שמעתי שבחסידות גור הייתה פעם אמרה 'פלוני התחיל ללמוד לשם שמים'. מה הכוונה? שהוא עזב את הישיבה. עכשיו אין לו שום מוטיבציה חיצונית. הוא לא לומד לשם ההסמכה, לא כדי להיחשב מתמיד, ולא לשום מטרה אחרת. הוא מן הסתם לא לומד בכלל. אבל מה? עכשיו בטוח שהוא כבר לא נגוע בשום לימוד שלא לשם שמים...

המשמעות של האמירה החכמה הזאת, בעיניי, היא שהדבר שאת כתבת שהוא נורא מבחינתך הוא טבע אנושי שרובנו לא יכולים לנער מעלינו, ורוב הסיכויים שאם נצליח לנער מעלינו נינזק: אדם שלומד תורה, גם אם מגיע בין השאר מתוך מניעים חיצוניים, מתוך שלא לשמה בא לשמה, והיה חבל לוותר על הלימוד מראש בגלל המניעים.

ואם בכל זאת יש לך תחושה שזה מוגזם, ודחף פנימי לא להשלים עם המצב ולעשות משהו - אז במצב כזה הייתי משתדלת למקד את העבודה פנימה. אני חושבת שדוגמה אישית משפיעה יותר מכל דבר אחר בחינוך, וכשהורה עובד על עצמו לחזק את העוצמה הפנימית שלו, את תחושת הערך העצמי שלו, ולהחליש את התלות שלו במשוב חיצוני - בדרכים נסתרות זה מחלחל גם אל הילד.

איך זה נראה לך?

בס"ד

מצטרפת למה שנאמר ומוסיפה עוד נקודה.

לענ"ד לתת לה הרגשה טובה עם עצמה,

גם ללא קשר להצלחות.

להוסיף בהבעת אהבה למי שהיא,

אהבה לא תלויה בדבר.

במגע, במילים טובות למשל כשהיא באה לבית אז לפני ששואלים איך היה בבית ספר,
לציין שהתגעגעת אליה.

לא שאני חושדת שחסר לה, אבל תמיד אפשר להוסיף

וכאן חשוב שזה יהיה בלי קשר לכלום.

בנוסף לכל ההערכה שהיא מקבלת
שהיא ילדה טובה חכמה מתחשבת עוזרת וכ'

 וכל מה שאתם מפרגנים לה, גם אהבה פשוטה ככה.

נראה לי שזה כדאי, על מנת

לפתח אצלה מקום של אהבה עצמית ללא תנאי,

ולעתיד כשהיא תתבגר ותתחיל לעבוד על עצמה,
יהיה לה מקום של עוצמה פנימית להמשיך להשקיע גם ללא תמריצים חיצוניים.

כלומר, לתת לה משימות ושהיא צריה למדוד את עצמה מ1 עד 10.

למשל, כמה התכוננתי למבחן, ולרשום על לוח מבחנים.

או לסדר ולשטוף את החדר כל שבוע- כשהקריטריונים הם עמידה בזמנים ורמת ניקיון.

עם הזמן היא תרגיש שהיא יכולה להעריך את עצמה ולהרגיש מצוין גם אם אחרים לא רואים או לא מודדים 

בנוסף, אפשר לחשוף אותה יותר לנושאים כמו מתן בסתר.

כשתרגישי שהיא בשלה- אפשר בשיתוף המורה לתת לה "פרוייקט" למשל לחנוך חברה/ תלמידה מכיתה נמוכה יותר,

אמנם צריך לתת לה פידבקים חיוביים מאמא/ מהמורה אבל זה לא "שואו".

אני חושבת שהכיוון הזה יכול לתת לה לגלות על עצמה דברים חדשים.

אגב, איך היא מתמודדת עם כשלונות? זה גם חלק מהעניין...

כשאני מנסה לחשוב על כישלונות שלה. אז למעשה - לא זכור לי כישלון שלה. ב"ה היא מצליחה. אבל אם לדוג' היא מקבלת 85 ומודיעה לי על כך בטון קצת עצוב. אני מיד עונה שזה ציון מעולה וגם אם תקבל 50 היא מצטיינת בשבילי. בפעמים אחרות שסתם מדברים אני אומרת לה שמה שחשוב זה המאמץ ולא הציון.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...