את בפנימיה?

טוב לי אבל שנה הבאה מערבבים את הכיתות..

וזה גם בונה חברתית

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני גם רגישה לגלוטן וזה סיוט כי לא בכול אולפנה יש תפריט על זה

כי אני יודעת שזה בונה חברתית וכיף..

אני גם במילא הרבה עם חברות..

לדעתי, אם הלב שלך נוטה לאיזה כיוון, לכי איתו.

בפנימייה אפשר להשתפר במידות, יש דגש על החברה ועל פתיחות.

מצד שני לפעמים זה חונק קצת.

זה אחרת ולא כל ילדה באלך ובפנימיה את 24 אחריות שהם קובעים לך ולא ההורים

אין לי  כ"כ אחים בבית.. גם כשאני בבית אני עם חברות בד"כ

פנימיה זה ממש קשה!!! זה שווה אבל קשה.. 

1. מפסידים את הבית וזה ממש מבאס וקשה.

2. יש כל הזמן לחץ לימודי כי גם אחר הצוהריים כל הזמן לומדים....

3. אין את העזרה התומכת של ההורים...

בקיצור זה ממש כייף ובונה אבל זה גם ממש קשהה.

ותחשבי הרבה לפני שאת עושה את זה ותהיי בטוחה בהחלטה שלך כדי שאחר כך לא תתחרטי...

בהצלחחהה

הי לך!! אני לומדת בפנימייה בגדרה (בהרן) וגרה בירושלים... אני חייבת לציין שיש משהו מאד מאד בונה טוב ומבגר, בפנמייה... ברור שבהתחלה זה קשה.. וקצת מתגעגעים הבייתה... אבל בסופו של דבר זה בונה המון את הילדה מבפנים... כי היא יודעת להתמודד עם קשיים באופן עצמאי...וגם זה בונה מבחינה חברתית שהילדה לומדת לחיות ממש בתוך חיים של בנות שונות ממנה... ולהתחבר אליהם, ולקבל אותם... כאשר ילדה הולכת לפנמייה מלאה היא לומדת להעריך יותר את הבית... שזה דבר מאוד חשוב בעיניי... פנימייה מלאה בדרך כלל שומרת על הבת מגיל ההתבגרות... לדוגמא: בהמון מקרים בגיל ההתבגרות יוצה שהבת רבה עם הוריה על המון דברים... וכאשר היא בפנימייה מלאה היא רואה אותם רק בשבת, ולרוב היא תחשוב " אני רואה אותם פעם בשבוע... מה גם בפעם הקטנה הזאת אני אריב איתם??? וכך יש עוד המון יתרונות בפנימייה.. ושלא תחשבי יש גם חסרונות... אבל אם באים לפנימייה בראש טוב החסרונות נעלמים להם בין יאאםםם היתרונות... בהצלחה נשמה!!!

אני אוהבת את הבצפר

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה גם קשה וגם נחמד יש לחץ יש עומס אבל יש לך את החברות שיכולות לעזור

יש גגם את הפנימיה שזה חיי חברה, אחריות ועצמאות

וגם את הבית שאתה הגוזל.. והילד הקטן שעדיין רוצה את הבית..

יתרונות- זה בונה אותך, ומעמיק חברוייות , בונה עצמאות ואחריות וגם הססתגלות למצבים לא רגילים..

חסרונות- זה לא תנאים של בית, אין את הפינה שלך, לא תמיד יש לך כוח לישון מחוץ לבית.. 

שמעתי הרבה ממה שאמרתם..

בנוחות של הבית ופינה אישית וזה לא יודעת עד כמה זה יפריע לי נראה לי את יילך לכיוון של פנמיה

אבל שום דבר לא בטוח!

ולא, אין לי חצי פנמיה בחשבון כי אין קרובה לבית שלי..

נראה לי אני יילך אבל קודם כל אני אתקבל

תודה לכולם!!!

למרות שאני אשמח אם תמשיכו לפרט

סליחה שזה לא תגובה לשאלה ששאלת אבל זה חשוב שיענו לי עליה יש לך בית משפחה הורים טובים אז פתאום לאחר 16 שנה של מסירות והשקעה אין סופית מההורים מבחינה גשמית [וכמובן גם רוחנית...] ומכל הבחינות!!!!! אתה קם ועוזב לרוב ימות השבוע ולמה?? נכון שיש שבת ונכון שזה בונה אותך נפשית ונכון הכל...אבל בגדול למה לקום וללכת ל"בית" אחר בלי שום קשר למה שזה מביא ונותן??? יש לך אמא שרוצה לפעמים שתיהי בבית קצת ככה בבגרות [יאללה אוטוטו שירות לאומי חתונהה זמן שצריך לנצל] מי יזם את הרעיון הזה??? שישי שבת בסדר אבל זה כלוםם

מצטערת לנפץ את האשליה אבל לפעמים לא דווקה טוב לבנות בבית שלהם ולפעמים בנות רוצות קצת חופש מהמשפחה, מהסביבה המוכרת........

יש בנות (מכירה אישית) שעם הם ישארו אפו שהם כל הזמן הם לא יתפתחו לא יראו את עצמם לעולם לא יהפכו למה שהם באמת כי הסביבה בנתה להם מקום מאוד ספציפי ותפקיד מאוד ספציפי ובפנמייה הם מראות מי הם בלי סטיגמות 

אני כותבת עכשיו מהחדר מחשבים באולפנה

עכשיו אני מרגישה שכן אני ממש מפסידה את הבית אבל אני העדפתי לעזוב מכיוון שרציתי אולפנה שיותר מתאימה לי מבחינה דתית.

השאלה היא למה באמת את רוצה לעבור לפנימיה. אם יש לך סיבה שבאמת חשובה לך אז כדאי לך לעבור.

אבל אם טוב לך אז כדאי לך להישאר בבית  ולא רק בגלל הנוחות אלא בגלל הקשר עם הבית.

בהצלחה ענקית

יש את אולפנת תפארת במגדל העמק

ומעלה לבונה

טוהר ביד בנימין

ויש עוד כל מיני אבל בלי פנימייה

איזה איזור בארץ?

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות