בס"ד
זה מוזר שאני לא מנהלת של כלום
זהו
אמרתי
|נושם עמוק|
ועכשיו צפים כל קולות המתנשאת שלי והכעס והשנאה העצמית
אבל אבל
בס"ד
זה מוזר שאני לא מנהלת של כלום
זהו
אמרתי
|נושם עמוק|
ועכשיו צפים כל קולות המתנשאת שלי והכעס והשנאה העצמית
אבל אבל
רוצה לבקש ?
![]()
וחשבתי כמה פעמים מה קרה עם זה, מבינה שלא בדיוק קרה ![]()
בס"ד
בטח אתה מכיר יותר ממני
אתה יודע על מישהי עם הכשרה כזאת? אני אדבר איתה
[חוץ מזה יש לי תוכנית מעבר לזה שאני צריכה לבדוק]
הוא רעיון חשוב ונצרך, מאד! אשמח לעזור ואני גם יכולה למצוא אנשי מקצוע שישמחו לעזור,
אז אם זה רלוונטי, פנו אלי.
בס"ד
תודה על הנכונות
אשמח לעזור במה שידרש.
בכיף![]()
והרבה אחריות על הכתפיים.
כותבת בתור מתמודדת עם ocd.
פורום סגור? איך אפשר לסנן?
ופורום פתוח זה מסוכן מדי לענ״ד.
שכולל בין השאר
הפרעות מצב רוח
הפרעות אכילה
הפרעות פסיכוטיות
ועוד.
בהחלט בעד הפורום.
בס"ד
אבל אני מניחה שלא נמנע ממי שלא מאובחן להיכנס
אם מרגישים צורך לפנות לפורום שמיועד לשכאלה נאמין שיש בזה צורך
(הפורום יהיה מגיל סף מסוים כמובן)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)