מה שאני כותבת הוא מהחוויה האישית שלי ולא בטוח שכל אחת תסכים/תזדהה איתי.. קח בחשבון!

1. אספר לך שקרה לי כמה פעמים שהייתי נחמדה לבחורים מסויימים מכל מיני סיבות (לקוחות שלי בעבודה, אנשים שהיו זקוקים לעזרתי וכדו') ועד כמה שהשתדלתי להיות הכי עניינית ולא לרדת לפסים אישיים , הם משום מה חשבו שהיחס הנחמד שלי אליהם רומז להם שאני מעוניינת לצאת איתם.

ואני מבחינתי הייתי נחמדה רק כי הייתי צריכה (וגם כי אנחנו בני אדם) אבל לא טרחתי בשום אופן לשדר איזשהו רצון לצאת איתם.

הם פירשו את הנחמדות שלי אליהם באופן לא נכון ורצוי מבחינתי. ואני לא אחת שמשחקת משחקים!

אני חלילה לא אומרת שהרצון של אותם בחורים לצאת איתי או שהרצון שלך לא במקום ושהפרשנות היא לגמרי לא תקינה, אני רק מנסה להבהיר לך שלפעמים כולנו, בנים ובנות, מפרשים דברים לא נכון.

2. לא תמיד מה שבחורה אומרת לך זה למה שאתה חושב שהיא התכוונה.

לדוגמא- קרה לי שמישהו פנה אלי בשם חבר שלו שראה אותי ורצה לצאת איתי ולא היה לי מושג מי הבחור שראה אותי.

ביקשתי מחברה שלי לברר רק פרטים בסיסייים כדי לדעת בכלל במי מדובר.

בעיקרון זה בכלל לא היה מתאים רק מהפרטים הבסיסיים.

הבעיה היתה בזה שאותו בחור לא הפסיק "לרדוף" אחרי. ולא הבנתי למה כי בעצם החזרתי תשובה שלילית.

אחרי בירור עם חבר שלו שפנה אלי בשמו, התברר שהוא היה בטוח שאני מעוניינת, אפילו שהחזרתי תשובה שלילית. כי מבחינתו, עצם זה שביררתי עליו קצת זה אומר שגיליתי בו עניין ושכנראה מהלחץ החזרתי תשובה שלילית.

רק שמבחינתי, ביררתי בירור ראשוני בלבד, רק כדי בכלל לדעת במי מדובר כי אפילו לא ראיתי אותו ולא ידעתי שום דבר עליו.

בתכלס, ההבדל הוא, שאני מהצד שלי החלטתי לעשות השתדלות בבירור כללי עליו אבל בלי שום התחייבות לצאת איתו. הבחור הזה פיתח המון ציפיות ושרק בגלל הבירור הקטן שעשיתי הוא החליט שאני רוצה לצאת איתו בטוח.

לסיכום, הרצון שלך הוא מדהים בעיני, אבל אני חושבת שכדאי שתשים לב אם הרצונות שלכם בכלל תואמים ואם יש בכלל על מה "לרדוף" אחריה. או שכדאי שתמשיך הלאה בחיים ותברר יותר לעומק גם מה הרצון שלך..

ובנוסף, דעתי האישית בלבד, אני חושבת שזה לא טוב שתבוא אליך לסעודת שבת.. גם מצד הרגשות שלך שבטח יציפו אותך שוב, וגם כי זה נראה לי לא יפה מצידה שהיא באה אליך לסעודה אחרי מה שקרה בניכם. צריך להיות קצת יותר ברגישות לדעתי במצב כזה..

תחשוב טוב שוב אם אתה רוצה להמשיך לחשוב עליה או להתקדם בחיים, איתה או בלעדיה....

בהצלחה רבה ובשורות טובות בעז"ה

במחילה מכבודה אבל זה באמת נשמע שהיא משחקת איתך משחקים... זה ממש לא פייר לעשות דבר כזה!

אני אומרת שאתה גם חייב להיזהר ולשמור על הרגשות שלך במצב תקין, אל תתן לה לבלבל אותך. ואם היא מבולבלת, זה לא תפקידך לסייע לה (אם אשתך מבולבלת אז ברור שלעזור אבל לא לבחורה שאין לך קשר אישי איתה).

תשים לב גם שבמידה והיא תגיד לך שהיא כן מוכנה לצאת איתך, אז שלא תתייחס אליך כאל בחור "פיילוט".

כלומר, שלא תצא איתך כשהיא עדין לא יודעת מה היא רוצה מעצמה ואיזה בחור היא מחפשת ושהיא אומרת לך כן כי אתה חלילה ברירת מחדל, או שהיא יוצאת איתך כי אתה רוצה והיא מרצה אותך ונענית לרצון שלך. גם אם משהו יתפתח ביניכם בסופו של דבר, להתחיל קשר ככה זה לא טוב וגם קצת פוגע לדעתי.

במידה והיא עושה בירור יסודי עם עצמה מה היא רוצה, וכנ"ל גם אתה, אי חושבת שזה יותר הגיוני שתצאו אחרי הבירור, או שבכלל לא תתאימו..

מאש.

למי יש כוח לבנות שלא יודעות מה הן רוצות מעצמן...

מצד שני, אם תחזיק מעמד עוד שנה בערך ככה יכול להיות שהיא תתאהב בך מעל הראש.

אבל לא חושב שהתנהגות כזאת היא סימן טוב.

למה זה קורה?

כי יש בחורות שרוצות משום מה להרגיש שהגבר הוא בלתי מושג בשבילן, ורק אז הן מתאהבות בו.

לא מחזיק מהבחורות האלה נשים ראויות לקשר. רובן ילדות קטנות (תרתי משמע).

וחוצמיזה, יש גם בנים ספציפיים שנתקלתי בהם באופן אישי שגם משחקים אותה קשים להשגה ומסובבים בנות (ולא רק בנות) על האצבע הקטנה שלהם! גם הם ילדים קטנים...

אין לי מטרה לפתוח כאן בוויכוח, רק לשים דגש שאסור להכליל אף אחד בקבוצות בודדות של חריגים ויוצאי דופן.

יש כאלה ויש כאלה אבל בבקשה אל תכליל!

יש לכולנו במה להשתפר ב"ה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני פשוט לא אוהבת שאומרים משהו כללי מאוד מבלי לרדת לפרטים וכך נוצרת חוסר הבנה.. (לדג'- "השמאלנים האלה..."- איזה שמאלנים? דבר בפרטים, לא כולם קיצוניים ויש הרבה אנשים טובים בתוך כל קבוצה..)

וחוצמיזה שכתבת רק על בחורות, אז לא שמעתי מדבריך שאתה מבין שזה גם אצל בנים ככה..

מחילה!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אפילו שיש לה קשר עם המשפחה שלך.

תחשוב על עצמך אם זה יעשה לך טוב שהיא תבוא ותפגוש בה שוב..

ואם היא בדרך להתארס, עוד יותר חשוב לשמור על דיסטנס.

ו"ידידות", אגב, זה מתכון בטוח להתערערות שלום בית בעתיד ובלבול יחסים בהווה. צריך המון המון זהירות.

יכולה להגיד באופן אישי שאני "אזרוק" בחור שיספר לי שיש לו "ידידות". אבל זאת אני! ממש לא כולם כאלה..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שנינו חושבים שככל הנראה זה לא שהיא מעוניינת, אלא שהיא פשוט לא מרגישה שזה אומר משהו עליכם.

חיים טובים, מאושרים ומלאי שמחה!

זה נשמע שהיא לא מעונינת, אבל מתענינת ונחמדה בתור בן אדם,

רוצה להראות שלמרות שזה לא מתאים אין פה דחיה אישית.

עדיף לא לקחת דברים כאלו יותר מדי בחשיבות, למרות שזה קשה.
היא תהיה שבת ביישוב, היא מחפשת מקום לעשות סעודת שבת, משפחה נחמדה שהיא מכירה,

יכול להיות שזה כל מה שזה אומר- ואפילו הגיוני. תצפה מדברים כאלו לכמה שפחות.
 

עוד עניין- אל תאמין לשמועות. זה לא עוזר ולא מוסיף. רק אם יש לך מידע אמיתי על משהו אתה יכול להיות

בטוח לגביו.
 

