שתינוק בן 4 חודשים נרדם רק ב-10 בלילה ולפעמים קצת לפני אבל לא הרבה.
לפני 10 הוא נרדם לתנומות קצרות, לא יותר מ-10 דקות בד"כ. ועכשיו יש לו משהו חדש-הוא לא מוכן לחזור למיטה שלו אחרי שהוא יונק בלילה .ווהוא כל הזמן זז וממש לא נוח לישון איתו.
ואיך זה הולך אצליכן?
ב"ה
היום היא ב"ה בת 22, שנה שלישית באוניברסיטה וגם עובדת בעבודה מאתגרת. אבל... כשהיתה קטנה... נרדמה בחצות וקמה בבקר ב- 7 או 8. אבל, באמצע הלילה קמה פעמיים לינוק ולהחלפה דחופה של טיטול. במשך היום ישנה פעמיים, 5 ד-ק-ו-ת כל פעם (אלא אם נסענו ברכב). היא ינקה רב היום וביתר הזמן דרשה שנבדר אותה (כן, גם בגיל חדשיים 
).
כאמור, מאתגר. היא החלה לישון בזמנים נוחים יותר רק בגיל שנתיים, כשאחיה נולד במזל טוב.
תרגילי השרדות אפשריים הם -
א. מיטה נוספת ליד המיטה שלך או משטח מוגבה עם שמיכה לריפוד (כל זה רק בתנאי שהפתרון אפשרי ובטיחותי) כדי שהוא יוכל לינוק ולהרדם לידך, ועדיין יהיה לו מספיק מקום להתרווח ולהתגלגל, ולך מקום כדי לישון.
ב. מזרן על הרצפה בחדר הורים, כדי שאם יתגלגל הוא לא יפגע , באמצע הלילה את מניקה אותו על המזרן, וכשכבודו נרדם, את מתגלגלת ממנו בעדינות, וקמה לישון במיטה שלך.
ג.לנסות לעיייף את כבודו באופן מיוחד, אפשר להוסיף גם אמבטיה, אם יש לך כח, לפני זמן השינה שאת רוצה שאליו יתרגל. ואולי להוסיף מסז' לכל זה, להרפיה ולהרגעות. גם אם זה לא יעזור לו, זה אולי יעזור לך להתמודד.
ד. לחיות עם המצב הנתון בלי להתאמץ לשנות את מה שאולי אינו ניתן לשינוי, לקבל את המצב כמו שהוא. אולי השיניים שעוד מעט בוקעות מטרידות אותו, אולי חוויות היום מטרידות את מנוחתו, אולי הוא זקוק לזמן רב להרגע מהיום המלא (אני מדברת בשיא הרצינות) שלו, וההרדמויות הקצרות שלו לפני השינה הגדולה הן בעצם סוג של עיבוד נתונים. אולי אם תדברי איתו לפני השינה, תספרי לו על החוויות, הפעילויות, התסכולים ובדומה של היום שעבר עליו, יקל לו. הוא יידע שאת מבינה אותו.
אני מקווה שתמצאי פה משהו שיעזור.
קחי כל לילה בפני עצמו, מצאי פתרון בו את יכולה לישון (גם ביום וגם בלילה), ותמיד לזכור שזה שלב שיחלוף, גם אם זה יקח קצת זמן ואת חסרת כוחות לחלוטין. ואם קשה להתמודד עם לילה שלם בבת אחת, נסי לשרוד רק עוד 5 דקות. אחרי ששרדת אותם, תני לעצמך טפיחה חזקה על השכם, חזקי ואמצי, ותשרדי רק עוד 5 דקות, וחוזר חלילה. הרבה מצבים "בלתי אפשריים" הופכים לאפשריים אם קוצצים אותם ליחידות של 5 דקות (בשעת הדחק אפשר לעשות תרגיל זה בחלוקה ל60 שניות.... מדהים, אבל מנסיון, זה עובד!!!)
ולכן תינוקי בן 3 חודשים ישן לילה שלם אפילו במיטתי. אפשר לומר שאני ממש אוהבת את זה, ואין לי חשק להעביר אותו לעריסה הקרה. אני יודעת שאני יאכל אותה מזה ,כי אח"כ קשה להרגיל אחרת...אבל דיה לצרה בשעתה.
רק שכואב לי מאוד הצואר, לפעמים אני נאלצת לישון על הכתף של עצמי, וזה ממש צרה.
ממה שראיתי אצלנו ואצל חברים, הילדים בכל משפחה הולכים לישון שעה עד שעתיים בלבד לפני שהוריהם הולכים לישון. אולי זו הביולוגיה, אולי האווירה בבית, אבל ממה שראיתי - ככה זה עובד. אצלנו הילדים הולכים לישון בשמונה-תשע, ואנחנו לעיתים רחוקות מחזיקים מעמד אחרי עשר בלילה... 
אם התינוק ערני אבל עצבני, אולי באמת חסרה לו שינה. כמו שאמרה אופה, שמירה על אור וחושך שמתאימים לשעות האור בחוץ מאוד עוזר. בלוטת האצטרובל במח מפרישה את הורמון השינה בתגובה לאור, וגיסתי החכמה לימדה אותי להקפיד שלא להאיר יותר מדי את הבית בשעות אחר הצהריים והערב, ומאז באמת נראה שיותר רגוע ושנרדמים יותר בקלות בלילה. גם כשבחוץ כבר ממש חשוך והבית מאפיל, אני מאירה חצי ממה שנהגתי להאיר בעבר, ומשתדלת שהאור יגיע מהחדרים הצדדיים ומהמסדרון, במקום מהתאורה הראשית בחדר ובסלון.
אמהות רבות מוצאות שגם להן נח לישון עם התינוקות, ממש כשם שהתינוקות רוצים לישון איתן. זו דרכו של הטבע - האמא ישנה עם צאצאיה. לכך נועד גם האדם, אבל החיים המודרנים הרגילו אותנו אחרת. הבעיה היא שלוקח כמה שנים עד שהתינוקות מבינים שהם נולדו לחיים במאה ה-21... 
עם השנים והילדים התרגלתי לישון עם התינוקות שלי עד לגילאים יותר ויותר מאוחרים יותר ויותר שעות בכל לילה. ניתן למצוא פתרונות שמתאימים לכל משפחה, כך שהפשרה תהיה נוחה גם להורים, וגם מתחשבת בתינוקת הקטן ובצרכיו. אצלנו, למשל, אנחנו משכיבים את התינוק הצעיר בתחילת הלילה בעריסתו, ובהתעוררות הראשונה הוא עובר למיטתנו, ובה הוא נשאר עד לבוקר. אולי הדרך הזו תתאים גם לכם, ואם לא, תמשיכו לנסות דרכים ופתרונות שונים (העלו כאן כמה רעיונות יפים!), עד שתמצאו את הדרך הנכונה ביותר לכם 
כולי קנאה! נקווה שמרפי לא קורא בפורום ;) זו דרכו של הטבע - האמא ישנה עם צאצאיה.
גם אצל בע"ח יונקים ,הגורים נצמדים לאם ומנמנמים.
אני ירושלמיתיש כאלה שבשבילן זו פשוט לא שנה לישון עם התינוק. משום שהן 'חחצי ערות' מפחד שחלילה ימחצו אותו.אמנם לרוב האמהות יש את האינסטיינקט לא למחוץ את תינוקן,
אך לא הייתי סומכת על האבות בעניין הזה.מחקרים הראו כי לאבות אין את התחושה הזאת. לכן הייתי חוששת מאד להניח תינוק במיטת שני הוריו.
בעלי לדוג' בוודאות לא היה מודע בשנתו לכך שהתינוק איתנו. השנה שלו עמוקה מאאאד.
לכן זהירות סכנה!!
אגב כבר בנביא מסופר על האם שקמה וראתה כי חנקה את תינוקה. משפט שלמה הידוע.
זה מיתוס. זה לא קורה. כמו שאת לא מתגלגלת מהמיטה (ולא בעלך). כל עוד בני הזוג בריאים, לא סובלים מהשמנה חריגה במיוחד, וכמובן לא מסוממים או תחת השפעת אלכוהול - שינה עם התינוק בטוחה לגמרי מהבחינה הזו.
שורשי המיתוס כנראה בשנים עברו, אז זו היתה שיטה ידועה להיפטר מתינוקות לא רצויים 
(לטעון שהם נמחצו למוות בזמן השינה).
על התינוק בשנתו! אין לו מושג מה מתרחש בעולם בשנתו.. וק"ו שיש יצור זעיר במיטתנו.
מחריד לשמוע על שורשי העניין. אבל מה בנוגע למשפט שלמה?
באתר "באופן טבעי".
בנוגע למשפט שלמה - אני מניחה שלעולם לא נדע
גם לי זה נראה טבעי לישון עם התינוק ועובדה שחלק גדול מן הנשים עושות את זה והלוואי שאצלי זה היה עובד. אני חייבת את המיטה שלי לעצמי אחרת אני לא נרדמת בד"כ. בהתחלה באמת הצמדתי את העריסה למיטה שלי ואז לא ממש ההיתי צריכה לצאת מהמיטה אלא רק להתרומם ולהביא אותו אליי ואח"כ להחזיר אותו. אבל שינינו את הסדר בחדר ועכשיו המיטה שלו בצד.{לאחר נסיון קצר לתת לתינוק לישון בחדר משל עצמו ומן הסתם זה לא עזר}
והאמת היא-אם הוא יישן צמוד אליי {במיטה שלו}הטיפול בלילה יהפוך לאחריות בלעדית שלי ואני כנראה מכשפה מידי בשביל לשחרר את בעלי לגמרי מהעול של הטיפול בלילה. למה שהוא יישן רצוף וטוב ואני לא? מכשפה פולנית שכמותי!
יוקטנהכל זמן שאני מניקה והתינוק איתי בחדר, אז אני אחראית לטיפול בו בלילה.
אח"כ, כשמעבירים אותו לחדר שלו, וצריך להביא אותו אלי להנקה בלילה, או כשהוא גמול, ובוכה בחדרו בלילה, או כשצריך לקום אליו מוקדם מדי בבוקר בשביל להחליף טיטול/לנגב אחרי השרותים/ לארגן אותו בבוקר מוקדם... זה התפקיד של הבעל.
נראה לי שיותר שווה לי ככה, לא?
תעשי חשבון פשוט
תגידי, את היית רוצה לישון על הקרש הזה שיש לתינוק במיטה שלו בתור מזרון? אז למה שהוא ירצה?
מאז שריפדתי לתינוק שלי את המזרון בשמיכת פוך (אותה שמיכה שהוא גם מתכסה בה) הוא מבלה חלק הרבה יותר גדול מהלילה במיטה שלו.
חוץ מזה, אם את מרגישה שזה לא מתאים לך שהוא ישן איתך את יכולה לנסות להעביר אותו לבעלך אחרי שהוא יונק, או פשוט להחזיר אותו למיטה שלו, על אפו וחמתו. זה אולי יקח איזה שבוע בלי שינה והוא יתרגל.
ועוד רעיון - את מניקה אותו במיטה שלך? כי אם כן נסי להניק אותו בלילה בישיבה על כורסא שתסדרי לעצמך על יד המיטה שלו ולא בשכיבה במיטה שלך.
אני דווקא כן לוקחת את הסיכון ;) יוקטנההבת שלי, בת חודש, ישנה מעולה על הבטן, אבל כשהיא ערה על הבטן, היא עצבנית וצורחת... אולי פשוט מתעצלת? דוקא מרימה יפה את הראש...
גם אחיה הגדול היה כך...
תינוקות ישנים מצויין על הבטן, ולא מצליחים בכלל לישון על הגב.
אצל שניהם ניסיתי בהתחלה להיות ילדה טובה ולהרדים על הגב כמו שאמרה האחות, אבל אחרי כמה ימים שהם פשוט לא הצליחו לישון במיטה שלהם- נשברתי, ואמרתי שעם כל הכבוד לסטטיסטיקה, היא גם מראה שילד שלא ישן ואמא שלא ישנה זה סיכון של 100% לאיבוד שפיות.
