אני ממש מתלבטת.. כי מצד אחד טוב לי באולפנה שלי ומצד שני אני רוצה לעבור לפנמייה,
יש לכם המלצות?
בנות שבפנמיה- אתם יכולות לפרט לי יתרונות וחסרונות?

להישאר בבית, להרווויח את כל מה שיש בבית...,
או שחשוב לך יותר הכיף והחברות,
אני חושבת שכל עוד יש אולפנה בלי פנימיה טובה שאת אוהבת ויהיה לך טוב שם,
אז כדאי לך אותה..
בפנימיה אתה מפסידד מלא מהבית..
אני לא אומרת שפנימיה זה לא כיף, אני בפנימיה ואני מממששששש נהנננתת!~
פשוט את הכיף יכול להיות לך גם האולפנה בלי פנימיה, לא אותו סוג כיף אבל גם כיף![]()
חשוב לי גם להגיד שגם חצי פנימיה זה ממש לא אותו דבר כמו להיות בבית..
למרות שזה רק יומים וזה.. זה מאוד שונה..
אבל אחרי הכל זה גם מממש תלוי בבת..
אז פוול בהצלחה..
ואם את צריכה עזרה, בחפץ לב
בעיקרון יש לי התלבטות בין האולפנה שאני בה עכשיו לפנמיה מלאה- אין לי אולפנה שהיא חצי שבאה בחשבון בשבילי..
אני אחת שישנה הרבה אצל חברות ואני חולה על הבית שלי אבל דוקא הקטע שלצאת ממנו לא יהיה לי קשה כי חוזרים כל שבוע, ברור שזה לא אותו דבר..
אני יותר מטלבטת גם בגלל הסניף שלנו שאני ממש אוהבת ואני מפחדת שאם אני יהיה בפנמיה אני לא יכנס להדרכה וזה.. זה גם לא שבבית משעמם לי כי מלא חברות באות אליי וגם אני אליהם
אבל דוקא בגלל זה אני יודעת שיהיה לי טוב אם חברות והכל..
וגם האולפנה שאני בה עכשיו ממש טוב לי חוץ מהקטע ששנה הבאה מערבבים
אז אני ממש בהתלבטות,
עם האוכל גם יש לי בעיה כי אני אלרגית לגלוטן![]()
אבל זה לא מסוג הדברים שכ"כ יפריעו לי לעבור..
אז מה אתם אומרות?
אין כזה דבר ילדת בית וילדת חוץ.
אולי יש בנות עם העדפה מסוימת אבל מתגברים על זה כי המטרה פה היא נעלה הרבה יותר.
אני בשישית והתחלתי השנה אולפנא עם פנימיה מלאה- בשבועיים הראשונים היה לי קצת קשה אח"כ סביר ועכשיו בא לי לחזור לאולפנא (ואני עוד הייתי נחשבת ילדת בית) . מתרגלים מהר מאוד, ואת חוזרת כל שבוע הביתה זה לא כזה ביג דיל![]()
שורה תחתונה- אני ממש ממש בעד. אני ב"ה מצליחה לפרוח באולפנא לגבהים שלא דמיינתי כשהייתי באקסטרני, ואני ממליצה לכל אחת לעבור לאולפנא עם פנימיה.![]()


לדעתי, אם הלב שלך נוטה לאיזה כיוון, לכי איתו.
בפנימייה אפשר להשתפר במידות, יש דגש על החברה ועל פתיחות.
מצד שני לפעמים זה חונק קצת.
זה אחרת ולא כל ילדה באלך ובפנימיה את 24 אחריות שהם קובעים לך ולא ההורים

פנימיה זה ממש קשה!!! זה שווה אבל קשה..
1. מפסידים את הבית וזה ממש מבאס וקשה.
2. יש כל הזמן לחץ לימודי כי גם אחר הצוהריים כל הזמן לומדים....
3. אין את העזרה התומכת של ההורים...
בקיצור זה ממש כייף ובונה אבל זה גם ממש קשהה.
ותחשבי הרבה לפני שאת עושה את זה ותהיי בטוחה בהחלטה שלך כדי שאחר כך לא תתחרטי...
בהצלחחהה
הי לך!! אני לומדת בפנימייה בגדרה (בהרן) וגרה בירושלים... אני חייבת לציין שיש משהו מאד מאד בונה טוב ומבגר, בפנמייה... ברור שבהתחלה זה קשה.. וקצת מתגעגעים הבייתה... אבל בסופו של דבר זה בונה המון את הילדה מבפנים... כי היא יודעת להתמודד עם קשיים באופן עצמאי...וגם זה בונה מבחינה חברתית שהילדה לומדת לחיות ממש בתוך חיים של בנות שונות ממנה... ולהתחבר אליהם, ולקבל אותם... כאשר ילדה הולכת לפנמייה מלאה היא לומדת להעריך יותר את הבית... שזה דבר מאוד חשוב בעיניי... פנימייה מלאה בדרך כלל שומרת על הבת מגיל ההתבגרות... לדוגמא: בהמון מקרים בגיל ההתבגרות יוצה שהבת רבה עם הוריה על המון דברים... וכאשר היא בפנימייה מלאה היא רואה אותם רק בשבת, ולרוב היא תחשוב " אני רואה אותם פעם בשבוע... מה גם בפעם הקטנה הזאת אני אריב איתם??? וכך יש עוד המון יתרונות בפנימייה.. ושלא תחשבי יש גם חסרונות... אבל אם באים לפנימייה בראש טוב החסרונות נעלמים להם בין יאאםםם היתרונות... בהצלחה נשמה!!!
אני אוהבת את הבצפר
![]()
בהצלחה!!!!
![]()
יש גגם את הפנימיה שזה חיי חברה, אחריות ועצמאות
וגם את הבית שאתה הגוזל.. והילד הקטן שעדיין רוצה את הבית..
יתרונות- זה בונה אותך, ומעמיק חברוייות , בונה עצמאות ואחריות וגם הססתגלות למצבים לא רגילים..
חסרונות- זה לא תנאים של בית, אין את הפינה שלך, לא תמיד יש לך כוח לישון מחוץ לבית..
לדעתי זה דבר שצריכים לחיים מתישהו את תצטרכי לעזוב את הבית את לא יכולה להישאר בו לנצח וגם יש בזה משהוא מגבש לצאת מהבית להיות עם חברות לא להיות כל הזמן רק איפו שהכי נוח![]()
שמעתי הרבה ממה שאמרתם..
בנוחות של הבית ופינה אישית וזה לא יודעת עד כמה זה יפריע לי נראה לי את יילך לכיוון של פנמיה
אבל שום דבר לא בטוח!
ולא, אין לי חצי פנמיה בחשבון כי אין קרובה לבית שלי..
נראה לי אני יילך אבל קודם כל אני אתקבל
תודה לכולם!!!
למרות שאני אשמח אם תמשיכו לפרט
סליחה שזה לא תגובה לשאלה ששאלת אבל זה חשוב שיענו לי עליה יש לך בית משפחה הורים טובים אז פתאום לאחר 16 שנה של מסירות והשקעה אין סופית מההורים מבחינה גשמית [וכמובן גם רוחנית...] ומכל הבחינות!!!!! אתה קם ועוזב לרוב ימות השבוע ולמה?? נכון שיש שבת ונכון שזה בונה אותך נפשית ונכון הכל...אבל בגדול למה לקום וללכת ל"בית" אחר בלי שום קשר למה שזה מביא ונותן??? יש לך אמא שרוצה לפעמים שתיהי בבית קצת ככה בבגרות [יאללה אוטוטו שירות לאומי חתונהה זמן שצריך לנצל] מי יזם את הרעיון הזה??? שישי שבת בסדר אבל זה כלוםם
חלק מההשקעה של הההורים זה גם לדעת לשחרר.
דבר נוסף :
מורות-כן,גם מקצועיות -שהקשר איתן בהשבת בפנימיה הוא חזק יותר והרבה יותר מחייב (משני הצדדים) מאשר קשר של בת אקסטרנית.
ודווקא בגלל שזה בונה אותי פשית,
ודווקא בגלל שאני נשכרת מזה.
ודווקא בגלל שאני אתבגר, אלמד לחיות עם בנות(שאני יכולה לא לסבול אותן ואח"כ להיות חברה שלהן).
ודווקא בגלל שאני פוגשת את חברות שלי בצורה שאקסטרנית לא תפגוש.
ודווקא בגלל ש'מצב כפית' מקבל מובן אחר לגמרי כשאת בפנימיה
.
ובגלל שכשאני חולה הן יהיו שם.
וכשהיא נוחרת בלילה -הקירות ירעדו ועדיין יצליחו לישון כמו בובות.
ובגלל שזה מכין אותי לחיים עם אנשים שלא באו מהחממה הפרטית של הבית שלי, לשירות,לחתונה.
ואני מרוויחה חממה נוספת -האולפנה.
ובגלל שהבחורה הזאת לא מפסיקה להשאיר את המגבת על הכיסא
בגלל שנלמד לילד למבחנים
ונצום ביחד בצומות.
ברור לי שאמא שלי יודעת שזה הכי טוב בשבילי כרגע להיות איפה שאני. אז עם כל הרצון שלה שאהיה בבית- היא רוצה גם שאשיג את כל הדברים הנ"ל וטובת היא שעומדת בראש מעייניה.
מצטערת לנפץ את האשליה אבל לפעמים לא דווקה טוב לבנות בבית שלהם ולפעמים בנות רוצות קצת חופש מהמשפחה, מהסביבה המוכרת........
יש בנות (מכירה אישית) שעם הם ישארו אפו שהם כל הזמן הם לא יתפתחו לא יראו את עצמם לעולם לא יהפכו למה שהם באמת כי הסביבה בנתה להם מקום מאוד ספציפי ותפקיד מאוד ספציפי ובפנמייה הם מראות מי הם בלי סטיגמות
אוקי נשמה אז אני בפנימיה ואני יכולה להגיד לך מנסיון שלי -שנה שניה שזה פשוט מדהיםם!!
נכון זה לא כזה כיף לא להיות ליד אבא ואמא גם שצריך אותם ושחברות שלך רואות אותך בכל המצבי צבירה שלך..
אבל יש בדבר הזה גם יתרון. את לומדת להיות עצמאית, נפתחת יותר לבנות,צ חיה איתם..
זה ממש מטורף וגם בדרך כלל האוכל סביר ואת מתרגלת לזה שלא תמיד האוכל ואוו ולא רק לאוכל של אמא
לדעתי זה גם ממש מכין אותך לשנים אח"כ.. חתונה וזה..
אני ממש ממליצה
![]()

ארץ ושמיםאני כותבת עכשיו מהחדר מחשבים באולפנה 
עכשיו אני מרגישה שכן אני ממש מפסידה את הבית אבל אני העדפתי לעזוב מכיוון שרציתי אולפנה שיותר מתאימה לי מבחינה דתית.
השאלה היא למה באמת את רוצה לעבור לפנימיה. אם יש לך סיבה שבאמת חשובה לך אז כדאי לך לעבור.
אבל אם טוב לך אז כדאי לך להישאר בבית ולא רק בגלל הנוחות אלא בגלל הקשר עם הבית.
היי, צריכה בדחיפות מידע על אולפנת רננה
מה הסגנון באופן כללי, למי מיועד, איך האווירה
ומבחינה תורנית-דתית- מה הסגנון? האם מותר שם פלאפונים?
האם יש אולפנה אחרת מקבילה בסגנון כדי שאוכל להשוות?
כל מידע יעזור לי
תודה רבה!
נחשבת אולפנה תורנית בעיקרון, לא בקצה הכי תורני של הסקאלה. למיטב ידיעתי מותר שם סמרטפונים, אולי צריך סינון.
אולפנות נוספות שאולי אפשר לבדוק: שיראל, עטרת רחל, ראשית.
(אני מכירה את הנושא ממקום של אמא לבת באולפנה, אז לא יודעת מקרוב מאוד...)
כולן עם נוקיות, גם הצוות וגם התלמידות.
אולפנה דתית תורנית באוירה חלוצית.
הבנות שלי לומדות שם.
שווה לבדוק
אני רוצה ללכת לאולפנת קומי אורי ואני צריכה לשכנע את ההורים שלי ואני לא יודעת איך מישהי יכולה לעזור לי בבקשה?
ההורים שלי מאוד דוסים אבא שלי רב וכו..
הם מסכימים לי ללכת לתפארת, ראשית, רעיה ובהרן אפילו לכפר פינס הם לא מסכימים.
מישהי יכולה לעזור?
למה את רוצה ללמוד שם?
מה הדברים שחשובים לך?
אני ממש אשמח לתשובהעלה קטןלא בשבילי -
אולפנה בסגנון של אולפנת בית-אל
מישהי מכירה אולי?
תודה מראש!
היייייי לכולןןן
מחפשת אולפנה לשנת לימודים תשפ"ו עולה (עולה לי"ב)
אני יודעת שזה ממש מאוחר אבל תמיד עדיף לנסות
בקיצור סגנון ברסלב כזה מתנחל
חצאיות ארוכות, טלפונים כשרים, עם בגרויות
לא כ"כ משנה איפה עדיפות לירושלים אפשר עם פנימייה
בנות טובות וכפיות זורמות סגנון דוד המלך כזה..
מקום שיהיה חיבור לה מתוך אהבה
וצוות טוב
חחח זהו בעיקרון
אשמח להמלצות וגם לטלפונים או מייל של המקום 
מפוצלשת(:אחרונהיש את אולפנת ראשית ואולפנת נביעה שהם בירושלים
ויש את אולפנת טהר ביד בנימין ואולפנת תפארת במגדל העמק
יש פרטים בגוגל תחפשי..
בהצלחה 😇
לצערי עם כל הפוליטקלי קורקט אין אימוג'י נסקל או סוקל
אז תסתפק באימוג'י של בית הסקילה
חסום לשעבראחרונה