אני כותבת מלא הודעות, באה לשלוח ומוחקת
וזאת מדוע?
כי אנשים פה כותבים דברים מאד רגישים וזה כואב שכולם דנים בפצעים שלהם אבל מצד שני רוצים לצעוק לכל העולם שכואב להם אבל אנשים לא שותקים פה כי פה זה לא מקום ששותקים
אני כותבת מלא הודעות, באה לשלוח ומוחקת
וזאת מדוע?
כי אנשים פה כותבים דברים מאד רגישים וזה כואב שכולם דנים בפצעים שלהם אבל מצד שני רוצים לצעוק לכל העולם שכואב להם אבל אנשים לא שותקים פה כי פה זה לא מקום ששותקים
נראה לי עדיף פורום ריק ומוסתר, אפשר קישור?
איצ ביג פרובלמה ![]()
?משתדלת יותרמחר צום..תעשי חישוב-לישון מאוחר-לקום מאוחר-להעביר את היום בלישון-ובא לציון גואל!!....
חחח אבל מחר אני צריכה גם ללמוד בצוהוריים\ערב ...קיצר
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)