ואפרופו שינה משותפת- אצלי זה נבע בעיקר מעצלנות להחזיר את התינוק למיטתו, אבל כבר מגיל כמה ימים הייתי מרדימה את הפשוש התורן במיטה שלו, וכשהוא היה מתעורר הייתי מעבירה אותו אלי, הוא היה יונק ואני הייתי ממשיכה לישון בנחת עד הבוקר. באיזשהוא שלב זה השתכלל ואני אפילו לא התעוררתי. בעלי היה קם, מכניס את הילד/ה למיטה שלי ואני הייתי קמה בבוקר ותוהה מתי ואיך בדיוק הוא/היא הגיעו אלי..
אבל זה לא עוזר במיוחד. לא נראה לי שקר לו, בגלל שהחדר מחומם והוא לבוש מצוין ומכוסה.
אולי זה יישמע מוזר- אבל אולי חסר לו קצת הריח שלנו? הוא תמיד צמוד או אליי או לבעלי ואני מניקה אותו מידי פעם במיטה שלי ביום. אני לא מצליחה לחשוב על שום סיבה אחרת שבגללה הוא מעדיף את המיטות שלנו{גם כשאנחנו לא יושנים שם איתו!}
אולי אני אנסה לשים לו סדין שלנו בעריסה שלו ולכסות אותו עם אחת השמיכות שלנו.
ושוב תודה על כל העיצות הנפלאות שנתנו פה.
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
די מלחיץ אותי,
שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן
מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..
אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.
תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?
ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?
כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊
אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..
אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה..
אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.
לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.
אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.
אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל.
לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…
לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.
לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום.
אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?
לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.
מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.
לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)
הוא בן 6,
ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.
אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.
הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.
אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,
כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.
הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.
הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,
הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.
אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,
היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,
ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.
הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,
הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..
אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?
מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.
אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון
אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.
היא פסיכולוגית.
אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.
אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...
בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️
כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.
מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.
היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.
או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.
אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.
וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.
אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).
בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.
מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.
כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.
אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי
הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.
יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק
ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..
ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...
רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?
כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה
גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע
אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
ממש תלוי על מי את נופלת
ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש
אנחנו נשואים כמעט שנתיים ונמצאים בטיפולים. בקיצור רב, עכשיו הכיוון הוא IVF עם בררת עוברים בגלל עניין גנטי שעוד מבררים במשפחה. ובגלל שבעלי עשה תיקון יש סיכוי להריון טבעי, אז הרופאה רשמה לי מניעה גלולות זואלי.
חוץ מזה שזה הדבר האחרון שבא לי עכשיו, מפחידות אותי תופעות הלוואי. הרופאה טענה שהגלולה הזו עם הכי פחות תופעות, וכשלקחתי פרי מולונט נור סביב החתונה לא היו לי תופעות חריגות (חוץ מזה שהוא בקושי החזיק לשבוע) אז אני אמורה להיות בסדר.
עדיין מפחיד אותי דימומים לא סדירים, חוסר חשק, מצב רוח דכאוני, ובעיקר לבלגן את המערכת שגם ככה לא קלטה עד עכשיו הריון למרות שלכאורה הכל תקין.
גם יש עניין חיבור החפיסות. אנחנו רוצים לצאת לחופשה סביב החודש הבא בזמן שאני אמורה לקבל. הרופאה אמרה שאני יכולה לדלג על הכדורים הצהובים ולקחת לבנים מחפיסה חדשה, ואז כשמסתייימת החופשה לחזור לצהובים ולקבל מחזור. בעיקרון היא לא ממליצה לחבר חפיסות על הפעם הראשונה, אבל זה אפשרי אם אני רוצה.
ממש אשמח לטיפים ועצות איך להתנהל עם זה.
כמה מהר חוזרים לפוריות? מה תופעות הלוואי? איך מחברים חפיסות והאם זה לא גורם לאיזה נזק? הרופאה אמרה שאם אני אקבע תור מחר בבוקר למעבדות IVF כנראה שתור הפנוי יהיה באוקטובר. וזה רק פתיחת תיק ולא התחלת הטיפולים. זה המון זמן!
גלולות הורמונליות
תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות
זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים
אבל זה לא מחייב בכלל
