מה שאני כותבת הוא מהחוויה האישית שלי ולא בטוח שכל אחת תסכים/תזדהה איתי.. קח בחשבון!

1. אספר לך שקרה לי כמה פעמים שהייתי נחמדה לבחורים מסויימים מכל מיני סיבות (לקוחות שלי בעבודה, אנשים שהיו זקוקים לעזרתי וכדו') ועד כמה שהשתדלתי להיות הכי עניינית ולא לרדת לפסים אישיים , הם משום מה חשבו שהיחס הנחמד שלי אליהם רומז להם שאני מעוניינת לצאת איתם.

ואני מבחינתי הייתי נחמדה רק כי הייתי צריכה (וגם כי אנחנו בני אדם) אבל לא טרחתי בשום אופן לשדר איזשהו רצון לצאת איתם.

הם פירשו את הנחמדות שלי אליהם באופן לא נכון ורצוי מבחינתי. ואני לא אחת שמשחקת משחקים!

אני חלילה לא אומרת שהרצון של אותם בחורים לצאת איתי או שהרצון שלך לא במקום ושהפרשנות היא לגמרי לא תקינה, אני רק מנסה להבהיר לך שלפעמים כולנו, בנים ובנות, מפרשים דברים לא נכון.

2. לא תמיד מה שבחורה אומרת לך זה למה שאתה חושב שהיא התכוונה.

לדוגמא- קרה לי שמישהו פנה אלי בשם חבר שלו שראה אותי ורצה לצאת איתי ולא היה לי מושג מי הבחור שראה אותי.

ביקשתי מחברה שלי לברר רק פרטים בסיסייים כדי לדעת בכלל במי מדובר.

בעיקרון זה בכלל לא היה מתאים רק מהפרטים הבסיסיים.

הבעיה היתה בזה שאותו בחור לא הפסיק "לרדוף" אחרי. ולא הבנתי למה כי בעצם החזרתי תשובה שלילית.

אחרי בירור עם חבר שלו שפנה אלי בשמו, התברר שהוא היה בטוח שאני מעוניינת, אפילו שהחזרתי תשובה שלילית. כי מבחינתו, עצם זה שביררתי עליו קצת זה אומר שגיליתי בו עניין ושכנראה מהלחץ החזרתי תשובה שלילית.

רק שמבחינתי, ביררתי בירור ראשוני בלבד, רק כדי בכלל לדעת במי מדובר כי אפילו לא ראיתי אותו ולא ידעתי שום דבר עליו.

בתכלס, ההבדל הוא, שאני מהצד שלי החלטתי לעשות השתדלות בבירור כללי עליו אבל בלי שום התחייבות לצאת איתו. הבחור הזה פיתח המון ציפיות ושרק בגלל הבירור הקטן שעשיתי הוא החליט שאני רוצה לצאת איתו בטוח.

לסיכום, הרצון שלך הוא מדהים בעיני, אבל אני חושבת שכדאי שתשים לב אם הרצונות שלכם בכלל תואמים ואם יש בכלל על מה "לרדוף" אחריה. או שכדאי שתמשיך הלאה בחיים ותברר יותר לעומק גם מה הרצון שלך..

ובנוסף, דעתי האישית בלבד, אני חושבת שזה לא טוב שתבוא אליך לסעודת שבת.. גם מצד הרגשות שלך שבטח יציפו אותך שוב, וגם כי זה נראה לי לא יפה מצידה שהיא באה אליך לסעודה אחרי מה שקרה בניכם. צריך להיות קצת יותר ברגישות לדעתי במצב כזה..

תחשוב טוב שוב אם אתה רוצה להמשיך לחשוב עליה או להתקדם בחיים, איתה או בלעדיה....

בהצלחה רבה ובשורות טובות בעז"ה

במחילה מכבודה אבל זה באמת נשמע שהיא משחקת איתך משחקים... זה ממש לא פייר לעשות דבר כזה!

אני אומרת שאתה גם חייב להיזהר ולשמור על הרגשות שלך במצב תקין, אל תתן לה לבלבל אותך. ואם היא מבולבלת, זה לא תפקידך לסייע לה (אם אשתך מבולבלת אז ברור שלעזור אבל לא לבחורה שאין לך קשר אישי איתה).

תשים לב גם שבמידה והיא תגיד לך שהיא כן מוכנה לצאת איתך, אז שלא תתייחס אליך כאל בחור "פיילוט".

כלומר, שלא תצא איתך כשהיא עדין לא יודעת מה היא רוצה מעצמה ואיזה בחור היא מחפשת ושהיא אומרת לך כן כי אתה חלילה ברירת מחדל, או שהיא יוצאת איתך כי אתה רוצה והיא מרצה אותך ונענית לרצון שלך. גם אם משהו יתפתח ביניכם בסופו של דבר, להתחיל קשר ככה זה לא טוב וגם קצת פוגע לדעתי.

במידה והיא עושה בירור יסודי עם עצמה מה היא רוצה, וכנ"ל גם אתה, אי חושבת שזה יותר הגיוני שתצאו אחרי הבירור, או שבכלל לא תתאימו..

מאש.

למי יש כוח לבנות שלא יודעות מה הן רוצות מעצמן...

מצד שני, אם תחזיק מעמד עוד שנה בערך ככה יכול להיות שהיא תתאהב בך מעל הראש.

אבל לא חושב שהתנהגות כזאת היא סימן טוב.

למה זה קורה?

כי יש בחורות שרוצות משום מה להרגיש שהגבר הוא בלתי מושג בשבילן, ורק אז הן מתאהבות בו.

לא מחזיק מהבחורות האלה נשים ראויות לקשר. רובן ילדות קטנות (תרתי משמע).

וחוצמיזה, יש גם בנים ספציפיים שנתקלתי בהם באופן אישי שגם משחקים אותה קשים להשגה ומסובבים בנות (ולא רק בנות) על האצבע הקטנה שלהם! גם הם ילדים קטנים...

אין לי מטרה לפתוח כאן בוויכוח, רק לשים דגש שאסור להכליל אף אחד בקבוצות בודדות של חריגים ויוצאי דופן.

יש כאלה ויש כאלה אבל בבקשה אל תכליל!

יש לכולנו במה להשתפר ב"ה

וגם לא אמרתי שאין בנים כאלה.

איך הגעת לזה ממה שכתבתי?  |ועוד סמיילים מבולבלים|

אל תכליל שמתכליל מה קשוווווווווווווווררררר 

אני פשוט לא אוהבת שאומרים משהו כללי מאוד מבלי לרדת לפרטים וכך נוצרת חוסר הבנה.. (לדג'- "השמאלנים האלה..."- איזה שמאלנים? דבר בפרטים, לא כולם קיצוניים ויש הרבה אנשים טובים בתוך כל קבוצה..)

וחוצמיזה שכתבת רק על בחורות, אז לא שמעתי מדבריך שאתה מבין שזה גם אצל בנים ככה..

מחילה!

ואני לא האחראי על הבנת הנקרא של אחרים ממני.

אתם מתבקשים לקרוא מילה במילה ולא לדלג ולצפות להבנה!

הרי לא כתבתי ולו שמץ זכר למה שהערת לעיל. 

אפילו שיש לה קשר עם המשפחה שלך.

תחשוב על עצמך אם זה יעשה לך טוב שהיא תבוא ותפגוש בה שוב..

ואם היא בדרך להתארס, עוד יותר חשוב לשמור על דיסטנס.

ו"ידידות", אגב, זה מתכון בטוח להתערערות שלום בית בעתיד ובלבול יחסים בהווה. צריך המון המון זהירות.

יכולה להגיד באופן אישי שאני "אזרוק" בחור שיספר לי שיש לו "ידידות". אבל זאת אני! ממש לא כולם כאלה..

זה רצון שלה לבוא. מקסימום אני לא אהיה בשבת בבית..

וידעתי שזה יקפיץ אותך הקטע עם ה"ידידות". לא התכוונתי לידידות במובן שנתפס אצלך כנראה, אלא יותר בקטע של מידי פעם מתעדכנים מה קורה עם כל אחד בחייו (ככה הקשר שלי עם שאר המדריכים בצוות פחות או יותר)

שנינו חושבים שככל הנראה זה לא שהיא מעוניינת, אלא שהיא פשוט לא מרגישה שזה אומר משהו עליכם.

חיים טובים, מאושרים ומלאי שמחה!

זה נשמע שהיא לא מעונינת, אבל מתענינת ונחמדה בתור בן אדם,

רוצה להראות שלמרות שזה לא מתאים אין פה דחיה אישית.

עדיף לא לקחת דברים כאלו יותר מדי בחשיבות, למרות שזה קשה.
היא תהיה שבת ביישוב, היא מחפשת מקום לעשות סעודת שבת, משפחה נחמדה שהיא מכירה,

יכול להיות שזה כל מה שזה אומר- ואפילו הגיוני. תצפה מדברים כאלו לכמה שפחות.
 

עוד עניין- אל תאמין לשמועות. זה לא עוזר ולא מוסיף. רק אם יש לך מידע אמיתי על משהו אתה יכול להיות

בטוח לגביו.
 

היה לי סיפור חצי דומה, היום ב"ה נשוי לאישה מדהימה, היא נשואה למישהו שאני לא מכיר בכלל.
הכל בסדר. 

היא יודעת שלא נוח לבחור ובכל זאת רוצה לבוא?

כנראה רוצה ליטוף לאגו מאיזה בחור שיכרכר סביבה

עבירה על כמה וכמה דיני תורה כמו ואהבת לרעך כמוך, ולא תונו איש את עמיתו וכו'.

אף אדם לא רוצה לצאת "קטנוני" ולסרב לדבר כזה, אז הוא יסבול במשך שבת שלמה עינוי נפש בשביל איזה בחורה שמשעמם לה? חס ושלום!

זה נוגע גם לעניין "כיבוד" בחטיף, או בקשה צדקה ממי שיודעים שלא יסרב מחוסר נעימות.

לכל הדעות זהו גזל גמור. ובדומה לכך כאן זוהי אונאת דברים ברורה.

תפסיקו לתרץ התנהגות גסה בטיעונים כמו "בגרות", בבקשה.

הגזל היה המקור להשוואה.

זאת אונאת דברים וביטול מצוות עשה.

נא לא לערבב דברים.

הניחוש שלך לא נכון. אני חי בחברה מעורבת לגמרי.

ואני יכול להבטיח לך שאני יודע על חברה מעורבת לכל הפחות כמוך

על הצער שנעשה להם, ועל העוול שעושים להם אלה שלא מתחשבים.

כשתשמעי את זעקות השבר, ותראי את הדמעות, שבי ונדון בזה שנית. בסדר?

זכיתי להיות כותל להרבה אנשים למשמע צרותיהם, ואני מבטיח לך שזאת אחת מאונאות הדברים הגדולות ביותר.

רומנטית, או בסרט מתבגרים אמריקאי.

כאן שורש המחלוקת ביני לבינך.

אני חושב שזה צער מיותר שהוא איסורי תורה, ואת חושבת שהחיים צריכים לגרור אכזבות שאפשר להמנע מהן במעט התחשבות.

אני אישית הדרתי רגלי מהרבה מקומות כדי לא לגרום צער לבנות שיצאתי איתן.

ואני לא מתחרט על זה לשניה! וזה עוד בסה"כ ללכת למקומות ציבוריים.

ואת משווה בין מקרה שאדם נתקל במישהי ברחוב והיא מתאכזבת, לבין מקרה שבחורה מגיעה אל הבחור הביתה, כשהיא יודעת במפורש שהוא מעוניין בה.

ודאי שהבחורה הזאת לא מתחשבת. ואין לה שום זכות להגיע אליו הביתה להצר את דרכו ועוד בשבת קודש שחובה לשמוח בה.

את מדברת על מפגש ברחוב, או בעבודה, או במקום מפגש חברתי (שפה כבר התורה צריכה להתערב).

אני מדבר על להזמין את עצמך אל אדם הביתה.

כמישהי שפגעה בי (לא בהקשר רומנטי) באה אלי הביתה למרות שביקשתי ממנה שלא תעשה זאת, פשוט התעלמתי ממנה והיא קלטה את הרמז והפסיקה לעשות את זה.

אבל מצד שני, אם זה לא עולה על דעתה, היא כנראה צריכה להיות קצת יותר מודעת לסביבה.

בכל מקרה, בהנחה שהיא לא מנסה להביע בו עניין (ואין לי מושג אם זה המצב, והלוואי שכן בשבילו ושיזכה לזיווג משורש הנשמה מיד בלי עיכובים), היא לא בסדר בעיניי

לצייר כזאת כדי לנסות להוציא אותי לא בסדר.

דעתי נשארה כבתחילה, תתרחק.

אם היא מבולבלת, ותשאר שם היא תתבלבל יותר ותבלבל אותך.

אם תתרחק, זה יתן לך ולה זמן לשקול את הדברים ברצינות.

היא גם תבין שהיא עלולה לאבד אותך ותקח יותר ברצינות את האפשרות להיות איתך בקשר.

בדוק ומנוסה. כשמישהו לוקח את הצד השני כמובן מאליו (לא משנה אם מרוע או מבלבול), הפתרון הוא לשמור מרחק ולתת לצד השני לעשות סדר במחשבות שלו.

הדיון לגבי אונאת הדברים דלעיל והצער הוא על הדרך בה היא בחרה לבטא את הבלבול שלה.

זה לא הוגן בכלל לנסות להגיע אליך הביתה כשהיא יודעת שאתה מעוניין והיא עוד מבולבלת.

לא נראה לי שזאת דרך ישרה בכלל.

את שלך למרות שהיא יודעת מה המצב מצידך, צדיק.

יכול להיות שזה בסדר מצידך, אבל זה לא בריא לנפש.

מצב דוסי לא מבטיח עומק והתחשבות בזולת או עבודת המידות.

עיקר ההגדרה "דוס" הוא חיצוני ותלוי במידת ההקפדה (כלפי חוץ) על שמירת תורה ומצוות...

אני מציע כמו ש@נורופן. אמרה, תגיד לה בפשטות שאם היא לא פה בשביל משהו, אתה מעדיף שלא.

חבל לשחק משחק ניחושים, אם אפשר להגיע לעניין.

ואם אתה מעדיף לתת לה את המרחב וכו', תגיד לה שאתה מעדיף שהיא לא תעשה את השבת אצלכם, כי זה לא יהיה לך נח, ותן לה זמן לחשוב בלי להפעיל לחץ.

תחשוב גם על עצמך, צדיק.

לילה טוב יהודי צדיק

למה אתה נוטה להתייחס לאנשים בזלזול פעמים רבות?

למה לזלזל בה? למה לכתוב בצורה מעליבה כל פעם?

למה לפגוע באחרים גם אם אתה צודק?

סליחה על הישירות, אבל זה פשוט נורא צורם לי שכמעט כל שרשור הופך אח"כ לויכוח ופסים אישיים..

וה"לפגוע" נאמר על אנשים אחרים שכן נמצאים פה..

אבל לא מתכוון לפתוח את זה מדי.

סליחה, אם הייתי ישיר מדי וקצת לא נעים, אבל זה באמת כבר ממש צורם כל פעם לראות את הויכוחים האלה איתך עם יותר מדי אנשים פה..

ואתה חוזר עליה שוב ושוב. זה שאני לא מוכן לשמוע את מה שיש לך להגיד, לא עושה אותי לא בסדר.

צא מהסרט הפוליטי קורקטי שלך, אני לא חייב לך דין וחשבון.

אתה לא אלוהים ולא סגנו.

בנתיים, בשביל הכיעור הזה שאתם מכנים צדק, והוא בעצם השקר הכי מכוער שכבש את הציבור שלנו, אתם מקמטים לאנשים את הנפש.

בחורה שיש לה אישה ששותה לה את הדם על בסיס יומי, צריכה לדון לכף זכות.

בחור שמישהי משחקת לו ברגש והוא סובל ממנה, צריך לדון אותה לכף זכות.

נו באמת? עד מתי תעמדו על דם רעיכם?

ומי יתן את הדין על יסורי הנפש שלהם? אתם?!!?

או אולי אתה!

אבל אתה פשוט יכול ללמוד לא לעשות פרובקציות ולגרור פה פעם אחר פעם

לויכוחים שאנשים איכשהו מתעצבנים עליך..

אני יודע שלא ביקשת ממני את דעתי, אבל הבעתי אותה בכל אופן.

ולא דיברתי על המקרה הזה. דיברתי באופן כללי על צורת ההתבטאות שלך.

וגם במקרה הזה- אתה לא חייב לראות בבחורה "מישהי שצריכה ללטף את האגו"

אפשר לראות אותה ואת הצורך שלה או הבלבול שלה בלי דיבורים מזלזלים ובטח כשאתה לא מכיר אותה..

דעתך על צורת ההתבטאות שלי לא מעניינת אותי, הודעתי לך את זה שוב ושוב.

אם יש לך בעיה עם הניסוחים שלי, לחץ על כפתור ה"דווח" ותן למנהלים להחליט.

אני מבקש ממך שוב, רד ממני!

ממש ברדק!!....היא נשמעת בעצמה מבולבלת...התברדקתי עזוב..לא מבינה בזה...

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).