במסלולי ההלכה אין אחוז מנייתי גבוה, ולכן התשואה הממוצעת שם היא בין - 4.3 ל 4.85

(אני עדין מבררת מולם כמה בדיוק בכל קופה, אבל זה הכיוון הכללי)

בבנק הפועלים לעומת זאת, מוצעת 4% ריבית קבועה , + ריבית צמודה 2 + ריבית משתנה P-100

(מה זה אומר?)

מה עדיף?

הלכתית יש הבדל?

האם שווה להשקיע בקופת גמל למרות שההפרש לא גדול

4.3 - 4.85 אחוז בממוצע בקופת גמל 

לעומת 4 אחוז ריבית קבועה + צמודה

ומה זה אומר ריבית צמודה, האם היא בנוסף? כמה זה יוצא בסך הכל ריביות בבנק?

בהנחה שאין להם חלק מנייתי גדול

יש לי כסף בקרן נאמנות, ורק עכשיו נודע לי בכלל שיכול להיות בעיות הלכתיות ויש קרנות כשרות

עכשיו השאלה היא אם לפי ההלכה אני צריך למכור את הקרנות שאין עליהם הכשר?

בהודעות שלי בשרשור הזה יש גם קישורים ספציפיים

בחרתי במסלול בסיכון גבוה של אינטרגמל ,שיש לו אישור של בדץ העדה החרדית

האם זה כל הסיפור של מסלולי ההלכה? מתקשה להאמין , 

ויש פה גם סיכון מסוים - שיום אחד הם יעברו למניות ללא תעודות סל בלי להודיע.

מתקשה להאמין שיש להם הכשר שהם לא מספרים עליו, למה שלא יספרו?

הסיפור של מסלולי הלכה (כולל התייחסות למסלולים שונים, עם מדיניות שונה) - http://asif.co.il/download/kitvey-et/amon%20a%2095/amon%20101/1%20(14).pdf

דינם של תעודות סל - http://asif.co.il/download/kitvey-et/amon%20a%2095/%201amon%20a%2095/1%20(14).pdf

אני מניח שהחברה לא יכולה לעבור מתעודות סל למניות בלי להודיע. (אבל אני לא מבין בזה).

אני מניח שאם יש להם הכשר הם יספרו עליו, אבל אולי יש משהו חדש שהם עדיין לא פרסמו. אפשר לנסות לשאול בחברה האם יש להם הכשר, ומטעם מי, ולוודא מול נותן ההכשר שזה נכון.

בדיון כאן מפורטים כמה חסרונות של אינטרגמל-

http://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%92%D7%9E%D7%9C-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9C.3674/page-2

בקצרה, החסרונות הם- 1. הקופה קטנה כך שדמי ניהול מתגלגלים על הרוכשים הראשונים (שזה אנחנו) באופן לא פרופורציונלי, 2. חלק מתשואות תעודות הסל מתקזז אוטומטית עבור דמי ניהול שהתעודות עצמן גובות, אלה דמי ניהול סמויים שלא יופיעו במפורש כתשלום שאתה משלם, אלא פשוט תראה פחות תשואה. כנראה ברוב תעודות הסל זה ככה, אבל באינטרגמל כמעט כל התיק הוא תעודות סל.

לגבי מי ששאל מבחינה הלכתית על שינוי מדיניות אפשרי של הקרן:

"ההבדל שבין מסלול ההלכה של אינטרגמל לבין המסלולים האחרים של אינטרגמל שגם הם בהכשר, הוא שבמסלול ההלכה קיימת התחייבות של אינטרגמל שלא לשנות את הרכב הנכסים אלא רק באישור הלכתי. במסלולים הכשרים האחרים הם רשאים לשנות את הרכב ההשקעות גם בלא אישור הלכתי, אלא שאם יעשו כן הם מתחייבים להודיע על כך מראש לבד"ץ." (מכון כת"ר)

אני עצמי גם מתחבט בשאלה, כי למרות שהחסרונות שמניתי למעלה, נראה שזה המסלול המוצלח ביותר שהוא גם בעל כשרות הלכתית.

לגבי ההשוואה לבנק- אם מדובר בהשקעה עבור ילדים קטנים שהטווח הוא ארוך, אז לדעתי עדיף קופת גמל כי-

א. אנחנו היום בסביבת ריבית מאוד נמוכה בכל העולם, קשה לי להאמין שזה ישאר ככה בכל ה 20 שנה הקרובות, לעומת זאת בבנק תמיד ישאר אותו 4%. (מצד שני, אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה...)

ב. הריבית שנצברת היא ריבית דריבית, כלומר כל שנה הריבית שנצברה מהווה קרן כבסיס לשנה החדשה. כשזה מצטבר ל 15 שנה ההבדל בין 4% לבין 4.5% הוא עצום , אפשר לעשות טבלת אקסל או לבדוק במחשבוני ריבית דריבית.

המדינה משלמת אותם , לא?

אני אסביר-

בעיקרון אינטרגמל גובה 0.35% דמי ניהול על כל המסלולים שלה, במוצרים השונים. בתוכנית "חיסכון לכל ילד" באמת אין צורך שנשלם את זה, כי המדינה משלמת.

אין שום צורך לשלם שקל נוסף.

אבל- מה שאינטרגמל בעצם עושה עם הכסף זה ללכת ולקנות מוצר שנקרא תעודות סל מחברות שמנפיקות אותו. באופן כללי מאוד, המוצר הזה אמור לחקות תשואה מסויימת, והחברה שמנפיקה אחראית להשיג את התשואה הזו על ידי פעילות בכספים. הפעילות עצמה שהחברה עושה עולה כסף, אבל גם אינטרגמל לא משלמים בפועל את העלות הזו (כמו שהם בעצמם מעידים בקישור שהבאתי), אלא זה פשוט מנוכה מהתשואה.

למשל, אם המדד של התעודת סל עשה 5% בשנה והעלות שהחברה המנפיקה גובה זה 1%, אז אינטרגמל עצמה תראה בתשואה שלה, וזה גם מה שאת תראי בקופה שלך, 4% תשואה. 

לעומת המצב שבו היית קונה את אותם מרכיבים בעצמך, או דרך מוצרים שונים, ואז היית רואה תשואה של 5%.

המספרים זה רק בשביל הדוגמא, וגם היא לא מדוייקת כי בכל מוצר או דרך שתקני, את גם תשלמי עמלות כלשהם. הטענה היא רק שדרך אינטרגמל ותעודות סל העמלות האלה יוצאות יחסית גבוהות, וכמובן שבהצטברות משנה לשנה יש לזה אפקט מכפיל כוח.

ועם כל זה, אישית אני כן נוטה לזה בגלל השקלול של ההיתר ההלכתי, ולמרות שבעצם גם המסלולים הלא מאושרים, עדיין לא מוגדרים "אסורים" הלכתית.

אז אין פה קשר לאינטרגמל , אלא לתעודות סל,

אבל זה הפתרון ההלכתי להנצל מאיסורי שבת וריבית

אבל הדמי ניהול הרגילים לא רלוונטים

אני לא בטוח שמה שכתבתי ב 1 יהיה רלוונטי ב"חיסכון לכל ילד". יכול להיות שזה יבוא לידי ביטוי רק ב"עמלות קניה ומכירה", שאותם אכן אין במסלול הזה. אבל יכול להיות שזה יתבטא גם בשורות כמו "איזון אקטוארי", ויבלע שם. בכל מקרה הסעיף הזה נראה לי מינורי. כתבתי אותו בתור קיצור כדי להקל על הדיון הטכני שהבאתי בקישור.

נכון, הבעיה של הדמי ניהול הנסתרים היא עם כל תעודות הסל, אבל במסלולים הכשרים של אינטרגמל זה מרכיב כמעט בלעדי ולכן האפקט יותר מורגש.

זה לא נכון להגיד ש"תעודות סל זה הפתרון להנצל מאיסורי שבת וריבית" (ההסבר שניתן כאן דרך האתר של ברק השקעות הוא מאוד פשטני), משתי סיבות.

קודם כל, יש מכשירים כשרים אחרים כמו אגח מדינות, קרנות עם היתר עיסקא, מניות בחו"ל, מניות של חברות עם היתר עיסקא. בכולם עשויים להיות בעיות, אבל לאו דווקא יותר מאשר בתעודות סל.

דבר שני- יש בתעודת סל גם חסרונות הלכתיים. זה אמנם עוזר לך להימלט מבעיית חברות בחברות עצמם שבהם מושקע הכסף, כי זה הופך את ההשקעה להלוואה. אבל אם זו הלוואה אז יש בעיית ריבית, לכן חייבים גם היתר עיסקא. וההיתר עיסקא כבר הופך אותך לשותפה בחברה הפיננסית שדרכה רכשת את התעודה. אינטרגמל, לצורך העניין. ואז חזרנו לאותה בעיה- אם אינטרגמל קונה מניה כלשהי שמחללת שבת, באחד המסלולים או המוצרים שלה, אז את כבר שותפה בחברה של המניה עצמה (פז, למשל).

זה נכון שיש כאלה שסוברים שככה עדיף, אבל זה לא חד משמעי. באמת מומלץ לעיין במאמר ההלכתי של הרב שלמה אישון שהובא כאן, זה מסביר בצורה מקצועית את הסוגיה. אין שם יותר מדי פתרונות מוחלטים, אבל יש שם פריסה של כל השיקולים וזה מבהיר את התמונה.

אבל כיון שאני לא הולכת לבדוק ולהכריע בכל הדברים האלו בעצמי,

אני מחפשת גוף שבדק את זה להסתמך עליו,

וכרגע המסלול היחיד - בסיכון מוגבר עם הכשר הוא אינטרגמל, ולכן מבחינתי זו האופציה היחידה שרלוונטית

ותודה על המידע

בד"צים למיניהם, והם נותנים אותה על פי ההבנה ההלכתית שלהם.

הסיבה היא לא בהכרח שזה יותר מהודר, אלא כי יש להם קהל, אז החברות משתפות איתם פעולה.

אבל למי שרק רוצה להניח את הכסף איפשהו, בלי להתעסק עם זה לעומק (דורש זמן, יכולת, הבנה), ולדעת שזה מכוסה הלכתית בצורה מספקת, זו כנראה הדרך.

בהצלחה

שהם כן הולכים לפי המהודר ביותר.

(לא הבנתי את ההסבר שלך )

בכל מוצר יש חסרונות ויתרונות הלכתיים,

כשבוחרים להסתמך על כשרות של בד"צ כלשהו זה בסדר גמור, רק (לדעתי ולטעמי) כדאי לדעת מה היתרונות והחסרונות ההלכתיים של השיטה שבה בחרנו. כמו בכשרות של אוכל שאנחנו בוחרים אם לסמוך עליה או לא.

לגבי אינטרגמל, זה מה שפירטתי למעלה באריכות לגבי תעודות סל.

בכל אופן, את צודקת שבשביל לבחור מסלול ולהיות רגועים מבחינה הלכתית, זו האופציה הנוחה ביותר.

כמעט סגרתי באינטרגמל אבל שתי נקודות הפריעו לי, אשמח לתובנותיכם

1. אם הבנתי נכון מדובר בבית השקעה חדש וקטן.

זה לא סיכון לשים את הכסף במקום קטן וללא ניסיון?

2. בדקתי באתר של אינרגמל, ראיתי שבמסלול מחכה מדד ת"א (נראה לי 25) הם התרסקו בעשרה אחוזים בשנה האחרונה, בעוד שהמדד נפל רק בכ5 אחוזים, זה לא מחשיד?

לא יודעת לענות,

עוקבת 

עקרונית לגבי 1 - אם המסלול הוא פאסיבי, אין צורך בניסיון לכאורה?

אם אני מבין נכון, אז כנראה שצריך נסיון

הייתי שואלת בפורום של הסולידית, 

רק הערתי שהשאלות שלך הן בעצם אחת

הייתי מציע לבדוק מה קרה במסלולים מחקי מדד ת"א של בתי השקעות אחרים, כדי להבין האם קרה כאן משהו חריג.

אני לא מכיר את הנתונים המספריים ואת ההשוואות למסלולים דומים בבתי השקעות שונים (שווה לבדוק), אבל בעיקרון בגלל שמדובר בתעודת סל ולא בקרן מחקה, הגיוני שניהול לא נכון יביא לתוצאות שונות מהמדד עצמו. אם אתה משווה למסלול אחר של קרן נאמנות מחקה, אז שם זה אמור להיות כמעט תואם לגמרי למדד, כי הם בעצם קונים עבורך את המניות שמרכיבות את המדד, ואחראים רק לאזן את שיקלול האחוזים במידה והם משתנים.