היה לי סיפור חצי דומה, היום ב"ה נשוי לאישה מדהימה, היא נשואה למישהו שאני לא מכיר בכלל.
הכל בסדר. 

היא יודעת שלא נוח לבחור ובכל זאת רוצה לבוא?

כנראה רוצה ליטוף לאגו מאיזה בחור שיכרכר סביבה

עבירה על כמה וכמה דיני תורה כמו ואהבת לרעך כמוך, ולא תונו איש את עמיתו וכו'.

אף אדם לא רוצה לצאת "קטנוני" ולסרב לדבר כזה, אז הוא יסבול במשך שבת שלמה עינוי נפש בשביל איזה בחורה שמשעמם לה? חס ושלום!

זה נוגע גם לעניין "כיבוד" בחטיף, או בקשה צדקה ממי שיודעים שלא יסרב מחוסר נעימות.

לכל הדעות זהו גזל גמור. ובדומה לכך כאן זוהי אונאת דברים ברורה.

תפסיקו לתרץ התנהגות גסה בטיעונים כמו "בגרות", בבקשה.

הגזל היה המקור להשוואה.

זאת אונאת דברים וביטול מצוות עשה.

נא לא לערבב דברים.

הניחוש שלך לא נכון. אני חי בחברה מעורבת לגמרי.

ואני יכול להבטיח לך שאני יודע על חברה מעורבת לכל הפחות כמוך

על הצער שנעשה להם, ועל העוול שעושים להם אלה שלא מתחשבים.

כשתשמעי את זעקות השבר, ותראי את הדמעות, שבי ונדון בזה שנית. בסדר?

זכיתי להיות כותל להרבה אנשים למשמע צרותיהם, ואני מבטיח לך שזאת אחת מאונאות הדברים הגדולות ביותר.

רומנטית, או בסרט מתבגרים אמריקאי.

כאן שורש המחלוקת ביני לבינך.

אני חושב שזה צער מיותר שהוא איסורי תורה, ואת חושבת שהחיים צריכים לגרור אכזבות שאפשר להמנע מהן במעט התחשבות.

אני אישית הדרתי רגלי מהרבה מקומות כדי לא לגרום צער לבנות שיצאתי איתן.

ואני לא מתחרט על זה לשניה! וזה עוד בסה"כ ללכת למקומות ציבוריים.

ואת משווה בין מקרה שאדם נתקל במישהי ברחוב והיא מתאכזבת, לבין מקרה שבחורה מגיעה אל הבחור הביתה, כשהיא יודעת במפורש שהוא מעוניין בה.

ודאי שהבחורה הזאת לא מתחשבת. ואין לה שום זכות להגיע אליו הביתה להצר את דרכו ועוד בשבת קודש שחובה לשמוח בה.

את מדברת על מפגש ברחוב, או בעבודה, או במקום מפגש חברתי (שפה כבר התורה צריכה להתערב).

אני מדבר על להזמין את עצמך אל אדם הביתה.

כמישהי שפגעה בי (לא בהקשר רומנטי) באה אלי הביתה למרות שביקשתי ממנה שלא תעשה זאת, פשוט התעלמתי ממנה והיא קלטה את הרמז והפסיקה לעשות את זה.

אבל מצד שני, אם זה לא עולה על דעתה, היא כנראה צריכה להיות קצת יותר מודעת לסביבה.

בכל מקרה, בהנחה שהיא לא מנסה להביע בו עניין (ואין לי מושג אם זה המצב, והלוואי שכן בשבילו ושיזכה לזיווג משורש הנשמה מיד בלי עיכובים), היא לא בסדר בעיניי

לצייר כזאת כדי לנסות להוציא אותי לא בסדר.

דעתי נשארה כבתחילה, תתרחק.

אם היא מבולבלת, ותשאר שם היא תתבלבל יותר ותבלבל אותך.

אם תתרחק, זה יתן לך ולה זמן לשקול את הדברים ברצינות.

היא גם תבין שהיא עלולה לאבד אותך ותקח יותר ברצינות את האפשרות להיות איתך בקשר.

בדוק ומנוסה. כשמישהו לוקח את הצד השני כמובן מאליו (לא משנה אם מרוע או מבלבול), הפתרון הוא לשמור מרחק ולתת לצד השני לעשות סדר במחשבות שלו.

הדיון לגבי אונאת הדברים דלעיל והצער הוא על הדרך בה היא בחרה לבטא את הבלבול שלה.

זה לא הוגן בכלל לנסות להגיע אליך הביתה כשהיא יודעת שאתה מעוניין והיא עוד מבולבלת.

לא נראה לי שזאת דרך ישרה בכלל.

את שלך למרות שהיא יודעת מה המצב מצידך, צדיק.

יכול להיות שזה בסדר מצידך, אבל זה לא בריא לנפש.

מצב דוסי לא מבטיח עומק והתחשבות בזולת או עבודת המידות.

עיקר ההגדרה "דוס" הוא חיצוני ותלוי במידת ההקפדה (כלפי חוץ) על שמירת תורה ומצוות...

אני מציע כמו ש@נורופן. אמרה, תגיד לה בפשטות שאם היא לא פה בשביל משהו, אתה מעדיף שלא.

חבל לשחק משחק ניחושים, אם אפשר להגיע לעניין.

ואם אתה מעדיף לתת לה את המרחב וכו', תגיד לה שאתה מעדיף שהיא לא תעשה את השבת אצלכם, כי זה לא יהיה לך נח, ותן לה זמן לחשוב בלי להפעיל לחץ.

תחשוב גם על עצמך, צדיק.

לילה טוב יהודי צדיק

למה אתה נוטה להתייחס לאנשים בזלזול פעמים רבות?

למה לזלזל בה? למה לכתוב בצורה מעליבה כל פעם?

למה לפגוע באחרים גם אם אתה צודק?

סליחה על הישירות, אבל זה פשוט נורא צורם לי שכמעט כל שרשור הופך אח"כ לויכוח ופסים אישיים..

וה"לפגוע" נאמר על אנשים אחרים שכן נמצאים פה..

אבל לא מתכוון לפתוח את זה מדי.

סליחה, אם הייתי ישיר מדי וקצת לא נעים, אבל זה באמת כבר ממש צורם כל פעם לראות את הויכוחים האלה איתך עם יותר מדי אנשים פה..

ואתה חוזר עליה שוב ושוב. זה שאני לא מוכן לשמוע את מה שיש לך להגיד, לא עושה אותי לא בסדר.

צא מהסרט הפוליטי קורקטי שלך, אני לא חייב לך דין וחשבון.

אתה לא אלוהים ולא סגנו.

בנתיים, בשביל הכיעור הזה שאתם מכנים צדק, והוא בעצם השקר הכי מכוער שכבש את הציבור שלנו, אתם מקמטים לאנשים את הנפש.

בחורה שיש לה אישה ששותה לה את הדם על בסיס יומי, צריכה לדון לכף זכות.

בחור שמישהי משחקת לו ברגש והוא סובל ממנה, צריך לדון אותה לכף זכות.

נו באמת? עד מתי תעמדו על דם רעיכם?

ומי יתן את הדין על יסורי הנפש שלהם? אתם?!!?

או אולי אתה!

אבל אתה פשוט יכול ללמוד לא לעשות פרובקציות ולגרור פה פעם אחר פעם

לויכוחים שאנשים איכשהו מתעצבנים עליך..

אני יודע שלא ביקשת ממני את דעתי, אבל הבעתי אותה בכל אופן.

ולא דיברתי על המקרה הזה. דיברתי באופן כללי על צורת ההתבטאות שלך.

וגם במקרה הזה- אתה לא חייב לראות בבחורה "מישהי שצריכה ללטף את האגו"

אפשר לראות אותה ואת הצורך שלה או הבלבול שלה בלי דיבורים מזלזלים ובטח כשאתה לא מכיר אותה..

דעתך על צורת ההתבטאות שלי לא מעניינת אותי, הודעתי לך את זה שוב ושוב.

אם יש לך בעיה עם הניסוחים שלי, לחץ על כפתור ה"דווח" ותן למנהלים להחליט.

אני מבקש ממך שוב, רד ממני!

ממש ברדק!!....היא נשמעת בעצמה מבולבלת...התברדקתי עזוב..לא מבינה בזה...

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"