את כנראה ממש סמוך אחרי לידה.

אז קודם כל מזל-טוב!

טוב שיש לך אפשרות להתארח,  לקבל עזרה, להחלים ולאסוף כוח.

והקטנה הגדולה שלך נשמעת מתוקה ומקסימה.

אל תדאגי, הסבלנות שלך תחזור בעז"ה (אולי כדאי להקפיד על הפרינטל - המולטיויטמין מתקופת ההריון עד שתתחזקי).

תדאגי לך לכמה שיותר עזרה לשבועות הראשונים אחרי שתחזרו הביתה. וגם אם לא לגמרי תרגישי סבלנית, תשתדלי לשדר רוגע וסבלנות "מצוות אנשים מלומדה" .

לנשום עמוק ולהגיד את כל המשפטים שהיית רגילה לומר לה, אפילו שיש בזה כאילו מעט העמדת פנים.

בהצלחה.

נסי, גם אם באופן מלאכותי בהתחלה, להרבות מגע ביניכן. בכל פעם שהיא ניגשת אלייך להגניב ליטוף, נשיקה. אם היא רוצה סיפור להושיב אותה על הברכיים שלך תוך כדי.

זה מפעיל מערכות חשובות בגוף ובנפש כמו לפתוח את הברז ולהזרים לעצמך הורמונים מעודדי אהבה כלפיה.

ועוד: אל תסתירי ממנה כמה את אוהבת את התינוק (כרגע על רגל אחת, אבל אם העצה הזאת מעניינת אותך אני יכולה לפרט עוד בהמשך).

ובעיקר, לא להיכנס לסחרור של האשמה עצמית. זה לא מועיל בכלל, וגם לא מוצדק - את חווה דבר טבעי מאוד. השכבות הכי עמוקות בנפש שלך מגויסות כרגע להגנה על התינוק, ומסננות כל דבר שלא מועיל למשימה הזאת כמטרד מציק. יש מה לעשות עם זה, אבל בו בזמן גם לקבל באהבה.

ולמרות שלב אמרה אחזור שוב, כי זה הכי הכי חשוב: להקיף את עצמך בעזרה. כמה שאפשר. שתהיה לך פניות ונוחות פנימית - גם כלפי הקטן-הקטן וגם כלפי הקטנה-הגדולה 

לחוסר הסבלנות הטבעי בתקופה הזו.

ותקדישי לה כל יום זמן בפני עצמה. סיפור ולשמוע מה יש לה לומר, ולהגיד לה כמה היא טובה...

זה יתן לך תיאבון לעוד..

וכתשחזרו הביתה, תני לה, בנוסף, לעזור לך עם התינוק. תקבלו אותו ביחד. זה יתרום גם לקשר ביניכן.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות