אם היא מפספסת לומר לה שזה באמת לא נעים שרטוב
להחליף לה בשיא הטכניות, בלי להגיד לא נורא.. פשוט לא לעשות מזה עניין..
או (תלוי בגיל) לומר לה להחליף בעצמה
ואם היא מצליחה,לא לומר כל הכבוד (כאילו שלא ידענו שהיא יכולה..)
אלא ממש להשתתף בשמחתה:
איך היה? / עכשיו הרבה יותר נעים/ אם תצטרכי עזרה מאמא- אני פה..
בהצלחה!
נכון בעיניי לאמר לילד באופן לאקוני וללא התרגשות-
שצריך ללכת לשרותים ולא להתאפק
במקרה ספציפי- שהיא כאן ונראה מוגזם- אפשר להגיד לו ללכת לשרותים. גם באופן נחוש כ"א לפי גילו.
יש לשים לב לסיבה מסויימת שאולי בגלל זה רוצה "לדחות את החוויה" עד שכבר אי אפשר-
מקום זר/ לא נעים/ יש רעש/ הרבה אנשים/ פחד מליפול לאסלה- וכו'
באופן כללי תמיד טוב שילד יוכל לדבר בכיף עם ההורים שלו- כשההורה אתו ולא בפלאפון
ותמיד טוב שההורה גם ישמח להקשיב לרחשי לב ילדיו
מרגישה שלא כולם הבינו אותך, מקוה שלא אצטרף למחלישים....
מכירה אישית את ההתאפקות הזו. הילדים שלי גם חלקם כאלה. הגיוני שלפחות בשלבים הראשונים של ההתאפקות ואולי גם בהמשך היא לא מודעת לזה, אז היא לא יכולה "לשתף פעולה".
מצטרפת למי שכתב על העניין הרגשי והקשר האישי איתך. נראה לי זו הנק'. ונשמע שאת ממש בכיוון הנכון במה שאת עושה.
תבדקי אם באמת ככל שהיא מרגישה שאת איתה (גם פיזית וגם רגשית), אז לאט לאט היא יותר משוחררת.
לדעתי מאד חשובה לה ההרפיה שלך, לא רק בעניין של השירותים אלא גם בעוד הקשרים בחיים.
לא מרחיבה עכשיו כי מאוחר וגם לא יודעת אם עוזר לך מה שכתבתי. אם כן - בשמחה תגיבי ואשתדל לפרט יותר.
מאחלת לך הרבה אמון בעצמך שיהפוך להרבה אמון גם בה
כותבת מהנסיון שלי עם המשפחה שלנו, וממה שפוגשת. מקוה שיועיל לך, ואם משהו לא נכון לך אז אל תתייחסי.
נשמע שהילדה היא ילדה עם אופי של גבורה, שיודעת להתאפק, ומן הסתם גם נוטה לכיוונים של אחריות, משמעת עצמית וכו'.
אז אלו תכונות מקסימות וחשובות מאד, ויש להן גם מחירים של מתח ולחץ למשל. וזה מה שאת פוגשת איתה עכשיו כנראה.
למה היא במתח ובלחץ? קשה לדעת. לא יודעת אם מועיל להתעסק בזה.
מה יעזור לה להרפות? הנוכחות שלך איתה, כמה שיותר. בשהות משותפת, במגע, בשותפות ברגשות, בדיבור, בעשיה משותפת, בכל דרך של חיבור. ככל שהיא תפנים את זה שאת איתה ותחוש את הנוכחות שלך בחייה, היא אוטומטית תהיה רפויה ומשוחררת יותר. השאיפה היא שלאט לאט תתחזק ותתמלא בבטחון עד שכבר לא תצטרך אותך פיזית איתה אלא תהיה "רוויה" בך גם כשאת במקום אחר.
זה יכול להיות תהליך שלוקח קצת זמן, אבל ההשקעה והסבלנות שוות את התוצאות.
כנראה שתפגשו את התכונות האלו שלה בעוד מקומות והקשרים רבים בחיים, ודרך העבודה בגדול היא אותה אחת.
מתח ולחץ קשורים מאד לתהליך גמילה, כי כשהגוף לא רפוי קשה להיות מחוברים לתחושה הפיזית שלו, וקשה לשחרר כשמנסים שיצא בשירותים. אז אם היא במתח, גם אם היא רוצה אין לה אפשרות להרגיש אם היא צריכה לשירותים, וגם היא לא יכולה להצליח לעשות. ככל שהיא תהיה רפויה יותר יהיה לה יותר קל. זה לא שהיא לא רוצה לשמוע בקולך, אלא היא לא מסוגלת, ולא מודעת לסיבה ולדרך הפתרון.
יכול להיות גם שאת מאד שמה לב אליה, (למשל קולטת היטב אם היא צריכה לשירותים), שגם זו תכונה מקסימה, אבל גם משפיע עליה שהיא תחוש יותר בהשגחה צמודה ולכן אולי בלחץ יותר וזה מעצים את התופעה המדוברת.
שוב זה רק על קצה המזלג, אבל זה מה שאני יכולה בשעה כזו..
מקוה שמועיל לך, מוזמנת בשמחה לשאול עוד ואענה מה שאדע כשאוכל (לא נמצאת כאן כל יום)
כל טיפת השקעה שלך בה נשמרת ומחזקת אותה להמשך חייה, שיהיה לשתיכן בהצלחה רבה!!
בנחת...אחרונהשתהיה סיעתא דשמיא וברכה בהשתדלות שלנו למען ילדינו..
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
