ואם האלף שקל הזה לא יביא לכם להתמוטטות

אני הייתי עוברת.

בשנתיים האחרונות התחלנו לחיות הרבה יותר באיכות חיים!!! וזה כיף כיף!!!

ז"א זה לא גורם לנו להתמוטטות כללית. הכל מחושב מאוד

אבל איכות חיים זה משהוא ענק!!! מתי נהנה?? כשנצטרך לחתן אז ודאי יהיה נראה לי יותר קשה כלכלית

בקיצור החיים עוברים וכמו שכתוב. אישה נאה דירה נאה וכלים נעים מרחיבים את דעתו של האדם

כל עוד זה לא גורם לכם לקחת הלואוות או משכנתאות שאתם לא יכולים לעמוד בזה. אז תהנו!!!

חבל על הכסף.

12*3 זה 36 אלף שקל. תחשבו כמה חודשים אתם עובדים בשביל הכסף הזה, ותחשבי אם זה שווה לך.

דירה קצת יותר גדולה או מחולקת בצורה יותר טובה ופחות ישנה ריצוף לא בלטות של פעם או קרמיקה במטבח מימי אנטיוכוס..

אנחנו יכולים לחיות עם הצמצום הזה בשמחה ולא מתענים יהיה לנו פשוט יותר כיף.

[אנחנו עוד 3 שנים נכנסים לדירה אבל בינתים מקבלים עליה שכירות..]

הסיפור אם לשכור בדיוק באותו מחיר או להוסיף 1000 שח שאז נקבל מגורים בדירה יותר טובה כמו שפרטתי למעלה..או לשים את הכסף בחיסכון ..

יש משהו שאנחנו לא יודעים לשחרר וזה מה שמתחיל להעיק לי עד איפה הגבול לחיסכון?

האם עברנו את גבול החסכנות לקמצנות..

פרוש לגור בדירה לא משהו לא הכי כיף אבל גם להרגיש שאתה כביכול "זורק" כלומר תוספת של ה1000 שח של השכירות לפח גם לא כיף אבל לא מצליחה להוציא את התחושה הזו ויודעת שגם זה ילוה אותי אם אקח דירה כזו.

יש אנשים שמרויחים הרבה פחות מאיתנו ומוציאים הרבה יותר בקלות כסף .

בתוך תוכי אני יודעת שאני רוצה ויכולים להרשות לעצמינו לקחת דירה יותר טובה אבל ההרגל הזה [מהבית]שלא מוציאים כספים על משהו שהוא מעבר להכרחי חוסם בעדי...

ואותו הרגל זה הקול הפנימי שאומר לי מה פתאום תגורי בדירה ישנה תתרגלי...חבל תחסכי..

איזה מתסכל ..

זה הקושי לשחרר כסף וזה שלא ברור לך איפה כן ואיפה לא, והדירה זאת רק דוגמא למקרה אחד

אז- כסף מיועד לספק לנו את צרכינו, מה כן ומה לא זה כבר עניין של יכולות ושל סדר עדיפויות,

אבל העיקרון של לחסוך לשם החיסכון, סתם כי "לא מוציאים על מה שלא חייבים" הוא בעיני ממש לא נכון

לתת לעצמך, לפרגן לעצמך

ולא, זה לא לזרוק כסף לפח, זה לתת לעצמך דירה נחמדה

קחו בחשבון שדירה יותר גדולה זה ארנונה יותר גדולה וכו.

אולי תנסו להתמקח עם בעל הדירה הגדולה שיוריד בכמה שקלים תמורת כמה דברים שתעשו שם ותחיו שם יותר בנחת..

תרייוחו משני הצדדים

אם יש לכם מטרה מסוימת כדי לחסוך כמו שיפוץ הדירה העתידית והקבועה שלכם בעוד 3 שנים/ להתקין מזגנים/ להחליף ריצוף/ לקנות ריהוט חדש וכל מה שעולה לך בראש- אם את זקוקה לכסף הזה בשביל שתהיה לכם דירה יותר טובה בעוד 3 שנים, הייתי הולכת על הדירה היותר זולה ומסתדרת במה שיש רק בשביל לדעת שיש לחיסכון הזה מטרה שאני אהנה ממנו בדירה הקבועה שלי.

אבל אם לך כרגע משהו מיוחד לחסוך בשבילו ואתם לא במינוס בבנק או צריכים להחזיר הלוואות גדולות וכד'- הייתי נהנית מדירה איכותית גם בשנים הקרובות.

תלוי בנתונים שלכם...

כמובן שזה תלוי הרבה מאוד משתנים, אבל אם זה היה תלוי בי - הייתי הולכת על הדירה המיושנת.

א. את יודעת שזה זמני.

ב. יש הרבה דרים אחרים שהייתי מעדיפה להשקיע בהם, ולא בדירה... רכב, למשל, נראה לי הרבה יותר משמעותי מדירה נאה כשיש שלושה ילדים.

 כמו כן תלוי כמה רווח יש לכם בכל חודש- לא דומה מצב שבו את מצליחים לחסוך 1500 בחודש ל4000 בחודש...

