אפשר ללכת קודם כל לנוירולוג, אולי הילד היפאקטיבי?

זה על חשבון קופ"ח, וגם אם לוקים פרטי כדי לזרז - הרוב ע"ח הקופ"ח.

גם איבחון פסיכלוגי (דידטקי-רגשי), אפשר לעשות. זה עולה יותר. אבל מן הסתם יש יועץ/ת לביה"ס, אפשר להתייעץ איתו. ואולי יש פסיכולוג לביה"ס, שיכול.

אבל לפי התיאור, קודם כל נוירולוג. הכי קל, הכי זול, ראשוני ולא מסובך.

ואם הוא מתנהג כך - מן הסתם לא רק ממך הוא מקבל "פידבק" שזו התנהגות "גועלית ומטרידה", "מופרעת".. זה נעים? בוודאי שלא. רק מייאש אותו מעצמו. אז כדאי גם להתייחס אליו בחיבה וחום, להתענין איך היה.. אם למשל את אחות שלו - אז אם לך יהיה איתו יחס טוב, תתעניני מה מפריע וכו' - זה יכול להיות ממש חשוב ומועיל.

"להשלים עם זה שהילד חריג"....

ילד היפראקטיבי, זה לא "חריג"..

תופעה נפוצה למדי. אם מטפלים כראוי, התכונה הזו יכולה להיות בהמשך מקור לאנרגטיות, מקוריות ועוד.

אבל כעת, שהוא בגיל בי"ס, הוא סובל כי הוא תלמיד לא טוב, כי אומרים שהוא "מופרע" וכו'.

ולמה שמישהו "ידבר"?  אם קובעים תור לרופא - אז צריך ליידע את כל השכונה?...

זה לא דבר שצריך להתבייש. אם יש משהו שצריך להתבייש, זה לא לקחת ילד לאיבחון/טיפול, שמא מישהו יגיד משהו..

דברי עם אמא, שתיקח אתו לנוירולוג. לא יקרה כלום. ואם זה אכן מה שכתבתי - ויטופל כמו שצריך (סה"כ כדור שלוקחים לפני הלימודים. כמובן, צריך לעקוב שהמינון והסוג מתאים), אז יתכן שיהיה תלמיד טוב, יהיה רגוע יותר, תהיה לו תדמית עצמית טובה יותר.

ובינתיים, ממש תהיי בשבילו אחות טובה ואוהבת ומבינה ומקשיבה. הוא צריך "עונש" כי יש לו אנרגיה שאינו יודע מה לעשות איתה?..

נשמע שמרשים לו הכל. הורים נורמליים צריכים להגביל מחשב ולשים גבולות. לפעמים זאת אווירה בבית ספר.

ילד מופרע יכול להיות מלך וילד שלומד הוא חנון והרבה פעמים ילד מעדיף את המעמד החברתי גבוה, הוא לא יודע שעוד כמה שנים הגלגל יתהפך. וברחוב אז בכלל - בשעות שאין מבוגרים ברחובות  ילדים מאבדים את עצמם לגמרי כי ברחוב זה חוקי רחוב. 

כשאני פוגשת ילד מופרע כמעט תמיד הוא מפונק ומרשים לו יותר מדי. כך היה בילדותי וכך זה היום. 

ויכול להיות שהוא עבר משהו לא טוב ברחוב או בית ספר. 

אני לא זוכרת שהישגים לימודיים השפיעו יותר מדי על התנהגות או בטחון עצמי. זה חשוב להורים, לילדים לא כל כך.

אבל זה דבר ששוה בירור. אני לא ראיתי מדבריה סימן שמרשים לו הכל, אלא יותר שלא יודעים מה לעשות עם התופעה. ההתנהלויות שהיא אמרה במצטבר, שוות איבחון נוירולוגי של היפראקטיביות. ואם זה כך, אז גם היכולת לאמן לסדרים גדלה. אם לא - אז ידעו שלא ויוכלו לברר הלאה. 

ב. נכון שיכול להיות שעבר "משהו לא טוב" - אבל בהיות שזה כבר שנים, צריך לבדוק. והסדר הוא, לכאורה, מהפשוט יותר.

ג. הישגים לימודיים, לא תמיד משפיעים. אבל, במקום שזה נחשב, יכול להשפיע על תדמית עצמית. ובוודאי שהערות מהסביבה על "מופרעות" אינן מוסיפות..

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות