שמוע שמעתי ריקים ופוחזים (דהיינו: כל שאר העולם) שלא מסכימים איתי.
וברצוני (בא לי בלע"ז) לדעת אם יש בעולם הזה מישהו שמסכים איתי.
גם חייזרים מיקומים מקבילים יתקבלו בברכה.
תודה מראש לכל החוצנים.
גם חצני נערתי.
אין, אין, אין על במבה איןף אין, אין על במבה של אוסם!
סתם אין על נסקפה ושוקולד
כמו הכל הבאגסי בדוחה הזה שעבדו עליך שזה בסלי...ואם כבר חטיף-שיהיה צ'יפס גריל
דיי התרגשתי שיש עוד מישהו בדעה אחת איתי. לא לבד... אפפעם לא לבד!![]()
תכל'ס...סביוןבמקרה שאת לא רוצה שיזהו אותך. אאז מה קורההההההה כולםםם? או מה איתכם?
ממש קל. מבלבל. אבל קל.
בכ''א
זה לא משנה מה חושבים שאני.
אחרת, הייתי מציינ\ת זאת.
אחרת לא היית טורח/ת לטשטש את זה כל כך טוב.


וגם בלי שום הוכחה ..
שוש זה לא במבה וברור שלא יותר טעים מאוסם
כמו שברור שאני כתבתי עכשיו בפורום
במבה שוש... כי הבמבה אסם יותר מדי מלוח והבמבה שוש פחות,
ואתה נראה לי הראשון ששמעתי שמעדיף שוש אחרי.
במבה אסם זה אגדה!!!
|הולך לנקות תבית|
לישועתך קיויתיושאין ברירה..כזה חטיף ישן נושן...תמיד עדיף צ'יפס ואז התקפת חצ'קונים..
או שוקולד..ווואה
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול