פורום צעירים מעל עשרים
מכתב פתיחה
יום הילולת הנשר הגדול - הרמב"ם! לימוד יפה מדברי קדשואור העולם
על הצדיק ופועלו. זיע"אנפש חיה.
רבי יעקב אבוחצירא המכונה אביר יעקב, נולד בשנת ה'תקס"ו, בעיר תפילאלת שבמזרח מרוקו, לאביו רבי מסעוד אביחצירא.
בצעירותו למד אצל אביו, בתחילה למדו אביו את כל התנ"ך עם טעמי המקרא, לאחר מכן למדו יחד את כל המשנה תלמוד וכן הלאה.
גם כשגדל רבנו, עדיין היה קובע רבנו בכל יום סדר במשנה, גמרא, שולחן ערוך ופוסקים, קצת לפני חצות הליל היה יושן שינת עראי ובחצות היה מתגבר כארי וקם להגיד תקון חצות, בחילה היה אומר תקון רחל בבכי ותחנונים מצטער בצער השכינה, לאחר מכן היה אומר תקון לאה בשמחה עצומה בשיר ושבח.
לאחר אמירת תקון חצות היה רבנו לומד עץ חיים, זהר הקדוש וזהר חדש, והשכם בבוקר היה רץ לבית הכנסת להתפלל כוותיקין.
עוד בהיותו צעיר הוסמך לרבנות ובני הקהילה חיבבוהו מאד ומינו אותו לרב ודרשן.
כל השבוע, ממוצאי שבת לליל שבת היה רבנו יושב בבית המדרש ועוסק בתורה הק' יום ולילה, לביתו היה מגיעה אך ורק בשבתות, רבנו הקפיד ביותר בנתינת צדקה ובני ביתו היו ידועים בהכנסת אורחים.
על אף עיסוקו בתורת הקבלה היה רבנו מתנגד ללימוד הקבלה ללא לימוד תורה, נ"ך, גמרא, הלכות ופוסקים.
אט אט נודע שמו כצדיק פועל ישועות, כצדיק גוזר והקב"ה מקיים, עשרות רבים הגיעו אליו לקבל ברכה ולהיוושע.
לאחר זמן מה רצה רבנו לעזוב את תפילאלת ולעלות לארץ ישראל, אך בני הקהילה שאהבוהו לא הניחו בידו בטוענם כי לא יוכל להפקיר את הקהילה ללא רב ומורה דרך, ששה פעמים ניסה לעלות לארץ ובכל פעם מנעוהו בני הקהילה, בפעם השישית בשנת ה'תר"מ הצליח רבנו לשכנע את בני הקהילה שבנו רבי מסעוד יכול לשמש כרב במקומו ולא שעה יותר לתחינותיהם ועזב את מרוקו.
רבנו נסע דרך אלג'יריה משם נסע לתוניס, לוב ומצרים, ובט"ו טבת הגיעה לאלכסנדריה גם שם לא התמהמה ויצא מיד לדמנהור שם הוצרך להתארח אצל משה סרוסי עקב חוליו, רבנו לא הצליח לעלות ארצה אבל מסר את נפשו תוך כדי נסיון, בכ' טבת ה'תר"מ נפטר רבנו ונשמתו עלתה בסערה השמיימה ומנוכתו כבוד בדמנהור.
ילדיו:
רבי מסעוד
רבי אהרן
רבי אברהם
רבי יצחק
מרת פריחה אשת תורג'מאן
מרת אסתר אשת רבי מכלוף אדהאון
מספריו:
מחשוף הלבן - על התורה על פי הקבלה
מעגלי צדק - על התנ"ך
אלף בינה - על התהילים
בגדי השרד - הגדה של פסח על פי הקבלה
גנזי מלך - על השבת
שערי תשובה
שערי ארוכה - מוסר
דורש טוב - דרות שונות
יגל יעקב - פיוטים
לבונה זכה - על התלמוד
פתוחי חותם - על התורה
יורו משפטיך ליעקב - שו"ת
שבת קודש, אבד בעת נסיעה בדרך לדפוס
חיבור על עץ חיים שאף הוא לא ראה אור ונשרף מיד עם כתיבתו.
מהאתר "אהלי צדיקים" וסיפור מהרב רונן חזיזהנפש חיה.
סִפּוּר יָפֶה עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא שֶׁעַכְשָׁו זֶה יוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁלּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁמְּסַפְּרִים עָלָיו סִפּוּרִים הַזְּכוּת שֶׁלּוֹ מִתְעוֹרֶרֶת בַּשָּׁמַיִם וְהוּא מִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ לִפְנֵי ה' לִבְרָכוֹת גְּדוֹלוֹת. יֵשׁ עָלָיו הֲמוֹן סִפּוּרִים יָפִים וּמְרַתְּקִים, אֲבָל הֲכִי חָשׁוּב זֶה לִלְמוֹד מֵהַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ וּלְהִתְנַהֵג כָּמוֹהוּ.
רַבִּי יַעֲקֹב, הָיָה נוֹהֵג לְהִסְתּוֹבֵב בְּכָל מִינֵי אֲרָצוֹת כְּדֵי לַעֲזֹר לַיְּהוּדִים שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם. הוּא הָיָה נוֹהֵג לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין כֻּלָם וְלֶאֱסֹף צְדָקָה עֲבוּר הָעֲנִיִּים. וְאַף שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא דָבָר קַל, רַבִּי יַעֲקֹב יָדַע שֶׁה' אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
פַּעַם אַחַת, נָסַע רַבִּי יַעֲקֹב לְמֶרְחָקִים, וּבְעֶזְרַת ה' הִצְלִיחַ לֶאֱסוֹף הֲמוֹן כֶּסֶף בִּשְׁבִיל הָעֲנִיִּים. בְּאוֹתוֹ מַסָּע הָיָה לוֹ מְלַוֶּה עֲרָבִי שֶׁהוֹלִיךְ אֶת הַחֲמוֹר וְעָזַר לָרַב בְּכָל מָה שֶׁהוּא צָרִיךְ. לְאַחַר שֶׁנָּחוּ מְעַט וְרָצוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ, אָמַר הָרַב לָעֲרָבִי: "תִּרְאֶה, אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ מַהֵר לָעִיר שֶׁלָּנוּ, כִּי הַזְּמַן שֶׁלִּי יָקָר וְכָל דַּקָּה חֲשׁוּבָה. וְלָכֵן, אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁנֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ מְסֻיֶּמֶת שֶׁהִיא קְצָרָה.." כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת זֶה הָעֲרָבִי הוּא כִּמְעַט הִתְעַלֵּף, הוּא פָּנָה לָרַב וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ יֵשׁ שׁוֹדְדִים גְּדוֹלִים, הֵם רַק מְחַכִּים שֶׁתַּעֲבֹר שָׁם וְהֵם יִשְׁדְּדוּ אוֹתְךָ.. וּבִפְרָט עַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ לְךָ הַרְבֵּה כֶּסֶף.."
הָרַב לֹא הִתְרַגֵּשׁ, הוּא אָמַר: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שׁוֹדְדִים, אַל תִּדְאַג, בְּעֶזְרַת ה' יִהְיֶה בְּסֵדֶר.." הָעֲרָבִי לֹא נִרְגַּע, הוּא אָמַר לָרַב: "כְּבוֹד הָרַב, אֲנִי מַכִּיר אֶת הַשּׁוֹדְדִים הָאֵלּוּ, הֵם לֹא רַק לוֹקְחִים אֶת הַכֶּסֶף, אֶלָּא הֵם גַּם פּוֹגְעִים בַּאֲנָשִׁים וְחָלִילָה יָכוֹל לִקְרוֹת לָנוּ מַשֶּׁהוּ.." אֲבָל הָרַב לֹא שָׁמַע לוֹ אֶלָּא אָמַר: "אַתָּה כָּעֵת עוֹבֵד שֶׁלִּי, וְאַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמוֹעַ לְמָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. וְלָכֵן, אַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.."
לָעֲרָבִי לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה, וְהוּא הוֹלִיךְ אֶת הַחֲמוֹרִים לְכִוּוּן הַדֶּרֶךְ הַמְסֻכֶּנֶת. רַבִּי יַעֲקֹב יָשַׁב בְּנַחַת עַל הַחֲמוֹר וְרֹאשׁוֹ הָיָה עָסוּק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן, קִבְּלוּ הַשּׁוֹדְדִים כְּבָר אֶת הַהוֹדָעָה שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְיֵשׁ עָלָיו הֲמוֹן כֶּסֶף.. הֵם הֵכִינוּ אֶת כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם, וְאֵיךְ שֶׁהֵם רָאוּ אֶת הַחֲמוֹרִים שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב וְהַמְלַוֶּה שֶׁלּוֹ הֵם הִתְגַּלְגְּלוּ בִּצְחוֹק חָזָק.. אֵיךְ שֶׁהָעֲרָבִי הַמְלַוֶּה שָׁמַע אוֹתָם הוּא הִתְחִיל לִרְעֹד.. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל רַבִּי יַעֲקֹב וְרָאָה שֶׁהָרַב בִּכְלָל לֹא זָז וַאֲפִילוּ לֹא מֵרִים אֶת הָעֵינַיִם מֵהַסֵּפֶר.. הוּא לֹא חִכָּה, אֶלָּא מִיָּד קָפַץ מֵהַחֲמוֹר וְהִתְחִיל לָרוּץ בָּרֶגֶל אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר. שָׁם הוּא הִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי עֵץ גָּדוֹל כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה לָרַב.. תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת הִגִּיעוּ אַרְבָּעִים שׁוֹדְדִים עִם נֶשֶׁק בְּיָדָם וְהַפָּנִים שֶׁלָּהֶם מַפְחִידוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב הִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל הַחֲמוֹר, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָם שָׁאַל בְּרֹגַע: "כֵּן, מָה אַתֶּם רוֹצִים?" הַשּׁוֹדְדִים עָנוּ לוֹ: "אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ, וּמִיָּד!!" "בְּבַקָּשָׁה אָמַר הָרַב.." אֲבָל הַשּׁוֹדְדִים אָמְרוּ: "לֹא רַק אֶת הַכֶּסֶף אֲנַחְנוּ רוֹצִים, אֶלָּא קוֹדֵם כָּל נִפְגַע בְּךָ וְאַחַר כָּךְ נִקַּח אֶת הַכֶּסֶף.." רַבִּי יַעֲקֹב לֹא הִתְרַגֵּשׁ אֶלָּא אָמַר: "הִנֵּה אֲנִי כָּאן לִפְנֵיכֶם תַּעֲשׂוּ בִּי מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים.."
אַרְבָּעִים הַשּׁוֹדְדִים כִּוְּנוּ אֶת הָרוֹבִים שֶׁלָּהֶם עַל רַבִּי יַעֲקֹב, וְאָז, לִפְנֵי שֶׁהֵם יָרוּ, פִּתְאוֹם, הָאֲדָמָה שֶׁתַּחְתֵּיהֶם נִהְיְתָה רַכָּה כְּמוֹ בֹּץ.. הֵם הִתְחִילוּ לִשְׁקֹעַ בְּתוֹכָהּ, עוֹד וְעוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁחֲצִי מֵהַגּוּף שֶׁלָּהֶם נִכְנַס לְתוֹךְ הָאֲדָמָה, וְהַחֲצִי הַשֵּׁנִי שֶׁמֵּעַל הָאֲדָמָה נִהְיָה קָשֶׁה כְּמוֹ אֶבֶן! כֵּן, חֲצִי הַגּוּף הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהֶם הָיָה קָפוּא כְּאִלּוּ יָצָא עַכְשָׁו מֵהַמַּקְפִּיא, הַיָּדַיִם לֹא זָזוּ, הָעֵינַיִם לֹא נִסְגְּרוּ.. כְּלוּם.. "עֲמוֹד דּוֹם!" הָרַב רָאָה זֹאת וְאָמַר: " תּוֹדָה רַבָּה לְךָ ה' שֶׁהִצַּלְתָּ אוֹתִי.. יָדַעְתִּי שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ לְמִצְוָה לֹא נִזּוֹק בַּדֶּרֶךְ.. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה: "שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים!", כְּשֶׁרָאָה הָעֲרָבִי שֶׁלִּוָּה אֶת הָרַב אֶת מָה שֶׁקָּרָה לַשּׁוֹדְדִים הוּא רָץ מִיָּד לְכִוּוּן הַשּׁוֹדְדִים, נִסָּה לְהָזִיז לָהֶם אֶת הַיָּדַיִם, אֶת הָאָזְנַיִם אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ, הֵם הָיוּ כְּמוֹ פֶסֶל! הוּא שָׂמַח וְרָץ לָרַב, הָרַב כָּעַס עָלָיו: "לָמָּה בָּרַחְתָּ? אַתָּה פַּחְדָּן! אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁבְּעֶזְרַת ה' הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.. תַּשְׁאִיר אוֹתָם כָּךְ, זֶה דַוְקָא קִשּׁוּט יָפֶה בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, פֶּסֶל שֶׁל אַרְבָּעִים שׁוֹדְדִים שְׁקוּעִים בָּאֲדָמָה.." הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר, כָּל בְּנֵי הָעִיר יָצְאוּ לְקַבֵּל אֶת רַבִּי יַעֲקֹב בְּשִׂמְחָה וּבְרִקּוּדִים. הוּא לֹא סִפֵּר לְאַף אֶחָד מָה קָרָה בַּדֶּרֶךְ, כִּי הוּא לֹא רָצָה לְהִתְגָּאוֹת בַּנֵּס שֶׁה' עָשָׂה לוֹ...
הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהַשּׁוֹדְדִים חִכּוּ לְרַבִּי יַעֲקֹב כְּדֵי לָקַחַת לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, רָאוּ שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב חָזַר לָעִיר וְאִלּוּ הַקְּרוֹבִים שֶׁלָּהֶם - הַשּׁוֹדְדִים לֹא חָזְרוּ.. הֵם יָצְאוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתָם וּמָה הֵם רָאוּ? (יְלָדִים - ) נָכוֹן, כָּל הַשּׁוֹדְדִים שְׁקוּעִים בָּאֲדָמָה.. הֵם חָזְרוּ לָעִיר וְרָצוּ לָעֲרָבִי שֶׁלִּוָּה אֶת הָרַב, הֵם שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מָה קָרָה?" וְהוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת הַנֵּס שֶׁקָּרָה לָרַב, הוּא אָמַר לָהֶם: "כְּדַאי לָכֶם לָלֶכֶת לָרַב וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה, אוּלַי הוּא יִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּנָּצְלוּ.." הֵם מִיָּד רָצוּ לָרַב וְהִתְחַנְּנוּ שֶׁיִּסְלַח לַקְּרוֹבִים שֶׁלָּהֶם, אָמַר לָהֶם הָרַב: "תֵּלְכוּ לַשּׁוֹדְדִים, וְתַגִּידוּ לָהֶם שֶׁאִם הֵם מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם לֹא לִפְגֹעַ יוֹתֵר לְעוֹלָם בַּאֲנָשִׁים אֲנִי אֶתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם..". הֵם רָצוּ לְתוֹךְ הַיַּעַר וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם אִם הֵם מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם.. הֵם קִבְּלוּ עַל עַצְּמָם וְהָרַב הִתְפַּלֵּל לַה' וְהֵם יָצְאוּ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וּבָרְחוּ כָּל אֶחָד לְעִיר אַחֶרֶת..
כֵּן יְלָדִים, זֶה הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִלְמוֹד מִמֶּנּוּ אֵיךְ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְלִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה, וְתָמִיד לִבְטֹחַ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר. כְּדַאי שֶׁבְּכָל בַּיִת יַדְלִיקוּ הַיּוֹם נֵר לִזְכוּת נִשְׁמָתוֹ וּזְכוּתוֹ תָגֵן עָלֵינוּ וַעֲלֵיכֶם וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.
רַבִּי יַעֲקֹב, הָיָה נוֹהֵג לְהִסְתּוֹבֵב בְּכָל מִינֵי אֲרָצוֹת כְּדֵי לַעֲזֹר לַיְּהוּדִים שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם. הוּא הָיָה נוֹהֵג לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין כֻּלָם וְלֶאֱסֹף צְדָקָה עֲבוּר הָעֲנִיִּים. וְאַף שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא דָבָר קַל, רַבִּי יַעֲקֹב יָדַע שֶׁה' אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
פַּעַם אַחַת, נָסַע רַבִּי יַעֲקֹב לְמֶרְחָקִים, וּבְעֶזְרַת ה' הִצְלִיחַ לֶאֱסוֹף הֲמוֹן כֶּסֶף בִּשְׁבִיל הָעֲנִיִּים. בְּאוֹתוֹ מַסָּע הָיָה לוֹ מְלַוֶּה עֲרָבִי שֶׁהוֹלִיךְ אֶת הַחֲמוֹר וְעָזַר לָרַב בְּכָל מָה שֶׁהוּא צָרִיךְ. לְאַחַר שֶׁנָּחוּ מְעַט וְרָצוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ, אָמַר הָרַב לָעֲרָבִי: "תִּרְאֶה, אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ מַהֵר לָעִיר שֶׁלָּנוּ, כִּי הַזְּמַן שֶׁלִּי יָקָר וְכָל דַּקָּה חֲשׁוּבָה. וְלָכֵן, אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁנֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ מְסֻיֶּמֶת שֶׁהִיא קְצָרָה.." כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת זֶה הָעֲרָבִי הוּא כִּמְעַט הִתְעַלֵּף, הוּא פָּנָה לָרַב וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ יֵשׁ שׁוֹדְדִים גְּדוֹלִים, הֵם רַק מְחַכִּים שֶׁתַּעֲבֹר שָׁם וְהֵם יִשְׁדְּדוּ אוֹתְךָ.. וּבִפְרָט עַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ לְךָ הַרְבֵּה כֶּסֶף.."
הָרַב לֹא הִתְרַגֵּשׁ, הוּא אָמַר: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שׁוֹדְדִים, אַל תִּדְאַג, בְּעֶזְרַת ה' יִהְיֶה בְּסֵדֶר.." הָעֲרָבִי לֹא נִרְגַּע, הוּא אָמַר לָרַב: "כְּבוֹד הָרַב, אֲנִי מַכִּיר אֶת הַשּׁוֹדְדִים הָאֵלּוּ, הֵם לֹא רַק לוֹקְחִים אֶת הַכֶּסֶף, אֶלָּא הֵם גַּם פּוֹגְעִים בַּאֲנָשִׁים וְחָלִילָה יָכוֹל לִקְרוֹת לָנוּ מַשֶּׁהוּ.." אֲבָל הָרַב לֹא שָׁמַע לוֹ אֶלָּא אָמַר: "אַתָּה כָּעֵת עוֹבֵד שֶׁלִּי, וְאַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמוֹעַ לְמָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. וְלָכֵן, אַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.."
לָעֲרָבִי לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה, וְהוּא הוֹלִיךְ אֶת הַחֲמוֹרִים לְכִוּוּן הַדֶּרֶךְ הַמְסֻכֶּנֶת. רַבִּי יַעֲקֹב יָשַׁב בְּנַחַת עַל הַחֲמוֹר וְרֹאשׁוֹ הָיָה עָסוּק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן, קִבְּלוּ הַשּׁוֹדְדִים כְּבָר אֶת הַהוֹדָעָה שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְיֵשׁ עָלָיו הֲמוֹן כֶּסֶף.. הֵם הֵכִינוּ אֶת כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם, וְאֵיךְ שֶׁהֵם רָאוּ אֶת הַחֲמוֹרִים שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב וְהַמְלַוֶּה שֶׁלּוֹ הֵם הִתְגַּלְגְּלוּ בִּצְחוֹק חָזָק.. אֵיךְ שֶׁהָעֲרָבִי הַמְלַוֶּה שָׁמַע אוֹתָם הוּא הִתְחִיל לִרְעֹד.. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל רַבִּי יַעֲקֹב וְרָאָה שֶׁהָרַב בִּכְלָל לֹא זָז וַאֲפִילוּ לֹא מֵרִים אֶת הָעֵינַיִם מֵהַסֵּפֶר.. הוּא לֹא חִכָּה, אֶלָּא מִיָּד קָפַץ מֵהַחֲמוֹר וְהִתְחִיל לָרוּץ בָּרֶגֶל אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר. שָׁם הוּא הִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי עֵץ גָּדוֹל כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה לָרַב.. תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת הִגִּיעוּ אַרְבָּעִים שׁוֹדְדִים עִם נֶשֶׁק בְּיָדָם וְהַפָּנִים שֶׁלָּהֶם מַפְחִידוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב הִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל הַחֲמוֹר, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָם שָׁאַל בְּרֹגַע: "כֵּן, מָה אַתֶּם רוֹצִים?" הַשּׁוֹדְדִים עָנוּ לוֹ: "אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ, וּמִיָּד!!" "בְּבַקָּשָׁה אָמַר הָרַב.." אֲבָל הַשּׁוֹדְדִים אָמְרוּ: "לֹא רַק אֶת הַכֶּסֶף אֲנַחְנוּ רוֹצִים, אֶלָּא קוֹדֵם כָּל נִפְגַע בְּךָ וְאַחַר כָּךְ נִקַּח אֶת הַכֶּסֶף.." רַבִּי יַעֲקֹב לֹא הִתְרַגֵּשׁ אֶלָּא אָמַר: "הִנֵּה אֲנִי כָּאן לִפְנֵיכֶם תַּעֲשׂוּ בִּי מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים.."
אַרְבָּעִים הַשּׁוֹדְדִים כִּוְּנוּ אֶת הָרוֹבִים שֶׁלָּהֶם עַל רַבִּי יַעֲקֹב, וְאָז, לִפְנֵי שֶׁהֵם יָרוּ, פִּתְאוֹם, הָאֲדָמָה שֶׁתַּחְתֵּיהֶם נִהְיְתָה רַכָּה כְּמוֹ בֹּץ.. הֵם הִתְחִילוּ לִשְׁקֹעַ בְּתוֹכָהּ, עוֹד וְעוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁחֲצִי מֵהַגּוּף שֶׁלָּהֶם נִכְנַס לְתוֹךְ הָאֲדָמָה, וְהַחֲצִי הַשֵּׁנִי שֶׁמֵּעַל הָאֲדָמָה נִהְיָה קָשֶׁה כְּמוֹ אֶבֶן! כֵּן, חֲצִי הַגּוּף הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהֶם הָיָה קָפוּא כְּאִלּוּ יָצָא עַכְשָׁו מֵהַמַּקְפִּיא, הַיָּדַיִם לֹא זָזוּ, הָעֵינַיִם לֹא נִסְגְּרוּ.. כְּלוּם.. "עֲמוֹד דּוֹם!" הָרַב רָאָה זֹאת וְאָמַר: " תּוֹדָה רַבָּה לְךָ ה' שֶׁהִצַּלְתָּ אוֹתִי.. יָדַעְתִּי שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ לְמִצְוָה לֹא נִזּוֹק בַּדֶּרֶךְ.. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה: "שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים!", כְּשֶׁרָאָה הָעֲרָבִי שֶׁלִּוָּה אֶת הָרַב אֶת מָה שֶׁקָּרָה לַשּׁוֹדְדִים הוּא רָץ מִיָּד לְכִוּוּן הַשּׁוֹדְדִים, נִסָּה לְהָזִיז לָהֶם אֶת הַיָּדַיִם, אֶת הָאָזְנַיִם אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ, הֵם הָיוּ כְּמוֹ פֶסֶל! הוּא שָׂמַח וְרָץ לָרַב, הָרַב כָּעַס עָלָיו: "לָמָּה בָּרַחְתָּ? אַתָּה פַּחְדָּן! אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁבְּעֶזְרַת ה' הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.. תַּשְׁאִיר אוֹתָם כָּךְ, זֶה דַוְקָא קִשּׁוּט יָפֶה בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, פֶּסֶל שֶׁל אַרְבָּעִים שׁוֹדְדִים שְׁקוּעִים בָּאֲדָמָה.." הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר, כָּל בְּנֵי הָעִיר יָצְאוּ לְקַבֵּל אֶת רַבִּי יַעֲקֹב בְּשִׂמְחָה וּבְרִקּוּדִים. הוּא לֹא סִפֵּר לְאַף אֶחָד מָה קָרָה בַּדֶּרֶךְ, כִּי הוּא לֹא רָצָה לְהִתְגָּאוֹת בַּנֵּס שֶׁה' עָשָׂה לוֹ...
הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהַשּׁוֹדְדִים חִכּוּ לְרַבִּי יַעֲקֹב כְּדֵי לָקַחַת לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, רָאוּ שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב חָזַר לָעִיר וְאִלּוּ הַקְּרוֹבִים שֶׁלָּהֶם - הַשּׁוֹדְדִים לֹא חָזְרוּ.. הֵם יָצְאוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתָם וּמָה הֵם רָאוּ? (יְלָדִים - ) נָכוֹן, כָּל הַשּׁוֹדְדִים שְׁקוּעִים בָּאֲדָמָה.. הֵם חָזְרוּ לָעִיר וְרָצוּ לָעֲרָבִי שֶׁלִּוָּה אֶת הָרַב, הֵם שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מָה קָרָה?" וְהוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת הַנֵּס שֶׁקָּרָה לָרַב, הוּא אָמַר לָהֶם: "כְּדַאי לָכֶם לָלֶכֶת לָרַב וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה, אוּלַי הוּא יִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּנָּצְלוּ.." הֵם מִיָּד רָצוּ לָרַב וְהִתְחַנְּנוּ שֶׁיִּסְלַח לַקְּרוֹבִים שֶׁלָּהֶם, אָמַר לָהֶם הָרַב: "תֵּלְכוּ לַשּׁוֹדְדִים, וְתַגִּידוּ לָהֶם שֶׁאִם הֵם מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם לֹא לִפְגֹעַ יוֹתֵר לְעוֹלָם בַּאֲנָשִׁים אֲנִי אֶתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם..". הֵם רָצוּ לְתוֹךְ הַיַּעַר וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם אִם הֵם מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם.. הֵם קִבְּלוּ עַל עַצְּמָם וְהָרַב הִתְפַּלֵּל לַה' וְהֵם יָצְאוּ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וּבָרְחוּ כָּל אֶחָד לְעִיר אַחֶרֶת..
כֵּן יְלָדִים, זֶה הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִלְמוֹד מִמֶּנּוּ אֵיךְ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְלִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה, וְתָמִיד לִבְטֹחַ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר. כְּדַאי שֶׁבְּכָל בַּיִת יַדְלִיקוּ הַיּוֹם נֵר לִזְכוּת נִשְׁמָתוֹ וּזְכוּתוֹ תָגֵן עָלֵינוּ וַעֲלֵיכֶם וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.
מעניין מה הרמב"ם היה אומר, על זה שעושים לו הילולאחסדי הים
^^^פאי פקאן
למה?רחפת..
חח מה?כמעין הנובע
לא הבנתי 
סתם..רחפת..
בד''כ את שואלת שאלות נחוצות.. ובד''כ מגיבים לך
סיפור על הצדיק זיע"א מאתר הידברותנפש חיה.
רבנו הרמב"ם, שימש כידוע כרופאו האישי של מלך מצרים. הצלחתו היתה לצנינים בעיני שרי המלך, ובקנאתם הסיתו את המלך שידיח את הרמב"ם וימנה תחתיו רופא מוסלמי ושמו כמון. "הלא רבי משה בר מימון יהודי הוא, ומדוע לא תקח רופא מבני דתך?!", טענו באזניו השכם והערב, "מומחיותו של הרופא כמון אינה נופלת ממקצועיותו של היהודי...".
המלך שהכיר וידע כי מקנאה הם מדברים ומומחיותו של הרמב"ם גדולה לאין שיעור, התקשה לוותר על רופאו האישי והמסור, אך מנגד התקשה לעמוד בלחצם של השרים. החליט איפוא בלית ברירה לערוך מבחן מסוכן מאוד בין הרמב"ם לבין גדול רופאם של הערבים.
קרא המלך לשני הרופאים, והציב בפניהם אתגר מבעית: כל אחד מכם ינסה להרעיל את רעהו, ומי שיצליח להינצל מההרעלה ולהיוותר בחיים על ידי תרופה שיכין מבעוד מועד, אות הוא שהינו המומחה ביותר, והוא יהיה רופאי.
כדי לבחור מי יהיה הראשון שישתה את הרעל של חברו, ערך המלך גורל, ועלה שהרמב"ם יהיה הראשון שישתה את הרעל.
הרופא המוסלמי הלך לביתו, ועסק במשך שבוע שלם ברקיחת רעל חזק ומהיר, סם מוות נורא, שגם אם ישקו את הבולעו בתרופות כהנה וכהנה כבר יהיה מאוחר מידי. ואילו הרמב"ם שם מבטחו בה', הכין סממנים מתאימים שיבטלו את הרעל, וציוה לתלמידיו שאחרי שישתה מן הסם, מיד ישכיבוהו על הקרקע, כדי שדמו לא יזרום במהירות, והרעל לא יספיק להתפשט בגופו. מיד כשגופו במצב שכיבה, ישקוהו בתערובת שהכין בעוד מועד.
היום המכריע הגיע, וכל תשובי מצרים היו במתח מי ישרוד את המבחן האכזר.
שני הרופאים התייצבו לפני המלך ובידם סממניהם. כמון, הרופא המוסלמי, ניגש והושיט לרמב"ם את הסם הנורא שהכין. על פניו של הרמב"ם לא ניכרו כל סימני מצוקה. שפתיו מלמלו ארוכות תפלה חרישית, והוא לגם באחת את סם המוות. מיד אחרי שבלע את הנוזל, השכיבוהו תלמידיו, והשקוהו מהתרופה שהכין בעצמו כדי לנטרל את הרעל.
בחסדי שמים, כעבור יממה ומחצה התברר שכמו שהסם עשה את מלאכתו נאמנה, ואיים על חייו של הנשר הגדול, גם התרופה פעלה ועשתה את שלה. הרמב"ם התחזק והבריא. אחרי מספר ימים שב לעבודתו והיה כאחד האדם.
עתה הגיע תורו של הרמב"ם להשקות את הרופא הישמעאלי מסם המוות שלו. בעתה אחזה בכמון, וכל גופו רעד כשעמד מול הרופא היהודי שניצל מן ההרעלה. הלא הוא ידע איזה רעל מסוכן נתן להשקותו, ונוכח לראות את תעצומותיו של הרמב"ם שהצליח לשרוד את הסם הקטלני. חששו היה נורא. מספר ימים קודם לכן כבר מילא את בטנו בתרופות וסממנים שונים ומשונים שיכינו את גופו להתמודד עם הרעל ההרסני של הרופא היהודי.
הרמב"ם
דקות לפני המבחן, נכנס הרמב"ם למטבח שבבית המלך, נטל שני מלפפונים, שתי עגבניות, כמה פלפלים והרבה הרבה תבלינים. בלל הכל יחד והכין משקה שאינו מזיק כלל, אך מראהו איום ומרתיע.
עם המשקה הזה נכנס הרמב"ם לפני המלך והשרים, והשקה את כמון. כשידיו מרטטות באימה וכל גופו רועד כענף נישא ברוח, בלע כמון את המשקה המפחיד ומיד לאחריו נטל גם הוא סם נגד רעלים. ביודעו את ההרגשות והתופעות של ההרעלה, ציפה לתחושות קשות של צמרמורות וחולשה, אולם הפלא ופלא, הוא לא חש מאומה... כאילו לא בלע כל רעל.
ההרגשות והתחושות הקשות שלא באו החרידו את הרופא כמון. הוא ידע שהרמב"ם גדול מאוד בחכמת גוף האדם ובהשפעתם של הסממנים, ואמר בחשש למקורביו: "מסתבר שהמימוני ברוב חכמתו נתן לי סם שפעולתו איטית והוא ישפיע רק כאשר אוכל מאכל נוסף, אולי בשר"...
כמון פסק מלאכול בשר. הספקות שמא הרעל המתוחכם פועל בצירוף מזון מסוים לא נתנו לו מנוח, והוא נמנע גם מלאכול מוצרי מאפה. לאחר שראה שגם בשר ומאפה אינם גורמים להשפעת הרעל, החל להתנזר מחלב, אלא אם כן נחלב מול עיניו הפקוחות.
שבוע ימים היה כמון חסר מנוח. קם ושכב, יצא אל הרחוב ושב אל ביתו, הקשיב לפעימות לבו ומדד את אורך נשימותיו, האמין שעוד מעט קט תחל השפעת הרעל הסודי שכוחו כה עצום שהוא מתעתע ומשפיע רק אחרי תקופת זמן.
כעבור אותו שבוע פגש הרמב"ם את כמון במסדרונות הארמון, והנה פניו חיוורות וגופו רזה עד שאך עור ועצמות ניכרים מעליו. "אמור נא לי" שאל את הרופא המצרי המהולל "הנכונה השמועה שחדלת כמעט מלאכול ולשתות? ואם אתה אכן שותה מעט חלב כיצד אתה מרגיש?"...
באותו הרגע התעצם חיוורונו של כמון. פניו חוורו כלובן החלב והוא קרס תחתיו מתעלף. הרמב"ם גחן אליו וגילה שלבו עמד מלכת והוא מת.
היה מלך מצרים מרוצה מתוצאותיו של המבחן. קרא לרמב"ם וביקש שיגלה את אוזניו ויתאר לו ממה מורכבת היתה תערובת הרעל המיוחד בו השתמש, רעל מתוחכם הרדום במשך שבוע ימים ורק אז נותן את אותותיו...
"חלילה לי מעשות כדבר הזה" הפתיע הרמב"ם את המלך בתשובתו "לא הרעלתי אותו כלל ועיקר. לעולם איני משתמש לרעה בכישרון הרפואה שבורא העולם העניק לי במתנה. כח הרפואה שקיבלתי הוא כדי להחיות ולא כדי להמית". המלך החריש ותלה עינים שואלות ברופאו הגדול. הרי כמון מת שבוע ימים לאחר ההרעלה.
"הוא מת על ידי עצמו" הסביר הרמב"ם במתק לשונו "מת בכוח הדמיון שפיתח בעקבות החרדה מפני ה'רעל' שאינו משפיע. מת מפחד שוא"...
עתה הבין המלך עוד יותר כי לא רק רופא גדול הוא הרמב"ם כי אם גם חכם עצום, ומאז נישאו וגידלו על כל השרים אשר אתו. ולנו נותר לקח מן המעשה הזה להיזהר מן הדמיון השלילי, שיכול חלילה להביא את האדם הלוקה בו יותר מידי, עד לשערי מוות.
המלך שהכיר וידע כי מקנאה הם מדברים ומומחיותו של הרמב"ם גדולה לאין שיעור, התקשה לוותר על רופאו האישי והמסור, אך מנגד התקשה לעמוד בלחצם של השרים. החליט איפוא בלית ברירה לערוך מבחן מסוכן מאוד בין הרמב"ם לבין גדול רופאם של הערבים.
קרא המלך לשני הרופאים, והציב בפניהם אתגר מבעית: כל אחד מכם ינסה להרעיל את רעהו, ומי שיצליח להינצל מההרעלה ולהיוותר בחיים על ידי תרופה שיכין מבעוד מועד, אות הוא שהינו המומחה ביותר, והוא יהיה רופאי.
כדי לבחור מי יהיה הראשון שישתה את הרעל של חברו, ערך המלך גורל, ועלה שהרמב"ם יהיה הראשון שישתה את הרעל.
הרופא המוסלמי הלך לביתו, ועסק במשך שבוע שלם ברקיחת רעל חזק ומהיר, סם מוות נורא, שגם אם ישקו את הבולעו בתרופות כהנה וכהנה כבר יהיה מאוחר מידי. ואילו הרמב"ם שם מבטחו בה', הכין סממנים מתאימים שיבטלו את הרעל, וציוה לתלמידיו שאחרי שישתה מן הסם, מיד ישכיבוהו על הקרקע, כדי שדמו לא יזרום במהירות, והרעל לא יספיק להתפשט בגופו. מיד כשגופו במצב שכיבה, ישקוהו בתערובת שהכין בעוד מועד.
היום המכריע הגיע, וכל תשובי מצרים היו במתח מי ישרוד את המבחן האכזר.
שני הרופאים התייצבו לפני המלך ובידם סממניהם. כמון, הרופא המוסלמי, ניגש והושיט לרמב"ם את הסם הנורא שהכין. על פניו של הרמב"ם לא ניכרו כל סימני מצוקה. שפתיו מלמלו ארוכות תפלה חרישית, והוא לגם באחת את סם המוות. מיד אחרי שבלע את הנוזל, השכיבוהו תלמידיו, והשקוהו מהתרופה שהכין בעצמו כדי לנטרל את הרעל.
בחסדי שמים, כעבור יממה ומחצה התברר שכמו שהסם עשה את מלאכתו נאמנה, ואיים על חייו של הנשר הגדול, גם התרופה פעלה ועשתה את שלה. הרמב"ם התחזק והבריא. אחרי מספר ימים שב לעבודתו והיה כאחד האדם.
עתה הגיע תורו של הרמב"ם להשקות את הרופא הישמעאלי מסם המוות שלו. בעתה אחזה בכמון, וכל גופו רעד כשעמד מול הרופא היהודי שניצל מן ההרעלה. הלא הוא ידע איזה רעל מסוכן נתן להשקותו, ונוכח לראות את תעצומותיו של הרמב"ם שהצליח לשרוד את הסם הקטלני. חששו היה נורא. מספר ימים קודם לכן כבר מילא את בטנו בתרופות וסממנים שונים ומשונים שיכינו את גופו להתמודד עם הרעל ההרסני של הרופא היהודי.
הרמב"ם
דקות לפני המבחן, נכנס הרמב"ם למטבח שבבית המלך, נטל שני מלפפונים, שתי עגבניות, כמה פלפלים והרבה הרבה תבלינים. בלל הכל יחד והכין משקה שאינו מזיק כלל, אך מראהו איום ומרתיע.
עם המשקה הזה נכנס הרמב"ם לפני המלך והשרים, והשקה את כמון. כשידיו מרטטות באימה וכל גופו רועד כענף נישא ברוח, בלע כמון את המשקה המפחיד ומיד לאחריו נטל גם הוא סם נגד רעלים. ביודעו את ההרגשות והתופעות של ההרעלה, ציפה לתחושות קשות של צמרמורות וחולשה, אולם הפלא ופלא, הוא לא חש מאומה... כאילו לא בלע כל רעל.
ההרגשות והתחושות הקשות שלא באו החרידו את הרופא כמון. הוא ידע שהרמב"ם גדול מאוד בחכמת גוף האדם ובהשפעתם של הסממנים, ואמר בחשש למקורביו: "מסתבר שהמימוני ברוב חכמתו נתן לי סם שפעולתו איטית והוא ישפיע רק כאשר אוכל מאכל נוסף, אולי בשר"...
