זה בעיקר שלב שעובר, וכמעט לכל ילד יש תקופה כזאת. אבל להוסיף דברים בריאים זה תמיד כדאי, ואם גם יועיל לגל המחלות הנוכחי - מה טוב.

1) לשלב בתפריט הקבוע כמה שיותר פירות וירקות טריים, מגוונים. הוויטמנים האלה הם מתנה לגוף (ולא צריך לומר שהם נספגים הרבה הרבה יותר טוב מוויטמינים שמוספים באופן מלאכותי למאכלים שונים).

2) אם הקטן יונק, אפשר מדי פעם לתת גם לגדול לשתות קצת חלב שאוב.

3) שיקוי דבשבצל - חותכים בצל דק דק, מניחים מלמעלה כף בצל, ונותנים לזה לעמוד איזה זמן. הקערה מתמלאת בנוזל מעורב מדבש ובצל. טעים מאוד ועוזר לפתור עניינים בגרון. בבצל עצמו אני לא משתמשת, רק בנוזל שמעליו.

עודף של ויטמין c יכול לגרום לשלל תסמינים לא נעימים (שלשול, סחרחורות, צרבות, כאבי ראש, אינסומניה) עד חמורים (אבני בכליות) ולעתים אפילו מסוכנים (להחריף תסמינים של המוכרומטוזיס - עודף ברזל בגוף). 

(יש עוד כל מיני מחקרים שמתפרסמים בשנים האחרונות על סכנות חמורות יותר לטווח הארוך). 

לחלוטין יכול להזיק ולפעמים אפילו לסכן. 
 

איך נמנעים מלחלות? 

דואגים שהילדים יהיו בחדרים מאווררים ולא סגורים בטמפ' גבוהה כל היום ומחסנים נגד שפעת. 

של הדס או של אלטמן.

אבל אני לא כ"כ בטוחה לגבי הגיל...

להתפלל על הקטנטנים שלנו שירגישו טוב

באופן הגשמי : להלביש טוב , במיוחד את הראש ע"י כובע צמר מחמם.

לתגבר בויטמין סי שמאוד חשוב לחיזוק מערכת החיסון , 

ב"ה הקב"ה דאג לנו ופירות העונה : הדרים ,תותים וכו' , מלאים בויטמין סי המחזק את מערכת החיסון ,

כמו כן ,לאוורר את הבית לעיתים קרובות, לפחות לשעה שעתיים .

אחרי המקלחת לייבש היטב את הראש ולכסות כמובא ברמב"ם הלכות דעות פרק ב', ובש"וע סימן ל"ב.

לאכול מאכלים המתאימים לחורף : 

למשל תבלינים מחממים : זנגוויל,פלפל שחור ,קינמון וכו' . 

להוסיף שום ובצל שהם משמשים כמו אנטיביוטיקה טבעית .

כמו -כן מרק עוף שבושל לפחות שעתיים ,נקרא בשם ה"פניצילין היהודי" .

ולזכור , שזה עובר וגם אם חולים זה בסדר גמור זה אומר שהגוף עובד ויודע להלחם בוירוסים ואם קצת קשה לו נעזור לו עם מה שהקב"ה ברא. 

רפואה שלימה לכל עם ישראל 

אני חושבת שצריכים להלביש בגדים חמים לילדים+ כובע על הראש והאוזניים וכו'

אבל לא לעטוף ולהגן יותר מידי כמו בצמר גפן.

ז"א- להלביש בצורה טובה, חמימה אבל לא יותר מידי.

שמתי לב שיש לנו (או לרובינו) נטייה להגן ולהלביש מלא שכבות ושמיכות וחימום וכו' והילד מתרגל לזה- הגוף שלו מתרגל לשזה ואז כל אפצ'י קטן/ רוח קטנה- הוא נהיה חולה.

אני, לצערי, הרגלתי ככה את הבן הבכור שלי והוא באמת הכי רגיש לי ומתקרר מהר וכשהיה קטן היה המון חולה בחורף. חום גבוה, דלקת ראות וכו'.

כשהגיעו הילדים שאחריו למשתי להרפות קצת, לשחרר, לא לגדל בצמר גפן וב"ה ב"ה הם לא חולים לעיתים קרובות כמו הגדול שלי.

ודיברתי על זה עם עוד אמהות והם אישרו לי את הענין גם אצלם.

בנוסף גם אני בכורה ורגישה לקור יותר מאחיי כי גם אותי עטפו בצמר גפן... למרות שאני אחת שחם לי תמיד!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....