במסלולי ההלכה אין אחוז מנייתי גבוה, ולכן התשואה הממוצעת שם היא בין - 4.3 ל 4.85

(אני עדין מבררת מולם כמה בדיוק בכל קופה, אבל זה הכיוון הכללי)

בבנק הפועלים לעומת זאת, מוצעת 4% ריבית קבועה , + ריבית צמודה 2 + ריבית משתנה P-100

(מה זה אומר?)

מה עדיף?

הלכתית יש הבדל?

האם שווה להשקיע בקופת גמל למרות שההפרש לא גדול

4.3 - 4.85 אחוז בממוצע בקופת גמל 

לעומת 4 אחוז ריבית קבועה + צמודה

ומה זה אומר ריבית צמודה, האם היא בנוסף? כמה זה יוצא בסך הכל ריביות בבנק?

בהנחה שאין להם חלק מנייתי גדול

יש לי כסף בקרן נאמנות, ורק עכשיו נודע לי בכלל שיכול להיות בעיות הלכתיות ויש קרנות כשרות

עכשיו השאלה היא אם לפי ההלכה אני צריך למכור את הקרנות שאין עליהם הכשר?

בהודעות שלי בשרשור הזה יש גם קישורים ספציפיים

בחרתי במסלול בסיכון גבוה של אינטרגמל ,שיש לו אישור של בדץ העדה החרדית

האם זה כל הסיפור של מסלולי ההלכה? מתקשה להאמין , 

ויש פה גם סיכון מסוים - שיום אחד הם יעברו למניות ללא תעודות סל בלי להודיע.

מתקשה להאמין שיש להם הכשר שהם לא מספרים עליו, למה שלא יספרו?

הסיפור של מסלולי הלכה (כולל התייחסות למסלולים שונים, עם מדיניות שונה) - http://asif.co.il/download/kitvey-et/amon%20a%2095/amon%20101/1%20(14).pdf

דינם של תעודות סל - http://asif.co.il/download/kitvey-et/amon%20a%2095/%201amon%20a%2095/1%20(14).pdf

אני מניח שהחברה לא יכולה לעבור מתעודות סל למניות בלי להודיע. (אבל אני לא מבין בזה).

אני מניח שאם יש להם הכשר הם יספרו עליו, אבל אולי יש משהו חדש שהם עדיין לא פרסמו. אפשר לנסות לשאול בחברה האם יש להם הכשר, ומטעם מי, ולוודא מול נותן ההכשר שזה נכון.

בדיון כאן מפורטים כמה חסרונות של אינטרגמל-

http://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%92%D7%9E%D7%9C-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9C.3674/page-2

בקצרה, החסרונות הם- 1. הקופה קטנה כך שדמי ניהול מתגלגלים על הרוכשים הראשונים (שזה אנחנו) באופן לא פרופורציונלי, 2. חלק מתשואות תעודות הסל מתקזז אוטומטית עבור דמי ניהול שהתעודות עצמן גובות, אלה דמי ניהול סמויים שלא יופיעו במפורש כתשלום שאתה משלם, אלא פשוט תראה פחות תשואה. כנראה ברוב תעודות הסל זה ככה, אבל באינטרגמל כמעט כל התיק הוא תעודות סל.

לגבי מי ששאל מבחינה הלכתית על שינוי מדיניות אפשרי של הקרן:

"ההבדל שבין מסלול ההלכה של אינטרגמל לבין המסלולים האחרים של אינטרגמל שגם הם בהכשר, הוא שבמסלול ההלכה קיימת התחייבות של אינטרגמל שלא לשנות את הרכב הנכסים אלא רק באישור הלכתי. במסלולים הכשרים האחרים הם רשאים לשנות את הרכב ההשקעות גם בלא אישור הלכתי, אלא שאם יעשו כן הם מתחייבים להודיע על כך מראש לבד"ץ." (מכון כת"ר)

אני עצמי גם מתחבט בשאלה, כי למרות שהחסרונות שמניתי למעלה, נראה שזה המסלול המוצלח ביותר שהוא גם בעל כשרות הלכתית.

לגבי ההשוואה לבנק- אם מדובר בהשקעה עבור ילדים קטנים שהטווח הוא ארוך, אז לדעתי עדיף קופת גמל כי-

א. אנחנו היום בסביבת ריבית מאוד נמוכה בכל העולם, קשה לי להאמין שזה ישאר ככה בכל ה 20 שנה הקרובות, לעומת זאת בבנק תמיד ישאר אותו 4%. (מצד שני, אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה...)

ב. הריבית שנצברת היא ריבית דריבית, כלומר כל שנה הריבית שנצברה מהווה קרן כבסיס לשנה החדשה. כשזה מצטבר ל 15 שנה ההבדל בין 4% לבין 4.5% הוא עצום , אפשר לעשות טבלת אקסל או לבדוק במחשבוני ריבית דריבית.

המדינה משלמת אותם , לא?

אני אסביר-

בעיקרון אינטרגמל גובה 0.35% דמי ניהול על כל המסלולים שלה, במוצרים השונים. בתוכנית "חיסכון לכל ילד" באמת אין צורך שנשלם את זה, כי המדינה משלמת.

אין שום צורך לשלם שקל נוסף.

אבל- מה שאינטרגמל בעצם עושה עם הכסף זה ללכת ולקנות מוצר שנקרא תעודות סל מחברות שמנפיקות אותו. באופן כללי מאוד, המוצר הזה אמור לחקות תשואה מסויימת, והחברה שמנפיקה אחראית להשיג את התשואה הזו על ידי פעילות בכספים. הפעילות עצמה שהחברה עושה עולה כסף, אבל גם אינטרגמל לא משלמים בפועל את העלות הזו (כמו שהם בעצמם מעידים בקישור שהבאתי), אלא זה פשוט מנוכה מהתשואה.

למשל, אם המדד של התעודת סל עשה 5% בשנה והעלות שהחברה המנפיקה גובה זה 1%, אז אינטרגמל עצמה תראה בתשואה שלה, וזה גם מה שאת תראי בקופה שלך, 4% תשואה. 

לעומת המצב שבו היית קונה את אותם מרכיבים בעצמך, או דרך מוצרים שונים, ואז היית רואה תשואה של 5%.

המספרים זה רק בשביל הדוגמא, וגם היא לא מדוייקת כי בכל מוצר או דרך שתקני, את גם תשלמי עמלות כלשהם. הטענה היא רק שדרך אינטרגמל ותעודות סל העמלות האלה יוצאות יחסית גבוהות, וכמובן שבהצטברות משנה לשנה יש לזה אפקט מכפיל כוח.

ועם כל זה, אישית אני כן נוטה לזה בגלל השקלול של ההיתר ההלכתי, ולמרות שבעצם גם המסלולים הלא מאושרים, עדיין לא מוגדרים "אסורים" הלכתית.

אז אין פה קשר לאינטרגמל , אלא לתעודות סל,

אבל זה הפתרון ההלכתי להנצל מאיסורי שבת וריבית

אבל הדמי ניהול הרגילים לא רלוונטים

אני לא בטוח שמה שכתבתי ב 1 יהיה רלוונטי ב"חיסכון לכל ילד". יכול להיות שזה יבוא לידי ביטוי רק ב"עמלות קניה ומכירה", שאותם אכן אין במסלול הזה. אבל יכול להיות שזה יתבטא גם בשורות כמו "איזון אקטוארי", ויבלע שם. בכל מקרה הסעיף הזה נראה לי מינורי. כתבתי אותו בתור קיצור כדי להקל על הדיון הטכני שהבאתי בקישור.

נכון, הבעיה של הדמי ניהול הנסתרים היא עם כל תעודות הסל, אבל במסלולים הכשרים של אינטרגמל זה מרכיב כמעט בלעדי ולכן האפקט יותר מורגש.

זה לא נכון להגיד ש"תעודות סל זה הפתרון להנצל מאיסורי שבת וריבית" (ההסבר שניתן כאן דרך האתר של ברק השקעות הוא מאוד פשטני), משתי סיבות.

קודם כל, יש מכשירים כשרים אחרים כמו אגח מדינות, קרנות עם היתר עיסקא, מניות בחו"ל, מניות של חברות עם היתר עיסקא. בכולם עשויים להיות בעיות, אבל לאו דווקא יותר מאשר בתעודות סל.

דבר שני- יש בתעודת סל גם חסרונות הלכתיים. זה אמנם עוזר לך להימלט מבעיית חברות בחברות עצמם שבהם מושקע הכסף, כי זה הופך את ההשקעה להלוואה. אבל אם זו הלוואה אז יש בעיית ריבית, לכן חייבים גם היתר עיסקא. וההיתר עיסקא כבר הופך אותך לשותפה בחברה הפיננסית שדרכה רכשת את התעודה. אינטרגמל, לצורך העניין. ואז חזרנו לאותה בעיה- אם אינטרגמל קונה מניה כלשהי שמחללת שבת, באחד המסלולים או המוצרים שלה, אז את כבר שותפה בחברה של המניה עצמה (פז, למשל).

זה נכון שיש כאלה שסוברים שככה עדיף, אבל זה לא חד משמעי. באמת מומלץ לעיין במאמר ההלכתי של הרב שלמה אישון שהובא כאן, זה מסביר בצורה מקצועית את הסוגיה. אין שם יותר מדי פתרונות מוחלטים, אבל יש שם פריסה של כל השיקולים וזה מבהיר את התמונה.

אבל כיון שאני לא הולכת לבדוק ולהכריע בכל הדברים האלו בעצמי,

אני מחפשת גוף שבדק את זה להסתמך עליו,

וכרגע המסלול היחיד - בסיכון מוגבר עם הכשר הוא אינטרגמל, ולכן מבחינתי זו האופציה היחידה שרלוונטית

ותודה על המידע

בד"צים למיניהם, והם נותנים אותה על פי ההבנה ההלכתית שלהם.

הסיבה היא לא בהכרח שזה יותר מהודר, אלא כי יש להם קהל, אז החברות משתפות איתם פעולה.

אבל למי שרק רוצה להניח את הכסף איפשהו, בלי להתעסק עם זה לעומק (דורש זמן, יכולת, הבנה), ולדעת שזה מכוסה הלכתית בצורה מספקת, זו כנראה הדרך.

בהצלחה

שהם כן הולכים לפי המהודר ביותר.

(לא הבנתי את ההסבר שלך )

בכל מוצר יש חסרונות ויתרונות הלכתיים,

כשבוחרים להסתמך על כשרות של בד"צ כלשהו זה בסדר גמור, רק (לדעתי ולטעמי) כדאי לדעת מה היתרונות והחסרונות ההלכתיים של השיטה שבה בחרנו. כמו בכשרות של אוכל שאנחנו בוחרים אם לסמוך עליה או לא.

לגבי אינטרגמל, זה מה שפירטתי למעלה באריכות לגבי תעודות סל.

בכל אופן, את צודקת שבשביל לבחור מסלול ולהיות רגועים מבחינה הלכתית, זו האופציה הנוחה ביותר.

כמעט סגרתי באינטרגמל אבל שתי נקודות הפריעו לי, אשמח לתובנותיכם

1. אם הבנתי נכון מדובר בבית השקעה חדש וקטן.

זה לא סיכון לשים את הכסף במקום קטן וללא ניסיון?

2. בדקתי באתר של אינרגמל, ראיתי שבמסלול מחכה מדד ת"א (נראה לי 25) הם התרסקו בעשרה אחוזים בשנה האחרונה, בעוד שהמדד נפל רק בכ5 אחוזים, זה לא מחשיד?

לא יודעת לענות,

עוקבת 

עקרונית לגבי 1 - אם המסלול הוא פאסיבי, אין צורך בניסיון לכאורה?

אם אני מבין נכון, אז כנראה שצריך נסיון

הייתי שואלת בפורום של הסולידית, 

רק הערתי שהשאלות שלך הן בעצם אחת

הייתי מציע לבדוק מה קרה במסלולים מחקי מדד ת"א של בתי השקעות אחרים, כדי להבין האם קרה כאן משהו חריג.

אני לא מכיר את הנתונים המספריים ואת ההשוואות למסלולים דומים בבתי השקעות שונים (שווה לבדוק), אבל בעיקרון בגלל שמדובר בתעודת סל ולא בקרן מחקה, הגיוני שניהול לא נכון יביא לתוצאות שונות מהמדד עצמו. אם אתה משווה למסלול אחר של קרן נאמנות מחקה, אז שם זה אמור להיות כמעט תואם לגמרי למדד, כי הם בעצם קונים עבורך את המניות שמרכיבות את המדד, ואחראים רק לאזן את שיקלול האחוזים במידה והם משתנים.

לגבי השפעה של קרן קטנה, אתה יכול לראות בקישור ובתימצות שהבאתי בתגובה שלי למעלה- "עוד פרטים לגבי השקעה באינטרגמל". בעיקרון יש השפעה בדמי ניהול, לדעתי היא די זניחה. אם השאלה היא לגבי "חיסכון לכל ילד", "החיים שווים" העירה נכון שככל הנראה זה לא יבוא לידי ביטוי כי שם דמי הניהול הם על המדינה, ואתה לא משלם עמלות קניה ומכירה.

לגבי השפעה של קרן חדשה, נשמע לי יותר תלוי בשאלה האם המנהלים מנוסים. 

לקרן נאמנות מהבחינה הזו.

בקרן נאמנות הם קונים עבורך סל מניות, ובתעודת סל הם מתחייבים לסל מניות.

לכאורה, אם הם בחרו את אותו הסל, בשתיהן אמורה להיות אותה תוצאה [וממנה צריך לנכות דמי ניהול].

ממה שראיתי, יש גם הבדלים גדולים בקרנות נאמנות, שאמורות לחקות את אותו מדד. [לא ברור לי ממה הם נובעים].

בקרן נאמנות מחקה, הקרן קונה עבורך את המניות שמרכיבות את המדד. המרווח בין תשואת המדד לבין מה שאתה רואה בתשואת הקרן יכול לנבוע מתיזמון של קניה ומכירה של מניות, שמתרחשת כל הזמן כדי לאזן את אחוזי השווי של כל מניה במדד. כל פעם שמניה עולה או יורדת (שזה כל הזמן), גם האחוז שהיא תופסת במדד משתנה, ולכן מנהל הקרן קונה ומוכר כל כמה זמן כדי לאזן. למשל, יכול להיות שלפעמים הוא מחכה קצת כדי לחסוך לו עמלת קניה ומכירה, והופ- הוא פיספס משהו...

בתעודת סל ישנה התחייבות לתשואת המדד, אבל זה לא אומר שהם קונים את מרכיבי המדד כמו בקרן מחקה. הם יכולים לעשות את זה דרך חוזים או נגזרים על המדד או בדרכים אחרות, בלי לקנות מניה אחת. בכל אופן, לפי מה שאני מבין זה סוג של "חוזה" ביניכם אז הם אמורים לתת בכל מקרה תשואה כמעט זהה למדד... לא יודע מה קורה בפועל.

בכל מקרה, כשאתה בודק תוודא שאתה לא מסתכל על נתון שמשקלל כבר את התשלום של דמי הניהול, ולכן התשואה בפועל נמוכה יותר.

@Admin 
@איש השקים

@אריק מהדרום

שכחתי מישהו?

ההמלצה הרגילה שאני מכיר, אם ההשקעה לטווח קצר יחסית, מומלץ להשקיע בהשקעה סולידית יותר, לעומת השקעות לטווח רחוק שבד"כ אפשר לקחת השקעה בסיכון יותר גבוה, כיוון שבסופו של דבר, גם עם יש ירידות בד"כ בסופו של דבר השווי יעלה שוב.

[נראה לי שבמסלולי הלכה אין ממש אפשרויות של סיכון גבוה, אבל עדיין כנראה יש רמות שונות של סיכויים וסיכונים].

תמיד אפשר להכניס את הכסף למסלול עוקב מדד SP500.

את יכולה ללמוד קצת על פיננסים בשוק ההון כאן - Jika.io - Invest in yourself

Sunset - a Traveler's Blog

תשתדלי להוציא פחות כסף על טיולים ועל הנאות

2. הערכות פסימיות של מי? של מי שיש להם קשר ואינטרסים שסיפרו לך על ההערכות הפסימיות הללו? מי זה המעריכים? שמאי מקרקעין פרטי לא קשור לפרויקט ששילמת לו שנתן לך הערכה לבניין שיבנה עוד עשור נניח? כולל הערכה של שוק הדיור של כלכלן עוד עשור? זה מאוד מסובך לחשב את זה.

3. אאל"ט המקסימום שניתן לקבל בפרויקט דירה בהנחה הוא 200 אלף שקל הנחה כיום, ואתה גם לא זכית בזה כרגע אז אין שום "ודאות" כך שנראה שיש יתרון ברור לפי דבריך לעסקה הראשונה אם אכן יש ודאות ואכן ההערכות נכונות.

4. כל בניין ישן בלי ממ"ד ובלי תקן לרעידת אדמה מכריז על עצמו כמועמד לפינוי בינוי, אני הייתי במקומך סקפטי מאוד ביחס למי שמנסה למכור לי דירה כזאת, אם יש לו כזאת השקעה פסיבית טובה למה הוא מוכר?

בהצלחה

ההנחה של דירה בהנחה היא עד חצי מיליון או עד 25%, הנמוך מביניהם

יחד עם זאת יש להעריך מתי תקבל את המפתח בשתי העסקאות הללו בהנחה שאכן תזכה בדירה בהנחה ובהנחה שאכן יתבצע פינוי בינוי.

אגב זוכי ההגרלות הללו בעבר של הדירות המסובסדות על חשבון משלם המיסים התלוננו בעבר על איכות בניה מאוד מאוד נמוכה, אני לא יודע אם זה נכון גם להיום.

שדירה שעתידה לעבור פינוי בינוי בשנים הקרובות מתומחרת כל כך נמוך ביחס לשווי בסוף הפינוי בינוי. אלא אם כן הכוונה בשנים הקרובות זה לקבל דירה עוד 15 שנה פלוס...

דבר ראשון הערכת שווי שוק פאסימית, זה לפי ערך שוק של הדירה שבהסכם שחתום מול הקבלן, היום ממש באותו איזור. אני לא מהבונים על עליית ערך.

תודה רבה לכולם על ההערות המחכימות

ממה שראיתי, דירת מחיר למשתכן יש בה מינימום הנחה, אבל היא מגיעה לעיתים קרובות להנחה של מליון שח ויותר.. (נכון שכשיש גם עליית ערך) אפשר להסתכל על טבלאות של המחירים החזויים וממש לפתוח ביד 2 דירות חדשות מקבלן באותו מטרז ולראות..

יש היום שוק של קונים, וזה בשילוב עם השבחה, יוצר הזדמנויות מאוד טובות בחלק מהערים

אבל כן כמו שציינתם, גם פינוי בינוי אחרי חתימה ואישורי תב"ע, עדיין יכול להתעכב, יכול גם לא לקרות בסוף בגלל "חוסר רווחיות" ליזם ובאופן כללי זה ודאי הרבה פחות מדירה חדשה מקבלן (מחיר למשתכן)

בהחלט יש לך מספיק כסף להשקיע

ממליץ על השרשור הזה: מדריך: איך להשקיע כסף? - נשואים טריים

ובנוסף אתה יכול לקרוא הרבה בבלוג של "הסולידית" או "השקעות לעצלנים" (אולי שווה אפילו לקנות את הספר או לשאול מספרייה)

באופן כללי מאוד, צריך להבדיל בין השקעה לטווח ארוך לבין השקעה לטווח קצר (נניח בשנה שנתיים הקרובות).

דבר נוסף- ככל ויש לך קרנות פטורות ממס רווחי הון, כדאי שתפקיד אליהן את המקסימום האפשרי שיהיה פטור ממס (לאורך שנים, בזכות הריבית דריבית, רוב הסכום יהיה רווח, ועליו משלמים מס רווחי הון של 25%. בקרנות שפטורות מכך- לא תצטרך לשלם אותו)

אני יודע שגם עמותת פעמונים לקחה חלק מהתוכנית שלו.

מה שטוב בה שיש תוכנית מאוד ברורה איך לבנות הון ולהגיע לעצמאות כלכלית ואתה יכול לראות בדיוק איפה אתה נמצא על פי התוכנית.

הוא תורגם ממש לאחרונה לעברית כאשר אני איזה 10 שנים לא מבין למה לא מתרגמים את הספר הזה לעברית בעוד שאת אבא עשיר אבא עני כבר תרגמו לפני עשורים.

מייקאובר טוטאלי / דייב רמזי | תולעת ספרים

בכל מקרה יש מלא חומר, תוכנית רדיו, פודקאסט וכו של דייב רמזי והוא מעולה, הוא נחשב לאחד הגורואים הגדולים בארהב של כסף לצד רוברט קיואסקי שאומר לעשות בדיוק ההפך ושניהם יודעים להפוך לעשירים בדרכם שלהם יש להם פשוט הגדרה הפוכה של מה זה להיות עשיר.

כלומר אתה עלול להפסיד על הנייר. ואפילו הרבה. כל השווקים היום בשיא ותמיד יש סיכון לירידה.

אחרי שאמרתי את זה, שב תקרא את הסולידית על השקעות, ואחר כך תשקיע סכום קטן בשביל להרגיש איך זה. אני כמובן לא אמליץ במה כי אין לי רשיון מתאים.

אח יקר בלי להמליץ

אין הרבה מה לדעת בשביל להשקיע בצורה שתיקח את המשפחה שלך למקום אחר עוד לפני שהתחתנת

הייתי שואל את עצמי:

המימון לחתונה הוא ממני או מהמשפחה?

משאיר קרן ביטחון , קרן כספית, עם שולי ביטחון שיתנו לך לישון בלילה, גם כשהמניות שלך ירדו בחמישים אחוז. הכל עובר.

אחרי זה, תשים על אחד מהצדדים הרחבים המרכזיים, לא כל כך משנה איזה מדד, (סנפ, תא,שווקים מתעוררים, עולמי), יש ניואנסים. השאלה המרכזית היא , איזה שוק אני מאמין בו לטווח ארוך? איזה שוק בפיזור גדול יגרום לי לישון בלילה ברוגע, וגם אם הכל יקרוס אני לא אמכור?

אחרי שהגעת אליו. משאיר בקרן הכספית כמה שאתה צריך לבלתמים/ הוצאות חתונה

וכל שקל פנוי מעיף למדדים שיתחיל לעבוד בשבילך!

הרווח הוא של מיליונים למי שישקיע בעקביות ויחכה עשרות שנים. כי שוב, השוק תנודתי. צריך להשקיע בשוק שאני מאמין בו שבטווח של שנים רבות הוא יעלה.

ודבר ראשון, זה לפתוח מחשבון ריבית דריבית, ולראות איך זה נראה בטווח רחוק בתשואה של שווקים רחבים (9,10,12 כל אחד יגיד לך משהו אחר, זה תלוי גם בדיבידנדים מה אתה עושה איתם)

הזמן הנכון הוא אתמול אחי!

אבל הכי חשוב, לשים בקרן הביטחון מספיק כדי שתישן בלילה הכי טוב שיש גם כשיבואו ירידות זמניות של 50 אחוז 

זה רק עוד קונספירציה

קוסמטיקה קוריאנית

לבית:

הם יותר טעמים (ואולי גם בריאים) ממי ברז

בחוץ:

אנשים רוצים לשתות ולא רוצים להסתמך על האם ימצאו מים בחוץ ומה איכותם (מה גם שרוב הברזים במרחב הציבורי נמצאים בסמיכות לשירותים מה שמוסיף לתחושת הגועל של אנשים)

האם זה נכון כלכלית?

לא

אבל יש עוד הרבה דברים שהם לא נכונים כלכלית

אבל במקרה של המים זה לא נכון לנסות לצייר את זה בלי כל סיבה הגיונית 

ברכישת בקבוק מים להרוות צמא

התנהלות כלכלית נכונה

זה להוציא פחות מההכנסה

(ולחסוך ולהשקיע את העודף)

לא לקנות משהו שצריכים/ רוצים ויש את הכסף עבורו

זה לא התנהלות כלכלית נכונה

זו קמצנות

ברוב המדינות מערביות הם לא הרבה יותר בריאים ממים מהברז

וכן הרבה יותר יקרים.

וגם הרבה יותר מזהמים את הסביבה

הסיבה ההגיונית היחידה לקנות היא אם נתקעים בחוץ בלי מים.

כל השאר (שתייה בבית, בקבוקי מים לאירועים וכד') לא ממש הגיוניים ביחס לכמות שאנשים קונים אותם במרחב 

(נראה לי קראתי את זה בספר של עמית סגל)

1. מי הברז למרבה הצער מורכבים ברובם ממים מותפלים, מה שאומר שאנחנו לא מקבלים מהם את הויטמינים והמינרלים שאנחנו זקוקים להם כדי לחיות חיים בריאים. מה גם שגם הירקות מקבלים השקיה ממים מטוהרים כך שגם הם כבר לא מלאים בויטמינים שהם היו צריכים להיות (כן, רוב הויטמינים מגיעים מהשמים, אם הם לא מקבלים הם לא בריאים כמו שהיינו חושבים וגרוע מזה- יש שאריות מסוכנות שכן נכנסות). בנוסף, למרבה האבסורד המדינה מכניסה למי השתייה פלואוריד וזה מאד מאד לא בריא וגורם להרבה נזקים.

למה לא עושים עם זה כלום? כי בסוף חסר גשם וזו דרך להראות שמשתלטים על העניין. האנשים שחיים באיום קיומי פחות חושבים על השלכות לטווח רחוק.

אז יש אנשים שחשוב להם בשביל הבריאות לשלם יותר כסף. הגיוני מאד.

אגב, יש ויטמינים ומינרלים שיש רק במים ולא בירקות.

2. יש אנשים שפשוט לא אוהבים מים רגילים... לא טעים להם, גם להם שווה להשקיע בשביל שהם יצליחו לשתות מספיק בשביל הבריאות (גם הגיוני..)

3. יש גם כאלו שקונים (בד"כ הבקבוקים הקטנים יותר) את המים בשביל הבקבוק, נוח להם בקבוק כזה והם משתמשים בו הרבה. בסוף זה יותר זול מבקבוק פלסטיק..

ואם אני בחוץ ואני צמאה אני לא אלך לחפש ברז

שווה לי להוציא 8-10 ש"ח מידי פעם כדי להרוות את צמאוני

בניין בן סביב 40 שנים.

הצינורות בתוך הבניין לא נראים כמו משהו שרצוי לשתות ממנו.

כך שגם אם הצינורות של הרשת העירונית תקינים, מהמונה הראשי זה אך ורק באחריות בעלי הדירות.

ויש סיכוי לא נמוך. כמו אצלנו. שבניין מתוחזק יחסית. הצנרת שלו רקובה לגמרי.

אחרי שראיתי את מה שיצא משם. אני שמח שיש לי בר מים עם סינון בבית.

מצרף צילום של פנים הצינור.

היום יש הצפה של שרלטנים וקוסמים שמבטיחים "ידע מהפכני" ו"סודות שהם הראשונים שגילו" לגבי כסף קל ומהיר בשוק ההון. זו אחלה דרך לעשות כסף על חשבון אנשים תמימים. יותר כסף מאשר בשוק ההון.

אין דבר כזה כסף קל, כמו שאין תרופת קסם, או חיטוב גוף בשבוע. בבקשה אל תיפלי לפח הזה.

אתם שואלים על טכנית? מימון? איך לבחור מקום מגורים?

יש איזור מסויים וכמה אופציות ביד 2.

יש הון עצמי כלשהו.

לא יודעים איך לחלק- מה לדירה ומה להמשך החיים..

לא יודעים איזה יועצים צריך..

כתבת פה על יועץ משכנתאות ועו''ד. יש המלצות?

מה עוד צריך?

זה שונה.

וההון הקיים, איפה יושב כרגע? (עוש? קרן כספית? משהו סולידי בשוק ההון? לא סולידי?)

ובעיקר, למה דירה?

זה עניין כלכלי או שזה עניין של נוחות וביטחון ותחושה אישית?

לא כתוב שם בכלל מה סמוטריץ מתכוון לעשות, כתוב רק על המלצות של כלכלנים באוצר.

כל שנה מחדש הם מנסים לבטל הטבות מס בהשתלמות או בפנסיה, זה אף פעם לא מתקבל.

אם כבר, האם הוא יבטל נקודות זיכוי להורים?

משום מה את זה הוא הרחיב, האם זה כי במקרה לציבור בוחריו יש יותר ילדים?

זה גם טענה בעייתית לומר שההטבה רגרסיבית, כי סוף סוף משלמים מס הכנסה על קצבת פנסיה גם, זה בסך הכל הטבה המאפשרת לאנשים לחיות ברמת חיים דומה בפנסיה למה שהיה להם כאשר הם עבדו.

האם זה כסף שתוסיפי לזה מדי תקופה או חד פעמי?

האם קריטי לך שהכסף יהיה זמין אם תצטרכי תוך זמן מסוים?

אם חשוב לך לא לאבד ושיהיה זמין, ממליץ על הכיוון של פיקדונות או קרן כספית (הפקדונות הכי טובים שראיתי היו בבנק ירושלים או מזרחי טפחות, לא צריך חשבון עו"ש שם, אבל ככלל בפקדונות הללו ישלמו לך יותר אם לא תוכלי להוציא בתקופה ספציפית)

אם זה כסף שתרצי להרוויח עליו יותר ולא קריטי לך אם יהיו ירידות, אז קופת גמל להשקעה אולי תתאים. לא יודע על רמת הזמינות שם, כדאי לבדוק.

קופת גמל להשקעה זה לתת למישהו אחר לנהל את חשבון המסחר שלך בלי ללמוד איך עושים זאת בעצמך ולשלם לו יותר וחבל, כמה דקות עד שעות ביוטיוב ואת לומדת לעשות את זה מעולה.

אם את רוצה לתת למישהו אחר לנהל את תיק המסחר שלך ולהיות בראש שקט בהפקדה חודשית אפשר אבל בעיני חבל.

איפה עובר הגבול מבחינת ההגדרה כסוחר או כחוסך? כמה פעולות? כמה כסף?

החשש שלי הוא שפתאום אני אסתבך עם מס הכנסה בגלל חשבון מסחר עצמאי (כרגע אני גם בתקופה שאני לא עובד בדיוק).

נראה לי שאתה מבין בדברים האלה. תוכל לשתף? או להפנות למקור טוב?

נ.ב. אני לא הניק הפותח.

לא חיסכון חודשי,

אני חושב שסיכוי סביר שקופת גמל להשקעה יותר זולה מהשקעה עצמאית.

(תחשוב על העלות של דמי ניהול חודשיים לעומת דמי הניהול כאחוז)

האופציה הקלה (בעיניי) זה פשוט קרן כספית שקלית

את פותחת חשבון מסחר באפליקציה של הבנק שלך(או לפעמים צריך להוריד אפליקציית מסחר של הבנק)

מאשרת את כל הטופסולוגיה... יפחידו אותך עם כל מיני עמלות שבפועל אם את קונה קרן כספית שקלית את לא צריכה לשלם כלום

ברגע שיש לך חשבון מסחר את כותבת בחיפוש ניירות ערך "כספית שקלית" או "כספית שקלית כשרה" (אין לי מושג אם זה באמת נצרך הלכתית לכל הדעות, אני העדפתי בכל מקרה לקחת את הכשרה)

מחפשת את זאת שנראית לך שתרוויח הכי הרבה (זה לא באמת מדע מדויק והפערים די קטנים, אמור להיות כתוב לך כמה כל קרן מרוויחה הזמן האחרון)

ואת פשוט קונה לפי כמות הכסף שאת רוצה לחסוך

כשאת רוצה להוציא את פשוט מוכרת

יתרונות:

את לא צריכה עכשיו לטייל בין בנקים למצוא את הבנק שייתן לך את הריבית הכי גבוהה

זה חיסכון שלא מוגבל בזמן, כלומר אם אחרי שנה את עדיין לא צריכה את הכסף את לא צריכה להכניס אותו שוב לפיקדון

אלא הוא פשוט נשאר שם גודל לאט לאט עד שתוציאי אותו

וכמובן שהכל נזיל לך כל הזמן בטווח של יום עסקים הכסף יהיה אצלך בחשבון

החיסרון הוא שבבנקים אם משקיעים אפשר למצוא מסלולים שאולי יהיו יותר טובים

והכל משתנה טיפה לפי תנאי השוק (אינפלציה וריבית בנק ישראל)

אופציה שנייה אם יש לך כוח להשקיע ואת יכולה לסגור את הכסף לפחות שנה

להתחיל לחפש בבנקים למי יש פיקדון עם הריבית הכי גבוהה (לפחות 4.6)

ואז לנסות לחשב (אפשר כמובן עם AI) האם זה יוצא לך יותר משתלם באמת מבחינת המיסוי (מיסוי של פיקדון כנראה יהיה יותר גבוה, תלוי באינפלציה)

יתרונות:

תיאורטית את יכולה למצוא מסלול שירויח יותר

ואת יודעת בדיוק כמה את תקבלי בסוף תקופת הפיקדון... אין שום משתנים

חסרונות

את צריכה לחפש יותר כדי למצוא משהו באמת שווה

זה מוגבל בזמן ואחרי סוף הזמן את צריכה למצוא פיקדון חדש

וכמובן שזה לא נזיל

עכשיו לשים בחסכון 5 אלף ובהמשך להוסיף ~1000 בחודש. זה מה שנראה לי יהיה בשנה- שנתיים- שלוש הקרובות.

אבל אני צריכה שזה יהיה משהו גמיש שאם בחודש מסויים אין לי כסף להוסיף אז אני יכולה בקלות להסתדר עם זה. (זה יהיה לי הכי נוח כל חודש בנפרד להעביר לפי הסכום שמתאים לי באותו זמן).

בעקרון אני אשמח להרוויח על זה קצת אבל אני מניחה שבכל מקרה בסכומים האלה זה לא יהיה רווח משמעותי כי רוב הסיכויים שאשתמש בחלק או כל הכסף בשנים הקרובות. הכיוון כרגע הוא לא השקעה אלא בעיקר חסכון. אבל בכל מקרה אני מוכנה לקחת קצת סיכון שהכסף ירד.

האם מבחינת עמלות משתלם לפתוח קרן כספית שקלית יותר מקופת גמל?

אם אני בכיוון של קרן כספית שקלית, לפתוח חשבון מסחר בבנק שלי (מזרחי טפחות) או בבית השקעות אחר?

תודה רבה לכם על המענה המפורט!

אין עמלות בכלל בבנקים, בבתי ההשקעות דווקא יש

אז פשוט לפתוח בבנק הקיים חשבון מסחר ולקנות

אם את מתכוונת להשקיע באופן קבוע 1000 שח בשלב מסויים יהיה לך כרית ביטחון מספיק גדולה (בדרך כלל מדברים על בין 3 ל6 חודשי מחייה) ותוכלי לחשוב על אפיקי השקעה קצת יותר מסוכנים לשאר הכסף שאת ממשיכה לחסוך.

תיק השקעות שמופיע לי באפליקציה של הבנק זה חשבון מסחר או שמדובר בדברים שונים?

כקרן חירום וכתחליף לעוש נזיל כדי לא להכנס חלילה למינוס.

בבנק לרוב יעמיסו עליך עמלות מיותרות, עדיף לך לפנות לבית השקעות כדי להשקיע, הרבה יותר זול.

אלא יותר חסכון בצד שאמור להיות נזיל לחירום וגם להוצאות יוצאות דופן שיכולות להיות לי בשנים הקרובות.

למטרה כזאת זה כן מתאים קרן כספית בבנק?

כתבו כאן שאין לזה עמלות בבנק לקרן כספית שקלית - חיסכון השקעה וצריכה

תיק השקעות וחשבון מסחר זה פשוט הדרך לסחור בניירות ערך

שזה גם מניות וגם קרן כספית שקלית

כלומר את יכולה לקנות ולמכור/להכניס ולהוציא כסף בכל יום עסקים

בפועל זה עובד כמו קבוצת רכישה כזאת

במקום שאת תלכי לבנק ותפקידי כסף ואז תקבלי ריבית נמוכה

אז פשוט מתאגדים ביחד הרבה אנשים בסכומים של מיארדים, ובשביל לקבל מליארדים אז הבנקים מוכנים לתת ריביות הרבה יותר טובות

וככה ביחד מקבלים ריבית הרבה יותר טובה

זה לא ההשקעה היחידה של הקרן אבל זה הסבר בשביל לפשט את הדברים

זה פשוט כמו פיקדון רק להרוויח יותר ושאת יכולה למשוך את הכסף מתי שאת רוצה

כן טיפה מהכסף הולך למנהל הקרן

אבל זה לרוב פחות מ0.2% כלומר זה ממש בקטנה

כשהתחילו כל העליות ריבית של השנים האחרונות אז בנק ישראל המליץ על קרנות שקליות כתחליף לפקדונות בבנקים

איך מחליטים באיזה קרן כספית שקלית להשקיע?

יש משהו שצריך להסתכל עליו חוץ מדמי ניהול, תשואה בשנים האחרונות וגם גרפים של התשואה?

באתר של הבנק יש מלא קרנות עם נתונים עליהם וגם כאן נתקלתי באיזה רשימה קרן כספית ✅ רשימת קרנות כספיות ומחשבון מיסוי | השקעות לעצלנים ואני אשמח לשמוע אם יש דברים נוספים שצריך להסתכל עליהם.

ועוד שאלה, דמי ניהול שנתיים של ~0.1 או יותר מהסכום ששמים בקרן זה לא הרבה?

יש לך מושג אם יש עניין הלכתי שזה יהיה קרן כשרה?

אז לאלטשולר שחם יש קרן כספית ללא אג"ח קונצרי.

אולי לעוד חברות יש קרנות ללא אג"ח קונצרני אבל ידוע לי רק על אלשולר שחם.

יש רק שקליות) ואם אין צורך בדיבידנד חודשי אז עדיף קרן לא מחלקת.

אני בעיקר מחליטה לפי הדמי ניהול.

לגבי האם 0.1 זה הרבה הכוונה שאם הריבית השנתית היא נגיד 4.5 אחוז תקבל בסוף שנה 4.4 אחוז על הכסף במקום 4.5.

אנשים טובים יש פה בפורומים.