כמון פסק מלאכול בשר. הספקות שמא הרעל המתוחכם פועל בצירוף מזון מסוים לא נתנו לו מנוח, והוא נמנע גם מלאכול מוצרי מאפה. לאחר שראה שגם בשר ומאפה אינם גורמים להשפעת הרעל, החל להתנזר מחלב, אלא אם כן נחלב מול עיניו הפקוחות.
שבוע ימים היה כמון חסר מנוח. קם ושכב, יצא אל הרחוב ושב אל ביתו, הקשיב לפעימות לבו ומדד את אורך נשימותיו, האמין שעוד מעט קט תחל השפעת הרעל הסודי שכוחו כה עצום שהוא מתעתע ומשפיע רק אחרי תקופת זמן.
כעבור אותו שבוע פגש הרמב"ם את כמון במסדרונות הארמון, והנה פניו חיוורות וגופו רזה עד שאך עור ועצמות ניכרים מעליו. "אמור נא לי" שאל את הרופא המצרי המהולל "הנכונה השמועה שחדלת כמעט מלאכול ולשתות? ואם אתה אכן שותה מעט חלב כיצד אתה מרגיש?"...
באותו הרגע התעצם חיוורונו של כמון. פניו חוורו כלובן החלב והוא קרס תחתיו מתעלף. הרמב"ם גחן אליו וגילה שלבו עמד מלכת והוא מת.
היה מלך מצרים מרוצה מתוצאותיו של המבחן. קרא לרמב"ם וביקש שיגלה את אוזניו ויתאר לו ממה מורכבת היתה תערובת הרעל המיוחד בו השתמש, רעל מתוחכם הרדום במשך שבוע ימים ורק אז נותן את אותותיו...
"חלילה לי מעשות כדבר הזה" הפתיע הרמב"ם את המלך בתשובתו "לא הרעלתי אותו כלל ועיקר. לעולם איני משתמש לרעה בכישרון הרפואה שבורא העולם העניק לי במתנה. כח הרפואה שקיבלתי הוא כדי להחיות ולא כדי להמית". המלך החריש ותלה עינים שואלות ברופאו הגדול. הרי כמון מת שבוע ימים לאחר ההרעלה.
"הוא מת על ידי עצמו" הסביר הרמב"ם במתק לשונו "מת בכוח הדמיון שפיתח בעקבות החרדה מפני ה'רעל' שאינו משפיע. מת מפחד שוא"...
עתה הבין המלך עוד יותר כי לא רק רופא גדול הוא הרמב"ם כי אם גם חכם עצום, ומאז נישאו וגידלו על כל השרים אשר אתו. ולנו נותר לקח מן המעשה הזה להיזהר מן הדמיון השלילי, שיכול חלילה להביא את האדם הלוקה בו יותר מידי, עד לשערי מוות.
באמת חבל שהוא לא פהצריך עיון
והוא באמת ממש הצחיק היום בקשר לרמבם
אני לא מחפשת ביסוסים. אני מחפשת לחזק ולהתחזק מסיפורים.נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ' בטבת תשע"ז 19:30
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ' בטבת תשע"ז 19:26
כל השאר במחילה- לא מעניין אותי.
מקבלת את זה ממי שאמרו.
*את יכולה להתחזק ממה שבא לך. אני שואל מצד החוקר שבי, אם זהחסדי הים
אמת או לא.
*לגבי, האם יש עניין לספר ולכתוב סיפורים צדיקים או לא. זה לא היה כל כך נהוג עד העת החדשה כידוע הנצי"ב התנגד, ויש הרבה רבנים שדווקא עודדו לכתוב.
*אני מעדיף להתחזק מתורת ה' שהוא בוודאי אמת, ואם כבר אני מתחזק מסיפור על צדיק, אני מעדיף שגם הוא יהיה אמת, ואני לא ירגיש שאני מרמה את עצמי.
*לגבי, האם יש עניין לספר ולכתוב סיפורים צדיקים או לא. זה לא היה כל כך נהוג עד העת החדשה כידוע הנצי"ב התנגד, ויש הרבה רבנים שדווקא עודדו לכתוב.
*אני מעדיף להתחזק מתורת ה' שהוא בוודאי אמת, ואם כבר אני מתחזק מסיפור על צדיק, אני מעדיף שגם הוא יהיה אמת, ואני לא ירגיש שאני מרמה את עצמי.
^^^ פסידונית
איזה הילולה?ברגוע
אני בטוח שאין לו בעיה עם זה שלומדים מהתורה שלו ביום הפטירה.
הוא היה רק נגד לעלות לקברי צדיקים.
נראה לי הוא היה אומר, למה אתם דווקא קובעיםחסדי הים
יום מסויים לתורתי. זה בכלל הירושלמי (ברכות ט) ש"העושה תורתו עתים, הרי זה מפר ברית".
הרבה ממה שכתבתי בשרשור, זאת לא דעתי האישית, אלא מה סובר הרמב"ם. (כי הרי אני בעצמי יונק לא רק מהרמב"ם, אלא מכיוונים אחרים של התורה, כמו הקבלה)
הרבה ממה שכתבתי בשרשור, זאת לא דעתי האישית, אלא מה סובר הרמב"ם. (כי הרי אני בעצמי יונק לא רק מהרמב"ם, אלא מכיוונים אחרים של התורה, כמו הקבלה)
מה הקשר?ברגוע
אף אחד לא אומר ללמוד רמב"ם רק ביום מסויים,
אבל כן ביום הפטירה זאת הזדמנות מצויינת להתחזק בלימוד תורתו- לכל השנה!
אז הגיוני שהיום מתמקדים יותר ברמבם מימים אחרים.
ואין פה שום בעייה.
וזה עוד בלי להזכיר את "שיפתותיו דובבות בקבר" שברור שהלימוד
מתורתו מועיל לעילוי נשמתו, וכן- גם צדיקים צריכים עילוי נשמה.
וגם זה שביום הפטירה האור שלו מאיר יותר בעולם וזאת הזדמנות שלנו להתחבר לתורתו
(פה אני מסכים איתך שזה אולי חסידי..)
*לפי הרמב"ם אין חשיבות ביום הפטירה, לכן איןחסדי הים
עניין להתחזק דווקא ביום הזה. צריך להתחזק כל יום, "היום אם בקולו תשמעו".
אם נסביר, על פי המשל שהילקוט שמעוני מוסיף על הירושלמי, תינוק לא מחכה ליום הולדת של אמא שלו כדי 'להתחזק' ביניקה, הוא עושה זאת בכל יום באופן טבעי.
*לגבי אם הרמב"ם האמין בעילוי נשמה, אינני יודע. רק לציין שיש עוד הסברים לבבלי יבמות (צט.), לגבי "שפתותיו שובבות בקבר".
על כל פנים בכל פעם שמזכירים דברי תורה מפי חכם, שפתותיו שובבות בקבר, כמו שמבואר בגמרא שם, ולאו דווקא ביום הפטירה.
אם נסביר, על פי המשל שהילקוט שמעוני מוסיף על הירושלמי, תינוק לא מחכה ליום הולדת של אמא שלו כדי 'להתחזק' ביניקה, הוא עושה זאת בכל יום באופן טבעי.
*לגבי אם הרמב"ם האמין בעילוי נשמה, אינני יודע. רק לציין שיש עוד הסברים לבבלי יבמות (צט.), לגבי "שפתותיו שובבות בקבר".
על כל פנים בכל פעם שמזכירים דברי תורה מפי חכם, שפתותיו שובבות בקבר, כמו שמבואר בגמרא שם, ולאו דווקא ביום הפטירה.
כמו שכבר כתבתיברגוע
נכון שצריך להתחזק כל יום, אבל רובנו לא זוכים לזה,
אז לפחות שביום הפטירה נתחזק בלימוד הרמבם.
אף אחד לא אמר לחכות ליום הזה בשביל ללמוד רמבם, אבל הגיוני שביום הפטירה
נותנים על זה יותר דגש.
כמו להבדיל תשעה באב- נכון שצריך לזכור ולהתאבל כל יום על החורבן,
אבל היום הזה הוא מין "יום מרוכז" לנושא, שצריך לעורר אותנו לכל השנה.
וברור שכל יום שפתותיו דובבות, רק רציתי להראות שזה מועיל לנפטר ללמוד מתורתו,
לכן ביום הפטירה יש יותר עניין- בשביל העילוי נשמה.
אולי תעשה יום לימוד מיוחד, ביום שהרמב"םחסדי הים
נולד, או אפילו ביום שניצל בנס ועלה לארץ ישראל (יש מחלוקת, אם זה היה הרמב"ם).
הקיצור, לרמב"ם אין שום חשיבות ביום הפטירה, וזה נובע מהזוהר.
הקיצור, לרמב"ם אין שום חשיבות ביום הפטירה, וזה נובע מהזוהר.
אה"נ, אפשר גם וגם..ברגועאחרונה
ישר כוח.רחפת..
הסוף לא ממש ברור לי.
דבר פלא = דבר נסתר? שלא מבינים? או דבר נפלא/ נהדר/ מקסים?
אוסף כלל גדול מן המושכלות = מהו הכלל בעצם? מה זה מושכלות? חוכמות שבעולם?
*אוסף - פועל או שם עצם?
דבר פלא = דבר נסתר? שלא מבינים? או דבר נפלא/ נהדר/ מקסים?
אוסף כלל גדול מן המושכלות = מהו הכלל בעצם? מה זה מושכלות? חוכמות שבעולם?
*אוסף - פועל או שם עצם?
פלא- נסתר. כמו *במופלא ממך אל תדרוש"נפש חיה.
כלל גדול מן המושכלות- עובדה.
משהו שאפשר להבינו בשכל.
משהו שאפשר להבינו בשכל.
תודה!רחפת..
אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו אורות כאלה
נפש חיה.
לגבי מה שציטטת מהרמב"ם בסוף לגבי "ארבע אמות שלחסדי הים
הלכה", אין במה שציטטת ביאור לגמרא הזאת, וצריך לקרוא את דבריו לפני כן, כדי להבין את כוונתו.
הליכון כושרחושבת לעצמי
היי, למישהו יש הליכון מתקפל בבית?
אני רוצה לקנות וחושבת איזה.
רוצה גם משהו זול...
ראיתי את מה שפרסמו ברמי לוי, לא יודעת אם יהיה בירושלים ואם זה לא קטן מידי...
להליכה או לריצה?ברגוע
הליכהחושבת לעצמי
אז לא מכיר מניסיון אישיברגוע
כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.
נכוןאריק מהדרום
יש לינעמי28
עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.
שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.
שיפוע לא חשוב לי, רק רוצה שתהיהחושבת לעצמי
לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...
אז יש לי אחד של חברה פשוטה וזולהנעמי28
קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.
אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.
אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.
אני לא ענקית, אבל בעודף משקלחושבת לעצמי
ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?
יש לי הליכוןאריק מהדרום
הוא לא מתקפל ולא זול.
מה רוצה לדעת?
רוצה הליכון שיהיה לי נוח לעשות עליו הליכה כל יוםחושבת לעצמי
בגודל נורמלי, שקל לאחסן
אם תדברי במספריםאריק מהדרום
גודל, אורך, מחיר, משקל וכו
יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.
וואי אין לי מושג האמת...חושבת לעצמי
אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...
לא ממליצה בכלל. סתם ענק ותופס מקוםיעל מהדרום
אבל אני לא מצליחה לצאת מהבית בשביל כושרחושבת לעצמי
הגבתי לאריק... אם את מוצאת משהו קטן, זה עדיףיעל מהדרום
לק"י
אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭
חחחחחחחושבת לעצמי
הוא משמש אותי המון לפרקיםאריק מהדרוםאחרונה
וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.
תודה רבה לכם, עזרתם לי!חושבת לעצמי
סדר הבחירות:קעלעברימבאר
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
❤️קעלעברימבאראחרונה
חביבחושבת בקופסא
לכבוד שבוע הבחירותפשוט אני..
בעקבות הבחירות הממשמשות ובאות,
באופן (כמעט) חד פעמי נאפשר לכתוב בשרשור הזה דברים פוליטיים ואקטואליים!
כדי שלא נהפוך לבור שופכין, נשמור על כמה כללים פשוטים:
א. דברים טובים בלבד:
כל אחד יכול להגיד למי הוא מצביע ולמה לדעתו זו הרשימה הטובה ביותר.
ב. שפה נקייה:
ללא כינויי גנאי או קללות לאף פוליטיקאי או מועמד.
ג. בלי ויכוחים:
אתם חושבים שניק מסוים כתב שטויות?
מעולה! תשמרו זאת לעצמכם או לפורום או''ח.
ד. מוזמנים לכתוב את תחזית המנדטים המלאה שלכם. מי שיהיה הכי קרוב לאמת, יזכה בכבוד ויקר וניק ירוק למשך שבוע.
תחזית המנדטים של פשוט אני..פשוט אני..
ליכוד:
25
ישר:
24
יחד:
12
הדמוקרטים:
10
בן גביר, הרשימה המשותפת:
8
שס, ליברמן, יהדות התורה:
7
סמוטריץ', רעם:
6
לדעתינפשי תערוג
יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.
בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.
ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.
ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.
ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.
הימור שלי,
יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.
זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.
אני חושב שפרשנותך לחוק שגויהפשוט אני..
כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.
כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,
אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.
לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.
לדעתי. גם חברי הכנסת הערביםנפשי תערוג
יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.
ויפרקו את הממשלה
ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות
כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר
כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית
זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+
אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.
אין דבר כזה ממשלה של יוםפשוט אני..
מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.
כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.
אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...
לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות
הפלת ממשלה כמו שכבר 15 שנים מפילים ממשלהנפשי תערוג
כזאת שמביאה לעוד בחירות.
אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש
כי לא הפילו ממשלותפשוט אני..
אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.
במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.
בסדרנפשי תערוג
אז אייזנקוט יגיד לערבים.
תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו
ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.
אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה
כבר היו הרבה דברים מכוערים בכנסתפשוט אני..
אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.
מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת
מי יודע. אולי אקבל ניק ירוק 
נפשי תערוג
היו כבר פרשנים שהעלו את האפשרות הזו.אריאל יוסף
מצביע לסמוטריץ'ברגוע
תחזית מנדטים:
הליכוד 28
ישר 20
ביחד 14
ש"ס 9
הדמוקרטים 8
עוצמה 8
יהדות התורה 8
המשותפת 7
הציונות הדתית 7
רע"מ 6
ישראל ביתנו 5
גוש נתניהו: 60
לא יודע עדיין, מתלבט בין וינטר לסמוטריץ'ארץ השוקולד
סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.
וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.
תחזית:
הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5
אז תקשיב לוינטר הקדם פוליטיקאי (לא כזה מזמן)הסטורי
ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.
אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.
נראה שיש פה טעות פרוידיאנית, שבמקרה גםנוגע, לא נוגע
פותרת את ההתלבטות...
לא רואה את הטעותארץ השוקולדאחרונה
אני לא אטרח על תחזית לכל מפלגה, אבלנקדימון
אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.
סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.
1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי
2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה
3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.
4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.
5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.
6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.
7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.
8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.
כתבת מהמם 👍 אהבתי 👍 מתחברת מאוד.מדרשיסטית20
מצביעה לסמוטריץ' כי צריך לגייס את החרדיםרחללי
עבר עריכה על ידי רחללי בתאריך ט"ו בחשוון תשפ"ז 10:17
מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.
מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.
כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:
אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.
חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.
ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.
