במסלולי ההלכה אין אחוז מנייתי גבוה, ולכן התשואה הממוצעת שם היא בין - 4.3 ל 4.85

(אני עדין מבררת מולם כמה בדיוק בכל קופה, אבל זה הכיוון הכללי)

בבנק הפועלים לעומת זאת, מוצעת 4% ריבית קבועה , + ריבית צמודה 2 + ריבית משתנה P-100

(מה זה אומר?)

מה עדיף?

הלכתית יש הבדל?

האם שווה להשקיע בקופת גמל למרות שההפרש לא גדול

4.3 - 4.85 אחוז בממוצע בקופת גמל 

לעומת 4 אחוז ריבית קבועה + צמודה

ומה זה אומר ריבית צמודה, האם היא בנוסף? כמה זה יוצא בסך הכל ריביות בבנק?

בהנחה שאין להם חלק מנייתי גדול

יש לי כסף בקרן נאמנות, ורק עכשיו נודע לי בכלל שיכול להיות בעיות הלכתיות ויש קרנות כשרות

עכשיו השאלה היא אם לפי ההלכה אני צריך למכור את הקרנות שאין עליהם הכשר?

בהודעות שלי בשרשור הזה יש גם קישורים ספציפיים

בחרתי במסלול בסיכון גבוה של אינטרגמל ,שיש לו אישור של בדץ העדה החרדית

האם זה כל הסיפור של מסלולי ההלכה? מתקשה להאמין , 

ויש פה גם סיכון מסוים - שיום אחד הם יעברו למניות ללא תעודות סל בלי להודיע.

מתקשה להאמין שיש להם הכשר שהם לא מספרים עליו, למה שלא יספרו?

הסיפור של מסלולי הלכה (כולל התייחסות למסלולים שונים, עם מדיניות שונה) - http://asif.co.il/download/kitvey-et/amon%20a%2095/amon%20101/1%20(14).pdf

דינם של תעודות סל - http://asif.co.il/download/kitvey-et/amon%20a%2095/%201amon%20a%2095/1%20(14).pdf

אני מניח שהחברה לא יכולה לעבור מתעודות סל למניות בלי להודיע. (אבל אני לא מבין בזה).

אני מניח שאם יש להם הכשר הם יספרו עליו, אבל אולי יש משהו חדש שהם עדיין לא פרסמו. אפשר לנסות לשאול בחברה האם יש להם הכשר, ומטעם מי, ולוודא מול נותן ההכשר שזה נכון.

בדיון כאן מפורטים כמה חסרונות של אינטרגמל-

http://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%92%D7%9E%D7%9C-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9C.3674/page-2

בקצרה, החסרונות הם- 1. הקופה קטנה כך שדמי ניהול מתגלגלים על הרוכשים הראשונים (שזה אנחנו) באופן לא פרופורציונלי, 2. חלק מתשואות תעודות הסל מתקזז אוטומטית עבור דמי ניהול שהתעודות עצמן גובות, אלה דמי ניהול סמויים שלא יופיעו במפורש כתשלום שאתה משלם, אלא פשוט תראה פחות תשואה. כנראה ברוב תעודות הסל זה ככה, אבל באינטרגמל כמעט כל התיק הוא תעודות סל.

לגבי מי ששאל מבחינה הלכתית על שינוי מדיניות אפשרי של הקרן:

"ההבדל שבין מסלול ההלכה של אינטרגמל לבין המסלולים האחרים של אינטרגמל שגם הם בהכשר, הוא שבמסלול ההלכה קיימת התחייבות של אינטרגמל שלא לשנות את הרכב הנכסים אלא רק באישור הלכתי. במסלולים הכשרים האחרים הם רשאים לשנות את הרכב ההשקעות גם בלא אישור הלכתי, אלא שאם יעשו כן הם מתחייבים להודיע על כך מראש לבד"ץ." (מכון כת"ר)

אני עצמי גם מתחבט בשאלה, כי למרות שהחסרונות שמניתי למעלה, נראה שזה המסלול המוצלח ביותר שהוא גם בעל כשרות הלכתית.

לגבי ההשוואה לבנק- אם מדובר בהשקעה עבור ילדים קטנים שהטווח הוא ארוך, אז לדעתי עדיף קופת גמל כי-

א. אנחנו היום בסביבת ריבית מאוד נמוכה בכל העולם, קשה לי להאמין שזה ישאר ככה בכל ה 20 שנה הקרובות, לעומת זאת בבנק תמיד ישאר אותו 4%. (מצד שני, אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה...)

ב. הריבית שנצברת היא ריבית דריבית, כלומר כל שנה הריבית שנצברה מהווה קרן כבסיס לשנה החדשה. כשזה מצטבר ל 15 שנה ההבדל בין 4% לבין 4.5% הוא עצום , אפשר לעשות טבלת אקסל או לבדוק במחשבוני ריבית דריבית.

המדינה משלמת אותם , לא?

אני אסביר-

בעיקרון אינטרגמל גובה 0.35% דמי ניהול על כל המסלולים שלה, במוצרים השונים. בתוכנית "חיסכון לכל ילד" באמת אין צורך שנשלם את זה, כי המדינה משלמת.

אין שום צורך לשלם שקל נוסף.

אבל- מה שאינטרגמל בעצם עושה עם הכסף זה ללכת ולקנות מוצר שנקרא תעודות סל מחברות שמנפיקות אותו. באופן כללי מאוד, המוצר הזה אמור לחקות תשואה מסויימת, והחברה שמנפיקה אחראית להשיג את התשואה הזו על ידי פעילות בכספים. הפעילות עצמה שהחברה עושה עולה כסף, אבל גם אינטרגמל לא משלמים בפועל את העלות הזו (כמו שהם בעצמם מעידים בקישור שהבאתי), אלא זה פשוט מנוכה מהתשואה.

למשל, אם המדד של התעודת סל עשה 5% בשנה והעלות שהחברה המנפיקה גובה זה 1%, אז אינטרגמל עצמה תראה בתשואה שלה, וזה גם מה שאת תראי בקופה שלך, 4% תשואה. 

לעומת המצב שבו היית קונה את אותם מרכיבים בעצמך, או דרך מוצרים שונים, ואז היית רואה תשואה של 5%.

המספרים זה רק בשביל הדוגמא, וגם היא לא מדוייקת כי בכל מוצר או דרך שתקני, את גם תשלמי עמלות כלשהם. הטענה היא רק שדרך אינטרגמל ותעודות סל העמלות האלה יוצאות יחסית גבוהות, וכמובן שבהצטברות משנה לשנה יש לזה אפקט מכפיל כוח.

ועם כל זה, אישית אני כן נוטה לזה בגלל השקלול של ההיתר ההלכתי, ולמרות שבעצם גם המסלולים הלא מאושרים, עדיין לא מוגדרים "אסורים" הלכתית.

אז אין פה קשר לאינטרגמל , אלא לתעודות סל,

אבל זה הפתרון ההלכתי להנצל מאיסורי שבת וריבית

אבל הדמי ניהול הרגילים לא רלוונטים

אני לא בטוח שמה שכתבתי ב 1 יהיה רלוונטי ב"חיסכון לכל ילד". יכול להיות שזה יבוא לידי ביטוי רק ב"עמלות קניה ומכירה", שאותם אכן אין במסלול הזה. אבל יכול להיות שזה יתבטא גם בשורות כמו "איזון אקטוארי", ויבלע שם. בכל מקרה הסעיף הזה נראה לי מינורי. כתבתי אותו בתור קיצור כדי להקל על הדיון הטכני שהבאתי בקישור.

נכון, הבעיה של הדמי ניהול הנסתרים היא עם כל תעודות הסל, אבל במסלולים הכשרים של אינטרגמל זה מרכיב כמעט בלעדי ולכן האפקט יותר מורגש.

זה לא נכון להגיד ש"תעודות סל זה הפתרון להנצל מאיסורי שבת וריבית" (ההסבר שניתן כאן דרך האתר של ברק השקעות הוא מאוד פשטני), משתי סיבות.

קודם כל, יש מכשירים כשרים אחרים כמו אגח מדינות, קרנות עם היתר עיסקא, מניות בחו"ל, מניות של חברות עם היתר עיסקא. בכולם עשויים להיות בעיות, אבל לאו דווקא יותר מאשר בתעודות סל.

דבר שני- יש בתעודת סל גם חסרונות הלכתיים. זה אמנם עוזר לך להימלט מבעיית חברות בחברות עצמם שבהם מושקע הכסף, כי זה הופך את ההשקעה להלוואה. אבל אם זו הלוואה אז יש בעיית ריבית, לכן חייבים גם היתר עיסקא. וההיתר עיסקא כבר הופך אותך לשותפה בחברה הפיננסית שדרכה רכשת את התעודה. אינטרגמל, לצורך העניין. ואז חזרנו לאותה בעיה- אם אינטרגמל קונה מניה כלשהי שמחללת שבת, באחד המסלולים או המוצרים שלה, אז את כבר שותפה בחברה של המניה עצמה (פז, למשל).

זה נכון שיש כאלה שסוברים שככה עדיף, אבל זה לא חד משמעי. באמת מומלץ לעיין במאמר ההלכתי של הרב שלמה אישון שהובא כאן, זה מסביר בצורה מקצועית את הסוגיה. אין שם יותר מדי פתרונות מוחלטים, אבל יש שם פריסה של כל השיקולים וזה מבהיר את התמונה.

אבל כיון שאני לא הולכת לבדוק ולהכריע בכל הדברים האלו בעצמי,

אני מחפשת גוף שבדק את זה להסתמך עליו,

וכרגע המסלול היחיד - בסיכון מוגבר עם הכשר הוא אינטרגמל, ולכן מבחינתי זו האופציה היחידה שרלוונטית

ותודה על המידע

בד"צים למיניהם, והם נותנים אותה על פי ההבנה ההלכתית שלהם.

הסיבה היא לא בהכרח שזה יותר מהודר, אלא כי יש להם קהל, אז החברות משתפות איתם פעולה.

אבל למי שרק רוצה להניח את הכסף איפשהו, בלי להתעסק עם זה לעומק (דורש זמן, יכולת, הבנה), ולדעת שזה מכוסה הלכתית בצורה מספקת, זו כנראה הדרך.

בהצלחה

שהם כן הולכים לפי המהודר ביותר.

(לא הבנתי את ההסבר שלך )

בכל מוצר יש חסרונות ויתרונות הלכתיים,

כשבוחרים להסתמך על כשרות של בד"צ כלשהו זה בסדר גמור, רק (לדעתי ולטעמי) כדאי לדעת מה היתרונות והחסרונות ההלכתיים של השיטה שבה בחרנו. כמו בכשרות של אוכל שאנחנו בוחרים אם לסמוך עליה או לא.

לגבי אינטרגמל, זה מה שפירטתי למעלה באריכות לגבי תעודות סל.

בכל אופן, את צודקת שבשביל לבחור מסלול ולהיות רגועים מבחינה הלכתית, זו האופציה הנוחה ביותר.

כמעט סגרתי באינטרגמל אבל שתי נקודות הפריעו לי, אשמח לתובנותיכם

1. אם הבנתי נכון מדובר בבית השקעה חדש וקטן.

זה לא סיכון לשים את הכסף במקום קטן וללא ניסיון?

2. בדקתי באתר של אינרגמל, ראיתי שבמסלול מחכה מדד ת"א (נראה לי 25) הם התרסקו בעשרה אחוזים בשנה האחרונה, בעוד שהמדד נפל רק בכ5 אחוזים, זה לא מחשיד?

לא יודעת לענות,

עוקבת 

עקרונית לגבי 1 - אם המסלול הוא פאסיבי, אין צורך בניסיון לכאורה?

אם אני מבין נכון, אז כנראה שצריך נסיון

הייתי שואלת בפורום של הסולידית, 

רק הערתי שהשאלות שלך הן בעצם אחת

הייתי מציע לבדוק מה קרה במסלולים מחקי מדד ת"א של בתי השקעות אחרים, כדי להבין האם קרה כאן משהו חריג.

אני לא מכיר את הנתונים המספריים ואת ההשוואות למסלולים דומים בבתי השקעות שונים (שווה לבדוק), אבל בעיקרון בגלל שמדובר בתעודת סל ולא בקרן מחקה, הגיוני שניהול לא נכון יביא לתוצאות שונות מהמדד עצמו. אם אתה משווה למסלול אחר של קרן נאמנות מחקה, אז שם זה אמור להיות כמעט תואם לגמרי למדד, כי הם בעצם קונים עבורך את המניות שמרכיבות את המדד, ואחראים רק לאזן את שיקלול האחוזים במידה והם משתנים.

לגבי השפעה של קרן קטנה, אתה יכול לראות בקישור ובתימצות שהבאתי בתגובה שלי למעלה- "עוד פרטים לגבי השקעה באינטרגמל". בעיקרון יש השפעה בדמי ניהול, לדעתי היא די זניחה. אם השאלה היא לגבי "חיסכון לכל ילד", "החיים שווים" העירה נכון שככל הנראה זה לא יבוא לידי ביטוי כי שם דמי הניהול הם על המדינה, ואתה לא משלם עמלות קניה ומכירה.

לגבי השפעה של קרן חדשה, נשמע לי יותר תלוי בשאלה האם המנהלים מנוסים. 

לקרן נאמנות מהבחינה הזו.

בקרן נאמנות הם קונים עבורך סל מניות, ובתעודת סל הם מתחייבים לסל מניות.

לכאורה, אם הם בחרו את אותו הסל, בשתיהן אמורה להיות אותה תוצאה [וממנה צריך לנכות דמי ניהול].

ממה שראיתי, יש גם הבדלים גדולים בקרנות נאמנות, שאמורות לחקות את אותו מדד. [לא ברור לי ממה הם נובעים].

בקרן נאמנות מחקה, הקרן קונה עבורך את המניות שמרכיבות את המדד. המרווח בין תשואת המדד לבין מה שאתה רואה בתשואת הקרן יכול לנבוע מתיזמון של קניה ומכירה של מניות, שמתרחשת כל הזמן כדי לאזן את אחוזי השווי של כל מניה במדד. כל פעם שמניה עולה או יורדת (שזה כל הזמן), גם האחוז שהיא תופסת במדד משתנה, ולכן מנהל הקרן קונה ומוכר כל כמה זמן כדי לאזן. למשל, יכול להיות שלפעמים הוא מחכה קצת כדי לחסוך לו עמלת קניה ומכירה, והופ- הוא פיספס משהו...

בתעודת סל ישנה התחייבות לתשואת המדד, אבל זה לא אומר שהם קונים את מרכיבי המדד כמו בקרן מחקה. הם יכולים לעשות את זה דרך חוזים או נגזרים על המדד או בדרכים אחרות, בלי לקנות מניה אחת. בכל אופן, לפי מה שאני מבין זה סוג של "חוזה" ביניכם אז הם אמורים לתת בכל מקרה תשואה כמעט זהה למדד... לא יודע מה קורה בפועל.

בכל מקרה, כשאתה בודק תוודא שאתה לא מסתכל על נתון שמשקלל כבר את התשלום של דמי הניהול, ולכן התשואה בפועל נמוכה יותר.

@Admin 
@איש השקים

@אריק מהדרום

שכחתי מישהו?

ההמלצה הרגילה שאני מכיר, אם ההשקעה לטווח קצר יחסית, מומלץ להשקיע בהשקעה סולידית יותר, לעומת השקעות לטווח רחוק שבד"כ אפשר לקחת השקעה בסיכון יותר גבוה, כיוון שבסופו של דבר, גם עם יש ירידות בד"כ בסופו של דבר השווי יעלה שוב.

[נראה לי שבמסלולי הלכה אין ממש אפשרויות של סיכון גבוה, אבל עדיין כנראה יש רמות שונות של סיכויים וסיכונים].

תמיד אפשר להכניס את הכסף למסלול עוקב מדד SP500.

את יכולה ללמוד קצת על פיננסים בשוק ההון כאן - Jika.io - Invest in yourself

Sunset - a Traveler's Blog

תשתדלי להוציא פחות כסף על טיולים ועל הנאות

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.

וסלחי לי על הציניות...

אבל פילוסופיית אוטו זה רגליים במיטבה.

הרשת הנפלאה ביותר שהומצאה לשמוט את הקרקע... מתחת לרגליים.

לפעמים גם כאשר רכב אחד הספיק למשפחה קטנה, פתאום רכב אחד (אפילו אם הוא גדול) כבר לא מספיק למשפחה גדולה.

הורה אחד צריך להגיע לעבודה עם הרכב,

ההורה האחר צריך להגיע לעבודה במקום אחר עם הרכב,

או שההורה האחר מפזר 2 ילדים לחוגים כשיש שני תינוקות בבית או שרוצים סתם לבקר את ההורים באמצע היום וכו' וכו'...

אין לי מושג מה הלו"ז שלכם ומה שגרת הנסיעות שלכם, אבל לפני שאתם מוכרים את שלכם - תחשבו טוב האם באמת תסתדרו עם רכב אחד.

לעצם השאלה - לקחת הלוואה מהבנק, בהנחה שאתה לקוח טוב, היא מאוד מאוד פשוטה. אתה נכנס לאפליקציה, לוקח הלוואה של 120 אלף ש"ח למשל, והכסף בחשבון תוך 2 דקות.

אם וכאשר תמכור את הרכב שלך, תוכל לסגור את ההלוואה באותה הקלות שלקחת אותה.

לו יש הסעות ב"ה

אבל אולי באמת נסתדר עם 1 ביום יום, אבל איך ניסע לאירועים משפחתיים, לסבא וסבתא לשבת? 

לא מסובך מדי. תוודאי רק מה תנאי  ההחזר של ההלוואה. מקובל שזה פריים + כמה שתצליחו להשיג.

תשארו עם האוטו ותסתדרו

לא ברור אם נוסעים הרכב מלא פעמיים בחודש או פעמיים בשנה

2 תשכרו רכב לשבוע