רק שאת הרבה יותר אמיצה, אצלנו לא היו מילואים לפני חודש, ויחסית אנחנו יכולים לדבר רוב הזמן (לא בעזה).

אבל חוץ מזה את ממש מוציאה לי את המילים מהפה.

טוב, בגלל שאחותי בטח קוראת אותי אז אני לא אכתוב כל אשר על ליבי.

אבל ברור שזה לא פשוט.

באיזה סגנון ישוב את גרה? נראה לי שבישובים קהילתיים או מאחזים עם קרוואנים צמודים, הרבה יותר קל לעבור את זה... התמיכה היא הרבה יותר צמודה....

והפיסקה השניה... חבל על הזמן, כ"כ נכון... גם אני! גם אני! היום נשברתי, סתם אוסף של מקרים לא נעימים שפשוט....

אז מה אני אגיד לך? תחזיקי מעמד... ואם זה קצת עוזר אז לדעת שבאמת יש עוד הרבה נשים כמונו (אני מעריצה של נשות הקבע אגב, זה נראה לי בלתי נתפס...).

וגם לדעת שיהודי הוא אף פעם לא בודד ולבד. תמיד יש את אבא שבשמים שהקו אצלו אף פעם לא תפוס....

וחוץ מזה את ממש

וגם שולחת לך חיבוק. את גיבורה, גם אם לא מרגישה ככה ולא רוצה להרגיש ככה, וזה בסדר. אולי יש בסביבה שלך אימהות נוספות במצב דומה? אולי תוכלו להתאסף יחד פעם בשבוע ולתמוך זו בזו? אולי תרצי ללמוד משהו עם חברה בטלפון? אולי יש סבתא, אחות, גיסה, חמות, שכנה, מישהי, שתוכל לשמור על הילדים איזה שעתיים בשבוע ולשחרר אותך להתאוורר? אולי תצאי דווקא עם הילדים לפיקניק בצהריים כשפחות קר בגן שעשועים הקרוב? אולי תכיני איתם אוכל מצחיק עם פרצופים? אולי תכינו חבילה וציורים ותשלחו לאבא? כשהילדים שלי נופלים מקבלים מכה ובוכים, אני שרה להם: "שבע יפול צדיק וקם!"

"רבי נחמן מברסלב כך אומר: לא להתייאש, לא להתייאש, אסור להתייאש! 

אם הגיע זמן קשה, רק לשמוח יש רק לשמוח יש!"

אבא

טל קרסנטי \אבי טולדנו \ תמיר גל

לחן: יהורם טהר-לב

תפילת הילדה ביצוע: ישראל פרנס מילים: ישי לפידות ורונן גרוס לחן: ישי לפידות

רק רציתי להגיד לך ילדה שלי אני רואה את דמעותייך את ליבך המבקש לא על עצמך על אחייך שסובלים עדיין תפילתך ילדה שלי אל תעצרי שומעים אותך עד לשמיים והשערים כולם, גם נעולים נפתחים עכשיו שם לפנייך לא אל תדאגי ילדה הכל יהיה בסדר תפילותייך מתקבלות שם במרומים אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך שבוקעות את כל הרקיעים וימים טובים יבואו, את עוד תראי נשמח כולם עד לשמים והאלוקים הטוב עוד יהפוך הכל וכל רעה תהיה טובה כפליים. לא אל תדאגי ילדה...   שיר לשירה ביצוע: מירי מסיקה מילים: יהונתן גפן לחן: קורין אלאל דברי עכשיו ילדה אני שומעת, כל העולם מקשיב למלמולך. דברי, מלאך שלי, אני יודעת שלא תמיד יקשיבו לקולך. דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים, כל עוד חלב נוטף מחיוכך. חבקי את כל פחדי בשתי ידייך, חבקי דובים גדולים מתוך שנתך. עולם חדש וטוב אני אתן לך. כבר במבט כחול את מגלה, כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה. תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך. סיכת פרפר קשורה בשערך. תהיי קטנה מאומה לא יברח לך. אני אהיה גדולה גם בשבילך. דברו שפתיים יחפות דברו עיניים...   פסק זמן ביצוע: אריק איינשטיין מילים: אריק איינשטיין לחן: שם טוב לוי לקחת פסק זמן ולא לחשוב לשבת מול הים ולא לדאוג לתת לראש לנוח מהפיצוצים לתת ללב לנוח מהלחצים אני יודע שזה לא הזמן בעצם גם אני עוד לא מוכן אבל הנשמה רוצה קצת מנוחה לתפוס אויר בשביל לחזור לעבודה אולי זה רק משבר קטן וזה חולף אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף לקחת פסק זמן ולא לחשוב לשבת מול הים ולא לדאוג לתת לראש לנוח מהפיצוצים לתת ללב לנוח מהלחצים אולי זה רק משבר קטן וזה חולף אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף לקחת פסק זמן ולא לחשוב לשבת מול הים ולא לדאוג   עוד נפגש ביצוע: אריק איינשטיין מילים: אריק איינשטיין לחן: שם טוב לוי   בא לו הלילה, ושקט עכשיו. בא געגוע, לראות לחבק אותך מה שעובר בי, זה יותר ממילים יש כאן הכל אבל אין אותך. את שוב עוברת ימים לא קלים איך את שומרת ומה עם החיוכים מה את חושבת זה קשה במילים יש כאן הכל אבל אין אותך. עוד נפגש ויהיה לנו טוב זה יהיה בקרוב, קרוב שנינו ביחד יהיה לנו טוב אל תדאגי זה קרוב, קרוב. מה לספר לך וזה רק מכתב מה לתאר לך ואיך לעניין אותך מה לספר לך - לא מוצא לי מילים יש כאן הכל, אבל, אין אותך. עוד נפגש...   לילה בדרום ביצוע: גבי ברלין מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב שביל החלב שבשמיים ודרך העפר נושאים אלייך, אל הבית את כל חלומותי מן המידבר. ואז אנחנו שוב בשניים בעיר יפה, לילית, ומחזיקים את הידיים כמו תמיד, כמו תמיד.. לילה בדרום ליד הטנק האפלולי, רוח מתעוררת בשיחים. עוד מעט אחזור אהובתי שלי - תכף ירעמו התותחים. הרכב נח בתוך הרשת כבר ישנים כולם, ואת אל תוך פני לוחשת את כל האהבות שבעולם. ואז ידי אותך חובקת מעבר מרחקים, וכמה שקט, כמה שקט ומחכים ומחכים... לילה בדרום...

אט אט. עכשיו אני רק מתחילה להבין עד כמה התקופה הזאת היתה קשה לי ועד כמה אני זקוקה ליציבות של השגרה עם בעלי היקר..

מתחילים להתרגל אחד לשנ י מחדש...

תודה לכל התומכות! הייתי פשוט זקוקה למילה חמה ומשתתפת.

בשורות טובות!!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....