שמעתי שבחסידות גור הייתה פעם אמרה 'פלוני התחיל ללמוד לשם שמים'. מה הכוונה? שהוא עזב את הישיבה. עכשיו אין לו שום מוטיבציה חיצונית. הוא לא לומד לשם ההסמכה, לא כדי להיחשב מתמיד, ולא לשום מטרה אחרת. הוא מן הסתם לא לומד בכלל. אבל מה? עכשיו בטוח שהוא כבר לא נגוע בשום לימוד שלא לשם שמים...

המשמעות של האמירה החכמה הזאת, בעיניי, היא שהדבר שאת כתבת שהוא נורא מבחינתך הוא טבע אנושי שרובנו לא יכולים לנער מעלינו, ורוב הסיכויים שאם נצליח לנער מעלינו נינזק: אדם שלומד תורה, גם אם מגיע בין השאר מתוך מניעים חיצוניים, מתוך שלא לשמה בא לשמה, והיה חבל לוותר על הלימוד מראש בגלל המניעים.

ואם בכל זאת יש לך תחושה שזה מוגזם, ודחף פנימי לא להשלים עם המצב ולעשות משהו - אז במצב כזה הייתי משתדלת למקד את העבודה פנימה. אני חושבת שדוגמה אישית משפיעה יותר מכל דבר אחר בחינוך, וכשהורה עובד על עצמו לחזק את העוצמה הפנימית שלו, את תחושת הערך העצמי שלו, ולהחליש את התלות שלו במשוב חיצוני - בדרכים נסתרות זה מחלחל גם אל הילד.

איך זה נראה לך?

בס"ד

מצטרפת למה שנאמר ומוסיפה עוד נקודה.

לענ"ד לתת לה הרגשה טובה עם עצמה,

גם ללא קשר להצלחות.

להוסיף בהבעת אהבה למי שהיא,

אהבה לא תלויה בדבר.

במגע, במילים טובות למשל כשהיא באה לבית אז לפני ששואלים איך היה בבית ספר,
לציין שהתגעגעת אליה.

לא שאני חושדת שחסר לה, אבל תמיד אפשר להוסיף

וכאן חשוב שזה יהיה בלי קשר לכלום.

בנוסף לכל ההערכה שהיא מקבלת
שהיא ילדה טובה חכמה מתחשבת עוזרת וכ'

 וכל מה שאתם מפרגנים לה, גם אהבה פשוטה ככה.

נראה לי שזה כדאי, על מנת

לפתח אצלה מקום של אהבה עצמית ללא תנאי,

ולעתיד כשהיא תתבגר ותתחיל לעבוד על עצמה,
יהיה לה מקום של עוצמה פנימית להמשיך להשקיע גם ללא תמריצים חיצוניים.

כלומר, לתת לה משימות ושהיא צריה למדוד את עצמה מ1 עד 10.

למשל, כמה התכוננתי למבחן, ולרשום על לוח מבחנים.

או לסדר ולשטוף את החדר כל שבוע- כשהקריטריונים הם עמידה בזמנים ורמת ניקיון.

עם הזמן היא תרגיש שהיא יכולה להעריך את עצמה ולהרגיש מצוין גם אם אחרים לא רואים או לא מודדים 

בנוסף, אפשר לחשוף אותה יותר לנושאים כמו מתן בסתר.

כשתרגישי שהיא בשלה- אפשר בשיתוף המורה לתת לה "פרוייקט" למשל לחנוך חברה/ תלמידה מכיתה נמוכה יותר,

אמנם צריך לתת לה פידבקים חיוביים מאמא/ מהמורה אבל זה לא "שואו".

אני חושבת שהכיוון הזה יכול לתת לה לגלות על עצמה דברים חדשים.

אגב, איך היא מתמודדת עם כשלונות? זה גם חלק מהעניין...

כשאני מנסה לחשוב על כישלונות שלה. אז למעשה - לא זכור לי כישלון שלה. ב"ה היא מצליחה. אבל אם לדוג' היא מקבלת 85 ומודיעה לי על כך בטון קצת עצוב. אני מיד עונה שזה ציון מעולה וגם אם תקבל 50 היא מצטיינת בשבילי. בפעמים אחרות שסתם מדברים אני אומרת לה שמה שחשוב זה המאמץ ולא הציון.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות