אם האמת הייתה שאת עושה טובה שאת מתפללת, ודאי לא היית מתוסכלת מזה שאת לא מצליחה.  

בכל אופן יש הרבה תועלת גם בתפילה שלא הצלחנו לכוון...

כתוב בספרים שיש ניצוצות קדושים שניתן לתקן רק בתפילה אלא שהם באים בלבושים של מחשבות זרות. 

עצם המלחמה להתעלם מהם זה התיקון שלהם.  

עוד דבר, כתוב שלפעמים יש לאדם מחשבות זרות בתפילה בגלל שהתפילה שלו כל כך עושה רושם בשמים שאם לא היו מחשבות זרות היא לא הייתה יכולה לעלות מגודל הקטרוג. 

לכן כשיש מחשבות זרות  הסטרא אחרא עוזבת את התפילה במחשבה שוודאי אין לה שום ערך.

אבל הקב"ה מקבל את הרצון הפנימי של המתפלל להתקרב אליו, וזורק את המחשבות הזרות.

ולזה רומז הפסוק "רבות מחשבות בלב איש (המחשבות הזרות) ועצת ה' (הרצון להתקרב לה') היא תקום"

חזקי ואמצי אל ייאוש הקב"ה וודאי שמח ממך

גם לי יש את הבעיה הזאת. מכריחים אותי להתפלל יוצא לי כל החשק ואני לא מתכונתתת.

אשמח אם תעזרו גם לי

@כפיר בנשמההה

ויש לו הרבה מה למכור: יש למישהו רעיון איך מתחזקים בתפילות? 

ושם כתבתי כך:

יש להפנים ולהשריש שה' עומד פה מולי ומקשיב לי לכול מילה...

ניתן לדמיין את זה כאילו אנחנו נמלים עומדים לפני משהו ענק ואור עצום.

משהו הציע לי רעיון שבאמת עזר:

בתחילת תפילת שמונה לפני שמתקדמים 3 פסיעות קדימה לדמיין חזק שאלוקים הוא פה והוא קורה לי לגשת אליו ואומר לי 'גש אליי בני' ואני פוסע לכיוונו של מלך מלכי המלכים אבא אוהב...

ועוד טיפ' מאוד חשוב זה 'להשמיע לאוזנו' כלומר להתפלל בקול [לא לצעוק כמו משוגע] זה מאוד מעורר את הכונה הרמב"ן כותב על זה דברים גדולים ונשגבים.

אולי נשמע קצת מטופש אבל בדוק ומנוסה...

גם אני בתחילה לא האמנתי ואף זילזלתי... [וגם התפילה הייתה ככה מזולזלת] וכיום, לאחר שניסיתי התפילות שלי השתנו זהו זמן ביום שאני דבוק בקדוש ברוך הוא... נכנס לכיסופין ואהבה כלפיו... פשוט מחובר לתפילה ולקדושה...

כלומר אם אדם שנוחת ישר לתפילת הלחש בדוק שזה יהיה על הפרצוף, אבל אדם שכבר מחובר לתפילה אזי גם תפילת הלחש תיהיה כמו שצריך...

וגם שלדעתי ה'פסוקי דזמרה' לא פחות חשוב משמונה עשרה [לא באופן ההלכתי אלא באופן המילולי] יש שם פסוקים הכי מרגשים שיש כמו 'מזמור לתודה' 'כל הנשמה תהלל י-ה הללוי' 'רצון יראיו יעשה' 'רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום' 'לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה, רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו'

זה רק עניין של התבוננות במילים, לדוגמה: 'הרחב פיך והמלאו' יש לך מושג באיזה משפט אדיר מדובר פשוט מה שתבקש פשוט תגיד ואני המלא את המשאלה רק אם נסתכל על זה בשטחיות זה יראה כדבר משעמם שמריצים אותו.

הפסוקי דזמרה מקשרים אותך לקב"ה ורק כשאתה מקושר אתה יכול להתפלל לחש ולבקש בקשות...

דבר ראשון- אומנם אין ערך לתפילה שלך אם את סתם אומרת את המילים, אבל יש ערך אם את אומרת את המילים, לא כי את מתחברת אילהם אלא כי ה' ציווה ואת רוצה לעשות מה שהוא ציווה אותך. יש לזה מעלה עצומה!!!

דבר שני- הייתי ממליץ לך לקחת את הברכות שאת יותר מתחבר אלהם- כמו חונן הדעת, שזה על הצלחה בלימודים. כמו ובנה ירושלים, שזה על הגאולה. ברור שלא דווקא אלה, אלא הכוונה היא ברכות שאת מרגישה שקשורות אלייך אישית ובהם לזכור כל תפילה להתכוון!

דבר שלישי- להכניס בסוף התפילה, לפני שמונה עשרה- תפילה אישית שלך, זה עוזה! בדוק!

ודבר אחרון שאולי נשמע מצחיק אבל הוא נכון- להתפלל על זה! לבקש מה' שיעזור לך!!!

מקווה שעזרתי לך. ותזכרי שזה הגיוני שקשה לך! תפילה היא העבודה שבלב...

א. זו מצווה להתפלל, כמו כל מצווה, אז קיימת מצווה גדולה.

ב. תנסי לכוון שאת מתפללת מול השכינה (בדגש על לשון נוכח בתפילה).

ג. תתפללי בקול, ותביני את הפשט של המילים, לא צריך עמוק מדי (בהתחלה לפחות).

ד. לבקש על זה בתפילה. ללמוד על עצות שאת מתחברת אליהן.

ה. להתנענע בתפילה, לחלק זה עוזר קצת. גם להתפלל בניגון לחלק עוזר.

בהצלחה! עבודה שבלב- לא סתם קוראים לזה "עבודה".

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....