390 הרוגים מתאונות מתחילת השנהדי שרוט
עבר עריכה על ידי uzib בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ז 14:43
בשבוע האחרון שבעה הרוגים.
תאונות תאונות תאונות ועוד תאונות.
מה שווה "אחדות" עם מצב של אדם לאדם זאב בכבישים?
דיכאון טוטאלי
מה שווה אחדות אם אנשים עוקפים תור לסופר?נקדימון
מה?
הוא התכוון שאנו מתמקדים בדברים הלא חשובים.קעלעברימבאר
במקום להתמקד במה שחשוב באמת.
פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)
העצוב הוא שבאמת אין אף אחד שמנסה לטפל בזהארץ השוקולד
טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר
אם שיטת ''פשוט אני..''הייתה מיושמת,היו פחות הרוגיםפשוט אני..
עברת פס לבן?
חצית צומת ברמזור באדום?
נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?
נהגת על 140 בכביש של 80?
הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.
א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.
ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.
ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).
ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.
רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.
140 קמש נסיון רצח?קעלעברימבאר
נו באמת...
אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.
אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.
ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.
ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?
בא נתחילooאחרונה
מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש
ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר
יוּרד מהכביש
זה קורה כל יום כל הזמן
ומשטרה אַיִן
לא הבנתירועישםטוב
אם מגדל האור הזה מביא 5% מהחשמל של כל המדינה, למה לא בונים עוד 20 כאלו ויהיה מספיק חשמל
לכולם?
https://www.israelhayom.co.il/tech/tech-news/article/21651028
כי זה לא נכוןאריק מהדרום
זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.
מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.
אומנם בנגב ובערבה יש את התנאים ההכרחיים להפעלתפ.א.
מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.
כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.
כי העלות לKW פשוט יקרה מדימשה
ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.
כי עדיף כבר אולי תחנת כוח גרעינית.קעלעברימבאר
כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.
אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית
המכשול העיקרי הוא החובה להצטרף לאמנה הבינלאומיתפ.א.
ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.
ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.
כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.
אחד הסיבות שעושים מגדל אור זה בגלל ההתחממותקעלעברימבאר
הגלובלית.
אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.
מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע
גם לתחנות כוח גרעיניות יש השלכות ובעיותפ.א.
לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.
עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.
חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).
אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).
תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.
לפי מה ששמעתי האסונות ונזקים הבריאותים מתחנות כוחקעלעברימבאר
רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.
ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין
זה כבר גולש לאקטואליה, פוליטיקה, סדרי עדיפויותפ.א.
ממשלתיים
הצפי שעוד 50-80 שנה החשמל יעבור לייצורקעלעברימבאראחרונה
מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.
היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית
זה תופס שטח עצום יחסית לתחנה רגילהנפשי תערוג
וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות
צריך להוציא חוק על איסור ספאם בחירותאריק מהדרום
הבעיה שהחתול שומר על השמנת
לגמריחושבת בקופסא
רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.
אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.
מה? לא?!יעל מהדרום
לק"י
אני אצביע למי שהכי יציק לי.
יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).
העדכון שכולם חיכו לוחושבת בקופסא
היום הם התקשרו עוד פעמיים.
נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.
מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".
בכל זאת שגעו לי את השכל.
לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.
וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.
יש איך לחסום את המעיקים האלו?
תודה שהצחקת אותי ומשתתפת בעצבנותךיעל מהדרום
אצלי אם אני לא עונה לשיחות בפלאפוןיעל מהדרום
לק"י
נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.
כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...
לאאריק מהדרום
על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.
לפחות את מי שלא פוליטיקאי כן אפשר?חושבת בקופסא
זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.
וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.
זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.
כן. 1000 בלי הוכחת נזקמשה
כןןן. הצביעו למפלגת הסר/ימשה
וגם ספאם תרומות ממספרים שונים לאותו מקוםמרגול
ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.
לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר
מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…
אפשר להפסיק את זהאפשר למנוע מהם להספים בצורה חוקיתיהודי שואף לטוב
ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.
ממשדרקונית ירוקה
אתמול התקשרו באמצע הלילה
🤦♀️זה כל כך חשוב, שמתקשרים בכל שעהיעל מהדרום
הלוואי, זה באמת משגעמתואמת
לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...
וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦♀️
הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)
וואי כן היום ביבי התקשר אליירקאני
והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב
חחחחח
זה הכי הזיהיעל מהדרום
לק"י
יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.
ואז התגובות לא תמיד לעניין😅
"האם תרצו לתרום לנו?"
"לא"
"תודה על תרומתכם"
גיסי שלח על זה בקבוצה המשפחתית אתמולחושבת בקופסא
"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.
אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.
יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!
וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?
אולי נשלח את הai גם להצביע במקומינו וזהויעל מהדרום
גם לי הוא אמר ככהרקאני
ואני בכלל שתקתי חחח
שתיקה כהודאה. בטוח תרצי משהו אחרי הבחירות🤣יעל מהדרוםאחרונה
עזרה קטנהפצל"פ
ישובים/מושבים/ערים בנגב המערבי
שיש בהם קהילה דתית גדולה של צעירים גם (24-30)
והכי חשוב שאין בהם הרבה כלבים
מי מכיר טיפה?
תנסה, אולי דרך מייל, להגיע לשר התקשורת שלמה קרעיזמירות
הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים
ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.
נראה לי קצת מוזר לפנות לשר לשאול על זהיעל מהדרום
לק"י
זה לא שהוא מכיר אותו אישית...
פוליטיקאים מקבלים הרבה מאוד פניות. הם רגילים…זמירות
ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.
כן...ייתכן. הוא עושה רושם של בן אדם חביביעל מהדרום
לק"י
לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם
לגבי הסייפא - צודקת! התכוונתי רק שישאל על הצעיריםזמירות
ולא על הולכי על ארבע….
השר ד"ר שלמה קרעי עשוי להיות טיפה עסוק בימים אלהאריק מהדרום
ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.
כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.
בשדרות ונתיבות לא יודעת כמה טווח הגילאים מתאיםיעל מהדרום
לק"י
בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.
וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.
כל ישובי מועצה אזורית שדות נגבddba
אי אפשר שלא להיזכרפשוט אני..
"והנה, צופים יקרים, לראשונה מזה שנים..."נקדימון
חחחחחחחנעמי28
נפשי תערוגאחרונה
כמה אכפת לכם שכועסים עליכם?זיויק
שמתעלמים מכם?
שחושבים עליכם משהו לא טוב?
זה בכלל משנה משהו בחיים?
אכפתילדה של אבא
כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.
האם זה טוב? לא
צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.
זה דבר מוחלט שצריך לא להיות מושפעים?זיויק
זה שאיפהילדה של אבא
לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..
אני מעריכה אותם על זה
חזקזיויק
אמoo
כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני
מתעלמים זה אומר לא איכפת
חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם
כמה זה משנה?
תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים
אם הבוס כועס כי פישלת משהו בעבודה, וההשלכותפ.א.
של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…
כןoo
הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה
וגם כי היא לא בוצעה
לא אכפת לו ממךעיונית
אכפת לו מעצמו
אניoo
גם בוסית בעצמי
בכל מני וריאציות
אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי
זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו
כי ציפיתי/ סמכתי עליו
אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא
נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס
וכן יש גם צד יותר שלילי
של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים
וסתם מפזרים כעס לכל כיוון
מאנשים כאלה אני תופסת מרחק
לא בהכרחזיויק
נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך
איכפת להםoo
מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה
לא מאוד האמתהמקורית
רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם
כל השאר - פחות
חזקזיויק
תלוי מי. ככל שהוא יותר קרוב כך יותר משפיענפשי תערוג
האכפתיות נובעת מזה שאנחנו לוקחים את הדעה של אחרים.משה.באחרונה
שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.
כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות אתaibrainora
כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.