בלי גזענות, אבל מפחדת שבהמשך ישפיע.
אתם יודעים, מנטליות שונה.
הזוגיות בין ההורים שונה.
מה דעתכם?
בלי גזענות, אבל מפחדת שבהמשך ישפיע.
אתם יודעים, מנטליות שונה.
הזוגיות בין ההורים שונה.
מה דעתכם?
היום נפוץ מאוד שמתחתנים בין העדות, והתוצאה נהדרת.אני לא בונה על זה...
כי יש לי דוד אשכנזי עם עיניים כחולות וכו' שנשוי לעיראקית התוצאות כהות כולן...
אני מסתדרת איתו וטוב לי איתו.
אבל פתאום קפץ לי החשש הזה.
לא שזה אידאל, אבל ניחא
אבל זה היופי שאני אוהבת.
אבל אצלו התלהבתי קודם על האישיות ועל היחס שלו אלי ופתאום אני מגלה גם חסרונות...
בעיקר אחרי החתונה
חשבתי שגברים הם מושלמים...
אבל מנסה למזער את החסרונות למינימום.
הבדלים והם ישארו, על האדם לבחור אם רוצה הוא בכך בתור אתגר
או הפוך מעוניין הוא באותם הבדלים.
כי לא במודע כל אחד מחקה את מה שהוא מכיר וראה וכו.
אי אפשר לטייח הבדלים, או שאתה מודע אליהם ומעוניין בכך או שלא.
רק שלא יווצר מצב שתכיר את פנימיותך רק אחרי הנישואין ואז תגיע למסקנה
שלא מתאים לך מי שהתחתנת איתו. לכן נא הכר את עצמך לעומק ורק אז נא בחר.
אבל להגיד שזה לא משנה זה לא נכון, ב"ה שכל כך הרבה אנשים
מזהים שונים מהם ומזהים את הדברים הטובים שלהם. ימות המשיח.
חברו ולכן זה נחשב כשבטים, וכמו שאחרי המדבר 40 שנה הותרו שבטים
כך אחרי המדבר של העמים כדברי הנביא יחזקאל הקב"ה מאחד אותנו שוב,
אבל לומר שאין לזה שום חשיבות ושום משקל זוהי טמינת הראש בחול,
אפילו אם טמינה זו היא עם מילים יפות.
כדי לבחון את מה שרואים בדייטים ולחשוב איך זה יתבטא אחרי החתונה.
אבל את צודקת שלא כולם שמים לב שזו צורת החשיבה שצריכה להיות, ולכן טוב להעלות מודעות. אבל במקרה הזה נראה שהם לא מצאו הבדלים בכלל...
ואני חושבת שהם נובעים ממנטליות.
לדוג': אם הואאומר לי לא על משו מיד אני חושבת שזה בגלל התימניות ולא חושבת שזה פשוט ענין של אופי...
לפי כל המחקרים, יש פערי השכלה/שכר וכו' וכו' בין אשכנזים למזרחים.
התימנים הם דרומיים.
גאוגרפיה קלה ;)
אחת הצרות היא שעשו מכל שחומי העור בליל של "ספרדים" (דבר שלא נכון בכלל),
פתח גדול לרשעות.
בדיוק כמו להפוך את כל האשכנזים למקשה אחת.
המזרח נקבע ביחס למערב(ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב).
ואם אתה מסכים שא"י ועירק ומרוקו היא מזרח, ק"ו שתימן נמצאת במזרח. עין בגלובוס.
אך כאמור לעיל זה לא סותר שתימן נמצאת בדרום.
אשר על כן ברור שתימנים הם מזרחיים. (אולי התכוות שאינם ספרדיים)
ורוב הדעות על המזרחים נובעות מההתנשאות של חלקים מסויימים על יהודי צפון אפריקה, שהם בוודאי לא מזרחים מבחינה גאוגרפית וגם לא מבחינה תרבותית.
יהדות תימן אינה יהדות המזרח, ויהודי תימן אינם ספרדים בתורתם.
יהדות המזרח היא חאלב, פרס, עיראק, ואגפיהן.
יהדות המגרב (כינוי שהוכחד על-ידי בעלי אינטרסים) הם המרוקאים, המצרים, התוניסאים וכו'.
https://he.wikipedia.org/wiki/מגרב
צדיק, מרוקו היא מערבית לרוב אירופה. אז אם אתה מסכים שכל האירופאים הם מזרחים, הצדק איתך.
אם כבר בגלובוס עסקינן.
קשה לי נורא לנסות להסביר לעצמי איך הגעת למסקנה שמרוקו היא מזרחית באיזשהו קנה מידה. ממש נפלא בעיני.
התחלת בזה שתימנים הם לא מזרחיים.
עברת לכך שהם דרומיים.
עכשיו הגעת לכך שאתה כלל לא מדבר גיאוגרפית אלא מנטלית, והתנשאותית.
נו, זו גם דרך לחזור מהדברים.
מה שכתבת שיהדות תימן איננה יהדות מזרח, חבל להטריח עצמי. אני רואה שאתה ממש מעריך ערכים בוקיפדיה, אז הא לך ותוסיף דעת.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D
בנוגע לספרדיות אני לא חולק, וכבר כתבתי בהודעה הקודמת שאני דן אותך לכף זכות, ושכנראה לכך התכוונת באומריך שהתימנים הם אינם מזרחיים, אך לא כולם יבינו את כוונותיך הנסתרות שמזרחיים כוונתך ספרדים.
אך תמהני עליך, שבתחילת דבריך כותב אתה ש"רוב הדעות על המזרחים נובעות מההתנשאות של חלקים מסויימים על יהודי צפון אפריקה"(דבר נכון לכשלעצמו). דהיינו שבלשון העם מזרחיים הכוונה מרוקאי ותוך כדי דיבור אתה מלין על דברי באומרי שבאם מרוקו היא "מזרח" ק"ו על תימן.
נ.ב. צדיק, אל תטריח את עצמיך לנסות להסביר לעצמיך. מובטחני שכתצליח להסביר לעצמיך כיצד תימן איננה מזרחית תצליח להבין כיצד מרוקו מזרחית.
הנה לך קישור המראה שיש 3 עדות בישראל תימנים, ספרדים ואשכנזים. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F
אך אינני מסכים שיהדות תימן איננה חלק מיהדות המזרח.
יהדות המזרח נחלקת לשני עדות "ספרדים", ותימנים.
אני אינני מבין מהי האובססיה לומר שהתימנים אינם חלק מיהדות המזרח.
ספרדים (תושבי א"י), אשכנזים, מגרבים, ותימנים.
מה שנטמע נטמע בעיקר בגלל צורך של חלק מהאנשים שהיו פה להעלים את התורה.
המגרבים נעלמו קצת בגלל שיטת הפסיקה של הרב עובדיה, שהיום מתעוררת יהדות המגרב בחזרה.
ויהדות אשכנז ותימן נשארו בשלהן בכח רב.
שאר עדות המזרח נטמעו בספרדים הרבה הרבה לפני קום המדינה.
היסטורית היא לא נכונה. ויקיפדיה באה להציג את מה שמשתמשים בו בהווה, אני קורא על כך תיגר.
מזרח לאו דווקא, אלא מנטליות.
ויקיפדיה לאו דווקא,
וכו'
גאוגרפית רוב העדות ההן לא במזרח. מוצא רוב יהודי אשכנז מזרחית לרוב יהודי צפון אפריקה. ספרד, מקורם של הספרדים (להפעתך כנראה), מערבית לכל מדינות מוצא יהודי אשכנז.
מנטלית המגרב, המזרח, והדרום שונים לחלוטין בדיוק כמו הצפון.
פסיקתית, יש 4 קווים נפרדים לגמרי שמתחלקים בתוכם לכמה וכמה שיטות פסיקה.
מה קשה לך להבין? אתה צריך בדידים?
בקיצור סיימתי לדבר איתך, אתה חסר כבוד ולא מספיק חד כדי להבין דברים פשוטים.
אפשר שבדידים היו עוזרים.
והן אמת, מודה אני שחדותי לא הספיקה לבין את לולינות דבריך,איתך הסליחה.
ותראה פלאים לגבי הנ"ל כפי שחילקתי (בערך)
יש מכנה משותף גדול מאוד בין כל עדות המזרח בשפה ובמבטא חוץ מהתימנים. בפסיקה, חוץ מהתימנים שעמוד ההוראה שלהם הוא הרמב"ם. נדמה לי שיש יותר הבדלים בין עדות המזרח לתימנים מאשר ההבדלים בין האשכנזים למזרחיים. אפילו ספר התורה של התימנים שונה ב14 מקומות מספרי התורה של המזרחיים והאשכנזים. התימנים, כמעט כולם היו למדנים, לפנות בוקר לומדים משנה, לאחר שחרית לומדים תנ"ך והרמב"ם והולכים לעבודתם עדי ערב. לפני מנחה וערבית שיעור בגמרא אחרי ערבית עין יעקב ושולחן ערוך. כמעט שאין יהודי אחד בתימן שאינו בקי או במקרא או במשנה או ברמב"ם או בתלמוד. כולם חריפים מאוד בתורה, זה לא נמצא באף עדה בישראל. לכן הרמב"ם והרב קוק ועוד רבים גמרו עליהם ההלל. דמות הסאלח שבתי אינה מייצגת את התימני אלא את המזרחי. לתימני לא היה שום קשר לשש בש ולשאר הבלים, כל כולו היתה תורה. ואת היהודי הצדיק הזה ניצלו בארץ ישראל עד תום!!!!
כמעט כל יהודי תימני שנחת מהמטוס בשנת 1949 היה ידען גדול מאוד או במקרא או במשנה או בהרמב"ם או בתלמוד או בקבלה ויש כאלה שהיו בקיאים בכולם. כמעט שאין יהודי אחד שלא שלט שליטה מטורפת לפחות באחד מהמקצועות הנ"ל.
איפה תמצא נתון מדהים כזה בשאר עדות ישראל? חבל על פאר קהילות ישראל שכבר איננה!
ודי בדברי מארי לוי חמדי על הקהילה הסגורה של הקנאים בירושלים להבין שבתימן לא הייתה בורות.
אגב, שמואל יבנאלי כותב זאת במפורש שיהודי תימן יותר משכילים מהחרדים האשכנזים.
חלושיעד שנתקלתי בכל מיני דברים שאני חוששת שיפריעו בהמשך.
ונראה לי שהם קשורים למנטליות
גם הגבתי.
למה מתחרטת?
ובקצת יותר רצינות, יש בתימן סוגים שונים של אנשים.
יש כאלה שההבדל ביניהם לבין פולנים הוא מזערי.
יש כאלה שהם "ספרדים" (כלומר עדות המזרח) לגמרי.
לאן הוא משתייך?
אגב, פולני זה לא סוג של קללה?
בד"כ הצנעניים (מהעיר, לא המחוז) דומים בחלקם לפולנים.
גם העדנים בחלקם משוכנזים כאלה.
לא יודע למה שזאת תהיה קללה.
היה מחקר גנטי על יהודים שמצא שהקשר הכי קרוב בDNA הוא בין התימנים לייקים, אל תשאלי איך.

זה דבר ידוע אצל התימנים 

מי שהוא צנעני לא יקרא "צנעני", רק מי שהיגר משם החוצה יקרא על שם מקומו הקודם
נקודה טובהמשם אני מגיעה.
יש לי דוד שנשוי לתימניה וגם שתי בנות דודות. נראה שהם מסתדרים יופי.
טוב אולי סתם פחד ורגליים קרות ככל שאנחנו מתקדמים...
הוא מאוד רלוונטי בכלל לענייני זיווגים בין עדות
Despite their long-term residence in different countries and their isolation from one another, most Jewish populations were not significantly different from one another at the genetic level. The results support the hypothesis that the paternal gene pools of Jewish communities from Europe, North Africa and the Middle East are descended from a common Middle Eastern ancestral population, and they suggest that most Jewish communities have remained relatively isolated from neighboring non-Jewish communities during and after the Diaspora
כלומר ככלל, ההבדל בין עדות ישראל, מבחינה גנטתית, הוא קטן מאוד
dayfani23יש אצלינו:
רוסיה, הונגריה, תימן, מרוקו, צברים, רומניה, עירק וצרפת.
תמיד אמרו לי שילדים מעורבים יוצאים הכי טוב, יש להם את החיבור של כל העדות. וגם הגוון צבע שלהם מהמם.
בקיצר, לכי על זה.
זהות הילדים בד"כ הולכת לפי אבא, והשאלה היא האם בנוסף לבעל תימני את גם רוצה ילדים תימנים. לא בקטע של זלזול, חלילה, אלא בקטע של דפוסי התנהגות וכו'. כמו כן, האם יתאים לך להצטרף אל בעלך לבית כנסת תימני/ספרדי?
כל אחד רגיל אל הנוסח ששמע בבית ובבית הכנסת ליד הבית. אני לא מדבר על תפילת מנחה של יום חול, אלא על שבתות וימים טובים. מי שלא רגילה לפיוטים, למשל, לא תחוש בנוח בבית כנסת שאת הנוסח שלו היא לא מכירה. כמובן, ניתן ללמוד הכול ולהתרגל לכל דבר, אבל עדיין זאת נקודה משמעותית.
בניגוד לכל מגזר אחר בישראל, הציונות הדתית נטלה על עצמה את העמל של שידוכים בין עדות תוך שימור מסורת. זה תהליך קשה ביותר, לא נוח ולא מתגמל, וזה מן הסתם מה שאת חווה כרגע. אני למשל החלטתי שבשום אופן לא אקח על עצמי נטל כזה ובכך צימצמתי מראש את האפשרויות להיכרות במימדים ניכרים. אמנם ניסיתי, אך דווקא הניסיונות הם עצמם ששכנעו אותי שלא להיכנס לעירוב עדות ומסורות.
shaulreznikמה שחשוב, זה המידות ולא מי היה סבא של סבא רבא. מכיר את הסיפור החסידי על איזה אדמו"ר שבצעירותו ראה את הבית נשרף מול עיניו, כשאימו בוכה: "אוי ואבוי, מגילת היוחסין שלנו גם נשרפה"? הילד ניגש לאימא ואמר: "במשפחה שלי הייחוס יתחיל ממני".
"כבה נר המערבי", ורבנו תם ענה לה "אחזור ואדליק אותו".
בערך
אחר כך כועסים שכועסים על קהלני עם "תפקיד האשה" וכדומה...
וזה לא היה לא מסיבות של דת, השקפה ערכית או עולם עשייה, אלא (לפחות בנוסח המילולי) מאופי חשיבה וביטוי ששייך לתקופה הקדם-ליברלית. ויקטוריאניזם ערבי הזוי.
כמה ביטויים של תרבות המערב ברצף מיד אחרי חנוכה.
אגב, יש גם שפה יפה שנקראת שפת הקודש.
צדיק, נראה שיש לך בעיה אישית עם תימנים שגורמת לך להתבטא בצורה קיצונית בשרשור הזה ולהטפל לדמויות מהעדה.
אני בטוח שאתה יותר בן תורה ממה שמשתמע מהויקטוריאניזם שלך שנראה משום מה שאתה מביא אותו כראיה כאילו שוות ערך למימרא מחז"ל
בכיינות זה לא turn on גדול (מצטער באמת על השימוש בשפות מערביות. רוצה לפסוק לי הלכה כמה ימים אחרי חנוכה מותר לחזור להשתמש באיטלקית?).
ומי נטפל למי?!
ואת הבעיות האישיות שלי תשאיר לי - כמו שאני לא מתכוון לבזבז זמן על טיפול באלו שלך.
כדאי שבאמת תיישם את מה שהחתימה שלך מציעה.
מדהים לראות כאן לפעמים את אלו שבאמת ובתמים לא מאמינים שמישהו היה מסוגל לומר להם מילה בדיון.
מי כמוהו יודע עד כמה המאמץ בשעת לחימה הוא עצום, עד כמה מסוכן שנשים יחוו את התמונות הקשות של איברים מרוטשים בזמן מלחמה. עד כמה חיילות שבויות בידי ערבים, זה הרבה יותר גרוע מחיילים שבויים. קצת כבוד לאדם שמסר את נפשו למען הצלת עם ישראל בארצו.
חבל כי זה לא כל כך קשה, העניין הזה של הפרוגרסיביות.
יש לי כבוד כלפיו כל זמן שהוא מכבד את עצמו.
מי שחולק עליו בנושא הזה, וכל שכן מי שמשמיצו על כך, הוא נבל.
כשתעשה רבע ממה שהוא עשה בשביל עם ישראל, תרשה לעצמך להעביר עליו ביקורת.
כמה התפיסה שלך מצפה ליחס שוויוני,
וכמה מתאימה לך זוגיות שמרנית בבסיסה, שבה הבעל הוא השולט המוצהר.
כי יש לזה השפעה תרבותית, אי אפשר שלא.
ואם הבית שלך יותר שוויוני, יהיה לך מוזר להפנים תפיסות אחרות.
ביהדות תימן האישה הייתה חזקה, חשובה, ומאוד משפיעה בבית.
יש ספר מחקר שלם על מעמד האישה בתימן.
DvorWלא אמרתי שזה טוב או רע.
אמרתי שזה שונה.
למה את חושבת שהשאלה שצריכה להישאל היא "אני רוצה להתחתן אבל... הוא תימני"? מה דעתך על השאלה הבאה "אני רוצה להתחתן, אך אבוי, היא אשכנזיה!!!"
השאלה שלך נובעת מיהירות והתנשאות שבאה כתומאה מבורות מופלגת. תכניסי טוב טוב לראש, וגם אלו שהגיבו, אם יש הבדלים מהותיים בין אשכנזים לתימנים בגלל 2000 שנות גלות, אז כדאי שסוף סוף תדעו, כי לעולם לא יגלו זאת לכם, היתרון האנושי של התימנים על האשכנזים הוא כל כך עצום שאני אפילו לא יודע מהיכן להתחיל. בואו נתחיל בייחוס, לתימנים יש תיעוד מדעי של ייחוס לשבט יהודה המלכותי עוד מלפני 2500 שנה, בו בזמן שאין לנו שו מידע על האשכנזים מהיכן מוצאם, ויש הסבורים שהם כלל לא צאצאי עם ישראל! התיעוד הראשוני של מציאות יהודית באשכנז היא בסך הכל עד 1000 שנה מהיום. שנית, התרבות היהודית התימנית היא הרבה יותר מדוייקת ונאמנה למקור, קרי לחז"ל, בעוד התרבות האשכנזית מושפעת קשות מהתרבות הנוצרית, עקב היותם מרוחקים מהמרכז הבבלי. יש הבדל שמיים וארץ בתורה ויראת שמים בין התימני הממוצע לבין האשכנזי הממוצע שהיה עם ארץ גמור, ואת זאת כתב הרב קוק זצ"ל. איזה הבדל עצום בין האצילות והדרך ארץ של יהודי תימן לעומת הברבריות האשכנזית שהייתה ביהודי אשכנז ועקבותיה נמצאים עד היום בבני ברק ובמאה שערים (כן,ככה היו האשכנזים במשך כל הדורות!) שלישית, תרומתה של העדה התימנית להקמתה של מדינת ישראל ולקיומה, הוא לאין ערוך יותר מזה של האשכנזים. 50% מהעדה התימנית היה בארץ ישראל לפני הקמת המדינה! הם היו העולים הראשונים של העלייה הראשונה, הם אלו שהפריחו את השממה. רק אחוז אפסי של יהודי אשכנז שהיו מיליונים באירופה הגיע לתחזק את הארץ. אני יכול להאריך בהבדלים העצומים שבין 2 עדות כל כך שונות, האחת מייצגת את היהדות המקורית והאחת מייצגת חרדיות מטומטמת ויהירה שאין לה במה להתגאות. אז תגידי תודה שהחתן התימני בכלל מסתכל עלייך, כי אני הייתי ממליץ לו קח תימניה מיוחסת כדי לשמור על הגנים היהודיים שלך.
כל מה שכתבת היא גזענות צרופה וטהורה. תתבייש לך.
אני לא כותב סתם, אני מביא לכם נתונים מההיסטוריה הידועה. פשוט לא להתעצל ולקרוא. אינני גזען, ורבים מחבריי הם אשכנזים מתוקים, אך מצד שני אינני מוכן לטשטש את הידיעות החשובות והידועות הנ"ל. כולם יודעים שבכל הקשור ליהדות, הרי אין מפוארת מיהדות תימן. איך הרב קוק זצ"ל כל כך התפעל מהם בכותבו עליהם "רובם ככולם בני תורה!" האם הרב קוק יכל לומר זאת על האשכנזים?? האם הוא יכל לומר זאת על איזושהי עדה אחרת? לכן, כשאני רואה את השאלה שלך "אני רוצה להתחתן אבל... הוא תימני"? הלו!!! תתעוררי!! הוא בא מעדה הרבה יותר יהודית ממך. את זאת יגיד לך כל חוקר. אם הוא ישא אותך לאשה, זכית!
אם אתה לא באמת מצליח לקלוט שהציטוט "אני יכול להאריך בהבדלים העצומים שבין 2 עדות כל כך שונות, האחת מייצגת את היהדות המקורית והאחת מייצגת חרדיות מטומטמת ויהירה שאין לה במה להתגאות" הוא גזענות מבחילה, אז הבעיה אצלך ולא אצל אחרים.
לא ברור לי מדוע מנהלי הפורום לא מפסיקים את ההתבהמות הזאת.
דרך כי זה רק ידרדר את הדיון עוד יותר.
תאמין לי שאני יודע.
אפשר לעשות "דווח", או לבקש ממנו שיעצור ויחשוב על ה"זכויות" של לשון הרע על רבים שהוא צובר.
חבל שמרן הרב קוק זצ"ל לא יכול כבר להשיבך כמה סבל ומרורים הוא סבל מהחרדים שמבטאים דרך טמטום ויהירות. האם זה שהחרדים מוחקים לחלוטין את שאר הציבורים האחרים ומחשיבים אותם כקליפת השום, האם אין זה טמטום ויהירות??? איפה אתה חי?
"היתרון האנושי של התימנים על האשכנזים הוא כל כך עצום שאני אפילו לא יודע מהיכן להתחיל".
אותי זה מחליא.
"היתרון האנושי". לא פחות. "היתרון האנושי".
הם בדקו, הם חקרו, לא אתה! והם הגיעו למסקנה חד משמעית, היהודים האלה הם היהודים שביהודים! בשבילך זו הפתעה, כי אתה חי בתוך תרבות ישראלית אשכנזית שאין לה שום מושג, מי היתה יהדות תימן. אין לך שום מושג! אם היית יודע מעט על החיים היהודיים האצילים והשורשיים שחיו יהודי תימן, כיצד היה סדר יומו של היהודי בתימן לעומת יהודים במקומות אחרים, אז אם יש לך טיפת יראת שמים, היית קורע קריעה ויושב על הארץ ובוכה על התרבות המפוארת ביותר של עם ישראל שכבר איננה! לא פחות!!!
אפשר מקורות לדברים שלך?
זאת פעם ראשונה שאני שומעת את זה ובאמת הייתי שמחה אם היית מביא מחקר או מאמר מסודר שתומך באמירות שלך (בלי ציניות. נשבעת).
אגב, לא חקרתי בכלל את יהדות תימן אבל דווקא את השורשים שלי (אשכנזים) כן חקרתי קצת ויהדות אשכנז דווקא הייתה יהדות אדוקה מאוד ולמדנית מאוד עד תקופת ההשכלה והאמנסיפציה שרק אז החלה החילונות. אני בטוחה שתימנים חיו חיים מאוד שורשיים ותורניים כי רואים שהם מאוד מחוברים למסורת ולשורשים בעומק נשמתם אבל גם האשכנזים חיו חיים של תורה (ראה ערך כל עולם הספרות היהודית שצמח ביהדות אשכנז, הישיבות הענקיות, שעל אף שהשואה השמידה חלק עצום מהיהדות הזאת היא עדיין נשארה משמעותית ועצומה בהיקפים שלה ) ולדעתי לא פחות...
בכל מקרה, אני ממש אשמח אם תוכל להפנות אותי למאמרים או מחקרים בנושא
הרב קוק כמו שהוא ציין באגרות. יש לו תשובה על ההגיה התימנית (באורח משפט).
הרב מרדכי אליהו זצ"ל בהספדים שאמר על גדולי תימן בני דורו.
אפשר למצוא עוד, אבל מעלתם התורנית של בני העדה היא דבר די ידוע בקרב הת"ח.
כמובן שמדובר על התימנים של לפני הקלקול שקרה בעליה לארץ וראינו עדויות מפרסומים לאחרונה מהממשלה רח"ל...
הרב קוק זצ"ל העריץ את התימנים על למדנותם בתורה, על חריצותם, על חליצותם, על כיבושם את הארץ, על הדרך ארץ שבהם ועוד. עד כדי כך שהוא כתב שהלוואי שיהודי תימן יחליפו את הערב רב שבא מרוסיה! אני לא ממציא, הדברים כתובים באגרות הראי"ה סימן רי"ב. אם המגיבים כאן היו יודעים את הפער העצום שיש בין יהדות תימן לשאר קהילות ישראל בכל מה שקשור לחיי יהדות, ללמדנות ויראת שמים, הם היו מתביישים להגיב. אלא שהבורות שלהם עצומה.
מלבד הרב קוק זצ"ל, גדול חוקרי הגניזה הקהירית הפרופסור שלמה דב גוייטין כותב שמבחינה תרבותית היהודי בתימן הוא איש הספר, הוא הידען הגדול ביותר מכל קהילות ישראל! הוא הגדיר אותם בתואר "היהודים שביהודים"! הוא כתב שכמעט כל מי שעלה מתימן היה ידען גדול בכל חלקי התורה. כמוהו כתב גם הפרופסור הנודע הרב שאול ליברמן שחיי התורה בתימן היו יותר מפותחים אפילו מקהילת ליטא ממנה הוא בא! הוא כתב מאמר ארוך ומרתק בספר הנקרא "יהדות תימן- פרקי מחקר ועיון" עמוד שמט- שנה הוצאת יד בן צבי.
בספר אבן ספיר לתייר השד"ר האשכנזי רבי יעקב ספיר כתב מפורשות שיהודי תימן הם המיוחסים ביהדותם המקורית יותר מכל קהילות ישראל, הוא כתב כמו הרב קוק שכל הליכותיהם מבוססות הרבה יותר בתלמוד ובחז"ל מאשר שאר הקהילות.
נתתי לך מעט מקורות. יש מקורות רבים נוספים. בכל אופן, הדברים ידועים לכל חוקר, אין יהדות יותר מלאה ביהדות ותורה ויראת שמים כמו יהדות תימן. לכן, אני אשתדל כמה שאוכל שילדיי יתחתנו אך ורק עם בני ובנות תימן שהם זרע קודש! בוודאי שהיו רבנים גדולים בעדות אחרות, אבל הם לא ייצגו את הכלל שהיה בשפל המדרגה מבחינה יהודית.
אכן קראתי את כל המקורות ששלחת אליהם ושמחתי לראות את זה כי באמת החינוך בארף לא חושף להיסטוריה הזאת.
אבל לגבי הזרע קודש... גם בתימן אנסו המון את היהודיות וזו הסיבה שחיתנו אותם בגיל צעיר... אז לא בהכרח שרק היהדות האירופאית היתה מעורבת בגויים.
הסיבה שחיתנו אותם בגיל צעיר היא לא בגלל שערבים אנסו נשים. זה לא היה! חיתנו אותם בגיל צעיר כדי שהערבים לא יחטפו אותם לאסלאם! כך שמי שנחטפה, אז ילדיה גדלו כמוסלמים. אין תופעה של אונס ופריצות בתימן, ולכן דברייך בסוף אינם נכונים.
כי הארץ שלנו בשליטה אשכנזית מוחלטת!!!
רוב רובם של יהודי תימן חיו בכפרים.
בכפרים רובם ככולם לא ידעו דבר מלבד חומש ותפילה.
ואני אינני מדבר על החבאנים שדאילו את זה לא ידעו.
לגבי צנעא, רובם היו אנשים עבדו קשה לפרנסת ביתם, שעות הלימוד בדרך כלל היו בבוקר שבהם קראו שילוש, ולכן לא תמצא בהם הרבה ת"ח.
כמו כן היה נפוץ בתימן קריאת הזוהר עד מהפיכת הדרדעים.
מיעוט האנשים בצנעא ידעו רמב"ם וק"ו ש"ס, אם כי היו כאלה, ואני אינני מדבר כלל על שאר ראשונים ואחרונים. ולא בכדי אין ספרות תורנית עניפה מיהדות תימן.
עדותו של ספיר אכן אומרת שרובם במקרא, אך מיעוטם בתלמוד.
אמנם נכון שרובם היו יראי דמים ותמימים.
לעשות את כל יהודי תימן תלמידי חכמים חוטא לאמת בלשון המעטה.
אני מכיר אישית ת"חים מהכפרים.
כל פשוטי העם בתימן ידעו רמב"ם ישר והפוך וככה מעיד במפורש האבן ספיר!
הדרדעים לא הצליחו לעשות כלום בתימן חוץ ממחלוקת.
המשיכו ועד היום ממשיכים במשיכה הטבעית לקבלה בתימן.
בורות עצומה היא לטעון שאין ספרות עניפה מתימן,
יש המון ספרים שיצאו לאור ועוד אלפים שנשארו בכתבי יד.
כל החוקרים האקדמאיים כולם, מעידים כאלף עדים על העושר התורני שהיה מצוי בתימן.
יש מאמר מפורסם של מאיר בר אילן שניסה לאתר אחד הספרים הנדירים כרגע ברח לי שמו. כל המידע ועוד על העושר התורני בתימן כאן:
https://faculty.biu.ac.il/~testsm/cocha.html
אתה מוזמן לעיין בספרות המחקר.
@משה בן נון מוזמן להרחיב
בכפרים לא ידעו רמב"ם ואני בספק אם היה להם אותו בכלל. ק"ו תורה ישר והפוך.
פוק חזי, עדיין יש בימינו אנשים שעלו מתימן וראה מהי מידת ידיעתם את הרמב"ם, ושלא לדבר על ש"ס ופוסקים.
לגבי הדרדעים. ההצלחה שלהם היתה עצומה, הם הצליחו ליצור מצב שבמקום שהאנשים יקראו תהילים וזוהר,כפי שהיו רגילים בתימן, יתחילו ללמוד ש"ס ורמב"ם ולכן רובם של הדרדעים היו תלמידי חכמים. עיין משפחות קורח, קאפח, צאלח, אלקרה וכו'
לא בכדי הרב קפאח יצא מפלג זה.
אמנם לכאורה טעו הם בעניין הזוהר, אך לומר שלא הצליחו לעשות כלום הרי זה בורות וחוסר ידע בעליל.
לגבי הספרות אינני יודע מניין אתה לוקח את הידע על כל הספרות העצומה, בידינו לא נמצא כל הוכחה לכך מלבד כמות בודדה של ספרים כ"שתילי זיתים" וכו' שחלקם בכלל ספרי דקדוק על התורה.
מי לנו גדול מהרב קאפח אשר היה בקי ביהדות ובספרי תימן לפני ולפנים, ומעולם לא ראיתי שהוא מביא ציטטות או מקורת מספרי תימן.
לכן אל תפריז, שתפשת מרובה לא תפשת.
קאפח היו מפורסמים בכך. לא יודע לגבי אלקארה.
לגבי משפחת צאלח, זאת בדיחה להגיד שהם לא עסקו בקבלה.
כל דברי מהרי"ץ מלאים בשיטות המקובלים. כל סידור עץ חיים מלא אפילו ב"חמדת ימים" השנוי במחלוקת (לא זה של הרששב"ז זיע"א).
משפחת קורח ידועים בגדלותם בקבלה, הדברים פשוטים מאוד. אפשר לעיין בספרי הרב יחיא קורח, ובנו הרב עמרם קורח ובדברי נינו ונכדו (בהתאמה) הרב שלמה קורח שמביא בעצמו המון דברי קבלה גם להלכה (כמעט כמו ספרדים), ומצטט את סביו רבות.
לא יודע מה אתה מביא בשם הרב קאפח, אתה מוזמן לעיין בקישור הנ"ל ובשאר ספרות המחקר.
אתה מוזמן גם לפנות לספריה הלאומית ולראות כמה כתבי יד של חידושים יש בתימן הרבה מהם על הלכות והמון מהן על חולין (כמו שמוזכר לגבי דורו של רב יהודה בגמרא).
רוב ככל ספרות יהודי תימן נכחדה בגלות מוזע ועם כל זאת היו עוד המון ספרים שמקורם לא בתימן ונשתמרו רק שם והמון ספרים שמקורם בתימן, בתימן.
די לראות את דברי גדולי ישראל על הספרות הענפה שהייתה בתימן, ביניהם את דברי הרב מרדכי אליהו זצוק"ל (נדפס בספר ההספדים שהוא נשא), בהספדו על הרב יחיא אלשיך זצוק"ל.
אתה מביא את המהרי"ץ שחי כמדומני לפני כשלש מאות שנה בעוד שהדרדעים התחילו לפני כמאה חמישים שנה.
לכן הבדיחה היא, שאתה מביא ראיה מאדם שלא חי כלל בתקופת הדרדעים וד"ל.
לגבי משפחת קורח שוב טעותך נובעת מחוסר יגע.
ישנם שתי משפחות קורח, אחת שהזכרת שהיא משפחתו של רבה של בני ברק שסבו הוא מורי עמרם קורח,שאכן היו מקובלים והשתייכו לזרם השאמי. והשניה היא משפחתו של הרב פנחס קורח שאביו הוא מורי יוסף קורח, נין ונכד למורי חיים קורח מגדולי רבני תימן. משפחה זו מקורה מהדרדעים.
לכן ראייתך זו שאתה מביא משפחה אחת למשפחה שניה, אף היא בדיחה.
אם ברצונך באמת לדעת, תחקור ותלמד קצת על הדרדעים לפני שאתה משמיץ אותם, ותגלה לדעת שהצמיחו תלמידי חכמים.
לא מופרך לומר שרוב תלמידי החכמים יצאו דוקא מהם. ושוב אני חושב שהם טעו.
לגבי הספרות, שוב, אין בידינו ספרות כזו, לטעון שהספרות אבדה בגלות מווזע, זו גם בדיחה, גלות זו אירעה לפני כשלוש מאות וחמישים שנה, בשנים אלו היה אפשר לחבר תורנ שלימה, ועיין מה שחובר באירופה בתקופה זו בלבד, או למשל בחמישים שנה האחרונות.
אם צאצאיו של מהרי"ץ היו סוברים אחרת ממנו, הם לא היו מוציאים את ספריו כמו שהדרדעים, ה' יחזירם בתשובה במהרה, יוצאים נגד מרן כי היה מקובל.
כל בניו וצאציו חיברו חיבורים סביב לספריו ו/או הוציאו את ספריו לאור.
כולל צאצאיו שחיים היום בירושלים.
לגבי משפחת קורח, משפחתו של הרב פנחס קורח הייתה הפחות דומיננטית בתימן.
משפחת הרב שלמה קורח היו הרבנים הראשיים לתימן.
מה גם שהרב פנחס קורח אינו דרדעי.
רוב תלמידי החכמים הגדולים שיצאו מתימן לא היו דרדעים.
היחידים מהם שהיום בכלל זכורים הם הרב יחיא קאפח, נכדו הרב יוסף קאפח (שנשבע בבית דין שמאמין בזוהר), ותלמידו הרב רצון ערוסי (שאישית הוא לא דרדעי).
לעומתם היו כל משפחת יצחק הלוי ובראשם הרב יחיא ובנו הרב שלום, הרבנים הראשיים ליהדות תימן שם ובארץ.
משפחת קורח דלעיל שממנה יצאה הרב שלמה קורח.
משפחת אלשיך, ממנה יצאו הרב נתנאל אלשיך, הרב יחיא אלשיך ובנו הרב נתנאל אלשיך. והרב שלום אלשיך ששייך לגזע רחוק קצת של אותה משפחה.
מארי חיים כסאר לא היה דרדעי, הרב יוסף צובירי לא היה דרדעי, גם הרב יוסף שמן לא היה דרדעי.
לא צריך להרחיב לגבי הרב חיים סינוואני וכל תלמידיו, הרב מרדכי שרעבי, הרב עוזי משולם שפשוט שלא היו דרדעים.
בכל אופן, אתה מוזמן לקרוא את הספר איש ימינ"י, שעוסק רבות בנושא, כדי לראות קצת כמה הייתה רגלם של אותם דרדעים צרה, וכמה הם היו מנודים ומועטים ונרדפים.
ודי גם בנידוי המפורסם שהוציאו להם בתימן, בא"י, ושאר בתי הדין.
אין לי מושג מאיפה אתה מביא את הידיעות שלך. הדרדעים היו מיעוט נרדף אז והיום.
אני אינני יודע אם אתה יודע, אבל ספר זה חובר על ידי משפחת הלוי עצמה אם אני לא טועה ע"י אבירן. כל מטרת הספר היא לרומם את משפחת הלוי ולהמעיט בערכם של הדרדעים, על כן להביא משם ראיה זה קצת בעייתי.
חוץ מזה משפחת הלוי עצמה הייתה חלוקה וחלקם היו דרדעים, ואפ' קיצוניים. הרב הראשי האחרון של תימן היה דרדעי, והיה ממשפחת יצחק הלוי.
לגבי הרב פנחס קורח, לא טענתי שהוא דרדעי. אלא אמרתי שהוא ממשפחה דרדעית. ואדרבה באם משפחתו לא הייתה פופולרית זה רק מראה עד כמב הם הצליחו. כמדומני שהוא הרב הפופולרי כיום אצל העדה ואצל בני התורה בפרט. קצת הבנת הנקרא.
לא יודע בשביל מה הכנסת את עוזי משולם.
כמו כן לא כתבתי שהם לא היו נרדפים אז, וכיום הם נראה לי כלל לא כימים.
הרב הראשי האחרון היה הרב יחיא יצחק הלוי והוא לא היה דרדעי והוא היה ראש המדברים נגד ההזיה שהיא הדרדעות.
הרב הפופולרי אצל בני העדה הוא הרב רצאבי. זקן פוסקי עדת תימן הוא הרב שלמה קורח. שניהם פוסקים ע"פ הקבלה.
מאיפה לך הידיעות המוזרות האלה, אין לי מושג!
תתבייש שאתה מבזה ת"ח בלי סוף.
הרב עוזי משולם היה תלמיד של הרב חיים סינואני ראב"ד סינואן, וגדולתו בתורה ידועה.
אפילו בביזיון של הפרסום על פרוטוקולי ילדי תימן שהממשלה פרסמה הם מכנים אותו בתואר רב. כמה חסר בושה אפשר להיות?
לכן בד"כ מחשיבים את הרב יחיא יצחק הלוי כהרב הראשי האחרון ליהדות תימן כולה (כולל בא"י ובתימן).
וגם אם נניח, לשיטתך, תחשיב אותו כרב ראשי לתימן ותכליל את שאר עדת תימן (שהיו כפופים לרב שלום יצחק הלוי פה בא"י), הרב עמרם קורח היה מקובל ודבריו מובאים בספריו של נכדו הרב שלמה קורח.
אך שוב יש טעות בדבריך.
הרב יחיא יצחק הלוי נפטר ב1932, עליית תימן הייתה ב 1950בערך, כך שיש כעשרים שנה בין פטירתו לבין עליית יהודי תימן ארצה.
לאחר פטירתו ניתמנה הרב אביצ', ורק לאחר פטירתו ניתמנה הרב עמרם קורח.
כמו שכבר אמרתי אני אינני בקיא גדול, אך חיפוש פשוט בוקיפדיה והיית יודע זאת גם.
בזמן העליה הראשונה יהודי תימן, גם אלה שבא"י, היו כפופים אל הרב יחיא יצחק הלוי.
כשהרב יחיא אביץ' היה הרב הראשי (במשך שנתיים בלבד), כבר היה הרב שלום יצחק הלוי בא"י (בערך 9 שנים כבר), והיה הרב הראשי לקהילת יהודי תימן, גם אלה שבתימן, (ורשמית של הקהילה בת"א יפו), כממשיך דרכו של אביו.
לא כל-כך קשה להבין שהמינוי של ממשלת תימן לא הכריע את הכף הציבורית בעיני יהודי תימן ק"ו אלה שבארץ.
כל השאר נכון וכבר נכתב
יש להם אולי איזה אחווה שאנו לא יודעים עליה?!
מה נסגר.
ודעותיהם שונות לחלוטין ממה שהם מצהירים בגלוי.
או ברצון לא ברור לעורר מחלוקות לחינם.
יכול להיות שזה שסיפר לך שישנם "אנוסים", אף סיפר לך שאבן ספיר כתב שיהודי תימן ת"ח ושולטים ברמב"ם ובש"ס?
איך אתה יודע מיד שמישהו מגיב?
אם יש לך בעיה עם העדויות שלי, אל תטרח פשוט
http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=80287
שכותב בעצמו שהוא לא דרדעי
יהדות תימן ומפרט עליהם.
http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=810&ArticleID=2117&Page=5
כמדומני שמופיעים שם אלפי חיבורים
רוב גדולי ישראל המפורסמים בתימן היו דוקא כפריים, כמו רבנו שלום שבזי, רבנו זכריה הרופא, רבנו נתנאל בן ישעיה, רבנו יחיא בשירי ועוד ועוד.
במובנים מסויימים יהודי הכפרים היו יותר בני תורה מיהודי צנעא, מסיבה פשוטה. יהודי צנעא הסתמכו על גדולי התורה שבהם בגלל כמותם הרבה יחסית, בעוד שיהודי הכפרים היו חייבים לסמוך על עצמם ולהיות בקיאים בהלכה כי אם אין אני לי, מי לי. לכן כמות הבקיאים בהלכות שחיטה וגיטין וקדושין בהם רבה.
בכל אופן, בכל הכפרים היו גדולי תורה רבים והיהודי הממוצע היה בקי בתנך ובמשנה ובמדרשים ישר והפוך.
אגב, הרב קוק שכתב על יהודי תימן "שהם רובם ככולם בני תורה" דיבר דוקא על יהודי הכפרים שפגש ביפו.
![]()
מעולם לא אמרתי שהדרדעים היו רוב!
אלא אמרתי ואני מצטט "לא מופרך לומר שרוב תלמידי החכמים יצאו דוקא מהם". נדמה לי ש"אדם בן נון" יכול להסכים עם כך.
מכאן ועד לומר שאמרתי שהם הרוב הדרך רחוקה.
אינני יודע מה יותר גרוע, ללקות בהבנת הנקרא, או בסילוף דברים מכוון.
איש מסקרן אם כי לענ"ד ידו על ההדק קלה (אני אומר את זה בתור שותף לפליטות כדורים).
בכל אופן לילה טוב
ואין לי קשר משפחתי אליו
לא זכורים לי סיפורים המוניים על אונס. נשמע לי קצת דרמטי מאוד.
אצל יהודי תימן לא היה כמעט קשר חוץ לענייני צורך בין גברים לנשים, קל וחומר בין נשים יהודיות לגברים ערבים. ח"ו להגיד דבר כזה. אפילו החופות היו בנפרד. החתן והכלה עצמם לא תחת חופה אחת!
האמירה שלו לגבי התימנים מוזכרת סביב העליה של התימנים לארץ. הוא שמח מאוד על כך שבאים עוד יהודים תורניים לארץ (זה נאמר בהקשר של העליה הרוסית ששם היהודים היו ספק גויים וכופרים לחלוטין)
הרב קוק הוא האחרון שיפסול משהו אחר, הרי אפילו את הכופרים החילונים הוא משבח (ראה מאמר הדור) .
ושוב, אין בזה כדי להמעיט מגדלותם של יהודי תימן!!
בנוסף, יש יותר מקומות בכתבי הרב קוק שהוא משבח את היהדות החרדית שאותה כ"כ גינית. (אגב הוא עצמו היה חרדי, שלמד בשיטה האשכנזית ורבותיו היו אשכנזים) לא מצאנו שאחרי הגילוי שלו אודות יהדות תימן הוא התחיל לצטט או להביא דברים בשם הרש"ש או רבנים תימנים אחרים.
ובלי קשר, אם יהדותו של הרב קוק עצמה מוטלת בספק מבחינתך כמו כל יהדות אשכנז, למה אתה טורח לצטט אותו בראש כל פסקה?
בקיצור, אני לא רוצה להכנס לראש או לספריה של הרב קוק, אבל זה היופי שהיה ברב קוק (האשכנזי אגב) שידע להכיל ולאהוב ולראות את הטוב בכל חלק בעם ישראל.
ואני חושבת בכלל, (ופה אני מקווה לסיים את הדיון הלא ממש מכבד הזה, גם מצידי) שעם ישראל לא זקוק לסיבות לא להתחתן אחד עם השני. וכאמור כולנו יודעים שלא היו יומים טובים לישראל כט"ו באב שבו התירו לשבטים להנשא עם שבט בנימין. וצריך לזכור טוב טוב שעניין הפילוג והמחלוקות זה הדבר שהכי שנוא על הקב"ה, ושנאת חינם שקולה כנגד 3 העבירות החמורות, ובגללה חרב הבית.
ובשביל מה באנו לפה אם לא בשביל לאחד ולחבר מחדש את כל חלקי העם?
"אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ"
משתמע ביכולותיו האובייקטיביות.
זה דבר שלא יעשה.
הרב כתב את האמת לאמיתה. גם כשכתב על יהודי תימן שהם היהודים של ימות המשיח.
התכוונתי להגיד שהרב קוק גם ראה את היופי והטוב בחרדים בחילונים ואפילו בשמאלנים! אז אם מצטטים את הרב קוק ובאותה נשימה משמיצים בצורה גסה ציבורים אחרים בעם ישראל זה צורם באוזניים.
מה שבאתי להגיד זה שדבריו של הרב קוק נכונים מאוד! ואין לי לרגע ספק שיהדות תימן היא קדושה ומיוחדת וכו'. אלה, שאין צורך בשביל זה להשמיץ לכנות בכינויים מזעזעים יהודים אחרים שבסופו של יום מקדישים את ימיהם ולילותיהם ללימוד תורה.
ולרגע לא התכוונתי להגיד שהרב קוק לא היה אובייקטיבי. ההיפך. הלוואי שכולנו נזכה להיות אובייקטיבים כמוהו ולראות את הטוב והיופי שבכל יהודי.
א. הרב קוק אהב והעריץ את התימנים כמוכח מהגרת הנ"ל ואגרות נוספות. הוא אף כתב להם שיש להם אצלו אהבה פנימית מיוחדת, אינני זוכר כעת באיזו אגרת.
ב. בלי ספק שאהב והעריץ אותם הרבה יותר מאחיו החרדים האשכנזים, וכל שכן מהחילונים, כיוון שהוא והתימנים בדיוק ב"אותו הראש".
ג. הרוסים שעליהם התכוון הרב קוק היו יהודים רוסים חילוניים כדוגמת אנשי ביל"ו.
ד. הוא התכתב יותר עם החרדים כי הם היו מיליונים, בעוד שיהודי תימן היו רק כמה אלפים.
ה. בתימן לא היה בית דפוס, ולכן הרב קוק לא יכל צטט מחברים תימנים.
ו. אי מציאות בית דפוס בתימן יכולה להטעותך והטעות רבים אחרים שבאשכנז היו יותר גדולי תורה מאשר בתימן, כאשר ברור לרב קוק שבאופן יחסי, בתימן יש הרבה יותר תורה, אלא שהם קהילה קטנטנה ונטולת בית דפוס אחד לרפואה. כדי לשבר את אזנך, אם לא היה עולה הגאון הרב קאפח זצ"ל לארץ, לא היית יודעת מקיומו ומספריו הרבים והעצומים, כי אין בית דפוס בתימן.
ז. אני מצטט את הרב קוק כי הוא היה אשכנזי שהודה על האמת. הרב קוק היה שונה מכל רבני אשכנז בענוותנותו ואהבת האמת. ודי לחכימא.
ח. אני אוהב כל יהודי מאוד. והלוואי שלמגיבים פה הייתה רבע אהבת יהודי שלי. יתרה מזו, אני אוהב כל אדם ואפילו גוי, כל זמן שהוא טוב עם יהודים. אהבתי העצומה לכל יהודי לא אמורה לטשטש לי את העובדה ההיסטורית שזכיתי להיוולד לקהילה היהודית הכי מפוארת בעם ישראל מבחינת יהדות!
ט. אני משמיץ יהודים גזענים שבגלל בורותם המופלגת הם לא יודעים שליהודי תימן יש הרבה יותר במה להתגאות מאשר להם.
באותה מידה אתה יכול לומר שאם הרב קאפח לא היה עולה מתימן ולומד בישבות אצל ה"אשכנזים", לא היה לתימנים את הרב קאפח כלל.
זה אף יותר הגיוני מהטיעון שאתה מעלה. משום שבתימן לא היה לרב קאפח לא את ספרים שהיה לו בארץ ולא את הזמן שהיה לו בארץ, שכידוע בארץ הוא נתעלה בכוללים ובישיבות, מה שלא היה יכול לעשות בתימן.
הוא אמר לי שישיבת מרכז הרב שבה למד, הייתה בשבילו בית אכסניה בלבד!!! הוא לא שינה כהוא זה משיטת לימודו התימנית. כך שבארץ הוא לא "נתעלה בכוללים". הוא בז לשיטת הלימוד בארץ כפי שמנחילים האשכנזים לכולם. כמוהו גם הגאון רבי חיים כסאר שחיבר את פירושו "שם טוב" על כל הרמב"ם עוד בתימן, ובזכות שעלה לארץ הצליח להדפיסו.
אתה כנראה בור ביהדות תימן וחושב שלא היה שם ספרים. היה שם ספרים למכביר, ויתירה מזו, היו להם ספרים כתבי יד שלא היה בארץ!!! בספריות צנעא כמו "בית אלשיך" ו"קאפח" ועוד ועוד היו אלפי ספרים מתוכם מאות נדירים.
שני הרבנים הנ"ל תמיד סיפרו שרמת הלימוד בתימן היתה יותר גבוהה מאשר בארץ. שניהם תלמידים של שני עמודי עולם עצומים הגאון רבי יחיא אלקאפח והגאון רבי יחיא אלאביץ'.
צקון לחשאגב, כבר הבאתי לו ראיה מהאקדמיה שמודה בזה, הוא לא מוכן לקבל.
אגב2, שלחתי לך הודעה בפרטיות, אשמח אם תענה לי.
הנדירים שהיו בתימן.
אם לא היה לו את אותה אכסניה שדאגה לו למחייתו, לא היה מגיע למה שהגיע. ולא דיברתי כלל על שיטת הלימוד שלא נראה שיש מישהו בכלל שיודע מהי השיטה התימנית.
את ההכשרה לדיינות כמדומני עשה במכו הארי פישל.
לכן בור ששתה בו הרב קאפח מים אל תשליך בו אתה אבן.
לגבי מורי חיים קיסר, אין ספק שהוא היה בקיא וש"ס ורמב"ם ע"פ. אך הספר שהוא חיבר לא מוכיח את כל גודל היקפו וגדלותו בתורה, אם עיינת בו כמובן. אולי יש בזה ללמד על השיטה התימנית.
כמדומני שספר אחד של הרב קאפח, גדול יותר מכל חיבורו של מורי חיים קיסר. ואולי זהו ההבדל בין השיטה שלמד הרב קאפח בארץ לבין השיטה שלמד בה הרב קיסר בתימן אצל סבו של הרב קאפח ואכמ"ל
לא ראיתי שחיבורו של מורי חיים קיסר כל כך פופולרי בקרב הלומדים, אפילו לא אצל לומדי תימן מסופקני אם בכלל הוא יוצא לאור.
לגבי בורותי בספרי תימן, עליך מוטלת הראיה. אין אחד המכיר ולומד בספרים אלו אפילו הרב קאפח עצמו לא הכיר אותם.
לגבי כתבי היד, אכן היה כתבי יד עתיקים שהיו מצויים בתימן כך לפי העדויות, אך לרוב אלו לא ספרים שחוברו בתימן, אלא הועתקו בתימן כגום רמב"ם ושו"ע ומכאן חשיבותם.
אין עדויות על ספרים משמעותיים שחוברו בתימן, לבד מחיבורים על מנורת המאור קונטרסי דקדוק על התורה, ניקוד של ספרים וכד'
גדולי ישראל משאר העדות העריצו אותו.
הרב מרדכי אליהו תיאר את עוצמתו בהספדו עליו. הרב בן ציון אבא שלו אמר עליו שככה היה נראה אמורא.
ולגבי הספר שלו, אתה ממשיך לפלוט דברים חסרי בסיס.
אפשר לרכוש אותו כאן:
http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=197&ArticleID=2043
עריכה: פשוט אי אפשר להתדיין איתך. הבאתי לך מקור שמצביע על אלפי ספרי קודש שנתחברו בתימן ואתה ממשיך בעקשנות לטעון שלא היו כאלה.
פשוט מתיש.
באם תוכל לענות ענייני זה יהיה לתועלת הכלל ובעיקר לתועלתך.
אני אינני יודע מניין אתה לוקח את העובדה שאני מזלזל בו ח"ו.
להיפך, כתבתי שאין ספק שהוא בקיא בש"ס ורמב"ם על פה.
כמו כן כתבתי שחיבורו לא מוכיח את לא מוכיח את כל גודל היקפו וגדלותו בתורה.
היש לך דברי שבח מאלו? מדוע אתה נזקק להביא ראיה מעדות אחרות שהכירו בו?
לגבי הספר שלו, כתבתי שמסופקני אם הוא יוצא לאור, ובעברית פשוטה אני לא יודע אם עדיין מוציאים את זה לאור.
היכן הם הדברים חסרי הבסיס?!
אולי תקרא לפני שאתה מגיב!!
והם התקבלו.
וגוגל פשוט היה מורה כך.
אתה מתעלם מעובדות פשוטות, שגם אני וגם "משה בן נון" כתבנו לך, וממשיך בעיקשות שלך.
אתה מכיר יותר ממניין אנשים שמכירים את הספר, לא לומדים.
וברור לי שספרו התקבל.
כל בר דעת שלומד מספרי הרמב"ם ינסה לבדוק את דעת הרב קאפח בעדת תימן.
כנ"ל לגבי הכתר שם טוב שפוסקי תימן מצטטים ממנו רבות.
חלאס, בקיצור.
הסתובב נא בבתי מדרשות שאינם נמנים עם הזרם החרדי ובדוק באיזה כמות נמצאים שם ספריו של הרב קאפח, והתבונן בשחרוריות הדפים.
באותו סיבוב חפש נא את הכתר שם טוב, באם תמצאינו עיין נא בדפיו. והשיבני דבר.
ספרים לעומת תפוצה?
נו באמת.
מארי חיים כסאר בפשטות היה יושב בפינה שלו. קרא את סיפור הכרותו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל עם מארי חיים ותבין.
הרב יוסף קאפח היה פעלתן וידע לקדם עניינים.
כבודם במקומם מונח, אבל אין פה ראיה לכלום.
זה שספרים מונחים בספריה לא עושה אותם "מקובלים".
השאלה מי עוסק בהם וכמה.
בעדת תימן, בגלל המחלוקת הידועה, פשוט שיש נטיה לטובת מארי חיים כסאר.
מחוץ לעדת תימן אולי הרב עובדיה יוסף, שהוא חד בדרא בלצטט אנשים, מצטט את הרב יחיא קאפח (אם בכלל).
בקיצור, אין מכאן שום ראיה.
יש לך הרבה מאוד מה לקרוא. עיין ב"כתבים" חלק ב'
לגבי בורותך בספרי תימן, עיין "תורתן שלבני תימן" לפר' יהודה רצהבי
ישנם מאות ספרים כתבי יד שהם פרשנות לרמב"ם, ספרי הלכה, הגות ומחשבה שעדיין לא יצאו לאור.
מציגע לך לעיין בפירושי רבי אברהם בן שלמה על הנביאים, גאון תימני מלפני 600 שנה, תראה מה זו שליטה בשני התלמודים בבלי וירושלמי (שכבר לא היה קיים באשכנז בזמנו) וברמב"ם ובכל ספרות חז"ל והגאונים. מדהים!!!
אגב, שיטת פרשנותו של הגר"ח כסאר היתה קצרה ותכליתית, והיא ההיפך ממה שמקובל בישיבות.
כדי לא להודות שהוא טועה.
אמרתי שרובם חוץ ממקרא לא ידעו הרבה.
מיעוטם ובייחוד הרבנים שבהם ידעו. ולכן להביא ראיה מגאון מלפני 600 שנה, זה יותר גנאי מאשר שבח.
למה לך ללכת כל כך רחוק, הרב קיסר שלט בש"ס בבלי, ירושלמי אינני יודע.
מכאן ועד להפוך את יהדות תימן ליהדות שרובם ת"ח הדרך רחוקה, עם כל הצער שבדבר.
לגבי שיטתו של הרב קיסר זוהי פרשנות שלך בלבד.
איתך.
אתה דן לא לגופו של עניין בכלל.
לך פתח את ספר המחקר של פרופ' יהודה רצאבי, ותנוח דעתך.
אלפי ספרים מכל הדורות בכל מקצועות התורה.
שהרי התימנים שהוא פגש ביפו היו כפריים.
הבאתי לך את הפירוש מלפני 600 שנה כדוגמא לספר אחד מתוך מאות ספרים כתב יד שהיה חבוי בכתב יד עד השנים האחרונות.
חבל שאתה קורא בפזיזות.
לא רק הרב קוק כתב על יהודי תימן שרובם ככולם בני תורה, גם הפרופסורים גוייטין וליברמן ועוד שהבאתי אותם כאן בשירשור.
אז אל תמהר להגיב
להבדיל ממך אני משתדל להעמיד אותך, על חוסר הבנתך את הנקרא, ולא משתמש בדמגוגיות.
דמגוגיה היא צורת רבים, לא דמגוגיות.
הועמדת על מקומך בערך מאה פעמים כאן, אתה סתם הולך עם ראש בקיר.
כמו שכתב @משה בן נון, אין לך מספיק ידיעה לגבי עדת תימן. פשוט תנוח.
אך לא ידעתי שבקיאים הם אף בלע"ז. אך לענ"ד דמגוגיה היא לשון יחיד ואכמ"ל.
לגופם של דברים. שוב אתה נתפס על דקדוקי עניות ולא על מהותם.
עד שאתה נצרך להביא לעזרתך את דבריו של ב"ן נון" כלפי.
צקון לחשואולי אני לא מבני עדת תימן רק סתם ידען בכלל בעולם הרחב?
לה' הפתרונים.
באותה מידה אני יכול לטעון זאת כלפיך.
ובכל זאת, אני מפנה אותך לעיון ואתה משיבני בהתעלמות או מראשך מבלי להסתמך על מקורות. אז בכל זאת יש הבדל קטן בינינו
אך יחד עם לומר שרוב בני תימן היו ת"ח, לדעתי חוטא לאמת. לא צריך להיות היסטוריון או הרב קוק, פשוט תסתובב עם זקנים תימנים.
לומר שהרב קאפח יצא מה שיצא למרות שגדל בארץ ולא בגלל שלמד בארץ, גם זה לדעתי לא מדויק בלשון המעטה.
לגבי הספרות התימנית במאה השנים האחרונות, גם לא נראה לי שיש מח' בעניין.
ספרות היסטורית אין לא כל ידיעה, אך נראה לי שלרוב האנשים אין ידיעה, ולא על זה נסוב הדיון.
גם לגבי הספרות התימנית יש מחלוקת. תפתח את הספר.
ולכן אתה כותב הבלים. אם היית בגיל שלי היית מדבר אחרת.
אתה חולק על דברי הרב קוק ואומר שהוא הסתובב עם זקנים תימנים... לא ברור מה אתה רוצה מעצמך? אגב, גם רבי עובדיה מברטנורא כתב על יהודי תימן את המשפט הבא "כולם מקטנם ועד גדולם בקיאים בהרמב"ם", אבל אתה תדחה זאת ותאמר שהוא פגש זקנים.... הלו. תתעורר
אשמח אם תספק את המקורות כולל זה של רבי עובדיה מברטנורא
כמו כן אין לי מושג את מי הרב קוק פגש, ומה הוא אמר עליהם.
לגבי רבנו עובדיה, לא אומר שהוא פגש זקנים, אלא אציין שהוא חי כמדומני לפני כשש מאות שנה.
להביא ראיה מזמנו לדורינו או לדור הקודם, זה נראה לי לא רציני.
בעניין "ההבלים" תסלח לי אם אני לא אגיב.
אז חבל לי על הזמן איתך. כל טוב.
אך על כל פנים שמחתי על כך שהחכמת אותנו בעניין מסורת תימן העטירה.
לילה טוב.
ואז ממציא וחוזר על אותן טענות למרות שכבר הוכיחו לך שאתה טועה אלף פעמים.
אתה פשוט לא יודע להודות על האמת.
הבחור שמולך הביא לך ראיות ברורות.
נתמצת: טענת על כמות הספרים - הספר של פרופ' יהודה רצאבי.
טענת על רמת הידיעות של יהודי תימן בכלל - אבן ספיר.
טענת על רמת הידיעות ותפוצת ואחוזי הת"חים הרציניים בתימן ושלא היו בכפרים - הביאו לך את דברי הראי"ה (עזוב שזה מפורסם, לך לכל מושב תימני בארץ)
טענת על הדרדעים שהם היו רוב הת"ח - הוכיחו לך שלא בפשטות.
טענת שהגדולים ביותר בתימן היו דרדעים - הוכיחו לך שלא.
טענת שהמפורסמים היום בעדת תימן הם דרדעים (או הרב פנחס קורח) - הוכיחו לך שלא.
בקיצור כמו שאמר הנ"ל, אתה לא יודע מספיק
אשמח אם תוכל להסביר מה הכוונה שהם היו באותו ראש? מאיזה בחינה? ואיפה אפשר ללמוד את זה מכתביו?
אשמח גם לראות עוד מקורות (לא דחוף כרגע,) שבהם הרב מתייחס ליהדות תימן באופן מיוחד כמו שתיארת.
שניכרת מהכינויים המיוחדים בהם פנו אליו בהתכתבויותיהם התורניות איתו.
מרן וגדול ישראל ומרא דארעא דישראל ומרא דאתרא ועוד
כלומר מהדור הקודם.
יצא לי לפגוש חלק מהם, לא נראה לי מההכרות איתם שהם יגידו דבר רע עליו ח"ו בטח לא לאחר שגדולי דור העדה הקודמת התבטלו אליו.
הם היו באותו ראש בהשקפה, ביחס לציונות, לעלייה, לישוב הארץ כל ההשקפה הדתית לאומית שחידש הרב קוק, הייתה אצל רבני תימן דבר מובן מאליו, מסורת עתיקה. היות ויהודי תימן היו בעלי השקפה רמבמית, הם לא ראו בהשכלה דבר נורא, להיפך.
הרב קוק היה עוף מוזק בין רבני אשכנז ששללו את ההשכלה, את העלייה לארץ, את שיתוף הפעולה עם הציונים וכו'
שמחתי מאוד להעמיק בנושא ולשמוע דברים חדשים!
חשפת בפני הרבה רבדים שלא ידעתי על קיומם
לא עדיף שבמקום ללמוד בפורומים שנותנים במה לכל מה שעולה ברוחו של כל אדם, תשבי ללמוד מקורות בעצמך?
מישהו כאן ענה לי מה משמע הדברים "היתרון האנושי של התימנים על האשכנזים" ואיך אין זו בדיוק גזענות מבחילה?
את באמת חושבת שיכולת ללמוד משהו מהעמוד המתלהם, המתבהם, המתפרע הזה?
צקון לחשאלא אמרו שיש הבדלי מנטליות.
יכול להיות שהכותבת אף היא חושבת שהתימנים יותר טובים, אך זוהי הסיבה שהיא אינה רוצה, שמא זה יפריע לזוגיות הבדלים אלו.
לא ברור על מה יצא הקצף.
כתבת "יכול להיות שהכותבת אף היא חושבת שהתימנים יותר טובים, אך זוהי הסיבה שהיא אינה רוצה, שמא זה יפריע לזוגיות". חחחח יש לך חוש הומור מפותח מאוד
והבדלים קיימים, לטוב או לרע.
לא ראיתי בשאלתה כל סממן גזעני על כך שהיא חושבת שהיא טובה מהם, אלא כוונתה היתה שהיא שונה מהם.
אני לא רואה כל בעיה להיות שונה מהשני, מה גם שאתה עצמך אומר שיש שינויים מהותיים בין תימנים לאשכנזים.
אם כדבריך ש"יכול להיות שהכותבת אף היא חושבת שהתימנים יותר טובים, אך זוהי הסיבה שהיא אינה רוצה, שמא זה יפריע לזוגיות", לא ברור לי איך אדם טוב יותר יכול להפריע לזוגיות? להיפך, אדם טוב יותר צריך לחטוף. דבריך משוללי הגיון.
אך אתה מסכים שאדם גס לא יסתדר עם אדם עדין על אף שהוא לכאורה טוב יותר?
ומאידך גיסא אדם גס יסתדר טוב מאוד עם אדם עם מנטליות גסה.
נ.ב. אני ישמח לדעת היכן הרב קוק יתייחס לנושא זה.
דברי הרב קוק הם באגרותיו סימן רי"ב
התימנים צודקים, המסורת שלהם יותר נכונה ויותר אמיתית משל אחרים. זו עובדה מחקרית ידועה. כל הכבוד להם שיש להם "גאוות יחידה". הם לא מתקפלים אל מול התרבות האשכנזית השלטת העוטפת אותם, בניגוד לשאר עדות המזרח שכבר ממזמן השתכנזו. ולכן "הבעיה" היא עם התימנים שיש להם "גאוות יחידה". כלומר, עד שלא כולם ישתכנזו יהיה קשה לגשר על פערי המנטליות.
בפורום הזה יש עשרות שרשורים בסגנון "...אבל הוא נמוך ממני ב-5 ס"מ". כמו כן, באותה מידה יש הבדלי מנטליות בין אשכנזי ישראל לבין אשכנזי אמריקאי, וכל אחד רשאי להחליט אם בא לו לעכל הבדלים אלה. אף אחד, כולל פותחת השרשור, לא כתבה מילה רעה על התימנים. לעומת זאת, אתה שפכת רפש על האשכנזים וגם שרבבת לכאן כל מיני תובנות פסבדו-מדעיות.
הוא רק יאדים עד כי ישחיר
גם כשההורים מאותה עדה- השאלה אם באים עם עין טובה ורצון להתעשר מהגוונים, או עם ביקורת כלפי כל מה ששונה ממני. נישואים בין עדות מרחיבים ומעשירים, אבל אם מישהו מראש נגד, אז כל מתח או שוני הוא יתלה בהבדלי העדות- אז עדיף שישאר עם העדה שלו ובעז"ה הדור הבא כבר יהיה יותר פתוח..
כלומר, האם היה כאן בפורום שאלה כזאת "הוא אשכנזי, אני תימניה, ואני מפחדת שבהמשך החיים המנטליות האשכנזית שלו תשפיע" או אפילו "הוא אשכנזי, אני מזרחית, אני מפחדת שבהמשך המנטליות האשכנזית שלו תשפיע". ואז היה שירשור ארוך של מגיבים שמנסים להדריך את התימניה או המזרחית איך להתגבר על המנטליות האשכנזית המפחידה. אני שואל בשיא הרצינות, האם נשאלה כזו שאלה, כי נדמה לי שתמיד השואלים "החוששים" וה"מפחדים", הם תמיד אשכנזים עדיני נפש. תקנו אותי אם אני טועה.
ללא בסיס

"ידוע שתימנים הם חסכנים..." גבירתי, את מושפעת מהבדיחות הזולות שהתחילו איתן רק בשנים האחרונות כמה סטנדפיסטים. עד אז אף אחד לא טען שתימנים חסכנים, והדבר אומר דרשני. לגופו של עניין, מעולם לא ראיתי אף עדה שידועה כנדבנית ומחלקת שטרות ברחוב.
אופי יהודי יהיה קיים רק למי שגדל על יהדות. התימנים גדלו על היהודית המקורית. הם זרע קודש! האשכנזים והמרוקאים גדלו על יהדות מסוג שונה, ודי לחכימא. כך שאם את מסתדרת יותר עם אשכנזי או מרוקאי זה אומר שנשמתך יהודית מסוג מסויים...
וכד' ולא התימנים כולם חסכנים ולא כל המרוקאים עצבנים וכו' וכו' לא יודעת אפילו אם הרוב. ולכן חשוב לבדוק כל אדם לגופו. ומי שרוצה להכליל ולהפסיד אנשים מעדות שלמות מראש- ההפסד כולו שלו.
או כמו שכתבת בתגובה קודמת, למה אף תימני לא "חושש" להתחתן עם אשכנזיה?
אולי כי הדברים שכתבת בתגובה המתלהמת הראשונה שלך לא כ"כ מחוברים למציאות...
מחילה אבל שמעתי כ"כ הרבה תימנים ותימניות שלא רוצים לצאת עם בני העדה שלהם שזה בעצמו העדות הכי גדולה על מה הם חושבים על עצמם.
אני אישית יצאתי עם תימני שמוכן לצאת רק עם אשכנזיות. וזאת אחת הסיבות שחתכתי.
אני באופן אישי חושבת שזה שטויות, לא מזיז לי הקטע של העדה או הצבע ודווקא מאוד יפה בעיני הנישואים בין עדות כי זה מכניס צבע ועניין לחיים (אני אשכנזיה והתחתנתי עם אשכנזי למרות שממש רציתי מרוקאי)
אבל מפה ועד להתחיל להציג את המציאות כאילו כולם רק שואפים ומתפללים בסתר ליבם להתחתן עם תימנים... לאט לך בחור יקר.
אני חושבת שמי שפוסל בגלל עדה זה טיפשות ואני מרחמת על אנשים כ"כ קטנים. אבל לצערי שמעתי אמירות בסגנון דווקא מתוך העדה התימנית כלפי עצמם... ואם משהו אומר על עצמו דברים כאלה, אל תתפלא שאח"כ גם עדות אחרות חושבות ככה.
ודווקא אצל מרוקאים ראיתי הרבה פתיחות וזאת הסיבה שכ"כ רציתי מרוקאי 
ולעניין הטענות שלך עצמן, זה המצאות שאני לא מבינה מאיפה הבאת אותם... אתה באמת מפקפק ביהדותו של רש"י? של האר"י ? של הגאון מווילנא? של כל שושלת החסידות?
ולעניין העליה לארץ... טוב נו, אני לא יודעת מאיפה הבאת את זה... זה נשמע לי כמו הזיה.
מחילה, אני לא נתקלתי באף אחת מהעדויות שאת מדברת עליה.
אם יש אנשים עם שנאה עצמית, הם ודאי לא מלמדים על הכלל
סיפרתי מה שאני נתקלתי בו. וציינתי שזה מה שאני מכירה. לא אמרתי שכולם ככה.
ולעניין זה שיש יותר שמחפשים אשכנזיות- זה לא סוד. לצערי. (וזה מאוד מכעיס אותי אנשים כאלה).
יכול להיות שפגשתי מקרים שלא מעידים על הכלל.
![]()
חוזרת בי. באמת שלא התכוונתי.
אני באמת לא מרגישה שאין לי משהו נגד עדה כלשהי ואולי דווקא הפוך.
זה קצת מצחיק להתגונן מאחורי ניק אבל אם היית מכיר אותי היית מבין שבאמת אני רחוקה מגזענות לחלוטין
ושמח לשמוע כך.
לא צריך להגרר אחרי תגובות קיצוניות של אנשים. מנסיון...
א. אם יש מי שחושש להתחתן עם תימנים, אז הבעיה בו ולא בתימנים. כיוון שהם יהודים יותר ממנו.
ב. כשאני כתבתי שרבים מקנאים, זה היה בתגובה לבדיחות על "החסכנות". ידוע לי בבירור, שיש עדות מסויימות בישראל שמקנאים בהצלחה הכלכלית של התימנים. זה לא סוד שהתימנים יושבים על שטחי נדל"ן יקרים ביותר במרכז הארץ, דבר שהעשיר אותם בזמן קצר. הדבר הזה גורם לאנשים להשתגע מקנאה. העדות האלה מפארות את בתי הסוהר בימינו.
ג. מבחינת הייחוס הגזעי, התימנים הם היהודים שביהודים. כך קבעו גדולי החוקרים האשכנזים כפרופסור אריק בראוור ושלמה גוייטין ורבים אחרים שאינם תימנים כלל. הם חקרו ובדקו שהן גזעית והן תרבותית התימנים מהווים את היהדות המקורית בתפארתה. כך שרק מי שבקי במחקר ובהיסטוריה מודע לאמת הזו, ויש כאלה בישראל. יהודי תימן היו קבוצה של בני תורה אמיתיים. אין דומה להם באף קהילה בעולם.
ד. העדה כן מזיזה לי, כי אני רוצה המשך יהודי וודאי! אני רוצה שנכדיי יהיו בעלי מידות של יהודים ולא של גויים.
ה. כיוון שהזכרת את המרוקאים והאשכנזים, אני רוצה לומר לך שאני מודה לה' שלא עשאני מאותן עדות. האחת מפוצצת את בתי הסוהר בכל שבוע, השנייה אחראית לפשעים כנגד האנושות תוך גזענות נוראית במשך עשרות שנים כלפי אחרים.
ו. רש"י לא בא ממזרח אירופה, אמו של האר"י ספרדיה. ידוע שחוקרים רבים סבורים שרבים מיהודי מזרח אירופה אינם צאצאי יהודים אלא הכוזרים.
ז. מציע לך ללמוד היסטוריה של ארץ ישראל, אז תגלי כי ראשוני העולים שהפריחו כאן את השממה עוד לפני שבן גוריון נולד היו התימנים.
ה"ספרדים" היו האוכלוסיה המקומית מאז ומעולם, וכמה מהספרדים שבאו אחרי גירוש ספרד (לענ"ד זאת הסיבה שכל תושבי א"י התחילו להקרא ספרדים כולם).
אחריהם באו אשכנזים רבים להפריח את השממה מתוך עבודת ה'.
למשל בעליית בעלי התוספות, עליית תלמידי הגר"א, עליית רבי מנחם מנדל משקלוב ועוד הרבה.
בקיצור היו הרבה עליות אידאולוגיות של יהודים ירא"ש ות"ח שבאו לכאן לעבוד עבודה חקלאית.
מה גם שיהודי תימן היו עובדים בעבודות מכובדות כולם, המוני צורפים וכו' (לא זוכר כרגע עוד מקצועות).
כמעט אף אחד מהם (אולי אף אחד), לא היה חקלאי.
עבודתם החקלאית הייתה בעיקר תוצר של גזענות לא מכוונת כלפיהם.
ראו אנשים שנראים דומים לערבים בתרבות, חשבו שהפ פלאחים.
לבין עלייה למטרה ציונית של כיבוש האדמות מידי הערבים, הפרחת השממה בכל רחבי הארץ מתוך מטרה להשתלט ולבנות את המדינה שבדרך. את זה עשו ראשונים, התימנים.
חוץ מהרצון לכיבוש שלכל הדעות היה אסור בזמנם לפני הצהרת בלפור והכרזת אומות העולם וכו' משום שאין לעלות בחומה ויהודי תימן לא היו עוברים על התורה בפשטות.
יהודי תימן הבחינו בין דברי אגדה לבין דברי הלכה. לא כמו האשכנזים החרדים שמטעמים פוליטים הביאו את דברי האגדתא הידועים כדי לאסור את העלייה לארץ ואת שיתוף הפעולה עם הציונים "הכוייפרים".
בהלכה ישנה הוראה חד משמעית "לעולם ידור אדם בארץ ישראל ואפילו בעיר שרובה עובדי אלילים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל". דברי האגדה שלא יעלו בחומה לא נפסקו להלכה ברמב"ם שהוא עמוד ההוראה של יהודי תימן.
יש בידינו תעודות מלפני קרוב ל150 שנה בהם קוראים גדולי רבני תימן לעלות לארץ ישראל בהמוניהם ולקיים מצוות ישוב הארץ כי הגיע זמן הגאולה!!! בין הרבנים האלה היו הגאון הרב שלום מנצורה והגאון רבי סלימאן (אל) קארה הרב הראשי. זה עוד אחד ההבדלים הגדולים בין האשכנזים באירופה שאסרו את העלייה לארץ, לבין התימנים שחייבו את העלייה לארץ.
לכן, הראשונים שעלו לארץ מתוך כוונה ברורה לכבוש את כל חלקיה מהגויים היו יהודי תימן.
אף אחד מיהודי אשכנז לא אסר את העליה לארץ.
דייק את דבריך, דיברנו על כיבוש בפועל.
את זה אף אחד מגדולי תימן לא אמר ולא עודד, ככה אני יודע, עד שתוכיח אחרת.
כל אלו שהתנגדו לציונות כמו האדמור מסאטמר והרב ווסרמן והרב קוטלר ורוב מוחלט של גדולי רבני האשכנזים כפי שכתב זאת מפורשות הרב טייכטל ב"אם הבנים שמחה", השתמשו בדברי האגדה הנ"ל, ואסרו את העלייה לארץ.
לגבי הרב שלום מנצורה שחזה שהגיע זמן הגאולה ובעקבות זה נהרו רבים לארץ ישראל בעידוד רבני תימן כהרב סלימאן אלקארה , עיין בספר איש ימינ"י על הרב יחיא יצחק הלוי נכדו.
אני יודע מה דעת האנטי ציונים. גדולי תימן יצאו נגדם בלי להסס גם בקשר לדחייתם את עולם המחשבה והמקצועות המדעיים כמו שציטטתי לעיל בשם מארי לוי חמדי בספרו (לא זוכר איזה מהם, ראיתי במקומו)
בגלל שהם נמנעים מלדעת את דרכי העולם וכו'
לא זוכר את הציטוט המדוייק
לרבי שמואל בן יוסף עדני. כי לדעתי מארי לוי חמדי לא חיבר שום ספר
נראה לי שאתה צודק לגבי הספר נחלת יוסף
יכול להיות שאני טועה בזיהוי של הרב כרגע, אבל הדברים נאמרו
גם האיטלקים לא היו אשכנזים, גם היוונים וגם הספרדים. לא כל אירופה אשכנזים.
האשכנזים הם בני יהדות גרמניה שהתפזרו בשאר אירופה אחר ששאר הקהילות הוכחדו (פשוט לשים לב לשמות המשפחה הגרמאניים בכל רחבי אירופה).
יהדות צרפת כמפורסם סבלה מפרעות רבות והוכחדה. לגבי זאת של איטליה (נוסח ליוורנו), לא ברור לי לגמרי איך הוכחדה, אני יודע שחלקם היגרו למקומות אחרים לכל הפחות זמנית, והספרדים נעלמו בגירוש ספרד.
מה שכן, יהדות אשכנז מבוססת ברובה על מנהגי ופסקי גדולי הצרפתים.
שוני מנטלי יש גם בתוך העדות עצמן, כך שבאמת כמו שכתבו צריך לבדוק את האישיות של האדם.
זה תמיד מה שחשוב. איך הוא בתור אדם. האם הוא בעל מידות טובות.
חסרונות יש גם בךץ אז אל תחפשי מושלם אלא מישהו שמידות הטובות שלו עולות בהרבה על החסרונות.
והחסרונות הם לא בדברים קריטים לחיים.
מבחינת חיים משותפים הנוגעים ביהדות. צריך לדעת שנוהגים לפי מנהגיו וצריך לקבל זאת.
אבל, כמו אצלנו גם בדור של ההורים (נישואים "מעורבים") וגם אצלנו (גם מעורבים), אפשר לקחת את הטוב והיפה משני הצדדים וכך לנהל את הבית.
כשהולכים למשפחה שלו/שלה לכבד את מנהגם.
הכל תלוי באופי ובפתיחות.
היום יש המון זוגות "מעורבים", וזה נהדר.
(הדובדבן הוא שבדר"כ יוצאים ילדים ממש יפים).
העיקר מידות האדם.
בהצלחה.
יש כאן אנשים שאין להם הבנה לקרוא בין השורות. או אולי הם מיתממים
מצטערת,
רגילה לקרוא במדור שלכם תגובות ברמה בעלות תובנות רבות.
התאכזבתי מאד מהבורות ומהיחס המזלזל של חלק מהמגיבים/ות.
היום בגיל שלכם, בציבור שלנו עדין כך חשים התנשאות???
ולענין עצמו, כגיסה לגיס תימני (כן, כזה שהוריו אכלו חילבה וסחוג ומלאווח), וכאמא לבת הנשואה לבחור בן עדת תימן, ובכלל ב"ה אצלנו קיבוץ גלויות אמיתי במשפחה. - כל הבבל"ת פה פשוט שטויות!
כל נישואין מחייבים עבודה זוגית, ובוודאי יש פערים בין סגנון המשפחות של בן/בת הזוג, ועלינו מוטל לבנות את היחד שלנו - הממזג את הטוב מכל צד, ומוסיף את הייחודי שלנו.
מה הקשר לעדתיות? הצבע? נוסח התפילה?...
אם את חשה שהוא פחות ממך, אל תיכנסי לקשר הזה, לא בגלל "ייחוסך" אלא בגלל שאת לא ראויה לו, והוא זכאי ליותר!
מאחלת לכם חתנים כחתניי באישיותם ובמידותיהם! בהצלחה!
אם על מנטליות לא יסננו, על מה כן יסננו?!
תתחתן עם הראשונה שאתה מוצא וזהו. אח"כ תגשרו על הפערים.
אמר לי פעם בחור אחד (ספרדי), שאמר לו דיין מפורסם (גם הוא ספרדי), שאחוז גבוה ממקרי הגירושין שמגיעים לבית הדין נגרמים מהבדלי עדות.
מאידך יכול להיות שהבדלי העדות הם רק תירוץ, ואם הם לא היו אז היו מוצאים עטיפה אחרת לאותן מחלוקות.
ויכול להיות שלא.
אותו בחור, אגב, התחתן עם אשכנזייה מארץ האשכנזים...
אני אשכנזי (מערב אירופה) שנשוי לחצי פולניה חצי צפון-אפריקאית, וללא ספק מרגישים את ההבדלים. אבל הקושי העיקרי הוא דווקא עם האופי הפולני...
ברור שחלוקה מנטלית יש ויש גם בתוך העדות יש בין צעירים לבוגרים,אנשי העיר לאנשי הכפר,מושב,זה בדיוק תפקידנו לעבוד על צמצום הפער,במידות,במנטליות,וכיו''ב,זו לא גזענות זו במה לעבודה מוצלחת,הרחקים המנטליים קיימים בין כולנו ולכן אין לטשטש,חיינו הם חיים של יצירה לא רק בעבודה גם במשימות היום יומיות,
צקון לחשזוג מעורב (תימני ואשכנזיה) חיים באושר ועושר עם ילדם החמוד בכיף.
תבדקי את האדם לגופו - מתאים או לא.. אל תתעסקי עם דברים חיצוניים.
מניסיון, עדות המזרח הם אנשים יותר חמים , לא "צנון"..
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?
מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...
אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.
אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.
היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.
יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.
.
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.
לבנות - מותר.
תודה!
.
שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..
בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם
על לשדך אנשים שיצאתם איתם?
אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.
והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..
אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.
הצביעו והשפיעו.
הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.
מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.
גם ביישנים צריכים להתחתן.
● א גרוייסע מציא'ה
ה' יעזור לפולניות
אז כנראה שזה כן רעיון טוב..
כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.
אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.
אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.
מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.
מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.
רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.
מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..
צריך גם טאקט לדעתי
(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)
בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.
לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.
זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -
חוסר התאמה.
זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',
במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.
הוא יכול להיות מציאה ומעולה
יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..
פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.
אני מכירה בנות שהכירו ככה
אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה
שיצאו משידוך כזה.
ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.
אם את יצאת איתו,
כנראה חשבת שיש פוטנציאל,
רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.
האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???
אין כזה דבר אדם מושלם.
כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.
ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,
כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -
כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??
אפשר להגיד,
לא התאים,
לא הלך,
הוא לא בכיוון שלי.
אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.
מה שלי נראה נכון -
אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.
כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -
מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,
האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.
ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.
יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.
ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).
וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.
בקיצור,
נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.
כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.
אבל ברוב גורף של המקרים -
בעיני זה חסד מאוד גדול,
כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.
בשולי הדברים,
פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,
והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.
גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -
ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.
לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.
מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,
ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.
(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)
אם השכל שולט אז כן.
אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.
הי.
הרבה מאד זמן לא הייתי כאן. חשבתי לשתף אתכם בשיר שיצרתי לאחרונה בסונו.
"אבל אחלה בחור"
תהנו
בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ, עֲדַיִן יוֹצֵא,
פָּגַשְׁתִּי כְּבָר מֵאוֹת, אֲנִי עַל הַקָּצֶה
בְּכוֹל פְּגִישָׁה אוֹתוֹ סַחְלָב וְשֻׁלְחָן,
אוֹתָהּ שְׁאֵלָה: "וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ זְּמַן?"
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?
כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַנּוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,
"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!
זֹאת מְאֹד חֲמוּדָה, אַךְ אֵין מָה לּוֹמַר,
הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת כְּמוֹ אַכְזָב בַּמִּדְבָּר.
הַשֵּׁם, תֵּן לִי אִשָּׁה שֶׁתִּגְנֹוב לִי אֶת הַלֵּב
וְלֹא אַחַת שֶׁתִּשְׁאַל "לְטַיֵּל אַתָּה אוֹהֵב"?
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נִשְׁמָתִי
אִיִמָּא וְאַבָּא מְשַׁגְּעִים אוֹתִי
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לַעֲבֹד חֲצִי מִשְׂרָה,
בִּנְסִיעוֹת וְטֵלֵפוֹן, בְּחִפּוּשׂ אֲבֵדָה.
וְהִנֵּה אַחַת שֶׁבְּעֵינַי מָצְאָהּ חֵן,
יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן, כְּבָר הַלֵּב מִתְעוֹרֵר
אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:
"הוּא גָּבוֹהַּ? נָמוּךְ? מָה הַעֶדָהּ"?
אַחַת אָמרָה הוּא רְצִינִי, הַשְּׁנִיָּה קַלִּיל,
אַחַת רָצְתָה עוֹבֵד, אַחֶרֶת מַתְמִיד.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתִּי בִּדְרָכֶיךָ
הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת עַבְדֶּךָ
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?
אִם אַתְּ שׁוֹמַעַת, תַּעֲשִׂי סִימָן
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,
"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר עָבַרְתִּי הַרְבֵּה,
תֵּן לִי אָחָת, שֶׁאָרְגִּישׁ שֶׁזֶּה זֶה,
שֶׁנֵּשֵׁב נְדַבֵּר, וְנִצְחַק עַד הַלַּיְלָה,
שֶׁנַּרְגִּישׁ סוֹף סוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה
אש לבנההגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע 
אש לבנההמקרר שלי
המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...
הגעתי לסרטון הזה :
עדיין לא צפיתי בהכל, אבל היא אומרת שם דברים מעניינים..והמשפט זה תפס אותי :
""לא נשחרר מנגנון הגנה אם לא תבוא התחזקות אמיתית"
ונזכרתי בפורום הזה,
ורציתי קודם להביא לכאן את הסרטון למי שמעוניין ואולי יהיו לו תובנות לעצמו או לשתף עם כולם,
דבר שני..מעלה לדיון לגבי המשפט הזה, בקשר לשידוכים, הכרויות, נישואין :
הרי ברור שבמצבים מסויימים, אצל חלק מהאנשים, יש מנגנוני הגנה שמגבילים אותנו או מחלישים אותנו להגיע ליעד
אבל אם הם יגיעו ליעד, אז תבוא התחזקות אמיתית...
ואז נהיה כאן (כך מרגיש לי...לפחות) , הביצה והתרנגולת...איך מסדרים את הפלונטר הזה לדעתכם ?
תודה והמשך יום נעים לכולם.
נ.ב - אם מישהו שמע על המלמדת בסרטון ורוצה להוסיף, בכיף. פעם ראשונה נתקלתי בסרטון שלה.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.
אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,
אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.
(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)
בסוף בסוף בסוף...
כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר
אלא בעיקר העתיד.
למה?
כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.
האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.
הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.
חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!
תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.
אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש
ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.
בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,
ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,
או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.
את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.
אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.
היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.
אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.
וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -
זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.
היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.
איך מתמודדים?
לפי חמשת שלבי האבל.
מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.
אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,
ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -
זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.
ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.
לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.
העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'
והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,
אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.
הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.
ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
זה הרבה פעמים לא במודעות.
איך משחררים?
זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.
אז קודם עדיף להתחזק.
אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"
ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.
אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.
אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר
ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.
זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.
זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,
לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.
זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.
מתי "אוכלים את הלב?"
אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .
אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.
ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.
כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.
אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,
לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.
בהצלחה.
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
בחור הגיע לגיל 30 חיפש את זיווגו ועדיין לא מצא. הוא פנה לכל השדכנים וניסה את כל הסגולות אך ללא הצלחה. הוא שמע סגולה חדשה ומעניינת מאוד, לקרוא שיר השירים במשך 40 יום לאחר חצות הלילה. אותו בחור החליט לנסות ולקיים את הסגולה, במשך 40 יום הוא קרא את שיר השירים לאחר חצות הלילה עם כל הטעמים, ולאחר מכן אמר: "ריבונו של עולם יהי רצון שתהא השעה הזו שעת הקשבה, שעת האזנה, והריני מבקש ממך בורא עולם שתזמין לי זיווג הגון".
40 יום שיר השירים זה קשה בגלל העייפות. לאחר 40 יום חיכה וציפה להצעה שתגיע אך שום הצעה לא עלתה על הפרק. הוא לא התייאש והחליט לומר שוב את שיר השירים 40 יום. היה לו מאוד קשה להתמיד אבל הוא עמד במשימה. כשסיים, גם הפעם שום הצעה לא הגיעה. בני משפחתו וחבריו אמרו לו תפסיק עם זה, אתה בן 30 הסגולות האלה לא עובדות עליך אתה צריך נס, תחשוב על סגולה אחרת. הוא אמר להם אני לא אתייאש, אני מאמין. ואז בפעם השלישית הוא אמר שוב את שיר השירים 40 יום, אבל גם הפעם לא עזר. כולם אמרו לו חבל לך על המאמץ, אך הוא לא התייאש, הוא אמר אני אתעקש. יש רק מישהו אחד שאוהב נודניקים - זה הקדוש ברוך הוא, הוא היחיד שאוהב נודניקים שמבקשים מבקשים ומבקשים. משה רבנו ביקש 515 תפילות עד שהקדוש ברוך הוא אמר לו די, כי אם היה ממשיך היה מקבל.
ובאמת לאחר הפעם הרביעית שאמר שיר השירים לאחר חצות הציעו לו שידוך עם כלה נאה וחסודה זיווג משורש נשמתו והוא התארס. הוא ישב בוורט. אבא של הכלה קם ופרץ בבכי ואמר: "רבותיי היו לי ארבע בנות מעוכבות שידוך, הצעירה שבהן היא זו שמתארסת היום, היא בת 26. אשתי ואני היינו מיואשים, מה לא עשינו כדי שהקדוש ברוך הוא יתן לנו ישועה, וכלום לא עזר. והנה פלא גדול, לפני ארבעה חודשים הבת הראשונה התארסה. עברו 40 יום והבת השניה התארסה. עברו עוד 40 יום והנה הבת השלישית התארסה. עברו עוד 40 יום והבת הרביעית הצעירה ביותר מתארסת".
קם החתן ואמר: "כולם אמרו לי שהתפילה שלי לא עוזרת. הכלה שלי לא יכלה לשמוע שום הצעת שידוך כיוון שהיו לה שלוש אחיות יותר גדולות ממנה שהיו מעוכבות שידוך. ה-40 יום הראשונים שחררו את הבת הראשונה, אפילו שלא ביקשתי בשבילה. ה-40 ימים השניים שחררו את הבת השניה, ה-40 יום השלישיים שחררו את הבת השלישית, ולאחר מכן זכיתי וקיבלתי את הזיווג שלי. ומה כולם אמרו כשהתפללתי ולא נושעתי? 'לא הצלחת תפסיק להתפלל'. לא, אין תפילה שהולכת ריקם".
חז''ל אומרים "קשה זיווגו של אדם כי כקריעת ים סוף", כי גם כשהולכים לבנות בית בישראל צריכים להרבה הרבה זכויות. יש הרבה מקטרגים, הרבה משטינים מנסים להפריע לבנות בית יהודי. והקב''ה רוצה שבניית הבית תהיה בזכות ולא בחסד, שיהיה לבית קיום. ולכן פעמים רבות עוברים ניסיונות באמונה. צריך לדעת את הערך והכוח של התפילות ולהתמיד בהן, ואז בעזרת השם תבוא הישועה, ואז מתקיימים דברי חז''ל "כדאי אמונה שהאמינו בי לקרוע להם את הים" וזוכים לבנות בית נאמן בישראל.
סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.
גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.
(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)
משהבמיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.
כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.
אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.
אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.
וזה הולך ככה:
אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?
אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.
אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:
טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.
אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.
"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א
"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.
כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.
גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.
בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.
יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?
היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.
לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.
תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.
מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.
וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.
אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.
כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.
בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):
שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.
שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.
שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.
אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.
ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.
שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.
ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.
לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.
אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.
במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.
לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.
תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.
והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.
לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.
אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...
כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.
*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)
"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל
שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.
לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?
הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.
אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.
כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.
וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.
ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)
ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)
מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?
וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?
או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.
"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.
ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".
תקרא אותה להרחבה.
"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".
ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.
לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).
לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.
לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.
אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.
אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.
וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)
לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".
עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.
חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...
ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'
אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.
זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.
אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.
האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.
כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.
מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)
ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.
והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.
בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.
ואז מתברר שנכסי צאן ברזל הם המצאה המצאתית, כפי שהראה הרב מונדשיין ב"סיפורים וגלגוליהם"
תודה שהבאת את דמותו המיוחדת לידיעתי.
יישר כחך.
וחייב לומר שזה מרשים שרב חב"דניק לא עושה הנחות לסיפורי חסידים, ומראה עד כמה מקורותיהם של הסיפורים הכי קלאסיים הם בעצם מפוקפקים ביותר.
האמונה היהודית לא צריכה חיזוק מסיפורי 'מויפתים' חסרי ביסוס...
והלך הרוח הקיים בקרב קהילות חסידויות מסויימות לעשות את המיסטיקה והמויפתים עיקר ואת התורה טפלה חייב לעבור כבר מן העולם.
אם עד עכשיו חשבתי שיש מקום להציץ מדי פעם על סיפורים בעלוני שבת מסויימים ואולי לקבל איזה חיזוק (על אף הספקנות, כמובן שעליה לא ויתרתי). מעתה אדע שזה בזבוז זמן מוחלט.
כה חבל שאנשים עם כוונות טובות משקיעים את מרצם וזמנם בלערוך ולפרסם סיפורים מפוקפקים ובכך מטילים בספק גם סיפורים מחזקים אמיתיים, הגם שהאמיתיים פחות מפוצצים...