הוא חייב להיות היום ב6 בבוקר בחיפה
לפגישה הזאת הוא חיכה במשך כל הקריירה שלו
אפילו קודם, עוד שהיה בכיתה א ידע בדיוק מה יעשה כשיגדל
ומה שמפריד בינו לבין ההצלחה הגדולה זה 10 שניות
לו רק היה קם בעשר שניות מוקדם יותר ....

אתמול ישב עד מאחר בנסיון לסכם לעצמו את הגברים החשובים

שווה או לא? את זה הוא ידע בהמשך

לבנתיים הוא מתקשר להודיע שיאחר

לא נעים...

אבל הוא הבין משהו חשוב מאד, לא להתייאש, תמיד אפשר לתקן

 

המבטים של כולם אמרו הכל.
הם התחילו כאילו לא קרה דבר. אבל תמיד היו לרעתו, תמיד אכשהו כל המשפטים יצאו מסורבלים, אף אחד לא הבין את מה שניסה להגיד ואף אחד גם לא תמך בו.
מיוזע ומיואש הוא סיים לאחר שעתיים את הפגישה, ומאוכזב חיפש מקום שיוכל לקנות בו משקה קר.

היום היה עמוס מדי מבחינתו והוא אפילו לא התחיל
קולה קרה ומרגיע אי שם בצפון שבע בבוקר בהחלט הצילה את המצב
היום התחיל ילדים ממהרים אל בתי הספר כשהורים מלווים את הרכים מבניהם
רק עכשיו הדברים מסתדרים לו בראש והוא התחיל להבין שמבחינתו הוא עשה הכל באמת הכל

פשוט זה לא היה מספיק ...
הוא שכח לזה שהרפורמה בזמני הרכבות נכנסה אתמול לתוקפה

ובעצם הוא הגיע 14 דקות לפני
אלא שזו הקדימה ואת הדקה הזאת הוא פיספס