ודבר נוסף - השאלה אם את חושבת שתהיה לכם רווחה כלכלית משמעותית גמהם עם שישה ילדים -  אם לא, אז אולי כן משתלם לחסוך...

בקיצור, לא להתקמצן, לחשוב כמה רווח יש בכל עד (להוציא/לא להוציא כסף), ולהיות שלמה עם מה שאת מחליטה...

ריצוף וקרמיקה יותר יפים יהיו לכם אי"ה בדירה שלכם.

1000 שקל הפרש זה המון.

אם היית אומרת שנורא צפוף ואין מקום לדברים שלכם זה משהו אחר. זה באמת יכול להרוס את החיים.

אבל דירה שהיא קצת יותר יפה ואוךי טיפה יותר נוחה, ממש חבל בשביל כזה הפרש עצום.

אולי תקני איזה וילון יפה ושטיח, וקישוטים למטבח.  אפילו ב 3000 שקל. זה עדיין ככ הרבה פחות מההפרש של השכירות..

יפה לחסוך - אבל לא באופן אובסיסיבי.

להרגיש נוח עם החיים, גם בתוך מה שמחליטים להוציא. 

מחליטים מראש בנושאים מסויימים, לפרק זמן מסויים - וחיים בנחת בתוך זה.

לא כל הזמן לחשוב על ה"לחסוך".

וגם - "המשפחה לוחצת כרגיל, לחסוך", זה לא טוב. תבנו את משפחתכם פנימה בלי זה. הכרת הטוב גדולה להורים, אבל תנו לעצמכם לבנות גוון משלכם. ובשביל זה צריך קצת "הבדלת רשויות".

ספציפית, זו שאלה של כל אחד לפי הרגשתו. יש כאלה שגרים עם ריצוף שאת קוראת "בלטות", ומרגישים עם זה מצוין. בוודאי לא חושבים שבזמן אנטיוכוס היתה קרמיקה... יש כאלה שמושגיהם אחרים.

זה כבר ענין של  תחושה שלכם - של השיקלול עד כמה זה באמת מפריע, מה רמת ההכנסה שיש, מה משאירים "בצד" - שזה כנראה נושא משמעותי אצלכם.

אתם מן הסתם לא תשתנו באופן קיצוני, כי אז כנראה תרגישו לא יציב כ"כ ביחס למה שהתרגלתם.. - עם זה, לשחרר קצת, להיות יותר בנחת, לבדוק שכר דבר כנגד הפסדו בצורה  מתונה ומאוזנת (בלי להוציא גם על זה יותר מידי זמן ו"חשבונות"), נראה שלא יזיק.

איזה דירה יותר יפה /נחה אוהבים יותר ....אם יש מספיק כסף.

וגם מדי פעם כדי לצאת ולהנאות , במסעדות , סרטים , נופש .... עם הבעל זה מחזק מאוד את הקשר הזוגי .

נותן המון כוחות ואנרגיה להמשיך הלאה. תלוי בכם ובכמות שניראת לכם.

זה מאוד חשוב לפי דעתי ולא צריך "לחסור" בעניין הזה.

וכן להנות קצת מהחיים , נכון שצריך לחסוך לימים שחורים כמו שאומרים ....

אבל בכל זאת אפשר מדי פעם להתפנק.

* צריך לחשוב מתי זה חיסכון באמת ומתי זה כבר קמצנות.

צריך לזכור שכסף זה לא הכל בחיים (כסף באה כסף הולך).

יש דברים חשובים יותר , כמו בריאות ושמחה.והנאה וכייף לכל המשפחה .

כמה זמן אתם כבר בבית?

לפרגן לעצמכם חופשות במקרה הזה נשמע לי יותר הכרחי מאשר דירה יותר יפה.

אחרי יום עבודה עמוס משעות הבוקר המוקדמות בא לי  לאסוף את הילדים לבית ולשבת איתם אחהצ בבית מרווח בבית יפה וחדיש ,בעלי חוזר בערב מאוחר לשבת לארוחת ערב במטבח קצת יותר מודרני לא מלפני 30 שנה ולראות בעינים חדש ולא בלטות ישנות .

להיות בשבת בכיף ולהנות .

עד עכשיו גרנו בשכירות בבית קטן וחדש לגמרי אבל אין מקום לזוז כבר.

לכן על גדול אני לא מתפשרת אבל במקביל כל דירה ישנה שאני רואה כמה שאני מדמינת וילונות יפים ונברשת יפה בסלון ועוד לא מצליחה להתחבר לשאר הנתונים..

ואז מורידה את זה .

ואז מתחילים הויכוחים הפנימים זה יעשה לי טוב אז שווה תכסף אבל חבל זה 1000 שח .

בינתים ההורים שלי ובעלי כבר הבינו ותרגמו שפנימי זה כן חשוב לי וכבר התחילו לשכנע אותי שאני יפרגן את זה לעצמי.

בתכלס מסעדות חופשה בחול מותגים וכהנה פחות מענין אותי ולא מרגיש לי חסר כמו לגור בבית טוב .

