סִפּוּר יָפֶה עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא שֶׁעַכְשָׁו זֶה יוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁלּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁמְּסַפְּרִים עָלָיו סִפּוּרִים הַזְּכוּת שֶׁלּוֹ מִתְעוֹרֶרֶת בַּשָּׁמַיִם וְהוּא מִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ לִפְנֵי ה' לִבְרָכוֹת גְּדוֹלוֹת. יֵשׁ עָלָיו הֲמוֹן סִפּוּרִים יָפִים וּמְרַתְּקִים, אֲבָל הֲכִי חָשׁוּב זֶה לִלְמוֹד מֵהַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ וּלְהִתְנַהֵג כָּמוֹהוּ.
רַבִּי יַעֲקֹב, הָיָה נוֹהֵג לְהִסְתּוֹבֵב בְּכָל מִינֵי אֲרָצוֹת כְּדֵי לַעֲזֹר לַיְּהוּדִים שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם. הוּא הָיָה נוֹהֵג לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין כֻּלָם וְלֶאֱסֹף צְדָקָה עֲבוּר הָעֲנִיִּים. וְאַף שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא דָבָר קַל, רַבִּי יַעֲקֹב יָדַע שֶׁה' אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
פַּעַם אַחַת, נָסַע רַבִּי יַעֲקֹב לְמֶרְחָקִים, וּבְעֶזְרַת ה' הִצְלִיחַ לֶאֱסוֹף הֲמוֹן כֶּסֶף בִּשְׁבִיל הָעֲנִיִּים. בְּאוֹתוֹ מַסָּע הָיָה לוֹ מְלַוֶּה עֲרָבִי שֶׁהוֹלִיךְ אֶת הַחֲמוֹר וְעָזַר לָרַב בְּכָל מָה שֶׁהוּא צָרִיךְ. לְאַחַר שֶׁנָּחוּ מְעַט וְרָצוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ, אָמַר הָרַב לָעֲרָבִי: "תִּרְאֶה, אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ מַהֵר לָעִיר שֶׁלָּנוּ, כִּי הַזְּמַן שֶׁלִּי יָקָר וְכָל דַּקָּה חֲשׁוּבָה. וְלָכֵן, אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁנֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ מְסֻיֶּמֶת שֶׁהִיא קְצָרָה.." כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת זֶה הָעֲרָבִי הוּא כִּמְעַט הִתְעַלֵּף, הוּא פָּנָה לָרַב וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ יֵשׁ שׁוֹדְדִים גְּדוֹלִים, הֵם רַק מְחַכִּים שֶׁתַּעֲבֹר שָׁם וְהֵם יִשְׁדְּדוּ אוֹתְךָ.. וּבִפְרָט עַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ לְךָ הַרְבֵּה כֶּסֶף.."
הָרַב לֹא הִתְרַגֵּשׁ, הוּא אָמַר: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שׁוֹדְדִים, אַל תִּדְאַג, בְּעֶזְרַת ה' יִהְיֶה בְּסֵדֶר.." הָעֲרָבִי לֹא נִרְגַּע, הוּא אָמַר לָרַב: "כְּבוֹד הָרַב, אֲנִי מַכִּיר אֶת הַשּׁוֹדְדִים הָאֵלּוּ, הֵם לֹא רַק לוֹקְחִים אֶת הַכֶּסֶף, אֶלָּא הֵם גַּם פּוֹגְעִים בַּאֲנָשִׁים וְחָלִילָה יָכוֹל לִקְרוֹת לָנוּ מַשֶּׁהוּ.." אֲבָל הָרַב לֹא שָׁמַע לוֹ אֶלָּא אָמַר: "אַתָּה כָּעֵת עוֹבֵד שֶׁלִּי, וְאַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמוֹעַ לְמָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. וְלָכֵן, אַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.."
לָעֲרָבִי לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה, וְהוּא הוֹלִיךְ אֶת הַחֲמוֹרִים לְכִוּוּן הַדֶּרֶךְ הַמְסֻכֶּנֶת. רַבִּי יַעֲקֹב יָשַׁב בְּנַחַת עַל הַחֲמוֹר וְרֹאשׁוֹ הָיָה עָסוּק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן, קִבְּלוּ הַשּׁוֹדְדִים כְּבָר אֶת הַהוֹדָעָה שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְיֵשׁ עָלָיו הֲמוֹן כֶּסֶף.. הֵם הֵכִינוּ אֶת כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם, וְאֵיךְ שֶׁהֵם רָאוּ אֶת הַחֲמוֹרִים שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב וְהַמְלַוֶּה שֶׁלּוֹ הֵם הִתְגַּלְגְּלוּ בִּצְחוֹק חָזָק.. אֵיךְ שֶׁהָעֲרָבִי הַמְלַוֶּה שָׁמַע אוֹתָם הוּא הִתְחִיל לִרְעֹד.. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל רַבִּי יַעֲקֹב וְרָאָה שֶׁהָרַב בִּכְלָל לֹא זָז וַאֲפִילוּ לֹא מֵרִים אֶת הָעֵינַיִם מֵהַסֵּפֶר.. הוּא לֹא חִכָּה, אֶלָּא מִיָּד קָפַץ מֵהַחֲמוֹר וְהִתְחִיל לָרוּץ בָּרֶגֶל אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר. שָׁם הוּא הִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי עֵץ גָּדוֹל כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה לָרַב.. תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת הִגִּיעוּ אַרְבָּעִים שׁוֹדְדִים עִם נֶשֶׁק בְּיָדָם וְהַפָּנִים שֶׁלָּהֶם מַפְחִידוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב הִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל הַחֲמוֹר, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָם שָׁאַל בְּרֹגַע: "כֵּן, מָה אַתֶּם רוֹצִים?" הַשּׁוֹדְדִים עָנוּ לוֹ: "אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ, וּמִיָּד!!" "בְּבַקָּשָׁה אָמַר הָרַב.." אֲבָל הַשּׁוֹדְדִים אָמְרוּ: "לֹא רַק אֶת הַכֶּסֶף אֲנַחְנוּ רוֹצִים, אֶלָּא קוֹדֵם כָּל נִפְגַע בְּךָ וְאַחַר כָּךְ נִקַּח אֶת הַכֶּסֶף.." רַבִּי יַעֲקֹב לֹא הִתְרַגֵּשׁ אֶלָּא אָמַר: "הִנֵּה אֲנִי כָּאן לִפְנֵיכֶם תַּעֲשׂוּ בִּי מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים.."
אַרְבָּעִים הַשּׁוֹדְדִים כִּוְּנוּ אֶת הָרוֹבִים שֶׁלָּהֶם עַל רַבִּי יַעֲקֹב, וְאָז, לִפְנֵי שֶׁהֵם יָרוּ, פִּתְאוֹם, הָאֲדָמָה שֶׁתַּחְתֵּיהֶם נִהְיְתָה רַכָּה כְּמוֹ בֹּץ.. הֵם הִתְחִילוּ לִשְׁקֹעַ בְּתוֹכָהּ, עוֹד וְעוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁחֲצִי מֵהַגּוּף שֶׁלָּהֶם נִכְנַס לְתוֹךְ הָאֲדָמָה, וְהַחֲצִי הַשֵּׁנִי שֶׁמֵּעַל הָאֲדָמָה נִהְיָה קָשֶׁה כְּמוֹ אֶבֶן! כֵּן, חֲצִי הַגּוּף הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהֶם הָיָה קָפוּא כְּאִלּוּ יָצָא עַכְשָׁו מֵהַמַּקְפִּיא, הַיָּדַיִם לֹא זָזוּ, הָעֵינַיִם לֹא נִסְגְּרוּ.. כְּלוּם.. "עֲמוֹד דּוֹם!" הָרַב רָאָה זֹאת וְאָמַר: " תּוֹדָה רַבָּה לְךָ ה' שֶׁהִצַּלְתָּ אוֹתִי.. יָדַעְתִּי שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ לְמִצְוָה לֹא נִזּוֹק בַּדֶּרֶךְ.. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה: "שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים!", כְּשֶׁרָאָה הָעֲרָבִי שֶׁלִּוָּה אֶת הָרַב אֶת מָה שֶׁקָּרָה לַשּׁוֹדְדִים הוּא רָץ מִיָּד לְכִוּוּן הַשּׁוֹדְדִים, נִסָּה לְהָזִיז לָהֶם אֶת הַיָּדַיִם, אֶת הָאָזְנַיִם אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ, הֵם הָיוּ כְּמוֹ פֶסֶל! הוּא שָׂמַח וְרָץ לָרַב, הָרַב כָּעַס עָלָיו: "לָמָּה בָּרַחְתָּ? אַתָּה פַּחְדָּן! אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁבְּעֶזְרַת ה' הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.. תַּשְׁאִיר אוֹתָם כָּךְ, זֶה דַוְקָא קִשּׁוּט יָפֶה בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, פֶּסֶל שֶׁל אַרְבָּעִים שׁוֹדְדִים שְׁקוּעִים בָּאֲדָמָה.." הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר, כָּל בְּנֵי הָעִיר יָצְאוּ לְקַבֵּל אֶת רַבִּי יַעֲקֹב בְּשִׂמְחָה וּבְרִקּוּדִים. הוּא לֹא סִפֵּר לְאַף אֶחָד מָה קָרָה בַּדֶּרֶךְ, כִּי הוּא לֹא רָצָה לְהִתְגָּאוֹת בַּנֵּס שֶׁה' עָשָׂה לוֹ...
הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהַשּׁוֹדְדִים חִכּוּ לְרַבִּי יַעֲקֹב כְּדֵי לָקַחַת לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, רָאוּ שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב חָזַר לָעִיר וְאִלּוּ הַקְּרוֹבִים שֶׁלָּהֶם - הַשּׁוֹדְדִים לֹא חָזְרוּ.. הֵם יָצְאוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתָם וּמָה הֵם רָאוּ? (יְלָדִים - ) נָכוֹן, כָּל הַשּׁוֹדְדִים שְׁקוּעִים בָּאֲדָמָה.. הֵם חָזְרוּ לָעִיר וְרָצוּ לָעֲרָבִי שֶׁלִּוָּה אֶת הָרַב, הֵם שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מָה קָרָה?" וְהוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת הַנֵּס שֶׁקָּרָה לָרַב, הוּא אָמַר לָהֶם: "כְּדַאי לָכֶם לָלֶכֶת לָרַב וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה, אוּלַי הוּא יִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּנָּצְלוּ.." הֵם מִיָּד רָצוּ לָרַב וְהִתְחַנְּנוּ שֶׁיִּסְלַח לַקְּרוֹבִים שֶׁלָּהֶם, אָמַר לָהֶם הָרַב: "תֵּלְכוּ לַשּׁוֹדְדִים, וְתַגִּידוּ לָהֶם שֶׁאִם הֵם מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם לֹא לִפְגֹעַ יוֹתֵר לְעוֹלָם בַּאֲנָשִׁים אֲנִי אֶתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם..". הֵם רָצוּ לְתוֹךְ הַיַּעַר וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם אִם הֵם מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם.. הֵם קִבְּלוּ עַל עַצְּמָם וְהָרַב הִתְפַּלֵּל לַה' וְהֵם יָצְאוּ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וּבָרְחוּ כָּל אֶחָד לְעִיר אַחֶרֶת..
כֵּן יְלָדִים, זֶה הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִלְמוֹד מִמֶּנּוּ אֵיךְ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְלִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה, וְתָמִיד לִבְטֹחַ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר. כְּדַאי שֶׁבְּכָל בַּיִת יַדְלִיקוּ הַיּוֹם נֵר לִזְכוּת נִשְׁמָתוֹ וּזְכוּתוֹ תָגֵן עָלֵינוּ וַעֲלֵיכֶם וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.
תותחים!
!
