בד"כ אפשר להבין אם הוא באמת מצפה לתשובה ארוכה או סתם רוצה להגיד שלום..

ומספרים על הבעש"ט (אני חושב) שהלך סתם בשוק לאנשים פשוטים,

ושאל לשלומם כדי שיענו לו ב- ב"ה.

(וכמו שכתבה אושר תמידי- אם זה רק מתוך נימוס זה יותר בסגנון מה קורה)

מתכוון לדבריו.

אני בד"כ לא רק מתכוון לזה, גם מאוד שמח אם האדם יתפוס אותי לדקה שתיים של שיחה להכיר אותו (ולא משנה מי זה).

לצערי אני עושה את זה גם על חשבון דברים חשובים שלי אז זה קצת בעייתי

אם אני בלחץ של זמן או שאני מדברת עם מישהו שדיברתי איתו לפני 5 דקות ואין עניין לשאול שוב, אז זה בד"כ - מה קורה? איך הולך? או משהו דומה לזה.

יש לי חברה שבנתה תיאוריה שלמה על זה - מס' השניות בין הרגע שבו שואלים "מה שלומך?" לבין הרגע שבו הוא/היא באמת עונים על זה, אומר כל מיני דברים על האדם שעונה.

שצייר סטודנט לפילוסופיה: 

בריבוע הראשון רואים את סוקרטס אומר לבן שלו "בוקר טוב", והבן מסתכל עליו במבט נרגן ומשלב ידיים. 

בריבוע השני סוקרטס אומר לבן שלו "אמרתי לך בוקר טוב!", והבן עדיין מסתכל עליו במבט נרגן ומשלב ידיים. 

בריבוע השלישי סוקרטס שואל, נעלב: "אתה לא מתכוון להגיד בוקר טוב לאבא שלך?".

בריבוע הרביעי הבן עונה: "בסדר, בוקר טוב אבא!", וסוקרטס מחייך. 

בריבוע החמישי סוקרטס עונה: "אבל מהו הטוב?" (הבן מגלגל עיניים). 

נזכרתי בזה בעקבות תגובתך... משום מה... 

כן, אפילו הוציאו אותו להורג על זה...

שנודניק הוא מי ששואלים אותו מה שלומו והוא באשכרה מתחיל לפרט... 

אז בין קרובי משפחה וחברים קרובים הכלל הזה לא חל; אבל בגדול הוא די נכון. 

וגם בנימה כזו, כשאני רוצה להיות מנומס אני אומר 'שלום' או לחילופין שואל שאלה סתמית וחסרת משמעות כמו 'מה קורה?' או 'מה נשמע?' במקרה ששאלו אותי שאלה נימוסית קודם.

נ"ב

אני לא מצליח לשכוח את החתימה הקודמת שלך...

אפרים קישון (ארכיון)

לפני אמשים מספר גיליתי באורח מקרי לגמרי, שהבריות אינם מקשיבים. קשה להסביר זאת, אך המקרה שקרה, כך קרה: ישבתי עם משפחתי הענפה במסעדה החדשה של מארטין וציון, ולחמנו בסכינים קהות בסטייק פילה נוקשה. ציֹון חלש על המטבח, ואילו בעל המקום השני , מארטין האלגאנטי , החליק בין השולחנות על בהונותיו, ובשביל כל אחד מן הסועדים מצא כמה ביטויים של אדיבות. כאשר הגיע אלינו, גהר מארטין מעלי באופן אינטימי מאד ולחש: 
- אני מקווה שהכל בסדר. רבותיי, איך הסטייק שלנו? 
- איום – עניתי. 
- אני שמח לשמוע זאת – קד הבוס קידה קלה אגב חיוך של שביעות רצון, ורץ הלאה לשולחן הסמוך. 
חשבתי שזה מקרה חריג של חוסר קומוניקציה וקשיי שמיעה, עד שלא הגעתי לתחנה הבאה במסלולי, הלא היא מערכת עיתוננו. בשעת בואי התחוללו במקום חילופי דברים סוערים על אודות חידושו של מר שפירא. אך נכנסתי רץ אלי עורך המשנה זיגי ושאל את פי בלהט הויכוח: 
- תגיד, אמרתי לך או לא אמרתי לך,שהוא ישוב לכיסאו תוך שלושה חודשים? 
- לא אמרת. 
- בבקשה! – שאג זיגי בתרועת ניצחון – שמעתם! 

לא מקשיבים. זאת אומרת מקשיבים, אבל קולטים אך ורק מה שהחליטו מראש לקלוט. 
הדו-שיח אזורי הבא הוא דוגמא מאלפת להבלי הקליטה האלה: 
- מה שלומך? 
- רע מאד. 
- יופי. והמשפחה? 
- נמאסה עלי. 
- נו, זה העיקר. תקפצו פעם. 

אף אחד לא מקשיב. דיבורי אנוש מתנהלים, כנראה, על פסים חלודים, ואופיים כאופי של תוכי ממוצע או רשמקול רדום. כל אחד מאתנו הוא "קאסטה" על שתיים, המנגנת על פי לחיצה על כפתור, את המלל שלה. אין זה פלא כה גדול אפוא, שלא מקשיבים. 

לא מקשיבים. אם כי זה יכול להיות משחק חברתי משעשע מאד, להעמיד מדי פעם במבחן את כושר הקליטה המעורער של הבריות. האדם תופס לו באם הדרך את גדול מבקרי התיאטרון בארץ, ומסביר לו בלהט נעורים: 
- אין חוקים לבמה, אדוני! יש שמשקיעים במופע מסווים הון תועפות, לוקחים את הכוכבים המפורסמים ביותר, בונים תפאורות ענק, וההצגה היא הגרועה שבגרועות, ובאותו פרק זמן יוצאים כמה כשרונות צעירים, מלווים קצת כסף מן הקרובים, אוספים שחקנים מן הרחוב, מציגים בלי תפאורה, בלי תזמורת, בלי שום דבר, וההצגה היא ממש נוראית. 
- זהו – יתלהב איש שיחנו – רק הכשרון קובע. אולם מצד שני… 

לא מקשיבים. אם הקורא החריף איננו מאמין לנו הבה יעשה ניסיון עם רעייתו, ויגיד לה בקול חנפני בדמדומי הערב: "באתי הביתה בלי כל תיאבון, חביבתי, אבל רק טעמתי מרק הצ'ורבה שבישלת בשבילי, ובחיי שלא יכולתי להמשיך עוד בארוחה", ועל כן תסמיק הרעיה באושרה כי רב ותלחש : "אני יכולה לבשל צ'ורבה כל יום". מכאן שלא המילים קובעות אלא המנגינה. 
- איך הסרט? 
- בהתחלה היה קצת משעמם אבל אחר כך מן האמצע ירד לגמרי. 
- טוב, אז ארוץ לראות אותו… 

לא מקשיבים לפני החג דרכנו למישהו בדואר החבילות על הרגל. סליחה, אמרנו, עשינו בכוונה. על לא דבר, השיב הדרוך, זה קורה. 
לא מקשיבים לאדם, עצוב מאד.

בס"ד

לא שואלת כשאני לא רוצה לדעת

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת