בס"ד
אבל לזמן קצר
בס"ד
אבל לזמן קצר
בס"ד
הצעירים של ימינו... העולם שלהם רץ מהר מדי..
<טוב, זה הופך אותי לאדם ישן>
אבל ברוך שובי.

בס"ד

סתם, אולי יום אחד, אבל כרגע ממש לא. לומדים בראבק (ותראי לי חייל אחד שסגר חודשיים בבסיס)
נחלבס"ד
(לא באתי לעשות תחרות מסכנות, אני נורא גרוע בזה
, סתם טפחתי לעצמי על האגו)
)בס"ד
|לא יודע איך זה מסתדר עם מה שאמרתי קודם||מגיע למסקנה שאין על קוצק||עדיין לא יודע איך זה מסתדר עם מה שאמרתי קודם|
(ב"ה, טוב לי איפה שאני
והנה עוד דוגמה לחבדניקים שחיים בסרט שהכל מהם, זה מושג שקיים בעולם הרבה יותר רחב)
ממש.
בקטע של ביטול.
אם כי אפשר לומר, שפשוט יותר הגיוני לשמוע אותו בחב"ד, כי שם יש אותו הרבה, ומבין התורות שאפשר למצוא את המושג הזה, תורת חב"ד היא הנפוצה ביותר..
|מלמד זכות|
נחלולאיודע למה, יש לי בעיה עם המושג ביטול,
אולי כי לא באמת הבנתי מהו.
|מחליט שחבד מיוחדת|
|אלע שונאים זאלען פלאצן ברב רבאק|
בס"ד
ראית שבקטלוג של היריד הם הגדירו את ספרי החסידות ואת ספרי בית פשיסחה כשתי קטגוריות נפרדות?
כך שאני בספק עד כמה אתם מחשיבים אותנו כחלק מכם (אני מגדיר את עצמי חלק מהזמן כסוכשטובר, ובשאר כקוקניק עם דגש על החלקים הפשיסחאיים).
סביר להניח שזה פשוט כי מי שלא לומדת את תורת חב"ד לא לומדת גם תורות אחרות.
ומצחיק שאת כל זה אני כותב עם תניא בכיס...
בס"ד
זה ככה כל החסידים מאז המחלוקת בין החוזה מלובלין לבין היהודי הקדוש ור' שמחה בונים.
בס"ד
בקצרה- "היהודי הקדוש" מפשיסחה ותלמידיו: ר' שמחה בונים, וחסידויות קוצק, וורקי, אמשינוב, סוכטשוב, גור, איזביצא, לובלין (של ר' לייבל איגר ור' צדוק), אלכסנדר. שכחתי מישהו? אה כן, הרב קוק.
בס"ד
היה ונשאר ליטוואק.
אבל יש בהגות שלו צדדים מאוד פשיסחאיים (ואומרים שהוא היה לוקח 'שפת אמת' לכל מקום).
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)