אנחנו עם ילדה קטנה אחת ומוציאים בטח 2000 לפחות, אולי 2500. זה אוכל וחומרי ניקוי ונייר טואלט וכאלה, מה שיש בצרכניות. אז לפחות לידנו את יכולה כנראה להרגיש מאד בנוח.

גם אנחנו עם ילד קטן, ומוציאים פחות מאלף...

א. בבזאר שטראוס

ב. כאחת שעובדת בכלכלת משפחות אוכל לומר לך שהאינדיקציות

מדברות על בין 80 ל150 ש"ח לשבוע לנפש.

כלומר, אם משפחה מונה 10 נפשות, הקניה השבועית שלה תהיה בין 800 ל1500 ש"ח

(כאשר קניה שבועית כוללת כל מה שקונים בסופר. מלחם, ביצים ועופות ועד טיטולים ושמפו)

לחודש אנחנו מכפילים ב4.2 וזה אמור לצאת בין 3360 ל 6300

במקרה של 5 ילדים, כלומר 7 נפשות- בטווח של בין 2352 ל 4410.

מה שזה אומר זה שאם יוצא לכם בקניה החודשית 2400 ש"ח, אין לכם הרבה איפה להתייעל ולקצץ בנושא.

אבל אם אתם קונים ב4200 ש"ח, ואתם רוצים להתייעל, אז יש פה מקום להתייעלות.

אנחנו קונים כל שבוע שמיר, פטרוזיליה, סלרי, וחסה אחת או שתיים, לפעמים מהסוג היקר - משי מסולסלת וכו'..

ואני שותה רק חלב עיזים של צוריאל, שלושה ארבעה קרטונים בשבוע.

יכול להיות שזה עולה המון אבל דווקא את זה לא הייתי מורידה.

אולי קודם נפחית בחד פעמי.. (כן כן, בושות לגמרי, ואנחנו אפילו לא קונים את הכי פשוטים).

לא קונים ממש הרבה בקר, יותר עוף, אבל המהדרים עולה פי כמה. וגם את זה לא הייתי מורידה.

צריכים באמת להחיל לשים לב ולחשוב.

חסלט לא מורידה כי זה בריא.

באמת אנחנו לא אוכלים ככ הרבה בשר ועוף, לא חושבת שיש כאו איפה להוריד, וגם פה זה ממש נחוץ לי לבריאות.

ובקשר לחד פעמי - אוי ויי. זה לגמרי פינוק.

אנחנו שנינו, בעלי ואני, היינו רגילים לחיי רווקות עם משכורת טובה. וקשה לשנות את ההרגלים האלה. באמת אי"ה מתישהו אני אמורה לחזור לעבוד ואז כל הפינוקים הללו יהיו הגיוניים לגמרי.

לפחות עשית לי חשבון וגרמת לי לעוד נקיפות מצפון..

למה זה ככ מוזר?

גם אצל ההורים שלי ככה ובעצם אצל כל מי שאני מכירה.

כל שבוע קונים חבילה.

ההורים שלי בטח קונים שתיים..

אני לא חושבת שיש למישהו אפשרות באמת לומר לכם מה להוריד.

קודם כל צריכה להיות החלטה שלכם שאתם רוצים להתייעל.

רק אח"כ תצטרכו לשבת עם עצמכם ולהחליט מה מתאים לכם להוריד.

לכל משפחה חשובים דברים שונים ולכל משפחה סולם עדיפויות שונה.

יש משפחות שיכולות להסתדר בלי בשרי במשך השבוע והם חיים עם זה מקסים

ויש משפחות שאצלן זה קריטי.

אף אחד לא יוכל לומר לך מה חשוב לך יותר ומה פחות חוץ ממך.

גם טיטולים- יש כאלו שיגידו שקריטי להם חברה מסויימת שהיא יקרה ואז הם יעדיפו להוריד ממקום אחר

ויש שיקנו את הזול יותר.

האם מותר לי להתערב בשיקול? לא. כי זה לא החיים שלי.

אתם בלבד יכולים להחליט מה מתאים לחיים שלכם ומה לא.

שבי עם הקבלה מהסופר ותחשבי מה היית יכולה להוריד בלי שזה יפגע בך יותר מידי.

ואל תתחילי להוריד דרסטי כי אז תישברי.

מה שעוד את יכולה לעשות זה להחליט סכום תקרה לשבוע, שאותו לא עוברים ויהי מה

עכשיו בתוך הסכום הזה יש לך טווח משחק מה להוריד ומה להוסיף.

גם בתוך המוצרים יש את המותגים שהם יקרים יותר ויש את הסטנדרטים שזולים יותר.

תראי את זה במוצרי חלב, בשמפו, בדגני בוקר ובעוד המון דברים.

אירוח כזה הוא חלק מהפעילות וצריכים לקחת אותו בחשבון.

בהצלחה רבה!!

איך מתמודדים עם זה? שאלת השאלות....

זה תהליך שלם. ב2 מילים- אנחנו צריכים להחליט מה סדרי העדיפויות שלנו.

אולי לא מתאים לנו לארח כי זה "גדול" עלינו?

האם זה מה שה' רוצה מאיתנו? שנארח ונסבול מחובות מטורפים?

את כותבת שאתם בשליחות אז אין הרבה אופציות- אבל זו שאלה לרב.

מה קודם למה- חייך או חיי חברך. כי חיים עם חובות הם לא חיים.

אם החלטנו שאנחנו כן רוצים לארח- ב2 מילים- אנחנו נצטרך או למצוא דרך להגדיל הכנסות כדי להתמודד עם זה

או להצטמצם בהוצאות אחרות.

אבל להכנס למינוסים בגלל זה אמור להיות מבחינתך כדבר שהוא לא אופציונלי. מינוס וחובות זה בור בלי תחתית וצריך להזהר מזה מאד.

גם בתוך הארוח- איך אנחנו מארחים? מה אנחנו מגישים? האם יש הוצאות שיכלנו לוותר עליהם? האם אנחנו יכולים לבקש מהאורחים שיטו שכם כלכלית?- אני זורקת לך כל מיני שאלות למחשבה איך להתמודד עם זה.

תנסי להעלות עוד שאלות ולראות.

עצות לקזז אני לא אתן בגלל שמה שמתאים לי- לא בהכרח מתאים לך.

יכול להיות שאני הייתי מורידה שתיה מתוקה, ואצלך זה לא בא בחשבון.

יכול להיות שאני הייתי אופה חלות ולך אין שניה זמן לעשות את זה.

ולכן כדאי מאד שתשבי עם דף ועט ותסכמי את ההוצאות שלך ועל מה חלות ההוצאות

ותעשי סדרי עדיפויות עם עצמך- מה דחוף, מה רצוי, מה אפשרי ומה מיותר.

בהצלחה.

אם במשפחות קטנות יש פערים, אז במשפחות גדולות הפער הרבה יותר גדול... כי תקחי את הפער לפי נפש ותכפילי במספר נפשות... נגיד משפחה שקונים מעדנים לאכול ביום יום לעומת משפחה שלא קונה., אז כשיש לך 2 ילדים זה פער של 20 ש"ח בשבוע, כשיש לך 10 ילדים זה פער של 100 ש"ח.

העניין הוא לא כמה משפחה מוציאה.

העניין הוא שאם היא מוציאה בטווח שבין X לY- היא נמצאת בגבולות הנורמה.

יש משפחות שמוציאות יותר. יש משפחות שפחות. זה תלוי כל משפחה ברמת החיים שלה.

אם משפחה בת 10 נפשות מוציאה 2000 ש"ח לקניה שבועית- אנחנו אומרים לה שזה קצת הרבה

ואם היא תרצה היא תוכל להתייעל במקום הזה.

כשמשפחה מגיעה לליווי כלכלי אני בודקת איתם כמה עולה להם קניה שבועית.

אם עולה להם 800 ש"ח למשפחה בת 10 נפשות- אני יודעת שאין מה לעשות במקום הזה.

הם כבר מגרדים את התחתית ואין מה להתייעל פה. ואז ננסה במקום אחר

אם משפחה מוציאה 1400 ש"ח- אני מעדכנת אותם שיש אפשרות להתייעל במקום הזה וזה נתון לבחירה שלהם.

יכול להיות שאצלם קריטי לקנות בשר כל שבת וזה מעלה להם את סכום הקניה באופן משמעותי.

אולי המשפחה הזאת יושבת כל בוקר לארוחת בוקר משותפת והדגנים מעלים להם את המחיר.

אני לא יכולה להכנס לסדרי העדיפויות שלהם. רק להמליץ.

אבל בעיני שום דבר לא מוזר. הכל הגיוני, הכל בא בחשבון ואת הכל כבר ראיתי.

ודרך אגב, משפחות חוצניקיות מוציאות על מזון עוד 30 אחוז ממשפחות ישראליות.

למה? כי הם קונים יותר מזון בחוץ ומזון יותר יקר מהישראלים.

אבל השאלה מה את כוללת בקניה שבועית.

היה לי פעם ויכוח עם מישהי שאמרה שהקניה השבועית שלה היא פחות 200 ש"ח

למשפחה בת 4 ילדים, 6 נפשות.

אח"כ התברר שבשרי היא מזמינה פעם בחודש, ביצים וטיטולים היא קונה במכירה

וירקות אצל הירקן.

מה נשאר? הלחם והחלב. הגיוני שזה פחות מ200 לשבוע.

קחי בחשבון שבקניה שבועית אנחנו כוללים את כל הצריכה השבועית. כולל בשרי, כולל מוצרי חלב, כולל מטרנה וטיטולים, כולל אבקת כביסה ואקנומיקה וכולל גם שמפו ומרכך.

(כמובן, לא קונים הכל כל שבוע. אבל זו צריכה מתחלפת. שבוע אחד שמפו ושבוע שני טיטולים ושבוע שלישי א. כביסה)

את עדיין בטוחה שעם הגבינה הצהובה והשתייה הממותקת זה יוצא פחות מ400 ש"ח לשבוע?

כלומר, הגיוני שזה יצא 380. קצת פחות הגיוני לי שזה יצא 200.

מה שעוד יכול להוריד את סכום הקניה זה אם הילדים לא אוכלים ארוחת צהריים בבית, אלא במעון/ צהרונים

ואתם יוצאים הרבה להתארח בשבתות. כל הדברים האלו יורידו משמעותית את סכום הקניה.

אבל משפחה סטנדרטית שכולם אוכלים בבית בוקר, צהריים וערב ועושים את כל הקניות שלהם במקום אחד-

זה פחות או יותר טווח הקניה שלהם. 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....