את בפנימיה?

טוב לי אבל שנה הבאה מערבבים את הכיתות..

וזה גם בונה חברתית

להישאר בבית, להרווויח את כל מה שיש בבית...,

או שחשוב לך יותר הכיף והחברות,

אני חושבת שכל עוד יש אולפנה  בלי פנימיה טובה שאת אוהבת ויהיה לך טוב שם,

אז כדאי לך אותה.. 

בפנימיה אתה מפסידד מלא מהבית..

אני לא אומרת שפנימיה זה לא כיף, אני בפנימיה ואני מממששששש נהנננתת!~

פשוט את הכיף יכול להיות לך גם האולפנה בלי פנימיה, לא אותו סוג כיף אבל גם כיף

חשוב לי גם להגיד שגם חצי פנימיה זה ממש לא אותו דבר כמו להיות בבית..

למרות שזה רק יומים וזה.. זה מאוד שונה..

אבל אחרי הכל זה גם מממש תלוי בבת..

אז פוול בהצלחה..

ואם את צריכה עזרה, בחפץ לב

בעיקרון יש לי התלבטות בין האולפנה שאני בה עכשיו לפנמיה מלאה- אין לי אולפנה שהיא חצי שבאה בחשבון בשבילי..

אני אחת שישנה הרבה אצל חברות ואני חולה על הבית שלי אבל דוקא הקטע שלצאת ממנו לא יהיה לי קשה כי חוזרים כל שבוע, ברור שזה לא אותו דבר..

אני יותר מטלבטת גם בגלל הסניף שלנו שאני ממש אוהבת ואני מפחדת שאם אני יהיה בפנמיה אני לא יכנס להדרכה וזה.. זה גם לא שבבית משעמם לי כי מלא חברות באות אליי וגם אני אליהם

אבל דוקא בגלל זה אני יודעת שיהיה לי טוב אם חברות והכל..

וגם האולפנה שאני בה עכשיו ממש טוב לי חוץ מהקטע ששנה הבאה מערבבים

אז אני ממש בהתלבטות,

עם האוכל גם יש לי בעיה כי אני אלרגית לגלוטן

אבל זה לא מסוג הדברים שכ"כ יפריעו לי לעבור..

אז מה אתם אומרות?

אני גם רגישה לגלוטן וזה סיוט כי לא בכול אולפנה יש תפריט על זה

זה תלוי עם את ילדת בית, יש בזה משהו מגבש עם את מכירה שם בנות אז זה יותר קל.

אין כזה דבר ילדת בית וילדת חוץ.

אולי יש בנות עם העדפה מסוימת אבל מתגברים על זה כי המטרה פה היא נעלה הרבה יותר.

אני בשישית והתחלתי השנה אולפנא עם פנימיה מלאה- בשבועיים הראשונים היה לי קצת קשה אח"כ סביר ועכשיו בא לי לחזור לאולפנא (ואני עוד הייתי נחשבת ילדת בית) . מתרגלים מהר מאוד, ואת חוזרת כל שבוע הביתה זה לא כזה ביג דיל

שורה תחתונה- אני ממש ממש בעד. אני ב"ה מצליחה לפרוח באולפנא לגבהים שלא דמיינתי כשהייתי באקסטרני, ואני ממליצה לכל אחת לעבור לאולפנא עם פנימיה.

כי אני יודעת שזה בונה חברתית וכיף..

אני גם במילא הרבה עם חברות..

לדעתי, אם הלב שלך נוטה לאיזה כיוון, לכי איתו.

בפנימייה אפשר להשתפר במידות, יש דגש על החברה ועל פתיחות.

מצד שני לפעמים זה חונק קצת.

זה אחרת ולא כל ילדה באלך ובפנימיה את 24 אחריות שהם קובעים לך ולא ההורים

אין לי  כ"כ אחים בבית.. גם כשאני בבית אני עם חברות בד"כ

פנימיה זה ממש קשה!!! זה שווה אבל קשה.. 

1. מפסידים את הבית וזה ממש מבאס וקשה.

2. יש כל הזמן לחץ לימודי כי גם אחר הצוהריים כל הזמן לומדים....

3. אין את העזרה התומכת של ההורים...

בקיצור זה ממש כייף ובונה אבל זה גם ממש קשהה.

ותחשבי הרבה לפני שאת עושה את זה ותהיי בטוחה בהחלטה שלך כדי שאחר כך לא תתחרטי...

בהצלחחהה

הי לך!! אני לומדת בפנימייה בגדרה (בהרן) וגרה בירושלים... אני חייבת לציין שיש משהו מאד מאד בונה טוב ומבגר, בפנמייה... ברור שבהתחלה זה קשה.. וקצת מתגעגעים הבייתה... אבל בסופו של דבר זה בונה המון את הילדה מבפנים... כי היא יודעת להתמודד עם קשיים באופן עצמאי...וגם זה בונה מבחינה חברתית שהילדה לומדת לחיות ממש בתוך חיים של בנות שונות ממנה... ולהתחבר אליהם, ולקבל אותם... כאשר ילדה הולכת לפנמייה מלאה היא לומדת להעריך יותר את הבית... שזה דבר מאוד חשוב בעיניי... פנימייה מלאה בדרך כלל שומרת על הבת מגיל ההתבגרות... לדוגמא: בהמון מקרים בגיל ההתבגרות יוצה שהבת רבה עם הוריה על המון דברים... וכאשר היא בפנימייה מלאה היא רואה אותם רק בשבת, ולרוב היא תחשוב " אני רואה אותם פעם בשבוע... מה גם בפעם הקטנה הזאת אני אריב איתם??? וכך יש עוד המון יתרונות בפנימייה.. ושלא תחשבי יש גם חסרונות... אבל אם באים לפנימייה בראש טוב החסרונות נעלמים להם בין יאאםםם היתרונות... בהצלחה נשמה!!!

אני אוהבת את הבצפר

בהצלחה!!!!

זה גם קשה וגם נחמד יש לחץ יש עומס אבל יש לך את החברות שיכולות לעזור

יש גגם את הפנימיה שזה חיי חברה, אחריות ועצמאות

וגם את הבית שאתה הגוזל.. והילד הקטן שעדיין רוצה את הבית..

יתרונות- זה בונה אותך, ומעמיק חברוייות , בונה עצמאות ואחריות וגם הססתגלות למצבים לא רגילים..

חסרונות- זה לא תנאים של בית, אין את הפינה שלך, לא תמיד יש לך כוח לישון מחוץ לבית.. 

לדעתי זה דבר שצריכים לחיים מתישהו את תצטרכי לעזוב את הבית את לא יכולה להישאר בו לנצח וגם יש בזה משהוא מגבש לצאת מהבית להיות עם חברות לא להיות כל הזמן רק איפו שהכי נוח

שמעתי הרבה ממה שאמרתם..

בנוחות של הבית ופינה אישית וזה לא יודעת עד כמה זה יפריע לי נראה לי את יילך לכיוון של פנמיה

אבל שום דבר לא בטוח!

ולא, אין לי חצי פנמיה בחשבון כי אין קרובה לבית שלי..

נראה לי אני יילך אבל קודם כל אני אתקבל

תודה לכולם!!!

למרות שאני אשמח אם תמשיכו לפרט

סליחה שזה לא תגובה לשאלה ששאלת אבל זה חשוב שיענו לי עליה יש לך בית משפחה הורים טובים אז פתאום לאחר 16 שנה של מסירות והשקעה אין סופית מההורים מבחינה גשמית [וכמובן גם רוחנית...] ומכל הבחינות!!!!! אתה קם ועוזב לרוב ימות השבוע ולמה?? נכון שיש שבת ונכון שזה בונה אותך נפשית ונכון הכל...אבל בגדול למה לקום וללכת ל"בית" אחר בלי שום קשר למה שזה מביא ונותן??? יש לך אמא שרוצה לפעמים שתיהי בבית קצת ככה בבגרות [יאללה אוטוטו שירות לאומי חתונהה זמן שצריך לנצל] מי יזם את הרעיון הזה??? שישי שבת בסדר אבל זה כלוםם

מצטערת לנפץ את האשליה אבל לפעמים לא דווקה טוב לבנות בבית שלהם ולפעמים בנות רוצות קצת חופש מהמשפחה, מהסביבה המוכרת........

יש בנות (מכירה אישית) שעם הם ישארו אפו שהם כל הזמן הם לא יתפתחו לא יראו את עצמם לעולם לא יהפכו למה שהם באמת כי הסביבה בנתה להם מקום מאוד ספציפי ותפקיד מאוד ספציפי ובפנמייה הם מראות מי הם בלי סטיגמות 

אוקי נשמה אז אני בפנימיה ואני יכולה להגיד לך מנסיון שלי -שנה שניה שזה פשוט מדהיםם!!

נכון זה לא כזה כיף לא להיות ליד אבא ואמא גם שצריך אותם ושחברות שלך רואות אותך בכל המצבי צבירה שלך..

אבל יש בדבר הזה גם יתרון. את לומדת להיות עצמאית, נפתחת יותר לבנות,צ חיה איתם..

זה ממש מטורף וגם בדרך כלל האוכל סביר ואת מתרגלת לזה שלא תמיד האוכל ואוו ולא רק לאוכל של אמא

לדעתי זה גם ממש מכין אותך לשנים אח"כ.. חתונה וזה..

אני ממש ממליצה

אני כותבת עכשיו מהחדר מחשבים באולפנה

עכשיו אני מרגישה שכן אני ממש מפסידה את הבית אבל אני העדפתי לעזוב מכיוון שרציתי אולפנה שיותר מתאימה לי מבחינה דתית.

השאלה היא למה באמת את רוצה לעבור לפנימיה. אם יש לך סיבה שבאמת חשובה לך אז כדאי לך לעבור.

אבל אם טוב לך אז כדאי לך להישאר בבית  ולא רק בגלל הנוחות אלא בגלל הקשר עם הבית.

אדם אנונימי פונה לנערות ברשת ומציע מספר טלפון?

לי זה נשמע כמו סוטה, אבל בוא תחשוף את עצמך.

שלום לכולם, קראתי את התגובות שלכם והאמת שאתם צודקים במאה אחוז בכך שטעיתי כשפרסמתי את הדברים בצורה אנונימית, וזה לגמרי בריא ונכון לחשוד ולשמור על הנוער שלנו מפני פניות אנונימיות ברשת. לוקח את ההערה הזו לתשומת ליבי לחלוטין.

​אז הנה, בלי פילטרים: קוראים לי מאיר, זכיתי ללמוד פנימיות התורה . עברתי בעצמי מסע לא פשוט עם השאלות האלו, והתשובות שמצאתי בפנימיות התורה ובתורת ארץ ישראל (הרב קוק זצ"ל ועוד) פשוט הצילו לי את עולם האמונה וחיברו אותי מחדש לתורה בשמחה ובגאווה.

​מתוך המקום הזה, ומתוך הניסיון שיש לי בעבודה החינוכית שלי עם נוער, הרגשתי דחף עצום פשוט להיות שם בשביל חבר'ה צעירים שעוברים את הטלטלות האלו לבד, בלי שיש להם את מי לשאול בגובה העיניים. חלילה לי מלהגיד שאני יודע יותר מגדולים וטובים ממני – המטרה שלי היא לא להחליף את הרבנים, אלא להיות צינור ומתווך של התורה הגדולה שלהם לשפה שנוער מבין היום.

​אני מבין לחלוטין את הרגישות, ומקבל את הביקורת. מי שרוצה מוזמן לדבר איתי, לשאול,ולהבין במי מדובר ליצור קשר

שבוע טוב ובשורות טובות

אף אחד לא אמור ובטח שלא אמורה, להתקשר אליך כדי לגלות מי אתה!!!

תספק שם מלא, תפקיד בהווה, מקום מגורים, איפה היא העבודה החינוכית שלך, המלצות עליך.

איך נאמת שאתה לא טרול ולא שקרן סוטה? אם אין לך מה להסתיר אז אתה תוכל לספק מידע מלא ואמיתי עליך. מידע שאפשר לאמת. 

"אני דני. למדתי תורה. הייתי מבולבל וגיליתי את האור. אני רוצה לעזור לכן, ילדות חמודות. תתקשרו..."

זה הטקסט שכתבת אם מורידים את כל האוויר החם. יש כאן 1000 נורות אזהרה מהבהבות. במצב כזה, ללא אימות וודאי, ההנחה היא שאתה אדם מסוכן.

אני כבר דיווחתי למנהלים שיבדקו את האירוע החשוד הזה.

היא מה חשוב כיסוי ראש וכמה עומק יש בשיער של נשים.

או כמה חשוב צניעות ולמה זה מרגיש משחק.

והפניה לאולפניסיטיות ולא לצעירים בכללי.

בקיצור שחררו אותו בנות.

(הגעתי מהראשי, למה זה שם?)

איך בונים זוגיות טובה. למה הן צריכות להתבחבש בזה עכשיו ומתוך איזה נסיון חיים רווק ילמד את זה?!
 

בכלל, אחד התנאים הכי בסיסיים ללמוד פנימיות התורה - זה להיות נשוי. גם אם אחרי שנפתחו שערי חכמה, פחות מקפידים על כל התנאים - על התנאי הזה מקפידים מאוד.

האם יכול להיות יחיד, שאחרי ששנים העמיק בקצובות ההלכתיות וגם למד בצורה מסודרת יסודות אמונה, הוא יצעד גם לכיוון הפנימיות? אולי, לפעמים, בהדרכה צמודה ומדוייקת של תלמידי חכמים אמיתיים. אם יש יחיד כזה, הדבר שהוא בחיים לא יעשה, זה להזמין נערות לשיחות אישיות.

התשובות לשאלות האלו כ"כ פשוטות, ומובנות.

ולא צריך תורה מיוחדת מדי בשביל למצוא אותן.

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)