לגבי השפעה של קרן קטנה, אתה יכול לראות בקישור ובתימצות שהבאתי בתגובה שלי למעלה- "עוד פרטים לגבי השקעה באינטרגמל". בעיקרון יש השפעה בדמי ניהול, לדעתי היא די זניחה. אם השאלה היא לגבי "חיסכון לכל ילד", "החיים שווים" העירה נכון שככל הנראה זה לא יבוא לידי ביטוי כי שם דמי הניהול הם על המדינה, ואתה לא משלם עמלות קניה ומכירה.

לגבי השפעה של קרן חדשה, נשמע לי יותר תלוי בשאלה האם המנהלים מנוסים. 

לקרן נאמנות מהבחינה הזו.

בקרן נאמנות הם קונים עבורך סל מניות, ובתעודת סל הם מתחייבים לסל מניות.

לכאורה, אם הם בחרו את אותו הסל, בשתיהן אמורה להיות אותה תוצאה [וממנה צריך לנכות דמי ניהול].

ממה שראיתי, יש גם הבדלים גדולים בקרנות נאמנות, שאמורות לחקות את אותו מדד. [לא ברור לי ממה הם נובעים].

בקרן נאמנות מחקה, הקרן קונה עבורך את המניות שמרכיבות את המדד. המרווח בין תשואת המדד לבין מה שאתה רואה בתשואת הקרן יכול לנבוע מתיזמון של קניה ומכירה של מניות, שמתרחשת כל הזמן כדי לאזן את אחוזי השווי של כל מניה במדד. כל פעם שמניה עולה או יורדת (שזה כל הזמן), גם האחוז שהיא תופסת במדד משתנה, ולכן מנהל הקרן קונה ומוכר כל כמה זמן כדי לאזן. למשל, יכול להיות שלפעמים הוא מחכה קצת כדי לחסוך לו עמלת קניה ומכירה, והופ- הוא פיספס משהו...

בתעודת סל ישנה התחייבות לתשואת המדד, אבל זה לא אומר שהם קונים את מרכיבי המדד כמו בקרן מחקה. הם יכולים לעשות את זה דרך חוזים או נגזרים על המדד או בדרכים אחרות, בלי לקנות מניה אחת. בכל אופן, לפי מה שאני מבין זה סוג של "חוזה" ביניכם אז הם אמורים לתת בכל מקרה תשואה כמעט זהה למדד... לא יודע מה קורה בפועל.

בכל מקרה, כשאתה בודק תוודא שאתה לא מסתכל על נתון שמשקלל כבר את התשלום של דמי הניהול, ולכן התשואה בפועל נמוכה יותר.

@Admin 
@איש השקים

@אריק מהדרום

שכחתי מישהו?

ההמלצה הרגילה שאני מכיר, אם ההשקעה לטווח קצר יחסית, מומלץ להשקיע בהשקעה סולידית יותר, לעומת השקעות לטווח רחוק שבד"כ אפשר לקחת השקעה בסיכון יותר גבוה, כיוון שבסופו של דבר, גם עם יש ירידות בד"כ בסופו של דבר השווי יעלה שוב.

[נראה לי שבמסלולי הלכה אין ממש אפשרויות של סיכון גבוה, אבל עדיין כנראה יש רמות שונות של סיכויים וסיכונים].

תמיד אפשר להכניס את הכסף למסלול עוקב מדד SP500.

את יכולה ללמוד קצת על פיננסים בשוק ההון כאן - Jika.io - Invest in yourself

Sunset - a Traveler's Blog

תשתדלי להוציא פחות כסף על טיולים ועל הנאות

קורסי ai זה שם מאוד כוללני להרבה דברים. זה תלוי מאוד מה הצרכים שלך

באופן כללי עדן ביבס הוא אחד הצותחים בתחום. הוא מנגיש את החומר בצורה מאוד ידידותית

לא מעט מהחומרים שלו הם בחינם או במחיר סמלי. יש דברים מתקדמים יותר בתשלום

שווה לעקוב אחריו

זה לא להזדקק

גם לא לקורסים

לדבר איתו/ ה בשפה שלך ולקבל תשובה מותאמת

אם מתמידים הוא לומד את השפה/ הסגנון/ הפרטים ומתאים את הדאטה וההמלצות בהתאם

הוא נהיה כמו כל דבר בעולם SKILL שמי ששולט בו מצליח להתקדם הרבה יותר חזק עם הכלים הקיימים. זה נכון שהם מנסים להשתפר ולעבוד יותר טוב בשפה טבעית.

לשימוש שוטף אישי/ עבודה בסיסי

לא צריך לדעת יותר מדי

אלא בעיקר להתנסות

להתנסות זה תמיד נכון בכל דבר.

יש היום הרבה אנשים טובים ומקסימים שדואגים לציבור ורוצים ללמד אותי איך להשקיע בשוק ההון או איך להשתמש ב AI המשותף לכל אלה, הוא האינטרס הכלכלי. כולם רוצים כסף על דברים שניתן ללמוד לבד. בעיקר תתרחק מאלה שאומרים לך שהכל חינמי ומזהירים אותך מכאלה שרוצים לקחת ממך כסף.

פיזי או ניירות?

יש בארץ ויש בחו"ל כמה אפשרויות

ואפשר לעבוד אונליין מכל מקום בקוסמוס

לקבל משכורת ישראלית ולשלם הוצאות בבהט.

עובדי הייטק, אבל גם כל מיני מטפלים למינהם שיכולים לגבות 300 שקל לשעה לפגישת זום.

לכל מיני מטפלים למינהם

או סתם קונספירטור?

בנוסף, אדוני מוזמן לעשות רילוקיישן לכל מדינה שהיא אם משלח ידו מאפשר עבודה מרחוק.

גם כלכלן וגם כל אדם שיש לו תוכנית כלשהי למחר בערב.

איזהו חכם הרואה את הנולד, חכם, לא נביא.

לא חייבים להיות נביאים או קונספרטורים, יש מלחמה יקרה מאוד ויש גירעון וזה לא אזרחי מונגוליה שימלאו את הבור, תעשה לי טובה, אתה יותר אינטליגנט מהתשובה המטופשת הזו שיצאה לך מהמקלדת.

אם תקום ממשלה בלי החרדים ישללו להם הרבה תקציבים ואז לא יצטרכו לעלות מיסים (או רק קצת)

החוב הזה הוא רק מספר לצורך ריבית

אין באמת יכולת לגבות מהם את הכסף אם לא ירצו לשלם

בנתיים הם משתמשים בכסף כדי להתפתח

לא צריך להפיץ קונספירציות בצורה מסודרת כדי שאנשים יתחילו לתרחש את הגרוע ביותר. ולהבנתי זה מה שקרה. אף אחד לא רץ ואמר "הייתה מעילה" אלא הודלפה הגעתם של החוקרים ואז רב-סרן שמועתי קיקד-אין.

ותביעות לא יכולות להעלות את מניית הבנק

בחודש הכנסה בגילאי הפנסיה.

עד הפנסיה שלך הכל ישתנה, הטכנולוגיה תשתנה והיוקר יאמיר יהיו הרבה יותר שנים לחיות והרבה יותר תרופות והאינפלציה תעלה, זה תמונת מצב של עכשיו.

במציאות, לעומת זאת, אפשר להתווכח על שורות רבות בכתבת הנהי הזו, וכמעט על כל מספר ומספר שם.

יגיע הזמן שאנשים יבקשו לא להזדקן.

לא יודע איך זה מסתדר עם הלכה. אבל בעיניי זה לגמרי עניין.

או לחילופין להשקיע את הכסף של הסיגריות בפנסיה שלך

איכס

אצל האנשים סביבי. שהופקד להם לפנסיה כל השנים,

דווקא בגיל השלישי יש להם יותר רווחה כלכלית לעומת החבר'ה הצעירים.

סיימת לשלם משכנתא.

קצבת פנסיה מסודרת

אז נכון שיש הוצאות, אבל למי שיש פנסיה מסודרת (לכולנו אמור להיות אם לא עבדנו בשחור) נצליח להסתדר.

רוב החברים מאוד רחוקים מהפנסיה שאמורה להיות בגילם, מאוד מאוד רחוקים.

אנשים לא עובדים בעבודה מסודרת עד גיל מאוחר.

ישיבה, צבא, אקדמיה, עבודות זבל למיניהן.

העשור הראשון לעבודה הוא הכי קריטי ובקריירה של 40 שנה, בגלל אפקט הריבית דריבית הוא יהווה כמחצית מהחיסכון הפנסיוני.

לאנשים פשוט אין מושג לגבי זה, לאנשים אין כסף לחיסכון פנסיוני גם עם החוק החדש.

בטח עצמאים שלא באמת מפקידים לפנסיה.

שלא לדבר על גירושין.

אנשים גם עוצרים קריירות באמצע מכל מיני סיבות, אנשים מפסיקים לעבוד, עקרי בית, מחלות, ילדים, הסבות מקצוע.

הם בונים על זה שאנשים ישלמו "כל מחיר" בשביל לחיות. גם בגיל 80. ואז דברים מתייקרים יותר ויותר (מישהו אמר תרופות מחוץ לסל?).

בגדול מה שהיה צריך לעשות מולם זה חרם צרכנים, אבל זה לא יקרה כי חרם צרכנים משמעותו אנשים שיסכימו למות.

אתה מדבר על דברים שהיו קיימים עד היום?

או דברים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה, והיום הם כן, ולכן אנשים מוכנים לשלם אותם?

זה שהיום לפתח תרופה עולה מליארד דולר ויש 20 שנים להחזיר את הכסף (אחר כך פוקע הפטנט). אז התרופה נהיית יקרה להחריד ואחרי 20 שנה יש גנרי שעולה עשירית.

פעם היה יותר זול לפתח תרופות, פחות בדיקות למינהן. זה הופך כל דבר חדש לפשוט יקר מדי ולעמותות חולים ממומנות על ידי חברות תרופות שעושות הפגנה להכניס את התרופה היקרה "לסל" כלומר לכספי מיסים במקום להתחרות בשוק חופשי.

זה לא באמת יקר יותר כמו שזה חדש

תרופות חדשות היום עולות פי כמה לעומת תרופות חדשות אי אז לפני 30 שנה.

בהודו יש חוקי תרופות קצת אחרים. מה שמאפשר בתורו למערביים לפעמים ליסוע לשם ולחפש חיקוי זול לתרופה היקרה שלהם. כמובן שאסור לייבא אותה ארצה כי זכויות יוצרים וזה.

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.

דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.

אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.

זה מביך לשמוע.

יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.

זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?

לא ברור למה.

לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...

שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.

אתה יודע איך זה נגמר.

הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.

כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.

כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.

וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?

פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.

בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.

חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.

עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?

ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.

מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).

ועליו אתה צועק.

וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.

קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.

ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.

לא נראה לי שזה אפשרי

נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה

זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה

וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.

ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה

לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)

כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי

זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית

כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית

ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.

ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע

נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.

לפיד מה עשה?

שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא

יקפצו על התפקיד שוב

תמיד אפשר לשפר. לא כל החלטה היתה נכונה כלכלית. והוא קידם פרוייקטים "מגזריים" שקופחו כל השנים.

כלכלה תמיד קשורה בעולם הערכים שלך.

מואב תוקף את סמוטריץ כי הוא תמך ברפורמה המשפטית - ומערכת משפט חזקה היא תנאי לכלכלה חזקה. ברור שוודאות כלכלית חשובה לכלכלה - אבל גם ברור שאפשר להתווכח עם הטיעון ה"כלכלי" הזה..

אותו דבר בהשקעה ביישובי יו"ש. בצלאל יסביר בצדק, שזה צודק, וגם טוב וחשוב לכלכלה והביטחון. הטיעונים שלו ברמה של - בגלל שלא תמכתה בעסקת חטופים- אז לא היה שלום, ועלויות המלחמה עצומות ולכן אתה שר אוצר כושל...

לגבי רפורמות - נכון שאולי אפשר היה יותר. צריך לזכור שאנחנו במלחמה רב זירתית רוב הקדנציה, ולא נכון לחולל חוסר יציבות גדול מידי תוך כדי ניהול מלחמה. וצריך גם לזכור שכמה וכמה רפורמות גדולות נתקעו בגלל השותפים הקואליציוניים. פעם חרדים, פעם ליכוד וכו. אי אפשר להאשים את בצלאל שלא ניסה בכל כוחו..