת כמו תקציבי דת) בין סוציאליזם וליברטריאניזם.
אני אישית הייתי מעדיפה מדינת הלכה... כל עוד את הכללים קובע מי שברא את העולם אז לא רק שיש לו את מלא הזכות, זה גם כל המטרה שלנו כאן.
אבל אם האופציה הזו לא קיימת אז אני בעד הקיצוניות השנייה. כמעט.
אתה כותב שרק אחוז קטן הולך לישיבות. אבל עדיין, תרבות חילונית, אירועי קיץ ויום העצמאות, תקצוב מוסדות חינוך שלא לטעמי, תקצוב אפליות מתקנות הזויות למיניהם ועוד ועוד ועוד הם עדיין רבים יותר מתקצוב בתי כנסיות וישיבות. כל שהשאלה- מה אני מעדיפה- הפחתה של 50 שקל במיסים או תקצוב ישיבות זו שאלה לא שייכת.
אני רוצה שיורידו הרבה יותר מ50 שקל. ואני רוצה לא לתקצב תוכניות טלוויזיה וכו וכו...
זה לא רק מס ההכנסה וביטוח לאומי.
כשאתה קונה רכב כאן במדינה אתה משלם אולי 112% מס!!! שים לב! אתה משלם יותר מס מערך הרכב!!!
מע"מ על כל קניה.... 18 אחוז בערך...
אם נחבר את כל המיסים על סיגריות נגיע למעל 80 אחוז!!!
אתה מוכר דירה ברווח? מס שבח.
אתה קונה דירה?יש סיכוי למס רכישה.
וכן הלאה....
ממש לא מדובר על הורדה של 50 שקל....
וכן הלאה.. תמשיך...
ברור שהמיסוי הכבד בישראל מטרתו היא מימון פעילויות שלטוניות שאף אחת מהן לא באמת נבחנה במבחן התמיכה הציבורית.
כך שעדיין אינני יודע באיזו מידה את ליברטריאנית.
חיה רוזאחרונהכלומר, אני לא ליברטריאני רגילה כי בעצם הייתי מעדיפה מדינת הלכה...
ולא שישבתי לעומק על כל פרט ופרט, בגדול זו ההשקפה שלי.
אם הייתי מקימה מדינה כזו, הייתי יושבת על כל פרט רציני כדי להחליט איפה אני מסתייגת מהשיטה.
כרגע, כשבכל מקרה הפטרונות של המדינה תישאר, אז איפה שאפשר לצמצם את זה, אני בעד. כל עוד זה לא מפלה יהודים.. כלומר, שלא יצמצמו רק על חשבון הכיס של מישהו אחד.
וכשזה מגיע לפטרונות של המדינה על חינוך הילדים שזה לב ליבו של העם היהודי זה מפריע לי יותר.
וההתקשרות של בנק ירושלים לפרשה בטעות הפילה בבום את מניית בנק ירושלים על סמך קונספירציות בלבד, כאילו פרשת אתי אלון והבנק למסחר קשורה לזה.
צו איסור פרסום על הפרשה, בנק ירושלים יכול להתעשר ממש מלתבוע את כל הקונספירטורים שהעלילו על כך שהיתה מעילה בכספי הבנק, לאור זאת אולי כדאי לקניות מניות בנק ירושלים דווקא למרות שהמחיר כבר חזר לעצמו עדיין בנק ירושלים יכול להתעשר מתביעת הקונספירטורים.
אין באמור המלצה וכו'
ולעיקרו של עניין מעבר לעניין הכלכלי תפילה לכך ששלומן של הנעדות טוב.
לא צריך להפיץ קונספירציות בצורה מסודרת כדי שאנשים יתחילו לתרחש את הגרוע ביותר. ולהבנתי זה מה שקרה. אף אחד לא רץ ואמר "הייתה מעילה" אלא הודלפה הגעתם של החוקרים ואז רב-סרן שמועתי קיקד-אין.
ותביעות לא יכולות להעלות את מניית הבנק
בחודש הכנסה בגילאי הפנסיה.
עד הפנסיה שלך הכל ישתנה, הטכנולוגיה תשתנה והיוקר יאמיר יהיו הרבה יותר שנים לחיות והרבה יותר תרופות והאינפלציה תעלה, זה תמונת מצב של עכשיו.
במציאות, לעומת זאת, אפשר להתווכח על שורות רבות בכתבת הנהי הזו, וכמעט על כל מספר ומספר שם.
יגיע הזמן שאנשים יבקשו לא להזדקן.
לא יודע איך זה מסתדר עם הלכה. אבל בעיניי זה לגמרי עניין.
או לחילופין להשקיע את הכסף של הסיגריות בפנסיה שלך
משהאיכס
אצל האנשים סביבי. שהופקד להם לפנסיה כל השנים,
דווקא בגיל השלישי יש להם יותר רווחה כלכלית לעומת החבר'ה הצעירים.
סיימת לשלם משכנתא.
קצבת פנסיה מסודרת
אז נכון שיש הוצאות, אבל למי שיש פנסיה מסודרת (לכולנו אמור להיות אם לא עבדנו בשחור) נצליח להסתדר.
רוב החברים מאוד רחוקים מהפנסיה שאמורה להיות בגילם, מאוד מאוד רחוקים.
אנשים לא עובדים בעבודה מסודרת עד גיל מאוחר.
ישיבה, צבא, אקדמיה, עבודות זבל למיניהן.
העשור הראשון לעבודה הוא הכי קריטי ובקריירה של 40 שנה, בגלל אפקט הריבית דריבית הוא יהווה כמחצית מהחיסכון הפנסיוני.
לאנשים פשוט אין מושג לגבי זה, לאנשים אין כסף לחיסכון פנסיוני גם עם החוק החדש.
בטח עצמאים שלא באמת מפקידים לפנסיה.
שלא לדבר על גירושין.
אנשים גם עוצרים קריירות באמצע מכל מיני סיבות, אנשים מפסיקים לעבוד, עקרי בית, מחלות, ילדים, הסבות מקצוע.
הם בונים על זה שאנשים ישלמו "כל מחיר" בשביל לחיות. גם בגיל 80. ואז דברים מתייקרים יותר ויותר (מישהו אמר תרופות מחוץ לסל?).
בגדול מה שהיה צריך לעשות מולם זה חרם צרכנים, אבל זה לא יקרה כי חרם צרכנים משמעותו אנשים שיסכימו למות.
אתה מדבר על דברים שהיו קיימים עד היום?
או דברים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה, והיום הם כן, ולכן אנשים מוכנים לשלם אותם?
זה שהיום לפתח תרופה עולה מליארד דולר ויש 20 שנים להחזיר את הכסף (אחר כך פוקע הפטנט). אז התרופה נהיית יקרה להחריד ואחרי 20 שנה יש גנרי שעולה עשירית.
פעם היה יותר זול לפתח תרופות, פחות בדיקות למינהן. זה הופך כל דבר חדש לפשוט יקר מדי ולעמותות חולים ממומנות על ידי חברות תרופות שעושות הפגנה להכניס את התרופה היקרה "לסל" כלומר לכספי מיסים במקום להתחרות בשוק חופשי.
זה לא באמת יקר יותר כמו שזה חדש
תרופות חדשות היום עולות פי כמה לעומת תרופות חדשות אי אז לפני 30 שנה.
בהודו יש חוקי תרופות קצת אחרים. מה שמאפשר בתורו למערביים לפעמים ליסוע לשם ולחפש חיקוי זול לתרופה היקרה שלהם. כמובן שאסור לייבא אותה ארצה כי זכויות יוצרים וזה.
עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.
מצאתי מאמר דעה.
הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.
אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.
אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.
למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.
אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.
סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.
זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!
אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.
ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.
עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.
דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.
אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.
זה מביך לשמוע.
יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.
זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?
לא ברור למה.
לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...
שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.
אתה יודע איך זה נגמר.
הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.
כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.
כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.
וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?
פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.
בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.
חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.
עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?
ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.
מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).
ועליו אתה צועק.
וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.
קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.
ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.
לא נראה לי שזה אפשרי
נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה
זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה
וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.
ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה
לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)
כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי
זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית
כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית
ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.
ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע 
נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.
לפיד מה עשה?
שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא
יקפצו על התפקיד שוב
תמיד אפשר לשפר. לא כל החלטה היתה נכונה כלכלית. והוא קידם פרוייקטים "מגזריים" שקופחו כל השנים.
כלכלה תמיד קשורה בעולם הערכים שלך.
מואב תוקף את סמוטריץ כי הוא תמך ברפורמה המשפטית - ומערכת משפט חזקה היא תנאי לכלכלה חזקה. ברור שוודאות כלכלית חשובה לכלכלה - אבל גם ברור שאפשר להתווכח עם הטיעון ה"כלכלי" הזה..
אותו דבר בהשקעה ביישובי יו"ש. בצלאל יסביר בצדק, שזה צודק, וגם טוב וחשוב לכלכלה והביטחון. הטיעונים שלו ברמה של - בגלל שלא תמכתה בעסקת חטופים- אז לא היה שלום, ועלויות המלחמה עצומות ולכן אתה שר אוצר כושל...
לגבי רפורמות - נכון שאולי אפשר היה יותר. צריך לזכור שאנחנו במלחמה רב זירתית רוב הקדנציה, ולא נכון לחולל חוסר יציבות גדול מידי תוך כדי ניהול מלחמה. וצריך גם לזכור שכמה וכמה רפורמות גדולות נתקעו בגלל השותפים הקואליציוניים. פעם חרדים, פעם ליכוד וכו. אי אפשר להאשים את בצלאל שלא ניסה בכל כוחו..
אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.
לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה
בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?
אני במנורה,
אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.
יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה
גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.
כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.
היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.
נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע
בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות
הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר
זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה
וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה
יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,
ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.
אם ממשיכים להפקיד- הקצבה צפויה לגדול.
אבל, הקצבה הצפויה היא בשקלים היום, בלי חישוב האינפלציה. זאת אומרת, נניח אדם שמרוויח 10,000, היום בן 30, והקצבה הצפויה שכתובה לו היא 7500. עוד 37 שנים 7500 יכול להיות שווה חצי מהסכום היום..
צריך לזכור גם: לפעמים יש הפסקות בהפקדה בגלל שלא עובדים. (עשירונים תחתונים בערך 25% הפסקות, גבוהים 5%-10% הפסקות בהפקדה ביחס לתקופת החיסכון) וגם, בהנחה שלא מושכים פיצויים. אם מושכים, הקצבה תהיה נמוכה משמעותית..
הרי הכסף מושקע בשוק ההון, והתשואה השנתית הממוצעת של שוק ההון גדלה ביחד עם האינפלציה
לא צריך לדאוג, אבל כן צריך להמשיך להפקיד ולא לסמוך על זה שהקצבה תהיה מאוד גבוהה גם בלי להפקיד (על פי רוב כמובן. לפעמים היא תהיה גבוהה באמת. לרוב הבעיה היא שהקצבה לא גבוהה מספיק)
אני רוצה להוריד קצת אחוזי משרה שנה הבאה, שהמשמעות של זה היא שאולי יהיה פחות כסף להפריש לחיסכון.
אשמח אם מישהו יכול להגיד לי אם מצבנו הכלכלי מאפשר את זה בקלות.
המצב הוא כזה - ב"ה נשואים עם שלושה ילדים (שואפים למשפחה יחסית גדולה בעז"ה).
יש דירה בשווי כ-3.5 מ'. רוצים עוד כשנה למכור אותה ולקנות דירה אחרת שעשויה לעלות יותר (ועשויה גם לעלות פחות בעז"ה... לא יודעים כמה.)
בנוסף אליה יש כ-900 א"ש, שחלקם מושקעים לעתיד (חתונות וכו'), חלקם מושקעים סתם, וחלקם לא מושקעים.
ב"ה סבים וסבתות אמידים מאוד, אז בעתיד הרחוק (עד 120!) צפויות כנראה אי אלו ירושות.
אני מרגישה שמצבנו הכלכלי טוב, ועדיין מרגישה צורך לעבוד קשה ולחסוך,
אבל רוצה קצת יותר נחת בחיים,
אז אשמח אם המבינים פה יוכלו להגיד לי אם לדעתם אפשר כרגע להפסיק לחסוך.
תודה!!
בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.
הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים?
מתלבטים כמה להכניס לחיסכון
כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.
כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?
אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).
וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.
אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.
אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.
לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.
לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.
שמתי לב לדבר מעניין. בדור האחרון היה גל של מלווי משקיעים שמכרו לאנשים הבטחות על פינוי בינוי, וככה באמת משקיעים הרוויחו הרבה כסף..
אין סוד שעכשיו יש ירידת מחירים משמעותית וקושי במכירה. אבל הדבר המעניין שנובע מזה, זה שהמלון פרוייקטים של פינוי בינוי נתקעים וגם מתבטלים על רווח היזמי. עד היום מה היה, יזמים היו מקדמים פינוי בינוי כי הם בנו גם על הרווח המגולם, וגם על עליית מחירים שתגדיל להם את הרווח. כל זה לא רלוונטי יותר..
זה נתון, יש על זה המון כתבות באינטרנט, מוזמנים לפתוח ולקרוא.
הנקודה שאנחנו מפספסים היא שאורגינל יש עדיין אנשים שקונים דירות דלוחות בפריפריה כי הם בונים על זה שיהיה פינוי בינוי, עוד לפני שהכל מתחיל, או אפילו אחרי השלבים הראשונים קורים..
גיסי למשל קנה עכשיו דירה בפריפריה צפונית, כאשר כל מה שהוא מתכנן להרויח עליה זה על פינוי בינוי ועליית ערך.
אז שימו לב, מה שהיה הוא לא מה שיהיה.. לא בפינוי בינוי, ומי יודע אם לא גם בעליית ערך. כי כל הבועה מתנפצת לבסוף, היכולת הכלכלית של משקי הבית בישראל
גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)
אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..
אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי
ומרפסת, וחניה, ומעלית.
מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.
מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.
במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.