מה יהיה???
מה יהיה???
ותגמרי עם זה לתמיד? יש מצב שזה מיגרנה או שאת צריכה משקפיים
מישהו יודע?
היא צורה נפוצה של כאב ראש, בדרך כלל אינטנסיבית מאוד ומגבילה את הפעילות, לפעמים אפילו עד השבתה מוחלטת. המחלה מוכרת עוד מימי קדם וביוון העתיקה כונתה HEMICRANIA (חצי ראש). שם זה שובש במשך הדורות והפך למיגרנה - MIGRAINE.
המיגרנה מתחילה, ברוב המקרים, בגיל ההתבגרות ובמקרים רבים נעלמת בגיל 50–60, אך יכולה להופיע גם בילדים ובקשישים ולהמשיך לאורך כל החיים. המחלה נחשבת לשכיחה מאוד ומופיעה ב-20-22% מהנשים ו- 10-12% מהגברים. מיגרנה נחשבת היום למחלה תורשתית פוליגנטית (תלויה במספר גנים ולא בגן אחד) ומולטיפקטוריאלית (מספר מנגנונים גורמים להופעתה). בנוסף לגורם הגנטי יש גם גורמים סביבתיים למחלה. היא מאופיינת בהתקפי כאב חד, הפוגעים בדרך כלל בחצי אחד של הראש. המיגרנה מלווה לעתים קרובות בבחילה, הקאה, רגישות גבוהה לאור ולרעש, לעתים גם תופעות ויזואליות עם דוגמאות של אורות וצללים ולעתים נדירות אף חולשה או שיתוק בחצי הגוף.
מחלקים היום את המיגרנה לשני סוגים עיקריים: מיגרנה עם אאורה (AURA) ומיגרנה ללא אאורה. קיימים גם סוגי מיגרנה נדירים יותר כמו - מיגרנה בזילרית המאופיינת בעיקר על ידי התקפי סחרחורת ואי שווי משקל, מיגרנה של ילדים היכולה להתאפיין בהתקפי כאב בטן עם או ללא כאב ראש, מיגרנה אוקולרית שבה עיקר התסמינים הם תסמיני הפרעת ראיה ועוד סוגים נדירים עד נדירים מאוד.
משך ההתקף האופייני במיגרנה נע בין שעתיים ועד שלושה ימים במקרים קיצוניים. קיימים גורמים רבים היכולים לגרום להתחלת התקף של מיגרנה: גירוי חושי חזק כמו ריחות מסוימים, אורות חזקים, רעש קיצוני, גורמים נפשיים כמו מתח, אי-סדירות בשינה, שתייה ואכילה ואף אכילת מאכלים כגון גבינה צהובה או שוקולד.
תודה בי אנד בי..
ואני יקבע לי תור לרופאה...
אוףףףףףףףףףףףף
אל תשכחי לעדכן אם יש או לא...
פעם חשבתי שזה מחלה שעברה מן העולם........
נוצת זהברגע,זה מסוכן?
בכל אופן רפואה שלימה!
נוצת זהבועכשיו תראי מה קרה ליאמאאאאלהההה איזה נס קרה לי הרגעעעעעע - נסיונות פעילים
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול