אף פעם לא עשיתי וזה נשמע לי מגניב.
ילדים, היזהרו!
אם מתחילה להגיב פה ניקית חדשה זו עלולה להיות פסידונית בתחפושת ליל כל הקדושים. (כי אין לי מושג איך כובים הלוואין או מה שזה לא יהיה)
אף פעם לא עשיתי וזה נשמע לי מגניב.
ילדים, היזהרו!
אם מתחילה להגיב פה ניקית חדשה זו עלולה להיות פסידונית בתחפושת ליל כל הקדושים. (כי אין לי מושג איך כובים הלוואין או מה שזה לא יהיה)
היהדות כל כך יפה! למה ללכת לחיקוי העלוב שלה?!![]()
בניגוד לפורים ששם נהגו הנשים להיראות בציבור בחברת שמלת נסיכות ורודה וממולמלת.
(והיי! זה אפילו לא חיקוי עלוב. סתם לילה שמפחיד לצאת בו לרחוב.)
ומי אמר שהפצלש שלך חייב להיות מפחיד?
ומפחיד בדר ג'קיל ומסטר הייד סטייל 

הבעיה שלי היא יותר עם עברית.
יש לך הצעות?
זה סתם מעצבן, אולי 2 זה נחמד אבל יותר מזה זה כבר ממש מעצבן
אני עוד מתלבטת עם האחד שלי 
ואם אני יגלה אותך אז מוסכם שאני בלשית, טוב?
מוסכם.פסידוניתלמרות שזאת לא חוכמה כי כמה כבר פותחים ניק, אז אם תיכנס פתאום ניקית יהיה די ברור מי זאת 
אחרת זה לא נחשב.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)