מה שכרגע זה להחליט על מה תיהיה העבודה שלי ,

1.להשלים במח עם בית לא משהו .

2.או להשלים במח שזה הוצאה שאני יכולה לפרגן לעצמי יותר כיוון של זה ומקוה שאעשה את הצעד הנכון...

אם יש לכם כושר החזר הנובע מהכנסות שגדולות מההוצאות, הכי טוב זה לקנות מה שצריך (ריהוט, מכונית, כלי חשמל וכו') בתשלומים או לקחת הלואה לקניה ולהחזיר לבנק. ככה נהנים כבר היום באופן תכליתי ולא מחכים עד שיהיה כסף בחסכון.

עדיף לשלם כל דבר ב"מכה" אחת אם יש לך אפשרות ולא בתשלומים/ הלוואות.

בשביל לשלם נחר את של היום אם אתה יכול לשלם היום- הכל?

זה סתם גורם להתכלכלות לא נכונה ולחובות.

וזאת כל המטרה של כרטיסי האשראי למינהם...

ליצור אשליה שיש לך ותקנה ותקנה ותקנה....

מי שרוצה להתנהל חכם- שלא ישתמש בכלל באשראי/ הלוואות/ תשלומים כל עוד יש לו אפשרות לשלם הכל במזומן.

זה טיפ ענק כדי להיכנס ליתרה שלילית בבנק וכד'.

כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום, לא אמצעי מימון.

ששימשו עד להמצאתו עבור פריסת תשלומים ו/או תשלום שלא במזומן, תוך הבטחת המוכר (תמורת עמלה) לכך שהלקוח ישלם - כי אם לא, אז חברת האשראי תתבע אותו ולא המוכר עצמו.

אחר כך זה התפתח לכיוונים אחרים ומגוונים - כמו למשל תשלום למי שלא נמצא לידי (ע"ע אתרי אינטרנט וכו').

בשולי הדברים: פריסה לתשלומים זה הגיוני לפעמים. ביטוח רכב למשל, או קניית מוצר שצריכים בדחיפות לצורכי עבודה. לפעמים אם יש תשלומים בלי ריבית ויש כיסוי אבל רוצים לשחק קצת זה גם לגיטימי.

אישית - אני לא קונה בתשלומים. אני שונא לראות בפירוט כרטיס אשראי מוצר שקניתי מזמן עדיין מופיע. זה מעצבן אותי.

פעם קניתי מצלמה בצורה לא מתוכננת (כלומר, רציתי מזמן לקנות אבל לא יצא לי להגיע לזה) ביום שקניתי בו ניירות ערך אז לא היה כסף בחשבון.

פיזרתי לתשלומים. והיה מעצבן ! 

די, קניתי, שכחתי, לא רוצה לראות את זה יותר.

אבל אם אין החזר מהעבודה על ביטוחים אז עדיף תשלומים

השנה החלטתי. שאת החזרי הביטוחים ביום שאני מקבלת אני מיד סוגרת למטרה מסוימת שאחליט.

כי אחרת הכסף הזה איכשהוא נעלם בבנק מהר ומצד שני ממשיכים לרדת תשלומים. אז לא עשיתי כלום...

אם יש 10 שורות, אפשר לבדוק אחת אחת. כשיש 100 וכולן תשלומים על דברים נחוצים - זה גורם לעייפות ולעצלנות במעקב אחרי ההוצאות.

כל תשלום חד פעמי - לפרוס אותו.

קניית מחשב או טלפון ל12 +- תשלומים

לשלם ארנונה או אגרה שנתית כלשהי - עד 12 תשלומים.

קניות חודשיות - לשלם בפעם אחת.

קניות של פעם בחודשיים שלושה לפרוס בהתאם

כך בונים  תקציב חודשי הגיוני.

לוקחים תשלומים בלי סוף ואז מגיעים למצב שאין כסף לקנות דברים בסיסים כי כבר כל התשלומים חוסמים.

פועלים בתבונה ולא מסתבכים.

אחרת איך אפשר לקנות דירה? לחסוך כל החיים ולקנות בגיל חמישים?

איך קונים מכונית?, איך מחליפים מקרר?

בלי נטילת אשראי קשה מאד להסתדר ולחיות בנוחיות.

דירה זה על מנת לחסוך את השכירות שאותה תשלם למשכנתא ותשאר עם נכס ביד.

אף אחד לא ביקש ממך לחכות לגיל 50 כדי לחיות.

אם תקנה היום רהיט אני מניחה שהמקסימום  שיפרסו זה שנתים,

אז תחכה עם זה שנתים לא עד גיל 50 [ בהנחה שאתה לא בן 48] ותדע שבודאות יש לך תכסף ולא תשלם ריביות ותחיה בראש שקט בלי חובות בלי מעקב על כל התשלומים, לא עדיף?

אגב אני שפתחתי תשרשור הספקות שלי אם להוסיף את ה1000 לשכירות זה ממקור שיש,

ברור לי שאם זה היה מהלואות לא ההיתי נכנסת לזה.

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.

חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

מקווה שתעבור את זה

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.