שבתה העבודה מאריאל
יאתיו חשמונאים ציוית,
אזרתם עז וגבורה.
לישע עמך יצאת,
וגאלתם חיש מהרה.
בן-ציון
בן-ציון
כי הכוונה היא לזרים.
זה מה שהיה בשיר המקורי (של ר' מאיר אש), אלא שכדי שלא יהיו אי-הבנות המלחין החליט לצנזר את זה...
בן-ציון
סביוןעל בורא עכו"מי מזונות שמעת? ויש גם את ארבעת העכו"מים...
וראיתי פעם רש"י כלשהו שהיה כתוב בו על עכו"ם שלא עובד עבודת כוכבים 
בן-ציוןשלא יבינו את זה בטעות על החשמונאים.
בפיוט המקורי יש בתים רבים. המלחין בחר לצורך השיר רק שני בתים שנראו לו יפים וקולעים. בפיוט כתוב "והשמדתם" כי הבית שלפני כן דיבר על היוונים. בצירוף החדש המשמעות היא שעוסקים בחשמונאים לכן מתאים "וגאלתם".
איך אני יודע? לא אגלה משיקולי אאוטינג...
ואגב, צריך להיות: "שבתה עבודה" לא "שבתה העבודה". הזמר הנפלא עקיבא מרגליות לא דייק פה.
סביון
אגב, מי שרוצה השיר המלא נמצא באוצר החכמה
ובאמת יש הרבה שירים כאלוו
פוסעתעם המנגינה והמקהלה...
(ערבי שירה...שם שמעתי...)

עוד מישו מכיר אתזה! |מאושר|
ופשיטא שאלו המילים |מתנשא|
אהבת ישראל!!אבל אנשים בכללי לא מכירים
אז נחמד לראות שכן
לא וגאלתם חיש מהרה,
אלא והשמדתם חיש מהרה, השמדת את הזרים שבאו במקדשי
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול