כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר,
צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר,
שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה
שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה,
דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ,
לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ,
כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר,
צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר
. עַל-כֵּן
אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר:
'דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה',
אַף שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה,
כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקֹּדֶם כָּמוֹהוּ',
אַל יֹאמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא -
כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ [אדם בנפשו]
גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ,
וּכְמוֹ-כֵן
כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר -
צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד,
הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר,
דְּהַיְנוּ
שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד
לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל,
כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר,
צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל.
(ליקוטי מוהר"ן, תורה ל')



